שינויים

גרסות בסיסיות של תאוריית החיידקים הוצאו בסוף ימי הביניים על ידי רופאים, כולל על ידי אבן סינא בשנת 1025, Ibn al-Khatib ו-Ibn Khatima במאה ה-14, וג'ירולמו פרקסטורו ב-1546, והן הורחבו על ידי Marcus von Plenciz ב-1762. עם זאת דעות כאלה זכו לבוז באירופה, מקום בו שלטה התאוריה של הרופא היווני קלאודיוס גלנוס, המכונה מיאזמה. לפי תאוריה זו "אוויר מזוהם" (למשל אדים רעילים) הוא הגורם המרכזי לרוב המחלות. בהסבר זה האמינו רוב המדענים והרופאים. טיבה של דוקטרינה זו מנע מהמלומדים להבין כיצד מחלות התפשטו באמת, ומה יהיו התוצאות החזויות של המחלה. חלק מהמחלות "קפצו" בין האנשים באזור ללא כל הסבר הגיוני להתפשטות המחלה.  

גרסות בסיסיות של תאוריית החיידקים הוצאו בסוף ימי הביניים על ידי רופאים, כולל על ידי אבן סינא בשנת 1025, Ibn al-Khatib ו-Ibn Khatima במאה ה-14, וג'ירולמו פרקסטורו ב-1546, והן הורחבו על ידי Marcus von Plenciz ב-1762. עם זאת דעות כאלה זכו לבוז באירופה, מקום בו שלטה התאוריה של הרופא היווני קלאודיוס גלנוס, המכונה מיאזמה. לפי תאוריה זו "אוויר מזוהם" (למשל אדים רעילים) הוא הגורם המרכזי לרוב המחלות. בהסבר זה האמינו רוב המדענים והרופאים. טיבה של דוקטרינה זו מנע מהמלומדים להבין כיצד מחלות התפשטו באמת, ומה יהיו התוצאות החזויות של המחלה. חלק מהמחלות "קפצו" בין האנשים באזור ללא כל הסבר הגיוני להתפשטות המחלה.  

באזור שנת 1674 - הסוחר ההולנדי '''אנטוני ואן לוונהוק''' גילה את '''החיידקים'''. מספר שנים קודם לכן לוונהוק החל לבחון יצורים זעירים שונים ב'''מיקרוסקופ''' שבנה בעצמו עם עדשות שליטש בעצמו, שהיה בעל איכות טובה בהרבה ממיקרוסקופ מכשירים שקדמו לו. לוונהוק כתב על הממצאים שלו ל[[חברה המלכותית לקידום המדע בלונדון]], וכך הוא זכה לפרסום ולתמיכה במחקריו. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו, בהיותו זהיר מאוד ויסודי הוא חיכה זמן מה עד לפרסום הנושא. בשנת 1676 שלח לוונהוק את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה - זהו '''גילוי החיידקים'''. לינבהוק כתב בימי חייו לחברה המלכותית מעל 300 מכתבים, ובשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית, אבל סרב לגלות את סוד בניית המיקרוסוקופ בימי חייו, רק לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. דברים אלה מהווים את יסודות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] ואפשרו לחוקרים אחרים להמשיך במחקרים בתחום חקר של יצורים זעירים. עם זאת במשך יותר ממאה שנים לא קישרו רוב החוקרים בין החיידקים לבין מחלות זיהומיות. {{הערה|[[ציידי החיידקים]], 1926}}

באזור שנת 1674 - הסוחר ההולנדי '''אנטוני ואן לוונהוק''' גילה את '''החיידקים'''. מספר שנים קודם לכן לוונהוק החל לבחון יצורים זעירים שונים ב'''מיקרוסקופ''' שבנה בעצמו עם עדשות שליטש בעצמו, שהיה בעל איכות טובה בהרבה ממיקרוסקופ מכשירים שקדמו לו. לוונהוק כתב על הממצאים שלו ל[[חברה המלכותית לקידום המדע בלונדון]], וכך הוא זכה לפרסום ולתמיכה במחקריו. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו, בהיותו זהיר מאוד ויסודי הוא חיכה זמן מה עד לפרסום הנושא. בשנת 1676 שלח לוונהוק את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה - זהו '''גילוי החיידקים'''. לינבהוק כתב בימי חייו לחברה המלכותית מעל 300 מכתבים, ובשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית, אבל סרב לגלות את סוד בניית המיקרוסקופ בימי חייו, רק לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. דברים אלה מהווים את יסודות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] ואפשרו לחוקרים אחרים להמשיך במחקרים בתחום חקר של יצורים זעירים. עם זאת במשך יותר ממאה שנים לא קישרו רוב החוקרים בין החיידקים לבין מחלות זיהומיות. {{הערה|[[ציידי החיידקים]], 1926}}

עד תחילת המאה ה-19, חיסון נגד אבעבועות שחורות היה נפוץ באירופה, אבל רופאים לא הבינו כיצד החיסון עבד, או איך להשתמש בעקרון זה כדי למנוע מחלות אחרות. טיפולים דומים היו קיימים בהודו בערך משנת 1000. תקופת שינוי החלה באירופה בסביבות סוף שנות ה-50 של המאה ה-19 עם העבודות של לואי פסטר. פסטר היה בין הראשונים שטענו ואף הצליחו להראות שחיידקים קשורים למחלות - רוב ההצלחות הראשוניות של פסטר היו במניעת מחלות בתחומי חקלאות כמו יין, או משי. בנוסף פסטר היה מעורב במאבק נגד "תאוריה הבריאה הספונטנית" שהניחה שיצורים חיים קטנים ו"פשוטים" כמו חיידקים יכולים להיווצר בצורה ספונטנית מתוך לכלוך אבל פסטר לא הצליח להוכיח שחיידקים הם מחוללי המחלות הזיהומיות בקרב בני אדם. ההצלחות שלו בתחום החקלאי הקנו לו פרסום משמעותי שכן להצלחותיו היו השפעה כלכלית חשובה. {{הערה|[[ציידי החיידקים]], 1926}}

עד תחילת המאה ה-19, חיסון נגד אבעבועות שחורות היה נפוץ באירופה, אבל רופאים לא הבינו כיצד החיסון עבד, או איך להשתמש בעקרון זה כדי למנוע מחלות אחרות. טיפולים דומים היו קיימים בהודו בערך משנת 1000. תקופת שינוי החלה באירופה בסביבות סוף שנות ה-50 של המאה ה-19 עם העבודות של לואי פסטר. פסטר היה בין הראשונים שטענו ואף הצליחו להראות שחיידקים קשורים למחלות - רוב ההצלחות הראשוניות של פסטר היו במניעת מחלות בתחומי חקלאות כמו יין, או משי. בנוסף פסטר היה מעורב במאבק נגד "תאוריה הבריאה הספונטנית" שהניחה שיצורים חיים קטנים ו"פשוטים" כמו חיידקים יכולים להיווצר בצורה ספונטנית מתוך לכלוך אבל פסטר לא הצליח להוכיח שחיידקים הם מחוללי המחלות הזיהומיות בקרב בני אדם. ההצלחות שלו בתחום החקלאי הקנו לו פרסום משמעותי שכן להצלחותיו היו השפעה כלכלית חשובה. {{הערה|[[ציידי החיידקים]], 1926}}

עבודתו של פסטר זו הורחבה בהמשך על ידי רוברט קוך בשנות ה-80 של המאה ה-19. קוך היה הראשון שהצליח להוכיח שחיידקים גורמים למחלות בקרב עכברים. למרות שהוא עבד בתנאים קשים ועם ציוד מאולתר כרופא כפרי, הוא הצליח לשכנע בכך את מיטב החוקרים בגרמניה, והדבר יצר הד בינלאומי. וירוסים התגלו ב-1890. עד סוף העשור של 1880, התאוריה של מיאזמה הייתה שרויה במאבק עם תאוריית החיידקים כגורמי מחלות. לבסוף החל "עידן הזהב" של בקטריולוגיה, שבו התאוריה של החיידקים הובילו לזיהוי מהיר של עוד ועוד פתוגנים שגרמו למחלות, ולדרכים לריפוי או למניעה של רבות ממחלות אלה. בתחילת המאה ה-20 התגלו גם מנגנוני העברה של פתוגנים שגרמו להדבקת מחלות בסיוע חרקים כמו מחלת השינה (זבובי צה-צה) או מלריה (יתושים). {{הערה|[[ציידי החיידקים]], 1926}}

עבודתו של פסטר זו הורחבה בהמשך על ידי רוברט קוך בשנות ה-80 של המאה ה-19. קוך היה הראשון שהצליח להוכיח שחיידקים גורמים למחלות בקרב עכברים. למרות שהוא עבד בתנאים קשים ועם ציוד מאולתר כרופא כפרי, הוא הצליח לשכנע בכך את מיטב החוקרים בגרמניה, והדבר יצר הד בינלאומי. וירוסים התגלו ב-1890. עד סוף העשור של 1880, התאוריה של מיאזמה הייתה שרויה במאבק עם תאוריית החיידקים כגורמי מחלות. לבסוף החל "עידן הזהב" של בקטריולוגיה, שבו התאוריה של החיידקים הובילו לזיהוי מהיר של עוד ועוד פתוגנים שגרמו למחלות, ולדרכים לריפוי או למניעה של רבות ממחלות אלה. בתחילת המאה ה-20 התגלו גם מנגנוני העברה של פתוגנים שגרמו להדבקת מחלות בסיוע חרקים כמו מחלת השינה (זבובי צה-צה) או מלריה (יתושים). {{הערה|[[ציידי החיידקים]], 1926}}

גילוי המנגנונים של מחלות הנגרמות על ידי חיידקים נחשב על ידי רבים לאחד ההישגים המרשימים ביותר של [[המהפכה המדעית]] ושל [[השיטה המדעית]] שכן הדבר אפשר להציל תינוקות,ילדים ואנשים רבים שמתו בגיל צעיר ממחלות שונות במשך עשרות אלפי שנים. לדבר זה הייתה השפעה עצומה על [[תוחלת החיים]], הרווחה הנפשית (של הורים, אחים וכו') וכן הדבר הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] משמעותי ובהמשך ל[[מעבר דמוגרפי]]. הדבר גם מדגים את החשיבות של [[אמת כמוצר ציבורי]] - מאמץ של כמה עשרות בני אדם שדרש משאבים מוגבלים למדי, הוביל לשינוי עצום בחיים של מיליארדי בני אדם. הדבר הוא גם דוגמה לחשיבות השילוב של [[התפתחות טכנולוגית]] עם מדע - המיקרוסקופ שפותח במאה ה-17 אפשר את אישוש רוב התאוריה בדרך שלא ניתן היה לבצע קודם לכן.  

גילוי המנגנונים של מחלות הנגרמות על ידי חיידקים נחשב על ידי רבים לאחד ההישגים המרשימים ביותר של [[המהפכה המדעית]] ושל [[השיטה המדעית]] שכן הדבר אפשר להציל תינוקות,ילדים ואנשים רבים שמתו בגיל צעיר ממחלות שונות במשך עשרות אלפי שנים. לדבר זה הייתה השפעה עצומה על [[תוחלת החיים]], הרווחה הנפשית (של הורים, אחים וכו') וכן הדבר הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] משמעותי ובהמשך ל[[מעבר דמוגרפי]]. הדבר גם מדגים את החשיבות של [[אמת כמוצר ציבורי]] - מאמץ של כמה עשרות בני אדם שדרש משאבים מוגבלים למדי, הוביל לשינוי עצום בחיים של מיליארדי בני אדם. הדבר הוא גם דוגמה לחשיבות השילוב של [[התפתחות טכנולוגית]] עם מדע - המיקרוסקופ שפותח במאה ה-17 אפשר את אישוש רוב התאוריה בדרך שלא ניתן היה לבצע קודם לכן.

==ראו גם==

==ראו גם==