47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 9:
שורה 9: − + − דוגמאות אחרות לקושי של תאוריית שוק הרעיונות נוגעת להיבטים כמו [[הכחשת אקלים]], אתאיזם ומדע מול דתות, הפצה של [[תאוריות קונספריציה]], רעיונות בתחום הפוליטיקה, [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וקשיים של רעיונות מדעיים מתחום ה[[אקולוגיה]] ו[[קיימות]] לשנות את [[תרבות הצריכה]] ואת התרבות הפוליטית. בניגוד לתאור של שוק רעיונות שבו רעיון הופך נפוץ יותר רק מעצם הנכונות שלו, רואים דוגמאות לפיהן חברות גדולות, וכן תנועות חברתיות או קהל צרכנים או קהל פוליטי מתנגדים לרעיונות בגלל שלל סיבות - הגנה על [[זהות]] ועל רעיונות אחרים, [[הכחשת אלימות]] וחוסר רצון להודות בהשתתפות בגרימת פגיעה באחרים (לדוגמה [[הכחשת זיהום]] על ידי צרכנים שקונים מוצר מזהם), קיום תעמולה והפצת שקרים ואיומים ואף פגיעה בפעילים חברתיים על ידי חברות מזהמות או חברות פוגעניות, [[קשרי הון שלטון עיתון]] הגורמים לעיוותים - ולכך שחלק מהרעיונות זוכים ל"רמקול" הרבה יותר חזק מריעונות אחרים ובכך רומסים ומעלימים אותם, וכן היבט של [[ממטיקה]] - כיצד רעיונות מסויימום זוכים להפצה ויראלית ואחרים לא, בלא שיש קשר בהכרח למידת הנכונות שלהם. ואף יש יתרון לריעונות פשוטים בכך שהם ויראלים יותר, לעומת רעיונות המתארים [[מערכת מורכבת]] גם אם רעיונות אלה הם נכונים יותד. דוגמה אחת לכך היא הנטיה של טלוויזיה להפיץ רעיונות פשוטים שניתן לסכם בכמה דקות על פני רעיונות מורכבים יותר שיש לתאר בצורה נרחבת. + + − + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
קיימות דוגמאות לכך שרעיון לא נכון יכול לשרוד במשך זמן רב ואף להסב נזק ניכר. דוגמאות לכך הן [[עלילות דם]] נגד יהודים, שקיימות כ-1000 שנים, וכן הרעיון של [[הקזת דם]] ששרד קרוב לכ-2000 שנה.
קיימות דוגמאות לכך שרעיון לא נכון יכול לשרוד במשך זמן רב ואף להסב נזק ניכר. דוגמאות לכך הן [[עלילות דם]] נגד יהודים, שקיימות כ-1000 שנים, וכן הרעיון של [[הקזת דם]] ששרד קרוב לכ-2000 שנה.
דוגמה אחת לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 , הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתגדנים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצריה של מעשנים חדשים.
דוגמה לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 , הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתגדנים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצירה של מעשנים חדשים. הרעיון שמופיע בספר כמו [[שואה מוזהבת]] לפיו יש להוציא בהדרגה את חברות הטבק אל מחוץ לחוק, או הרעיון להתמקד במאמצי השיווק של חברות טבק לבני נוער ולמנוע דבר זה אינו רעיון נפוץ.
דוגמא לכך שרעיון נכון עשוי להתקל בהתנגדות ממושכת ואפקטיבית היא [[הכחשת אבולוציה]] ובאופן כללי יותר [[הכחשת מדע]]. לרמות שאבולוציה משמשת את המדע בתחומים רבים, התנגדות דתית לאבולוציה חוסמת התפשטות רעיון זה , ובחלק מהמקומות גם אנשים חילונים או אתאיסטים אינם מכירים אותו בצורה טובה.
בספר [[יש אלוהים?]] מתאר [[ריצ'ארד דוקינס]] כיצר דתות עשויות לשרוד אפילו אם הן לא נכונות - משום שהן מועילות לתת קבוצות באוכלוסיה ולפעמים על חשבון המאמינים באותה דת או על חשבון אוכלוסיות אחרות. כמו כן הוא מדגים באמצעות "דתות מטען" (אמונה בקרב ילידים באיים באוקיינוס השקט לפיו המשיח יגיע במטוס עם מטען) כיצד מפתחות דתות חדשות בלי שיש להן בסיס עובדתי כלשהו.
שוק הרעיונות נתקל גם בקושי מול הטענה לפיה [[אמת היא מוצר ציבורי]]. [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר לא יריבי ולא בלבדי לפי הגדרתו. ואמת, במיוחד כזו שעוזרת לציבור רחב יותר היא כזו שלאו דווקא משתלם לשווק אותה. ולכן בניגוד למוצרים בשוק - לא משתלם לגורמים מסחריים לשווק [[ידע]] אמיתי - שכן קשה להרוויח ממכירת מוצר ציבורי.
דוגמאות אחרות לקושי של תאוריית שוק הרעיונות נוגעת להיבטים כמו [[הכחשת אקלים]], אתאיזם ומדע מול דתות, הפצה של [[תאוריית קשר|תאוריות קונספריציה]], רעיונות בתחום הפוליטיקה, [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וקשיים של רעיונות מדעיים מתחום ה[[אקולוגיה]] ו[[קיימות]] לשנות את [[תרבות הצריכה]] ואת התרבות הפוליטית. בניגוד לתאור של שוק רעיונות שבו רעיון הופך נפוץ יותר רק מעצם הנכונות שלו, רואים דוגמאות לפיהן חברות גדולות, וכן תנועות חברתיות או קהל צרכנים או קהל פוליטי מתנגדים לרעיונות בגלל שלל סיבות - הגנה על [[זהות]] ועל רעיונות אחרים, [[הכחשת אלימות]] וחוסר רצון להודות בהשתתפות בגרימת פגיעה באחרים (לדוגמה [[הכחשת זיהום]] על ידי צרכנים שקונים מוצר מזהם), קיום תעמולה והפצת שקרים ואיומים ואף פגיעה בפעילים חברתיים על ידי חברות מזהמות או חברות פוגעניות, [[קשרי הון שלטון עיתון]] הגורמים לעיוותים - ולכך שחלק מהרעיונות זוכים ל"רמקול" הרבה יותר חזק מריעונות אחרים ובכך רומסים ומעלימים אותם, וכן היבט של [[ממטיקה]] - כיצד רעיונות מסויימום זוכים להפצה ויראלית ואחרים לא, בלא שיש קשר בהכרח למידת הנכונות שלהם. ואף יש יתרון לריעונות פשוטים בכך שהם ויראלים יותר, לעומת רעיונות המתארים [[מערכת מורכבת]] גם אם רעיונות אלה הם נכונים יותד. דוגמה אחת לכך היא הנטיה של טלוויזיה להפיץ רעיונות פשוטים שניתן לסכם בכמה דקות על פני רעיונות מורכבים יותר שיש לתאר בצורה נרחבת.
דרך אחת לרמיסת רעיונות מתחרים בתנאים דומים לשוק היא על ידי [[עודף מידע]] - הצפת השוק ברעיונות רבים, ובכך "הטבעת" רעיונות נכונים יותר. רוב המידע המופק באופן כזה הוא "מידע זבלי" או מידע בידורי שאין לו משמעות כלשהי. על רקע זה קשה יותר להבחין ברעיונות נכונים. דרך נוספת להפיץ מידע שגוי היא על ידי חזרה עליו שוב ושוב בתפוצה רחבה - כך שמידע לא נכון שורד ואף משגשג. דוגמאות לדבר זה ניתן למצוא בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] ו[[הכחשת אקלים]].
שוק הרעיונות נתקל גם בקושי מול הטענה לפיה [[אמת כמוצר ציבורי|אמת היא מוצר ציבורי]]. [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר לא יריבי ולא בלבדי לפי הגדרתו. ואמת, במיוחד כזו שעוזרת לציבור רחב יותר היא כזו שלאו דווקא משתלם לשווק אותה. ולכן בניגוד למוצרים בשוק - לא משתלם לגורמים מסחריים לשווק [[ידע]] אמיתי - שכן קשה להרוויח ממכירת מוצר ציבורי.
==ראו גם==
* [[הכחשת מדע]]
* [[הכחשת נזקי העישון]]
*[[תאוריות קונספירציה]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:תרבות]]