שינויים

==מיתון תנועה בישראל==

==מיתון תנועה בישראל==

{{תחבורה בישראל}}

{{תחבורה בישראל}}

באופן כללי אין הרבה שימוש בכלים של מיתון תנועה בישראל. דבר זה בא לידי ביטוי במיעוט אזורי מיתון תנועה ומיעוט אמצעים אחרים כמו [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חציה בטוחים יותר]] דבר זה תורם לכך ש[[בטיחות הולכי רגל בישראל]] היא גרועה למדי ביחס לרוב מדינות אירופה.

באופן כללי אין שימוש רב בכלים של מיתון תנועה בישראל. דבר זה בא לידי ביטוי במיעוט אזורי מיתון תנועה ומיעוט אמצעים אחרים כמו [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חציה בטוחים יותר]] דבר זה תורם לכך ש[[בטיחות הולכי רגל בישראל]] היא גרועה למדי ביחס לרוב מדינות אירופה.

בישראל ישנה מגמה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי מעגלי תנועה ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה.

בישראל ישנה מגמה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי מעגלי תנועה ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה.

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות ל[[איזורי מיתון תנועה]]. בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. קיימם אזורי מיתון תנועה בישובים כפריים שונים כמו במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העירייה לקדם [[אזור מיתון תנועה|איזור מיתון תנועה]] בשנת 2011, על ידי שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. אזורי מיתון תנועה נוספים קיימים בהרצליה, ויש גם אזורים בודדים כאלה בירושלים (ליד המדרחוב, וליד שביל דרך הרכבת).

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות ל[[איזורי מיתון תנועה]]. בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. קיימים אזורי מיתון תנועה בישובים כפריים שונים כמו במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העירייה לקדם [[אזור מיתון תנועה|איזור מיתון תנועה]] בשנת 2011, על ידי שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. אזורי מיתון תנועה נוספים קיימים בהרצליה, ויש גם אזורים בודדים כאלה בירושלים (ליד המדרחוב, וליד שביל דרך הרכבת).

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.