שינויים

===אזורי מיתון תנועה בישראל===

===אזורי מיתון תנועה בישראל===

[[קובץ:הצרת הרחוב עם חניית אופנועים2.jpg|ממוזער|הצרה מכוונת של הרחוב באמצעות חניית אופנועים, בתוך אזור מיתון תנועה בשכונת ביצרון בתל אביב.]]

[[קובץ:הצרת הרחוב עם חניית אופנועים2.jpg|ממוזער|הצרה מכוונת של הרחוב באמצעות חניית אופנועים, בתוך רחוב ממותן תנועה בשכונת ביצרון בתל אביב.]]

בישראל ישנה מגמה נפוצה של [[מיתון תנועה]] ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי "מעגלי תנועה" בצמתים ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית ובמקרים רבים נעשית בצורה שאינה מקצועית, לדוגמה - הכנסת במפרים לרחוב במרחקים לא מתאימים ממעברי חציה.  

בישראל ישנה מגמה נפוצה של [[מיתון תנועה]] ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי "מעגלי תנועה" בצמתים ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית ובמקרים רבים נעשית בצורה שאינה מקצועית, לדוגמה - הכנסת במפרים לרחוב במרחקים לא מתאימים ממעברי חציה.  

חלק גדול [[מעבר חצייה בטוח|ממעברי החצייה]] בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות מתקדמות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "אזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי שממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוה מידי עקב אי-ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.  

חלק גדול [[מעבר חצייה בטוח|ממעברי החצייה]] בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות מתקדמות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "אזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי אשר מפצל את החצייה לשניים ושממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוהה מידי עקב אי-ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.  

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט אזורי מיתון תנועה בישראל כאזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].  

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט אזורי מיתון תנועה בישראל כאזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].  

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו אזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת [[בטיחות בדרכים]] אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו [[זיהום רעש|שקט]], עליית ערך הנכסים ועוד.

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו אזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת [[בטיחות בדרכים]] אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו [[זיהום רעש|שקט]], עליית ערך הנכסים ועוד.

בשנים 2011-2018 הותקנו [[תחבורה בתל אביב |בתל אביב-יפו]] באופן פורמלי מעל 75 אזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 2-3 רחובות ובעלי אורח ורוחב של כמה עשרות מטרים, וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. לדוגמה אזורי מיתון תנועה ברמת אביב ג', צהלה, קריית שלם, שכונת התקווה, ביצרון עוד. חלק גדול מאזורי מיתון תנועה אלה מורכב בעיקר משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, יש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה. עד לשנת 2017, נהגים רבים לא הבחינו בשלטי מיתון התנועה. החל משנה זו החלו בתל אביב להכניס מדבקות גדולות על הכביש עם שילוט "30" וציור של מכונית ואופניים בצורה דומה לשילוט דומה שקיים במדינות רבות בעולם, כמו כן הורחבו אזורי מיתון התנועה למרחבים נוספים כמו שכונות ביפו. נכון לשנת 2018 כמעט כל שטחה של העיר ורוב הרחובות שבה הם רחובות 30 קמ"ש. יוצאי הדופן הם כמה אזורי באזור מרכז העסקים של העיר. נהגים רבים אינם מרגישים דבר זה היות והם נוסעים בעיקר בכבישים הראשיים יותר שנמצאים בין אזורי מיתון התנועה.  

בשנים 2011-2018 הותקנו [[תחבורה בתל אביב |בתל אביב-יפו]] באופן פורמלי מעל 75 אזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 3-2 רחובות ובעלי אורך ורוחב של כמה עשרות מטרים, וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. לדוגמה אזורי מיתון תנועה ברמת אביב ג', צהלה, קריית שלם, שכונת התקווה, ביצרון עוד. חלק גדול מאזורי מיתון תנועה אלה מורכב בעיקר משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, יש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה. עד לשנת 2017, נהגים רבים לא הבחינו בשלטי מיתון התנועה. החל משנה זו החלו בתל אביב להכניס מדבקות גדולות על הכביש עם שילוט "30" וציור של מכונית ואופניים בצורה דומה לשילוט דומה שקיים במדינות רבות בעולם, כמו כן הורחבו אזורי מיתון התנועה למרחבים נוספים כמו שכונות ביפו. נכון לשנת 2018 כמעט כל שטחה של העיר ורוב הרחובות שבה הם רחובות 30 קמ"ש. יוצאי הדופן הם כמה אזורי באזור מרכז העסקים של העיר. נהגים רבים אינם מרגישים דבר זה היות והם נוסעים בעיקר בכבישים הראשיים יותר שנמצאים בין אזורי מיתון התנועה.  

דוגמאות נוספות לאזור מיתון תנועה קיימים במספר מצומצם של רחובות בהרצליה ובירושלים. בישובים קטנים רבים כמו מושבים או קיבוצים יש אזור מיתון תנועה בישוב - כמו במדרשת שדה בוקר בנגב - עם או בלי אמצעים פיזיים לריסון תנועה.

דוגמאות נוספות לאזור מיתון תנועה קיימים במספר מצומצם של רחובות בהרצליה ובירושלים. בישובים קטנים רבים כמו מושבים או קיבוצים יש אזור מיתון תנועה בישוב - כמו במדרשת שדה בוקר בנגב - עם או בלי אמצעים פיזיים לריסון תנועה.