שינויים

היבט נוסף היה של "עיר סירות" יהודית. עבור רוב העמים האחרים, היה מרכז צבאי-חברתי-כלכלי אחד שבו רוכזה כל העוצמה. אנשים שחייו בקהילות מחוץ למוסד זה התבססו על עוצמת המדינה הזו כדי לקבל הגנה, ולרוב לא התפתחו קהילות גדולות מחוץ לממלכה הגאוגרפית. בנוסף היות וכל ממלכה הייתה גם איום צבאי, שליטים אחרים לא ששו לקיום של קהילות של עמים אחרים בקרבן. היהודים לא היו איום צבאי, ובנוסף הם היו חייבים לקיים קהילות עשירות וחזקות מספיק שיאפשרו להם להתקיים גם ללא מרכז גאוגרפי צבאי שיספק להן הגנה. לכן כאשר נחרבה קהילה חזקה אחת, הדבר היווה מכה, אבל הקהילות היהודיות וכן התבססות על מסחר ועל מתן שירותים שאינם תלויים במקום גאוגרפי הקלו על יהודים לשמור על מספר מוקדי כלכליים-תרבותיים ולא על מוקד אחד.

היבט נוסף היה של "עיר סירות" יהודית. עבור רוב העמים האחרים, היה מרכז צבאי-חברתי-כלכלי אחד שבו רוכזה כל העוצמה. אנשים שחייו בקהילות מחוץ למוסד זה התבססו על עוצמת המדינה הזו כדי לקבל הגנה, ולרוב לא התפתחו קהילות גדולות מחוץ לממלכה הגאוגרפית. בנוסף היות וכל ממלכה הייתה גם איום צבאי, שליטים אחרים לא ששו לקיום של קהילות של עמים אחרים בקרבן. היהודים לא היו איום צבאי, ובנוסף הם היו חייבים לקיים קהילות עשירות וחזקות מספיק שיאפשרו להם להתקיים גם ללא מרכז גאוגרפי צבאי שיספק להן הגנה. לכן כאשר נחרבה קהילה חזקה אחת, הדבר היווה מכה, אבל הקהילות היהודיות וכן התבססות על מסחר ועל מתן שירותים שאינם תלויים במקום גאוגרפי הקלו על יהודים לשמור על מספר מוקדי כלכליים-תרבותיים ולא על מוקד אחד.

הרדיפות של יהודים גרמו לסבל רב ולאובדן קהילות רבות - כולל לדוגמה חורבן בית שני, גלות נוספת בעקבות מרד בר-כוכבא, החלשות והרס הקהילה היהודית בא"י שחיה בגליל לאחר מרד בר-כוכבא, גרוש היהודים מאנגליה, גירוש יהדות ספרד, הפרעות באזור רוסיה וכו'. עם זאת לרדיפות אלה היה גם מאפיין נוסף - הם יצרו חברה שחבריה מודעים לעראיות מעמדם ולשבריריות הכוח שלהם. אימפריות סחר התקשו לקום לאורך זמן, ויהודים שמו דגש על פיזור סיכונים ועל האפשרות לעבור למקום אחר כדי להתחיל דף חדש.  

הרדיפות של יהודים גרמו לסבל רב ולאובדן קהילות רבות - כולל לדוגמה חורבן בית שני, גלות נוספת בעקבות מרד בר-כוכבא, החלשות והרס הקהילה היהודית בא"י שחיה בגליל לאחר מרד בר-כוכבא, גרוש היהודים מאנגליה, גירוש יהדות ספרד, הפרעות באזור רוסיה וכו'. עם זאת לרדיפות אלה היה גם מאפיין נוסף - הם יצרו חברה שחבריה מודעים לארעיות מעמדם ולשבריריות הכוח שלהם. אימפריות סחר התקשו לקום לאורך זמן, ויהודים שמו דגש על פיזור סיכונים ועל האפשרות לעבור למקום אחר כדי להתחיל דף חדש.  

עם התפתחות הקפיטליזם, [[המהפכה התעשייתית]], הלאומנות המדע, השואה והקמת מדינת ישראל נעלמו חלק מהמאפיינים הייחודיים של כלכלה יהודית שהתקיימה בגולה. לדוגמה אחוזי קרוא-וכתוב עלו בקרב עמים אחרים, עם המעבר מ[[חקלאות]] לתיעוש בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] עם הזמן התפתחה גם [[כלכלת שירותים]] ויותר ויותר מדינות הבינו את החשיבות של לימודים, השכלה ומדע לשכבה רחבה באוכלוסיה כדי לצבור עוצמה כלכלית מדינית וצבאית. המבנה ההיררכי החזק דמוי הפירמידה, למרות שהמשיך להתקיים הוחלף במודל יותר דינמי שבו גם לסוחרים, בעלי מפעלים, תעשיינים בנקאים ועוד יש בו דריסת רגל ולא רק לשכבה דקה של אצילים כמורה ומלך. הלאומיות שהתפתחה במהלך המאה ה-19 הדגישה יותר "אנחנו" לאומי משותף והיה בה פחות מקום ל"זרים". בד בבד- התמורות החברתיות והכלכליות הרבות של המאה -19 ותחילת המאה ה-20 הביאו למתח חברתי שגרר עליה באנטישמיות. החלשות הדת ועליית המדע הובילו את האנטישמיות להפוך לאתנית ו"מדעית" - על רקע "תורת הגזע" ופחות היבט של שנאה על רקע תרבות או דת. כמו כן יתרונות כלכלים שהיו ליהודים במסחר - כמו צ'קים או יכולת לפקח על סוכנים מרחוק - הלכו ונחלשו עקב פיתוח יכולות דומות עקב התפשטות של [[בנקים]] גדולים יותר, עקב פיתוח מוסדות פיננסיים משוכללים יותר, פיתוח של אמצעי תקשורת כמו טלגרף וטלפונים והיבטים נוספים של הפחתת [[עלויות עסקה]]. השואה הביאה להרס המרכז היהודי החשוב והגדול ביותר שהתקיים במשך 1,000 שנים - הריכוז של יהודים במזרח אירופה בשטח פולין, רוסיה, אוקראינה ומדינות סביבן, וכן נהרסו קהילות רבות במערב אירופה ובאזור הים התיכון. בעקבות זה ובעקבות אנטישמיות במדינות אחרות, קמו שני מרכזים יהודיים אחרים - האחד במדינת ישראל, והשני בצפון אמריקה, עם מרכזים אחרים חשובים שנוספו בדום אירופה ובמערב אירופה.

עם התפתחות הקפיטליזם, [[המהפכה התעשייתית]], הלאומנות המדע, השואה והקמת מדינת ישראל נעלמו חלק מהמאפיינים הייחודיים של כלכלה יהודית שהתקיימה בגולה. לדוגמה אחוזי קרוא-וכתוב עלו בקרב עמים אחרים, עם המעבר מ[[חקלאות]] לתיעוש בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] עם הזמן התפתחה גם [[כלכלת שירותים]] ויותר ויותר מדינות הבינו את החשיבות של לימודים, השכלה ומדע לשכבה רחבה באוכלוסיה כדי לצבור עוצמה כלכלית מדינית וצבאית. המבנה ההיררכי החזק דמוי הפירמידה, למרות שהמשיך להתקיים הוחלף במודל יותר דינמי שבו גם לסוחרים, בעלי מפעלים, תעשיינים בנקאים ועוד יש בו דריסת רגל ולא רק לשכבה דקה של אצילים כמורה ומלך. הלאומיות שהתפתחה במהלך המאה ה-19 הדגישה יותר "אנחנו" לאומי משותף והיה בה פחות מקום ל"זרים". בד בבד- התמורות החברתיות והכלכליות הרבות של המאה -19 ותחילת המאה ה-20 הביאו למתח חברתי שגרר עליה באנטישמיות. החלשות הדת ועליית המדע הובילו את האנטישמיות להפוך לאתנית ו"מדעית" - על רקע "תורת הגזע" ופחות היבט של שנאה על רקע תרבות או דת. כמו כן יתרונות כלכלים שהיו ליהודים במסחר - כמו צ'קים או יכולת לפקח על סוכנים מרחוק - הלכו ונחלשו עקב פיתוח יכולות דומות עקב התפשטות של [[בנקים]] גדולים יותר, עקב פיתוח מוסדות פיננסיים משוכללים יותר, פיתוח של אמצעי תקשורת כמו טלגרף וטלפונים והיבטים נוספים של הפחתת [[עלויות עסקה]]. השואה הביאה להרס המרכז היהודי החשוב והגדול ביותר שהתקיים במשך 1,000 שנים - הריכוז של יהודים במזרח אירופה בשטח פולין, רוסיה, אוקראינה ומדינות סביבן, וכן נהרסו קהילות רבות במערב אירופה ובאזור הים התיכון. בעקבות זה ובעקבות אנטישמיות במדינות אחרות, קמו שני מרכזים יהודיים אחרים - האחד במדינת ישראל, והשני בצפון אמריקה, עם מרכזים אחרים חשובים שנוספו בדום אירופה ובמערב אירופה.