47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 23:
שורה 23: + + + + + +
←1867–1929 – מאבקים ומהפכות
מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין [[מרקסיסטים]] (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין [[קפיטליסטים]]. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים ב[[תאגיד]]ים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר ל[[מונופול|התנהגות מונופולית]] ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים - [[השפל הגדול]] - אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש [[אבטלה]] עצומה.
מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין [[מרקסיסטים]] (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין [[קפיטליסטים]]. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים ב[[תאגיד]]ים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר ל[[מונופול|התנהגות מונופולית]] ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים - [[השפל הגדול]] - אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש [[אבטלה]] עצומה.
בעקבות מלחמת האזרחים בארצות הברית, ובעקבות התחזקות של [[יתרונות לגדול]] החלו לקום בה עסקים גדולים יותר ויותר, בתקופה שידוע כיום כתקופת [[הברוניפ השודדים]]. הדבר התאפשר בין היתר על ידי יישות מדינית אחת, ללא מכסים והן עקב פתיחת מסילות הברזל. מדיניות "אי התערבות" של המדינה וכן בעיות של [[ריצה על הבנק]] וכן [[מונופול טבעי]] מצד שני העניקה יתרונות לעסקים גדולים שונים. דוגמאות כוללות את תעשיית מסילות הברזל (מונופול טבעי), התפתחות תעשיית הנפט והתחזקות מעמדו של ג'ון רוקפלר שהפך ל[[מונופול]] ו[[מונופוסון]] והתחזקותם של תעשיות הפלדה, המיכון, המכוניות, תעשיית הבשר ובנקים. העסקים הגדולים ניצלו את המשברים הפיננסים הרבים שהביאו לסגירת עסקים קטנים כדי לקנות אותם ולהפוך לגדולים יותר. בנוסף הם יכלו לאיים על ספקים ועל מתחרים ולקבוע את המחיר בשוק ובכך להנות מיתרונות כלכליים רבים. הם לעיתים השאירו מתחרים קטנים כדי ליצור מראית-עין של תחרות. הם גם השתמשו בכוח הכלכלי שלהם כדי להשפיע על החוקים, לחסות תחרות ולהנות מסבססודים שונים מצד המדינה כמו גם העברת עלויות סיכונים ובעיות בריאות לכיוון הצרכנים , עובדים וספקים באופן שיחסוך להם עלויות. הבנקאי ג'י.פי מורגן ארגן "[[טראסטים]]" - התאגדויות חוקיות של כמה חברות גדולות שקיימו [[אוליגופול]] שחלש על השוק, קבע בו את התנאים ביחס לעובדים ומול הצרכנים והספקים. בשלהי תקופה זו - לקראת סוף המאה ה-19 בארה"ב, חלשו על הכלכלה מורגן ורוקפלר עם אמפריות עסקים משלהם וכן מספר בעלי הון אחרים.
דבר זה החריף בעיות של פערים כלכלים ותרם לעוני של פועלים ושל חוואים בארה"ב , אנשים רבים הבינו בתקופה זו כי לא רק המדינה עלולה להיות כוח עריץ וליצור בעיות כלכליות אלא גם חברות גדולות. הבעיות הכלכליות הללו הובילו לעליית [[התנועה הפרוגרסיבית]] שהעקרונות שלה נכנסו לעמדות המפלגה הרפובליקנית והמפלגה הדמוקרטית במחצית הראשונה של המאה ה-20, הפרוגרסיבית טענו שהמדינה צריכה להתערב כדי להפחית את כוחן של חברות ענק מלרסק תחרות ולפגוע בצרכנים. בתקופה זו החל הרעיון של חוקים נגד [[הגבלים עסקיים]] - מניעת אפשרות של חברות להקים מונופול או אוליגופול, וכן חלו סוגים שונים של [[רגולציה]] - כולל לדוגמה סימון מוצרי מזון (בעקבות השערוריה שפרצה עם פרסום הספר "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" על [[תעשיית הבשר]], הקמת ה-FDA לפיקוח על [[חברות תרופות]] והיבטים רבים אחרים.
בעקבות מלחמת העולם הראשונה התפתח שיח שמרני חדש, בנקאים השתלטו על מע' המדיניות בארה"ב והובילו לחגיגה של "אי התערבות" , הורדת מיסים וסיוע לעסקים הגדולים. דבר זה תרם להתפתחות בועה פיננסית גדולה שהתפוצצה בסופו של דבר והובילה למיתון עמוק המכונה "[[השפל הגדול]].
==1970-1936 - קיינסיאנים ==
==1970-1936 - קיינסיאנים ==