שינויים

באופן מסורתי, תרבויות שונות ראו את האדם, הן כיצור בודד, והן את המין האנושי כולו כחלק מהטבע. תפיסה זו מאפיינת חברות [[ילידים]] רבות ברחבי העולם, במיוחד בקרב [[ציידים לקטים]]. תפיסה שהאדם הוא חלק מהטבע קיימת גם בחלק מהחברות החקלאיות, בתפיסות מזרחיות [[הוליזם|הוליסטיות]] כמו [[בודהיזם]] ו[[טאואיזם]] התופסות את האדם ואת הטבע כולו כרשתות רבות של דברים, הקשורים זה בזה, ומשפיעים זה על זה.   

באופן מסורתי, תרבויות שונות ראו את האדם, הן כיצור בודד, והן את המין האנושי כולו כחלק מהטבע. תפיסה זו מאפיינת חברות [[ילידים]] רבות ברחבי העולם, במיוחד בקרב [[ציידים לקטים]]. תפיסה שהאדם הוא חלק מהטבע קיימת גם בחלק מהחברות החקלאיות, בתפיסות מזרחיות [[הוליזם|הוליסטיות]] כמו [[בודהיזם]] ו[[טאואיזם]] התופסות את האדם ואת הטבע כולו כרשתות רבות של דברים, הקשורים זה בזה, ומשפיעים זה על זה.   

התפיסה כי האדם הוא נפרד מהטבע, החלה להסדק על ידי [[המהפכה הביולוגית]] במאה ה-19. בתהליך [[המהפכה המיקרוביולוגית]] גילו מדעים כי מחלות רבות של האדם נגרמות בגלל יצורים זעירים כמו חיידקים או בעלי חיים זעירים. בהמשך התגלה גם כי בעלי חיים שונים - כמו חרקים (זבובים, יתושים) וכן יצורים גדולים יותר (כמו חולדות, חזירים, אווזים) קשורים בהעברת גורמי מחלה ובעצמם חולים ממחלות שמעבירים בני האדם. במשך כ-100 שנים בני האדם תפסו את החיידקים כגורם זר ומפחיד שנמצא מחוץ לגוף שלנו ומתקיף אותו. בעשרות השנים האחרונות מדענים גילו כי יש גם חיידקים המקיימים קשר סימביוטי עם בני האדם, וכי מיליארדים מהם חיים בתוך הגוף שלנו, במיוחד במערכת העיכול, ומאפשרים לשמור על בריאות תקינה. בנוסף הביולוגיה הובילה לגילוי ה[[אקולוגיה] ו[[אבולוציה]]. שגם הם הובילו לערעור התפיסה כי האדם נמצא מחוץ לטבע.  

התפיסה כי האדם הוא נפרד מהטבע, החלה להיסדק על ידי [[המהפכה הביולוגית]] במאה ה-19. בתהליך [[המהפכה המיקרוביולוגית]] גילו מדעים כי מחלות רבות של האדם נגרמות בגלל יצורים זעירים כמו חיידקים או בעלי חיים זעירים. בהמשך התגלה גם כי בעלי חיים שונים - כמו חרקים (זבובים, יתושים) וכן יצורים גדולים יותר (כמו חולדות, חזירים, אווזים) קשורים בהעברת גורמי מחלה ובעצמם חולים ממחלות שמעבירים בני האדם. במשך כ-100 שנים בני האדם תפסו את החיידקים כגורם זר ומפחיד שנמצא מחוץ לגוף שלנו ומתקיף אותו. בעשרות השנים האחרונות מדענים גילו כי יש גם חיידקים המקיימים קשר סימביוטי עם בני האדם, וכי מיליארדים מהם חיים בתוך הגוף שלנו, במיוחד במערכת העיכול, ומאפשרים לשמור על בריאות תקינה. בנוסף הביולוגיה הובילה לגילוי ה[[אקולוגיה] ו[[אבולוציה]]. שגם הם הובילו לערעור התפיסה כי האדם נמצא מחוץ לטבע.  

הספר של דארווין, "מוצא המינים" זעזע את החברה הויקטורנאית בכמה רבדים. ראשית הדבר הוביל לערער על מיתוס ה[[בריאה]] לפיו מקור כל העולם עצמו, וכל בעלי החיים, הם באל-בורא, שיצר גם את האדם (בנפרד מכלל החי). ללא אל בורא שכיבכול גם ממשיך לארגן את עולם החי, הפתחו הרעיונות של [[אבולוציה ביולוגית]] ו[[תורשה]] וכן רעיון של [[ארגון עצמי]]. היבט נוסף שצמח והתפתח הוא הקשר הגנטי בין בני האדם לבין יצורים אחרים. ספר אחר של דארווין שהיה מהפכני הוא [[מוצא האדם]] שבו הוא טען באופן תקדימי שבני האדם הם מין ביולוגי נוסף, שהתפתח מתוך אבות קדומים, שהם משותפים לבני האדם ולקופי אדם. לא רק שרעיון זה זכה לאישוש בעשרות אלפי מחקרים (לדוגמה מחקרי דמיון גנטי, מחקרים על תכונות משותפות, חקר תרופות, חקר מאובנים וכו') הוא גם הוביל למציאת קרובים רחוקים יותר של האדם - כך שחלק מהתכונות האנושיות ונושאי תפקוד ובריאות אנושיים נחקרים כיום גם על סמך מחקרים ביצורים שנראים רחוקים עוד יותר מהאדם כמו זבובים או שמרים. יש הבנה כי העולם הביולוגי, על השונות העצומה שקיימת בו הוא מעין "שיח ענק" שבו התפתחו מינים שונים, חלקם הגדול נכחדות במהלך מיליוני השנים וחלקים הם מעין "בני דודים" רחוקים זה מזה, שיש להן גנים ותכונות שחלקן משותפות וחלקן שונות.     

הספר של דארווין, "מוצא המינים" זעזע את החברה הוויקטורנאית בכמה רבדים. ראשית הדבר הוביל לערער על מיתוס ה[[בריאה]] לפיו מקור כל העולם עצמו, וכל בעלי החיים, הם באל-בורא, שיצר גם את האדם (בנפרד מכלל החי). ללא אל בורא שכבכול גם ממשיך לארגן את עולם החי, התפתחו הרעיונות של [[אבולוציה ביולוגית]] ו[[תורשה]] וכן רעיון של [[ארגון עצמי]]. היבט נוסף שצמח והתפתח הוא הקשר הגנטי בין בני האדם לבין יצורים אחרים. ספר אחר של דארווין שהיה מהפכני הוא [[מוצא האדם]] שבו הוא טען באופן תקדימי שבני האדם הם מין ביולוגי נוסף, שהתפתח מתוך אבות קדומים, שהם משותפים לבני האדם ולקופי אדם. לא רק שרעיון זה זכה לאישוש בעשרות אלפי מחקרים (לדוגמה מחקרי דמיון גנטי, מחקרים על תכונות משותפות, חקר תרופות, חקר מאובנים וכו') הוא גם הוביל למציאת קרובים רחוקים יותר של האדם - כך שחלק מהתכונות האנושיות ונושאי תפקוד ובריאות אנושיים נחקרים כיום גם על סמך מחקרים ביצורים שנראים רחוקים עוד יותר מהאדם כמו זבובים או שמרים. יש הבנה כי העולם הביולוגי, על השונות העצומה שקיימת בו הוא מעין "שיח ענק" שבו התפתחו מינים שונים, חלקם הגדול נכחדות במהלך מיליוני השנים וחלקים הם מעין "בני דודים" רחוקים זה מזה, שיש להן גנים ותכונות שחלקן משותפות וחלקן שונות.     

ערעור נוסף על נפרדות האדם מהטבע בכלל ומעולם החי בפרט הגיע מהתחומים של [[אקולוגיה]] ו[[חקלאות בת קיימא]]. בשני התחומים מודגשים הקשרים הרבים הן ברמת [[מחזור ביוגאוכימי]] והן ברמת הצורך בשמירה על [[מערכות אקולוגיות]] ועל היבטים כמו בריאות ה[[קרקע]] כדי לאפשר לבני האדם שגשוג ונוחות.   

ערעור נוסף על נפרדות האדם מהטבע בכלל ומעולם החי בפרט הגיע מהתחומים של [[אקולוגיה]] ו[[חקלאות בת קיימא]]. בשני התחומים מודגשים הקשרים הרבים הן ברמת [[מחזור ביוגאוכימי]] והן ברמת הצורך בשמירה על [[מערכות אקולוגיות]] ועל היבטים כמו בריאות ה[[קרקע]] כדי לאפשר לבני האדם שגשוג ונוחות.   

ביקורת הומוריסטית על תפיסת עליונות האדם על הטבע מופיעה בספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת [[דאגלס אדאמס]]- "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."

ביקורת הומוריסטית על תפיסת עליונות האדם על הטבע מופיעה בספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת [[דאגלס אדאמס]]- "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."

הסופר [[ג'רמי לנט]] כתב את הספר "אינסטינקט זיהוי הדפוסים". לנט טוען בספר כי הדפוסים שאנחנו מצליחים לזהות בעולם מעצבים את ראיית העולם שלנו ואת הערכים שלנו. הדבר הזה קובע את ההיסטוריה של חברות. לנט טוכן כי המשבר הסביבתי והחברתי נטועים שניהם ברעיונות מהמאה ה-17 על [[אינדיבדואליזם]] ועל [[נפרדות]] - הן נפרדות של אנשים זה מזה, והן על הפרדה בין בני האדם לבין הטבע.

הסופר [[ג'רמי לנט]] כתב את הספר "אינסטינקט זיהוי הדפוסים". לנט טוען בספר כי הדפוסים שאנחנו מצליחים לזהות בעולם מעצבים את ראיית העולם שלנו ואת הערכים שלנו. הדבר הזה קובע את ההיסטוריה של חברות. לנט טוען כי המשבר הסביבתי והחברתי נטועים שניהם ברעיונות מהמאה ה-17 על [[אינדיבידואליזם]] ועל [[נפרדות]] - הן נפרדות של אנשים זה מזה, והן על הפרדה בין בני האדם לבין הטבע.

==ראו גם==

==ראו גם==