שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 42: שורה 42:  
יחד עם זאת רוב האנשים וחלק ניכר מהאידאולוגיות והוגים חברתיים עדיין רואים בשליטה של האדם על הטבע עניין "טבעי" ורצוי - במובן שלטבע עצמו, לבעלי חיים, לצמחים וכו', אין זכויות משל עצמו, ואין מטרה מלבד שירות האדם. לכאורה גם האדם נמצא מחוץ לטבע (ולעיתים קרובות המחשבה היא שהאדם נמצא מחוץ להשפעת חוקי הטבע) ויכול לעצב את הטבע לפי ראות עיניו - לצוד בעלי חיים, לגדל בעלי חיים בתנאים של [[חקלאות]] ו[[חקלאות תעשייתית]], לבצע [[הנדסה גנטית]], ליצור [[זיהום]] להרוס [[מערכת אקולוגית|מערכת אקולוגית]], [[ברוא יערות|לכרות או לשרוף יערות]], לגרום [[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית]] ועוד. חלק מהתנהגות זו אינה מודרנית - לדוגמה עוד לפני המהפכה החקלאית אנשים השתמשו באש כדי לברא יערות. יחד עם זאת בתפיסה המודרנית האדמות, היערות, הטבע ובעלי חיים "שייכים" לבני האדם והם יכולים לעשות בהם כרצונם. אין גם תפיסה של איזון או הבנה של קשר דו-כיווני כלומר [[השפעה סביבתית|השפעת האדם על הטבע]] ו[[השפעת הטבע על האדם]].
 
יחד עם זאת רוב האנשים וחלק ניכר מהאידאולוגיות והוגים חברתיים עדיין רואים בשליטה של האדם על הטבע עניין "טבעי" ורצוי - במובן שלטבע עצמו, לבעלי חיים, לצמחים וכו', אין זכויות משל עצמו, ואין מטרה מלבד שירות האדם. לכאורה גם האדם נמצא מחוץ לטבע (ולעיתים קרובות המחשבה היא שהאדם נמצא מחוץ להשפעת חוקי הטבע) ויכול לעצב את הטבע לפי ראות עיניו - לצוד בעלי חיים, לגדל בעלי חיים בתנאים של [[חקלאות]] ו[[חקלאות תעשייתית]], לבצע [[הנדסה גנטית]], ליצור [[זיהום]] להרוס [[מערכת אקולוגית|מערכת אקולוגית]], [[ברוא יערות|לכרות או לשרוף יערות]], לגרום [[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית]] ועוד. חלק מהתנהגות זו אינה מודרנית - לדוגמה עוד לפני המהפכה החקלאית אנשים השתמשו באש כדי לברא יערות. יחד עם זאת בתפיסה המודרנית האדמות, היערות, הטבע ובעלי חיים "שייכים" לבני האדם והם יכולים לעשות בהם כרצונם. אין גם תפיסה של איזון או הבנה של קשר דו-כיווני כלומר [[השפעה סביבתית|השפעת האדם על הטבע]] ו[[השפעת הטבע על האדם]].
   −
==ביקורת==
+
==ערעור התפיסה וביקורת==
מול תפיסות אלו קמו תפיסות של [[שמירת טבע]], [[סביבתנות]], [[קיימות]] ו[[זכויות בעלי חיים]] שמערערות על היבטים שונים בתפיסה זו - לדוגמה בסביבתנות ובקיימות התפיסה היא כי [[השפעות סביבתיות]] רבות מידי על הטבע עלולות לגרום בעיות חברתיות או כלכליות שונות - לדוגמה פגיעה בתפקוד של [[שירות המערכת האקולוגית]] שניתנים לאדם. תפיסות אלה נותנות דגש יותר ל[[הוליזם]], במיוחד כאשר יש הבנה והתייחסות ל[[מערכות אקולוגיות]] ולדרכי פעולתן. בתפיסות של שמירת טבע ובזכויות בעלי חיים במיוחד יש גם דגש על זכות הטבע לקיום בפני עצמו, זכותם של מינים לקיום וזכות של עצים או בעלי חיים בודדים - גם ללא קשר לתועלת שהדבר נותן לאדם.
+
באופן מסורתי, תרבויות שונות ראו את האדם, הן כיצור בודד, והן את המין האנושי כולו כחלק מהטבע. תפיסה זו מאפיינת חברות [[ילידים]] רבות ברחבי העולם, במיוחד בקרב [[ציידים לקטים]]. תפיסה שהאדם הוא חלק מהטבע קיימת גם בחלק מהחברות החקלאיות, בתפיסות מזרחיות [[הוליזם|הוליסטיות]] כמו [[בודהיזם]] ו[[טאואיזם]] התופסות את האדם ואת הטבע כולו כרשתות רבות של דברים, הקשורים זה בזה, ומשפיעים זה על זה. 
 +
 
 +
התפיסה כי האדם הוא נפרד מהטבע, החלה להסדק על ידי [[המהפכה הביולוגית]] במאה ה-19. בתהליך [[המהפכה המיקרוביולוגית]] גילו מדעים כי מחלות רבות של האדם נגרמות בגלל יצורים זעירים כמו חיידקים או בעלי חיים זעירים. בהמשך התגלה גם כי בעלי חיים שונים - כמו חרקים (זבובים, יתושים) וכן יצורים גדולים יותר (כמו חולדות, חזירים, אווזים) קשורים בהעברת גורמי מחלה ובעצמם חולים ממחלות שמעבירים בני האדם. במשך כ-100 שנים בני האדם תפסו את החיידקים כגורם זר ומפחיד שנמצא מחוץ לגוף שלנו ומתקיף אותו. בעשרות השנים האחרונות מדענים גילו כי יש גם חיידקים המקיימים קשר סימביוטי עם בני האדם, וכי מיליארדים מהם חיים בתוך הגוף שלנו, במיוחד במערכת העיכול, ומאפשרים לשמור על בריאות תקינה. בנוסף הביולוגיה הובילה לגילוי ה[[אקולוגיה] ו[[אבולוציה]]. שגם הם הובילו לערעור התפיסה כי האדם נמצא מחוץ לטבע.
 +
 
 +
הספר של דארווין, "מוצא המינים" זעזע את החברה הויקטורנאית בכמה רבדים. ראשית הדבר הוביל לערער על מיתוס ה[[בריאה]] לפיו מקור כל העולם עצמו, וכל בעלי החיים, הם באל-בורא, שיצר גם את האדם (בנפרד מכלל החי). ללא אל בורא שכיבכול גם ממשיך לארגן את עולם החי, הפתחו הרעיונות של [[אבולוציה ביולוגית]] ו[[תורשה]] וכן רעיון של [[ארגון עצמי]]. היבט נוסף שצמח והתפתח הוא הקשר הגנטי בין בני האדם לבין יצורים אחרים. ספר אחר של דארווין שהיה מהפכני הוא [[מוצא האדם]] שבו הוא טען באופן תקדימי שבני האדם הם מין ביולוגי נוסף, שהתפתח מתוך אבות קדומים, שהם משותפים לבני האדם ולקופי אדם. לא רק שרעיון זה זכה לאישוש בעשרות אלפי מחקרים (לדוגמה מחקרי דמיון גנטי, מחקרים על תכונות משותפות, חקר תרופות, חקר מאובנים וכו') הוא גם הוביל למציאת קרובים רחוקים יותר של האדם - כך שחלק מהתכונות האנושיות ונושאי תפקוד ובריאות אנושיים נחקרים כיום גם על סמך מחקרים ביצורים שנראים רחוקים עוד יותר מהאדם כמו זבובים או שמרים. יש הבנה כי העולם הביולוגי, על השונות העצומה שקיימת בו הוא מעין "שיח ענק" שבו התפתחו מינים שונים, חלקם הגדול נכחדות במהלך מיליוני השנים וחלקים הם מעין "בני דודים" רחוקים זה מזה, שיש להן גנים ותכונות שחלקן משותפות וחלקן שונות.   
 +
 
 +
ערעור נוסף על נפרדות האדם מהטבע בכלל ומעולם החי בפרט הגיע מהתחומים של [[אקולוגיה]] ו[[חקלאות בת קיימא]]. בשני התחומים מודגשים הקשרים הרבים הן ברמת [[מחזור ביוגאוכימי]] והן ברמת הצורך בשמירה על [[מערכות אקולוגיות]] ועל היבטים כמו בריאות ה[[קרקע]] כדי לאפשר לבני האדם שגשוג ונוחות. 
 +
 
 +
מול תפיסות וותיקות של נפרדות האדם מהטבע, קמו תפיסות של [[שמירת טבע]], [[סביבתנות]], [[קיימות]] ו[[זכויות בעלי חיים]] שמערערות על היבטים שונים בתפיסה זו - לדוגמה בסביבתנות ובקיימות התפיסה היא כי [[השפעות סביבתיות]] רבות מידי על הטבע עלולות לגרום בעיות חברתיות או כלכליות שונות - לדוגמה פגיעה בתפקוד של [[שירות המערכת האקולוגית]] שניתנים לאדם. תפיסות אלה נותנות דגש יותר ל[[הוליזם]], במיוחד כאשר יש הבנה והתייחסות ל[[מערכות אקולוגיות]] ולדרכי פעולתן. בתפיסות של שמירת טבע ובזכויות בעלי חיים במיוחד יש גם דגש על זכות הטבע לקיום בפני עצמו, זכותם של מינים לקיום וזכות של עצים או בעלי חיים בודדים - גם ללא קשר לתועלת שהדבר נותן לאדם.
    
לטענת [[נעמי קליין]] בספר "[[זה משנה הכל]]", עבור [[שמרנות|שמרנים]] רבים, [[מדע האקלים]] מהווה פגיעה אנושה באמונה הבסיסית שזכותם של בני האדם היא להכניע את הארץ ואת תנובתה, ולבסס שליטה על הטבע. הסיבה למלחמת החורמה שמנהלים השמרנים במדע האקלים ([[הכחשת אקלים]]) היא שהם מבינים את המשמעות העמוקה שלו טוב יותר מהארגונים הירוקים הגדולים שמנסים לקדם פעולה הדרגתית וחסרת כאבים, ללא צורך ביציאה למלחמה, אפילו לא בחברות הנפט - כלומר ניסיון לבצע [[דה-פוליטיזציה]] של המאבק.
 
לטענת [[נעמי קליין]] בספר "[[זה משנה הכל]]", עבור [[שמרנות|שמרנים]] רבים, [[מדע האקלים]] מהווה פגיעה אנושה באמונה הבסיסית שזכותם של בני האדם היא להכניע את הארץ ואת תנובתה, ולבסס שליטה על הטבע. הסיבה למלחמת החורמה שמנהלים השמרנים במדע האקלים ([[הכחשת אקלים]]) היא שהם מבינים את המשמעות העמוקה שלו טוב יותר מהארגונים הירוקים הגדולים שמנסים לקדם פעולה הדרגתית וחסרת כאבים, ללא צורך ביציאה למלחמה, אפילו לא בחברות הנפט - כלומר ניסיון לבצע [[דה-פוליטיזציה]] של המאבק.
שורה 49: שורה 57:  
דימויים כמו [[ספינת החלל כדור הארץ|בואה של ספינת החלל כדור הארץ]] מדגישים שהקשר בין האדם לטבע אינו רק קשר קיים, אלא גם מהווה [[תהליך]] שמשתנה עם הזמן - ככל שיש יותר [[גידול אוכלוסין]] ויש גם [[צמיחה כלכלית]] וגידול ב[[טביעת הרגל האקולוגית]] כך האדם צורך יותר משאבים מהטבע - לדוגמה הגדלת [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]] והגברת [[שימושי קרקע]] לשימוש האדם, וכך גם יש פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], ובתפקוד של[[שירותי המערכת האקולוגית]] ודבר זה מאיים על היבטים שונים הנוגעים לרווחת האדם. בנוסף לכך דלדול של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] עלול לגרור בעיות שונות. היבטים אלה באים לידי ביטוי ב[[גבולות פלנטריים]] - גבולות שפריצה שלהם עלולה [[סיכוני אסון עולמיים|לסכן את עצם קיומו של המין האנושי]].
 
דימויים כמו [[ספינת החלל כדור הארץ|בואה של ספינת החלל כדור הארץ]] מדגישים שהקשר בין האדם לטבע אינו רק קשר קיים, אלא גם מהווה [[תהליך]] שמשתנה עם הזמן - ככל שיש יותר [[גידול אוכלוסין]] ויש גם [[צמיחה כלכלית]] וגידול ב[[טביעת הרגל האקולוגית]] כך האדם צורך יותר משאבים מהטבע - לדוגמה הגדלת [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]] והגברת [[שימושי קרקע]] לשימוש האדם, וכך גם יש פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], ובתפקוד של[[שירותי המערכת האקולוגית]] ודבר זה מאיים על היבטים שונים הנוגעים לרווחת האדם. בנוסף לכך דלדול של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] עלול לגרור בעיות שונות. היבטים אלה באים לידי ביטוי ב[[גבולות פלנטריים]] - גבולות שפריצה שלהם עלולה [[סיכוני אסון עולמיים|לסכן את עצם קיומו של המין האנושי]].
   −
ביקורת הומוריסטית על תפיסת עליונות האדם על הטבע מופיעה בספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דאגלס אדאמס- "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."
+
ביקורת הומוריסטית על תפיסת עליונות האדם על הטבע מופיעה בספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת [[דאגלס אדאמס]]- "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."
 +
 
 +
הסופר [[ג'רמי לנט]] כתב את הספר "אינסטינקט זיהוי הדפוסים". לנט טוען בספר כי הדפוסים שאנחנו מצליחים לזהות בעולם מעצבים את ראיית העולם שלנו ואת הערכים שלנו. הדבר הזה קובע את ההיסטוריה של חברות. לנט טוכן כי המשבר הסביבתי והחברתי נטועים שניהם ברעיונות מהמאה ה-17 על [[אינדיבדואליזם]] ועל [[נפרדות]] - הן נפרדות של אנשים זה מזה, והן על הפרדה בין בני האדם לבין הטבע.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט