שינויים

מבוא הספר מתאר בתחילה את פעילותם המשותפת של כהנמן וטברסקי. ראשית הם בחנו מקרים רבים של '''[[הטיה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]]''' - מקרים שבהם התשובה הראשונית שעולה לנו לראש היא לאו דווקא התשובה הנכונה - לדוגמה נותנים לנו תיאור של אדם ואנחנו קופצים למסקנה בשאלה מה המקצוע שלו. לאחר כמה שנות פעילות הם הוציאו מאמר מפורסם בסיינאס. המומחים שקראו את המאמר ראו שגם הם נופלים בהטיות הקוגניטיביות שתארו המחברים, והמאמר הפך למאמר מפורסם ומצוטט. המאמר בעצם איתגר שתי הנחות יסוד שיש ב[[חקר הכלכלה]] ובמדעי החברה בכלל - אחת היא שאנשים הם רציונליים. השנייה היא שאם אנשים מתנהגים בחוסר רציונליות זה בגלל רגשות. טברסקי וכהנמן הראו שבמקרים רבים אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית וכי סטייה מכך נובעת משורה של הטיות שאנחנו מבצעים - לאו דווקא בגלל רגשות.

מבוא הספר מתאר בתחילה את פעילותם המשותפת של כהנמן וטברסקי. ראשית הם בחנו מקרים רבים של '''[[הטיה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]]''' - מקרים שבהם התשובה הראשונית שעולה לנו לראש היא לאו דווקא התשובה הנכונה - לדוגמה נותנים לנו תיאור של אדם ואנחנו קופצים למסקנה בשאלה מה המקצוע שלו. לאחר כמה שנות פעילות הם הוציאו מאמר מפורסם בסיינאס. המומחים שקראו את המאמר ראו שגם הם נופלים בהטיות הקוגניטיביות שתארו המחברים, והמאמר הפך למאמר מפורסם ומצוטט. המאמר בעצם איתגר שתי הנחות יסוד שיש ב[[חקר הכלכלה]] ובמדעי החברה בכלל - אחת היא שאנשים הם רציונליים. השנייה היא שאם אנשים מתנהגים בחוסר רציונליות זה בגלל רגשות. טברסקי וכהנמן הראו שבמקרים רבים אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית וכי סטייה מכך נובעת משורה של הטיות שאנחנו מבצעים - לאו דווקא בגלל רגשות.

בהמשך חקרו טברסקי וכהנמן את התחום כיצד אנשים מקבלים החלטות בתנאי אי וודאות. לדוגמה כמה אנשים מוכנים לשלם על על השתתפות בהתערבות עם סיכוי 50% לזכות ב-130 שקל. מחקרים שלהם ושל חוקרים אחרים הראו שבני אדם לא מחשבים סיכויים סטטיסטיים בצורה טובה וגם יש אפקט של "שנאת הפסד". על המאמרים על [[תורת הערך]] זכה כהנמן בפרס נובל בכלכלה. הספר מוקדש לזכרו של עמוס טברסקי, שנפטר בינתיים ולכן לא זכה בפרס.

בהמשך חקרו טברסקי וכהנמן את התחום כיצד אנשים מקבלים החלטות בתנאי אי וודאות. לדוגמה כמה אנשים מוכנים לשלם על השתתפות בהתערבות עם סיכוי 50% לזכות ב-130 שקל. מחקרים שלהם ושל חוקרים אחרים הראו שבני אדם לא מחשבים סיכויים סטטיסטיים בצורה טובה וגם יש אפקט של "שנאת הפסד". על המאמרים על [[תורת הערך]] זכה כהנמן בפרס נובל בכלכלה. הספר מוקדש לזכרו של עמוס טברסקי, שנפטר בינתיים ולכן לא זכה בפרס.

הספר לא מיועד לעסוק בנושאים אלה של תחילת המחקר של כלכלה התנהגותית אלא מכסה את עשורי המחקר שהתפתחו מאז.

הספר לא מיועד לעסוק בנושאים אלה של תחילת המחקר של כלכלה התנהגותית אלא מכסה את עשורי המחקר שהתפתחו מאז.

בעקבות הסערה שעורר הספר, בוצעו מחקרים בתחומים רבים אחרים - בוצעו מעל 200 מחקרים לחקר תופעה זו, 60% מהם מראים שניבוי סטטיסטי נותן תוצאות טובות יותר מאשר מומחים. משתנים רפואיים שנחקרו כוללים תוחלת חיים של חולי סרטן, מוות בעריסה וזמני אשפוז. שאלות כלכליות שנחקרו כוללים סיכוי הצלחת עסק חדש, סיכון עתידי, וסיכוני אשראי. שאלות ממשלתיות כללו התאמת הורים מאמצים, פשיעה חוזרת של נוער עברייני. וכן מחיר עתידי של יין בורדו, או ניצחון במשחקי פוטבול, הצלחה באימוני טיס, הפרת תנאי שחרור של אסירים, פשיעה חוזרת של אסירים ועוד.

בעקבות הסערה שעורר הספר, בוצעו מחקרים בתחומים רבים אחרים - בוצעו מעל 200 מחקרים לחקר תופעה זו, 60% מהם מראים שניבוי סטטיסטי נותן תוצאות טובות יותר מאשר מומחים. משתנים רפואיים שנחקרו כוללים תוחלת חיים של חולי סרטן, מוות בעריסה וזמני אשפוז. שאלות כלכליות שנחקרו כוללים סיכוי הצלחת עסק חדש, סיכון עתידי, וסיכוני אשראי. שאלות ממשלתיות כללו התאמת הורים מאמצים, פשיעה חוזרת של נוער עברייני. וכן מחיר עתידי של יין בורדו, או ניצחון במשחקי פוטבול, הצלחה באימוני טיס, הפרת תנאי שחרור של אסירים, פשיעה חוזרת של אסירים ועוד.

החוקר אורלי אשנפלטר (Orley Ashenfelter) הדגים את הנושא בתחום של ניבוי המחיר העתידי של יין בורדו. {{הערה|Predicting the quality and prices of Bordeaux wine, Economic Journal 118, 2008)}} המחיר של בקבוק מאותו כרם עשוי להשתנות בפער מחירים של פי 10 לעומת בקבוק מאותו כרם בבציר הקודם. אשנפלטר סיפק ניבוי על ידי 4 משתנים (טמפרטורה בזמן הבשלת הענבים, כמות הגשם בזמן הבציר ועוד שניים) והשיג ניבוי בדיוק של 90% מהמחיר הסופי - טוב בהרבה מאשר ניבוי של מומחים. {{הערה|[https://grape-man.com/אלגוריתם-או-אינטואיטיביות-גישה-חדשה-להערכת-מחירו-העתידי-של-יין.html אלגוריתם או אינטואיטיביות? גישה חדשה להערכת מחירו העתידי של יין], בבלוג "איש הענבים", 2013}} המחקר של אשנפלטר קורא תיגר לא רק על על האמונה במומחים, אלא גם בדעה נפוצה בקרב [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] לפיה המחיר של מוצר ב[[שוק משוכלל]] כבר ממכיל בתוכו את כל המידע האפשרי ולכן לא יכול להיות מוטעה.

החוקר אורלי אשנפלטר (Orley Ashenfelter) הדגים את הנושא בתחום של ניבוי המחיר העתידי של יין בורדו. {{הערה|Predicting the quality and prices of Bordeaux wine, Economic Journal 118, 2008)}} המחיר של בקבוק מאותו כרם עשוי להשתנות בפער מחירים של פי 10 לעומת בקבוק מאותו כרם בבציר הקודם. אשנפלטר סיפק ניבוי על ידי 4 משתנים (טמפרטורה בזמן הבשלת הענבים, כמות הגשם בזמן הבציר ועוד שניים) והשיג ניבוי בדיוק של 90% מהמחיר הסופי - טוב בהרבה מאשר ניבוי של מומחים. {{הערה|[https://grape-man.com/אלגוריתם-או-אינטואיטיביות-גישה-חדשה-להערכת-מחירו-העתידי-של-יין.html אלגוריתם או אינטואיטיביות? גישה חדשה להערכת מחירו העתידי של יין], בבלוג "איש הענבים", 2013}} המחקר של אשנפלטר קורא תיגר לא רק על האמונה במומחים, אלא גם בדעה נפוצה בקרב [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] לפיה המחיר של מוצר ב[[שוק משוכלל]] כבר ממכיל בתוכו את כל המידע האפשרי ולכן לא יכול להיות מוטעה.

סיבה אחת לטעויות של מומחים היא הנטייה להתחכם, לקחת בחשבון צירופים מורכבים של מאפיינים שונים שיעידו כי הם-הם החושבים "מחוץ לקופסה". אבל במקרים רבים חשיבה כזו גורמת דווקא ליותר טעיות ומורכבות מפחיתה את הדיוק של ניבוי. סיבה נוספת היא שבני אדם לא תמיד עקביים בשיפוט שלהם - דוגמה עם רדיולוגים שסתרו את עצמם ב-20% מהמקרים כאשר נתבקשו להעריך את אותו צילום שכבר ניתחו בעבר בהזדמנות נפרדת.

סיבה אחת לטעויות של מומחים היא הנטייה להתחכם, לקחת בחשבון צירופים מורכבים של מאפיינים שונים שיעידו כי הם-הם החושבים "מחוץ לקופסה". אבל במקרים רבים חשיבה כזו גורמת דווקא ליותר טעיות ומורכבות מפחיתה את הדיוק של ניבוי. סיבה נוספת היא שבני אדם לא תמיד עקביים בשיפוט שלהם - דוגמה עם רדיולוגים שסתרו את עצמם ב-20% מהמקרים כאשר נתבקשו להעריך את אותו צילום שכבר ניתחו בעבר בהזדמנות נפרדת.