שינויים

'''בלוז לכוכב אדום''' ("Blues for a Red Planet") - פרק זה מוקדש לכוכב הלכת מאדים, ומתחיל בספקולציות מדעיות ודמיוניות על הכוכב האדום, במהלך סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (בין היתר 'מלחמת העולמות' של ה. ג'. וולס, ספרי המדע-בדיוני של אדגר רייס בורוז והטענה המוטעה של פרסיוול לוול בדבר קיום תעלות על מאדים). הפרק עוסק לאחר מכן בניסיונות המוקדמים של רוברט גודרד בבניית טילים (בשנות ה-20 של המאה ה-20), לאחר שקיבל השראה לכך מקריאה בספרי מדע-בדיוני. כמו כן מתוארות החלליות ששוגרו למאדים, כולל 'ויקינג' שחיפשה חיים על הכוכב. הפרק מסתיים באפשרות של הארצה וקיום [[התיישבות בחלל|מושבה]] במאדים.

'''בלוז לכוכב אדום''' ("Blues for a Red Planet") - פרק זה מוקדש לכוכב הלכת מאדים, ומתחיל בספקולציות מדעיות ודמיוניות על הכוכב האדום, במהלך סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (בין היתר 'מלחמת העולמות' של ה. ג'. וולס, ספרי המדע-בדיוני של אדגר רייס בורוז והטענה המוטעה של פרסיוול לוול בדבר קיום תעלות על מאדים). הפרק עוסק לאחר מכן בניסיונות המוקדמים של רוברט גודרד בבניית טילים (בשנות ה-20 של המאה ה-20), לאחר שקיבל השראה לכך מקריאה בספרי מדע-בדיוני. כמו כן מתוארות החלליות ששוגרו למאדים, כולל 'ויקינג' שחיפשה חיים על הכוכב. הפרק מסתיים באפשרות של הארצה וקיום [[התיישבות בחלל|מושבה]] במאדים.

===פרק שישי===

===פרק שישי===

'''סיפורי נוודים''' ("Travellers' Tales") - המסעות של חלליות וויג'ר שנשלחו לחלל, מוצגים בהקשר של מסעות ההולנדים במאה ה-17, מאות שנים של מסעות בספינות- מפרש, וההוגים בני זמננו הממשיכים מסורת זו, כמו Constantijn Huygens. מוצגת השוואה בין התגליות שלהם לבין התגליות של וויג'ר בין הירחים של צדק ושבתאי.  

'''סיפורי נוודים''' ("Travellers' Tales") - המסעות של חלליות וויאג'ר שנשלחו לחלל, מוצגים בהקשר של מסעות ההולנדים במאה ה-17, מאות שנים של מסעות בספינות- מפרש, וההוגים בני זמננו הממשיכים מסורת זו, כמו Constantijn Huygens. מוצגת השוואה בין התגליות שלהם לבין התגליות של וויאג'ר בין הירחים של צדק ושבתאי.  

===פרק שביעי===

===פרק שביעי===

'''עמוד השידרה של הלילה''' ("The Backbone of Night") - עוסק בגילוי טבעם של כוכבי השבת בשמיים, וכן במאבק הראשון בין מדע ניסויי לבין דת ומיסטיקה. הפרק מתחיל בכך שסייגן מלמד בכיתה בשכונת ילדותו, בברוקלין, ניו-יורק. סייגן מעיד כי כילד הופתע לגלות כי הכוכבים שרואים בלילה הם שמשות מרוחקות מאוד, וכי השמש שלנו היא פשוט כוכב שרואים מקרוב יותר. הפרק מתחיל בהיסטוריה של מיתולוגיות שונות על כוכבים, כמו ילידים באפריקה שהאמינו כי שביל החלב הוא עמוד שדרה ענק שתומך את השמיים ומונע מהם ליפול, או המיתולוגיה היוונית שסיפרה שהכוכבים שרואים בשביל החלב הוא חלב משדיה של הרה, אלת הלילה והכוכבים. סייגן מנחש כי עבור שבטים רבים של [[ציידים לקטים]] וודאי חשבו כי הכוכבים הם מדורות רחוקות בשמיים וכי עצם זה שמדורות אלה אינן נופלות לכדור הארץ מסמלות שהן שייכות ליצורים חזקים ובעלי כוח. מאוחר יותר הוא מציין כי המסורות של הדתות הפולותיאסתיות העניקו לכל כוכב אל או מלאך או סמי-אל משלו, כל אחד מהם בעל אחריות משלו. היות ולא היה קל להבין מה האלים רוצים החיים היו מלאי הפתעות לרעה בדמות שיטפונות, בצורות, רעידות אדמה, מלחמות, מגפות ועוד.  

'''עמוד השידרה של הלילה''' ("The Backbone of Night") - עוסק בגילוי טבעם של כוכבי השבת בשמיים, וכן במאבק הראשון בין מדע ניסויי לבין דת ומיסטיקה. הפרק מתחיל בכך שסייגן מלמד בכיתה בשכונת ילדותו, בברוקלין, ניו-יורק. סייגן מעיד כי כילד הופתע לגלות כי הכוכבים שרואים בלילה הם שמשות מרוחקות מאוד, וכי השמש שלנו היא פשוט כוכב שרואים מקרוב יותר. הפרק מתחיל בהיסטוריה של מיתולוגיות שונות על כוכבים, כמו ילידים באפריקה שהאמינו כי שביל החלב הוא עמוד שדרה ענק שתומך את השמיים ומונע מהם ליפול, או המיתולוגיה היוונית שסיפרה שהכוכבים שרואים בשביל החלב הוא חלב משדיה של הרה, אלת הלילה והכוכבים. סייגן מנחש כי עבור שבטים רבים של [[ציידים לקטים]] וודאי חשבו כי הכוכבים הם מדורות רחוקות בשמיים וכי עצם זה שמדורות אלה אינן נופלות לכדור הארץ מסמלות שהן שייכות ליצורים חזקים ובעלי כוח. מאוחר יותר הוא מציין כי המסורות של הדתות הפולותיאסתיות העניקו לכל כוכב אל או מלאך או סמי-אל משלו, כל אחד מהם בעל אחריות משלו. היות ולא היה קל להבין מה האלים רוצים החיים היו מלאי הפתעות לרעה בדמות שיטפונות, בצורות, רעידות אדמה, מלחמות, מגפות ועוד.  

לטענת סייגן, לאונרדו דה וינצ'י, קופרניקוס וקולומבוס הושפעו כולם מ[[המסורת האיונית]]. אריסטרכוס מסאמוס חי 300 שנה לאחר פיתגורס. הוא היה הראשון שטען כי כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביב השמש. באמצעות מדידות של זמנים וזוויות הוא חישב את גודלו של הירח ביחס לכדור הארץ. באמצעות מדידת גודלו של הצל של כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי ירח הוא הסיק כי השמש מרוחקת מאוד וגדולה בהרבה מכדור הארץ. הוא טען כי מגוחך להניח כי עצם גדול כזה מקיף את כדור הארץ ולכן המודל שלו הניח כי השמש במרכז והארץ ויתר כוכבי הלכת סובבים סביבה. הוא חישב גם את המרחק בין כדור הארץ לשמש יחסית למרחק של הירח לכדור הארץ. הוא גם הניח כי כדור הארץ סובב סביב צירו.  

לטענת סייגן, לאונרדו דה וינצ'י, קופרניקוס וקולומבוס הושפעו כולם מ[[המסורת האיונית]]. אריסטרכוס מסאמוס חי 300 שנה לאחר פיתגורס. הוא היה הראשון שטען כי כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביב השמש. באמצעות מדידות של זמנים וזוויות הוא חישב את גודלו של הירח ביחס לכדור הארץ. באמצעות מדידת גודלו של הצל של כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי ירח הוא הסיק כי השמש מרוחקת מאוד וגדולה בהרבה מכדור הארץ. הוא טען כי מגוחך להניח כי עצם גדול כזה מקיף את כדור הארץ ולכן המודל שלו הניח כי השמש במרכז והארץ ויתר כוכבי הלכת סובבים סביבה. הוא חישב גם את המרחק בין כדור הארץ לשמש יחסית למרחק של הירח לכדור הארץ. הוא גם הניח כי כדור הארץ סובב סביב צירו.  

רעיונות אלה נהגו מחדש על ידי קופרניקוס 1700 שנה לאחר אריסטרכוס. לטענת סייגן קופרניקוס הושפע מרעיונותיו של אריסטרכוס, ואפילו כלל הערות שוליים לדברים בגרסאות מוקדמות של ספרו, אבל הוא העלים הערות אלה בגרסה הסופית של ספרו. סייגן מציין כי מדידה אמיתית של המרחק לשמש הצריכה טלסקופ וכי זה הומצא רק במאה ה-17. הוא גם מציין ניסוי של מדען הולנדי מהמאה ה-17 שבאמצעות חורים בדיסקית והתבוננות דרכם בשמש העריך את המרחק לכוכב הלכת סיריוס. הפרק ממשיך בהסבר של סייגן לתלמידים בכיתה היכן ממוקם כדור הארץ ביחס לגלקסיית שביל החלב וכיצד גילו, סמוך למלחמת העולם הראשונה, כי מערכת השמש רחוקה ממרכז הגלקסיה. בהמשך הוא מתאר שתי שיטות עתידיות (בתקופת הסדרה) לצפייה בפלנטות מרוחקות שמקיפות כוכבים - האחת היא באמצעות הסתרת הכוכב על ידי חללית בין הטלסקופ לכוכב, והשנייה היא באמצעות תצפית על סטיות של הכוכב בגלל השפעות כבידה של פלנטות סמוכות אליו. בסוף הפרק סייגן מציין כי מאז ומתמיד האדם תהה על מיקומו בייקום והתברר כי אנחנו נמצאים בכוכב לכת לא מרכזי ולא חשוב מוקפים במיליארדי גלקסיות. לפיכך החשיבות שיש לחיים שלנו היא ביכולת שלנו לשאול שאלות ולחפש אחריהן תשובות אמיתיות.

רעיונות אלה נהגו מחדש על ידי קופרניקוס 1,700 שנה לאחר אריסטרכוס. לטענת סייגן קופרניקוס הושפע מרעיונותיו של אריסטרכוס, ואפילו כלל הערות שוליים לדברים בגרסאות מוקדמות של ספרו, אבל הוא העלים הערות אלה בגרסה הסופית של ספרו. סייגן מציין כי מדידה אמיתית של המרחק לשמש הצריכה טלסקופ וכי זה הומצא רק במאה ה-17. הוא גם מציין ניסוי של מדען הולנדי מהמאה ה-17 שבאמצעות חורים בדיסקית והתבוננות דרכם בשמש העריך את המרחק לכוכב הלכת סיריוס. הפרק ממשיך בהסבר של סייגן לתלמידים בכיתה היכן ממוקם כדור הארץ ביחס לגלקסיית שביל החלב וכיצד גילו, סמוך למלחמת העולם הראשונה, כי מערכת השמש רחוקה ממרכז הגלקסיה. בהמשך הוא מתאר שתי שיטות עתידיות (בתקופת הסדרה) לצפייה בפלנטות מרוחקות שמקיפות כוכבים - האחת היא באמצעות הסתרת הכוכב על ידי חללית בין הטלסקופ לכוכב, והשנייה היא באמצעות תצפית על סטיות של הכוכב בגלל השפעות כבידה של פלנטות סמוכות אליו. בסוף הפרק סייגן מציין כי מאז ומתמיד האדם תהה על מיקומו בייקום והתברר כי אנחנו נמצאים בכוכב לכת לא מרכזי ולא חשוב מוקפים במיליארדי גלקסיות. לפיכך החשיבות שיש לחיים שלנו היא ביכולת שלנו לשאול שאלות ולחפש אחריהן תשובות אמיתיות.

===פרק שמיני===

===פרק שמיני===

===פרק שנים-עשר===

===פרק שנים-עשר===

'''אנציקלופדיה גלקטיקה''' ("Encyclopaedia Galactica") - הפרק מעלה שאלות הנוגעות לחיפוש אחר חיים אינטליגנטים מחוץ לכדור הארץ, ומנסה להפריך טענות של תצפיות על עב"מים (עצם בלתי מזוהה כמו צלחות מעופפות) ומפגשים קרובים אחרים על-ידי תקשורת באמצעות פרוייקט SETI ורדיו-טלקסופים כמו מצפה Arecibo. הסבירות לקיומה של ציביליזציה מתקדמת מבחינה טכנולוגיות שנמצאת אי-שם בגלקסיית שביל-החלב מפורשת באמצעות "משוואת דרייק" וכן נידונה האפשרות ההיפותטית העתידית של "אנציקלופדיה גלקטיקה" (דומה לאבן-הרוזטה) כמעין מאגר מידע על עולמות אחרים בגלקסיה.

'''אנציקלופדיה גלקטיקה''' ("Encyclopaedia Galactica") - הפרק מעלה שאלות הנוגעות לחיפוש אחר חיים אינטליגנטים מחוץ לכדור הארץ, ומנסה להפריך טענות של תצפיות על עב"מים (עצם בלתי מזוהה כמו צלחות מעופפות) ומפגשים קרובים אחרים על-ידי תקשורת באמצעות פרוייקט SETI ורדיו-טלסקופים כמו מצפה Arecibo. הסבירות לקיומה של ציביליזציה מתקדמת מבחינה טכנולוגיות שנמצאת אי-שם בגלקסיית שביל-החלב מפורשת באמצעות "משוואת דרייק" וכן נידונה האפשרות ההיפותטית העתידית של "אנציקלופדיה גלקטיקה" (דומה לאבן-הרוזטה) כמעין מאגר מידע על עולמות אחרים בגלקסיה.

===פרק שלוש-עשר===

===פרק שלוש-עשר===

==הפקת הסדרה וסדרות המשך==

==הפקת הסדרה וסדרות המשך==

הסדרה קוסמוס הופקה בשנים 1978-1979 בתקציב של כ-6.3 מיליון דולר על ידי חברת-בת של PBS בלוס-אנג'לס. 2 מיליון דולר נוספים הוקצו לשיווק הסדרה. פורמט הסדרה דומה לסדרות מוקדמות יותר שהופקו בידי ה-BBC - כמו Civilisation של Kenneth Clark , The Ascent of Man מאת Jacob Bronowski ו Life on Earth מאת David Attenborough. עם זאת, בניגוד לסדרות אלו שצולמו בטכניקה של קולנוע, קוסמוס השתמשה בצילום וידאו לאולפן ואפקטים מיוחדים, וקולנוע לצילומי חוץ. ה-BBC, מפיק משותף של קוסמוס - שידרה את הסדרה מאוחר יותר אבל בגרסה מקוצצת של 50 דקות (במקום שעה).  

הסדרה קוסמוס הופקה בשנים 1978-1979 בתקציב של כ-6.3 מיליון דולר על ידי חברת-בת של PBS בלוס-אנג'לס. 2 מיליון דולר נוספים הוקצו לשיווק הסדרה. פורמט הסדרה דומה לסדרות מוקדמות יותר שהופקו בידי ה-BBC - כמו Civilisation של Kenneth Clark , The Ascent of Man מאת Jacob Bronowski ו-Life on Earth מאת David Attenborough. עם זאת, בניגוד לסדרות אלו שצולמו בטכניקה של קולנוע, קוסמוס השתמשה בצילום וידאו לאולפן ואפקטים מיוחדים, וקולנוע לצילומי חוץ. ה-BBC, מפיק משותף של קוסמוס - שידרה את הסדרה מאוחר יותר אבל בגרסה מקוצצת של 50 דקות (במקום שעה).  

הסדרה בלטה בשל השימוש פורץ-הדרך שלה באפקטים מיוחדים, שאיפשרו לסייגן ללכת דרך מודלים של כוכבי לכת. הסדרה נכתבה על ידי קרל סייגן; Ann Druyan, מפיקה שמתמחה בהפקת סרטים הנוגעים להנגשת המדע לציבור, ו-Steven Soter, אסטרו-פיזיקאי מאוניברסיטת ניו יורק [https://en.wikipedia.org/wiki/Steven_Soter]. את הפסקול לסדרה הלחין המלחין היווני [[ואנגליס]], והצלחת הסדרה העניקה לו פרסום ומודעות בינלאומית.

הסדרה בלטה בשל השימוש פורץ-הדרך שלה באפקטים מיוחדים, שאיפשרו לסייגן ללכת דרך מודלים של כוכבי לכת. הסדרה נכתבה על ידי קרל סייגן; Ann Druyan, מפיקה שמתמחה בהפקת סרטים הנוגעים להנגשת המדע לציבור, ו-Steven Soter, אסטרו-פיזיקאי מאוניברסיטת ניו יורק [https://en.wikipedia.org/wiki/Steven_Soter]. את הפסקול לסדרה הלחין המלחין היווני [[ואנגליס]], והצלחת הסדרה העניקה לו פרסום ומודעות בינלאומית.

==ציטוטים==

==ציטוטים==

מאז שהיו בני אדם, חיפשנו את מקומנו בייקום. היכן אנחנו? מי אנחנו? גילנו שאנחנו חיים בפלנטה חסרת משמעות, המקיף שמש צנועה, אבודה בתוך גלקסיה, שתקועה בפינה נשכחת כלשהי של ייקום שבו יש יותר גלקסיות מאנשים... אנחנו הם אלו שהופכים את העולם שלנו לבעל משמעות - באמצעות האומץ של השאלות שלנו והעומק של התשובות שלנו. (סוף פרק 7 בסדרה)[http://www.dailymotion.com/video/x10bjw6_cosmos-carl-sagan-a-personal-voyage-episode-7_tech]

מאז שהיו בני אדם, חיפשנו את מקומנו בייקום. היכן אנחנו? מי אנחנו? גילנו שאנחנו חיים בפלנטה חסרת משמעות, המקיף שמש צנועה, אבודה בתוך גלקסיה, שתקועה בפינה נשכחת כלשהי של ייקום שבו יש יותר גלקסיות מאנשים... אנחנו הם אלו שהופכים את העולם שלנו לבעל משמעות - באמצעות האומץ של השאלות שלנו והעומק של התשובות שלנו. (סוף פרק 7 בסדרה).[http://www.dailymotion.com/video/x10bjw6_cosmos-carl-sagan-a-personal-voyage-episode-7_tech]

==פרשנות==

==פרשנות==