שינויים

תהליך קבלת ההחלטות בקונצנזוס אמור, באופן אידאלי, לזהות ולתת מענה לדאגות ולהסתייגויות בשלב מוקדם, אבל לא תמיד הצעות זוכות לקונצנזוס מלא מהגוף מקבל ההחלטות. כאשר יש קריאה לקונצנזוס על נושא, מקבל החלטות מסתייג יכול לבחור בין שלוש אפשרויות:

תהליך קבלת ההחלטות בקונצנזוס אמור, באופן אידאלי, לזהות ולתת מענה לדאגות ולהסתייגויות בשלב מוקדם, אבל לא תמיד הצעות זוכות לקונצנזוס מלא מהגוף מקבל ההחלטות. כאשר יש קריאה לקונצנזוס על נושא, מקבל החלטות מסתייג יכול לבחור בין שלוש אפשרויות:

* '''להצהיר על הסתייגויות''': חברי קבוצה שרוצים לתת להצעה לעבור אבל מעוניינים גם לשמור על דאגותיהם מהחלטת הקבוצה יכולים ל"הצהיר על הסתייגויות". אם יש הסתייגויות רציניות בהחלטה הגוף מקבל ההחלטות יכול לבחור לשנות או לנסח מחדש את ההצעה.<ref>[http://www.augustana.ca/rdx/bruneau/documents/PDM%20in%20an%20Intercultural%20context.doc If Agreement Cannot Be Reached] Richard Bruneau, Participatory Decision-Making in a Cross-Cultural Context, Canada World Youth, 2003</ref>

* '''להצהיר על הסתייגויות''': חברי קבוצה שרוצים לתת להצעה לעבור אבל מעוניינים גם לשמור על דאגותיהם מהחלטת הקבוצה יכולים ל"הצהיר על הסתייגויות". אם יש הסתייגויות רציניות בהחלטה הגוף מקבל ההחלטות יכול לבחור לשנות או לנסח מחדש את ההצעה.<ref>[http://www.augustana.ca/rdx/bruneau/documents/PDM%20in%20an%20Intercultural%20context.doc If Agreement Cannot Be Reached] Richard Bruneau, Participatory Decision-Making in a Cross-Cultural Context, Canada World Youth, 2003</ref>

* '''לסור הצידה''': חברי קבוצה יכולים לבחור ב"עמידה בצד" אם יש להם "אי הסכמה אישית רצינית" עם ההצעה, אבל הם מוכנים לתת להצעה לעבור. למרות שעמידה בצד לא עוצרת את ההצעה, לרוב מתייחסים אליה כאל "הצבעת לאו" חזקה ובדרך כלל יש התייחסות לדאגות של חברי קבוצה שהולכים הצידה על ידי שינוי של ההצעה. חברי קבוצה יכולים לבחור לעמוד בצד אם הם מרגישים שאין להם יכולת להבין היטב את ההצעה או להשתתף בה.<ref name = ""NWCoop">[http://www.nwcdc.coop/Resources/CSS/CSSIntro2Consensus.pdf Introduction to Consensus Decision Making]Rachel Williams, Andrew McLeod, Cooperative Starter Series, Northwest Cooperative Development Center, 2006</ref>

* '''לסור הצידה''': חברי קבוצה יכולים לבחור ב"עמידה בצד" אם יש להם "אי הסכמה אישית רצינית" עם ההצעה, אבל הם מוכנים לתת להצעה לעבור. למרות שעמידה בצד לא עוצרת את ההצעה, לרוב מתייחסים אליה כאל "הצבעת לאו" חזקה ובדרך כלל יש התייחסות לדאגות של חברי קבוצה שהולכים הצידה על ידי שינוי של ההצעה. חברי קבוצה יכולים לבחור לעמוד בצד אם הם מרגישים שאין להם יכולת להבין היטב את ההצעה או להשתתף בה.<ref name = ""NWCoop">[http://www.nwcdc.coop/Resources/CSS/CSSIntro2Consensus.pdf Introduction to Consensus Decision Making]Rachel Williams, Andrew McLeod, Cooperative Starter Series, Northwest Cooperative Development Center, 2006</ref>

* '''חסימה''': כל חבר בקבוצה יכול "לחסום" הצעה. ברוב המודלים, חסם יחיד הינו מספיק כדי לעצור הצעה, למרות שכמה אמצעים של קונצנזוס יכולים לדרוש יותר מחוסם אחד. חסמים נחשבים בדרך כלל כאמצעי קיצוני, ומשתמשים בהם רק כאשר משתמש חש שהצעה "מסכנת את הארגון או את משתתפיו, או מפרה את המטרה של הארגון". בחלק מהמודלים של קונצנזוס, חבר קבוצה אשר מתנגד להצעה חייב לעבוד עם התומכים בה כדי למצוא פתרון שיעבוד עבור כולם.<ref name = ""NWCoop" />

* '''חסימה''': כל חבר בקבוצה יכול "לחסום" הצעה. ברוב המודלים, חסם יחיד הינו מספיק כדי לעצור הצעה, למרות שכמה אמצעים של קונצנזוס יכולים לדרוש יותר מחוסם אחד. חסמים נחשבים בדרך כלל כאמצעי קיצוני, ומשתמשים בהם רק כאשר משתמש חש שהצעה "מסכנת את הארגון או את משתתפיו, או מפרה את המטרה של הארגון". בחלק מהמודלים של קונצנזוס, חבר קבוצה אשר מתנגד להצעה חייב לעבוד עם התומכים בה כדי למצוא פתרון שיעבוד עבור כולם.<ref name = ""NWCoop" />

==דוגמאות היסטוריות לקבלת החלטות בקונצנזוס==

==דוגמאות היסטוריות לקבלת החלטות בקונצנזוס==

הדוגמה העתיקה ביותר כנראה לקבלת החלטות בקונצנזוס היא "המועצה הגדולה" של קונפדרציית האירוקויס (Iroquois), או האודינוסואוני (Haudenosaunee) שבאופן מסורתי השתמשה בקבלת החלטות בקונצנזוס,<ref>[http://www.firekeepers.com/grandcouncil.shtml Grand Council] Firekeepers Association</ref><ref>[http://www.paulkeeslerbooks.com/Chap5Iroquois.html League of the Iroquois] M. Paul Keesler, Mohawk - Discovering the Valley of the Crystals, 2004</ref> אולי משנת 1142.<ref>[http://www.ratical.org/many_worlds/6Nations/DatingIC.html Dating the Iroquois Confederacy] Bruce E. Johansen, Akwesasne Notes, 1995</ref> אפשר למצוא דוגמאות נוספות של קבלת החלטות בקונצנזוס בקרב עמים ילידים. <ref>[http://www.un.org/News/Press/docs/2002/sgsm8332.doc.htm Consensus Tradition can Contribute to Conflict Resolution, Secretary-General Says in Indigenous People's Day Message] Consensus Tradition can Contribute to Conflict Resolution, Secretary-General Says in Indigenous People's Day Message] United Nations, 2002 </ref> קבלת החלטות בקונצנזוס בחברה המערבית קיבלה פופולריות בזמן התנועה לשחרור האישה, והתנועה האנטי-גרעינית בשנות ה-1970, אך ניתן לאתר את שורשיה בעבר רחוק יותר.

הדוגמה העתיקה ביותר כנראה לקבלת החלטות בקונצנזוס היא "המועצה הגדולה" של קונפדרציית האירוקויס (Iroquois), או האודינוסואוני (Haudenosaunee) שבאופן מסורתי השתמשה בקבלת החלטות בקונצנזוס,<ref>[http://www.firekeepers.com/grandcouncil.shtml Grand Council] Firekeepers Association</ref><ref>[http://www.paulkeeslerbooks.com/Chap5Iroquois.html League of the Iroquois] M. Paul Keesler, Mohawk - Discovering the Valley of the Crystals, 2004</ref> אולי משנת 1142.<ref>[http://www.ratical.org/many_worlds/6Nations/DatingIC.html Dating the Iroquois Confederacy] Bruce E. Johansen, Akwesasne Notes, 1995</ref> אפשר למצוא דוגמאות נוספות של קבלת החלטות בקונצנזוס בקרב עמים ילידים. <ref>[http://www.un.org/News/Press/docs/2002/sgsm8332.doc.htm Consensus Tradition can Contribute to Conflict Resolution, Secretary-General Says in Indigenous People's Day Message] Consensus Tradition can Contribute to Conflict Resolution, Secretary-General Says in Indigenous People's Day Message] United Nations, 2002 </ref> קבלת החלטות בקונצנזוס בחברה המערבית קיבלה פופולריות בזמן התנועה לשחרור האישה, והתנועה האנטי-גרעינית בשנות ה-1970, אך ניתן לאתר את שורשיה בעבר רחוק יותר.

[[ברית ערי הנזה]] פעלה במודל קונצנזוס לא מחייב - המשתתפים שהיו מעוניינים בפעולה בנושא מסויים התייעצו בינם לבין עצמם בניסיון להגיע לקונצנזוס, ואם צלח הדבר בידם, המשיכו בקידום ההחלטה. אלו, שחלקו על ההחלטה ניתקו את עצמם ממנה.<ref>[http://explorersfoundation.org/glyphery/186.html The Hanseatic League complex order from flexible agreements] taken (with permission) from James C. Bennett's, The Anglosphere Challenge.</ref>

[[ברית ערי הנזה]] פעלה במודל קונצנזוס לא מחייב - המשתתפים שהיו מעוניינים בפעולה בנושא מסויים התייעצו בינם לבין עצמם בניסיון להגיע לקונצנזוס, ואם צלח הדבר בידם, המשיכו בקידום ההחלטה. אלו, שחלקו על ההחלטה ניתקו את עצמם ממנה.<ref>[http://explorersfoundation.org/glyphery/186.html The Hanseatic League complex order from flexible agreements] taken (with permission) from James C. Bennett's, The Anglosphere Challenge.</ref>

==מודלים לקבלת החלטות בקונצנזוס==

==מודלים לקבלת החלטות בקונצנזוס==

===מודל אגודת הידידים===

===מודל אגודת הידידים===

המודל בו משתמשים הקווייקרים נחשב אפקטיבי<ref name = Quaker>Quaker Foundations of Leadership (1999). [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order.''] Richmond, Indiana: Earlham College.</ref> בגלל שהוא משתמש במבנה פשוט שנבדק לאורך שנים שמניע קבוצה לקראת קונצנזוס. המודל הקווייקרי שימש בהצלחה גם כשהוא יושם בסביבה חילונית. התהליך מעניק לכל אחד הזדמנות להתבטא ומספק כלים להתמודדות עם אי הסכמות<ref>Woodrow, P. (1999). [http://www.earlham.edu/~consense/peterw.shtml "Building Consensus Among Multiple Parties: The Experience of the Grand Canyon Visibility Transport Commission."] Kellogg-Earlham Program in Quaker Foundations of Leadership. Retrieved on 2009-03-01.</ref><ref>Berry, F. and M. Snyder (1999). [http://www.earlham.edu/~consense/pateach.shtml "Notes prepared for Round table: Teaching Consensus-building in the Classroom."] National Conference on Teaching Public Administration, Colorado Springs, Colorado, March 1998. Retrieved on 2009-03-01.</ref>. ניתן ליישם את ההיבטים הבאים של המודל הקווייקרים בכל תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס, והיישום שלו הוכן על ידי Earlham College

המודל בו משתמשים הקווייקרים נחשב אפקטיבי<ref name = Quaker>Quaker Foundations of Leadership (1999). [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order.''] Richmond, Indiana: Earlham College.</ref> בגלל שהוא משתמש במבנה פשוט שנבדק לאורך שנים שמניע קבוצה לקראת קונצנזוס. המודל הקווייקרי שימש בהצלחה גם כשהוא יושם בסביבה חילונית. התהליך מעניק לכל אחד הזדמנות להתבטא ומספק כלים להתמודדות עם אי הסכמות<ref>Woodrow, P. (1999). [http://www.earlham.edu/~consense/peterw.shtml "Building Consensus Among Multiple Parties: The Experience of the Grand Canyon Visibility Transport Commission."] Kellogg-Earlham Program in Quaker Foundations of Leadership. Retrieved on 2009-03-01.</ref><ref>Berry, F. and M. Snyder (1999). [http://www.earlham.edu/~consense/pateach.shtml "Notes prepared for Round table: Teaching Consensus-building in the Classroom."] National Conference on Teaching Public Administration, Colorado Springs, Colorado, March 1998. Retrieved on 2009-03-01.</ref>. ניתן ליישם את ההיבטים הבאים של המודל הקווייקרים בכל תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס, והיישום שלו הוכן על ידי Earlham College

:

:

* מתבצע שיתוף במידע ובחששות מרובים עד שמתבהרת התחושה בקרב הקבוצה.

* מתבצע שיתוף במידע ובחששות מרובים עד שמתבהרת התחושה בקרב הקבוצה.

* הקבוצה כגוף אחד אחראית להחלטה וההחלטה שייכת לקבוצה.

* הקבוצה כגוף אחד אחראית להחלטה וההחלטה שייכת לקבוצה.

* המפשר יכול להבחין אם מישהו שאינו מסכים עם ההחלטה פועל ללא דאגה לקבוצה או מתוך אינטרס אנוכי.

* המפשר יכול להבחין אם מישהו שאינו מסכים עם ההחלטה פועל ללא דאגה לקבוצה או מתוך אינטרס אנוכי.

* נקודת המבט של בדלנים זוכה ליחס חם.<ref>Adapted from Quaker Foundations of Leadership, 1999. [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order'']</ref>

* נקודת המבט של בדלנים זוכה ליחס חם.<ref>Adapted from Quaker Foundations of Leadership, 1999. [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order'']</ref>

מרכיבים מרכזיים של קונצנזוס המבוסס על המודל הקווייקרי כוללים אמונה באנושיות משותפת וביכולת להחליט יחד. המטרה היא "אחדות, לא אחדות דעים". שמירה על כך שחברי הקבוצה מדברים רק פעם אחת, עד שחברי קבוצה אחרים מדברים מבטיחה מגוון של דעות. המפשר נתפס כמשרת של הקבוצה ולא כמנהל או ראש. על ידי ניסוח של הקונצנזוס המתגלה, ההחלטה יכולה להיות בהירה לחברים, והיות ודעותיהם נלקחו בחשבון, סביר יותר שיתמכו בה.

מרכיבים מרכזיים של קונצנזוס המבוסס על המודל הקווייקרי כוללים אמונה באנושיות משותפת וביכולת להחליט יחד. המטרה היא "אחדות, לא אחדות דעים". שמירה על כך שחברי הקבוצה מדברים רק פעם אחת, עד שחברי קבוצה אחרים מדברים מבטיחה מגוון של דעות. המפשר נתפס כמשרת של הקבוצה ולא כמנהל או ראש. על ידי ניסוח של הקונצנזוס המתגלה, ההחלטה יכולה להיות בהירה לחברים, והיות ודעותיהם נלקחו בחשבון, סביר יותר שיתמכו בה.

*[http://www.vernalproject.org/RPapers.shtml#CoopDecMaking "מאמרים על קבלת החלטות בשיתוף"] -- Randy Schutt

*[http://www.vernalproject.org/RPapers.shtml#CoopDecMaking "מאמרים על קבלת החלטות בשיתוף"] -- Randy Schutt

*[http://www.diemer.ca/Docs/Diemer-OneVoteforDemocracy.htm "קול אחד לדמוקרטיה"] -- Ulli Diemer

*[http://www.diemer.ca/Docs/Diemer-OneVoteforDemocracy.htm "קול אחד לדמוקרטיה"] -- Ulli Diemer

*[http://www.earlham.edu/~consense/mats.htm "כמה חומרים על קונצנזוס"] Quaker Foundations of Leadership, 1999. Richmond, Indiana: Earlham College.

*[http://www.earlham.edu/~consense/mats.htm "כמה חומרים על קונצנזוס"] Quaker Foundations of Leadership, 1999. Richmond, Indiana: Earlham College.

* [http://www.youtube.com/watch?v=6dtD8RnGaRQ קבלת החלטות בקונצנזוס] בתנועת [[לכבוש את וול-סטריט]]

* [http://www.youtube.com/watch?v=6dtD8RnGaRQ קבלת החלטות בקונצנזוס] בתנועת [[לכבוש את וול-סטריט]]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==