שינויים

ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של כדור הארץ נמצא בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] וכן בגלל [[גידול אוכלוסיית העולם]].  

ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של כדור הארץ נמצא בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] וכן בגלל [[גידול אוכלוסיית העולם]].  

על פי ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) ריכוז הפחמן הדו-חמצני (CO<small>2</small>) באוויר הגיע ל-403.3 חלקיקים למיליון בשנת 2016, לעומת 400 בשנת 2015. זה היה שיא הריכוז עד לשנה זו. על פי הדו"ח, הגידול עלול להביא להתחממות של 3 מעלות צלזיוס ולעלייה של [[עליית מפלס מי הים|כ-20 מטרים בגובה פני הים]]. עוד עולה מהדו"ח כי חוקרי הארגון אמרו כי שילוב זיהום האוויר מעשה ידי אדם ושנת האל-ניניו גרמו לשיא החדש. [http://www.maariv.co.il/news/world/Article-605712] [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-3afc348ebcc6f51004.htm]

על פי ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) ריכוז הפחמן הדו-חמצני (CO<small>2</small>) באוויר הגיע ל-403.3 חלקיקים למיליון בשנת 2016, לעומת 400 בשנת 2015. זה היה שיא הריכוז עד לשנה זו. על פי הדו"ח, הגידול עלול להביא להתחממות של 3 מעלות צלזיוס ולעלייה של [[עליית מפלס מי הים|כ-20 מטרים בגובה פני הים]]. עוד עולה מהדו"ח כי חוקרי הארגון אמרו כי שילוב זיהום האוויר מעשה ידי אדם ושנת האל-ניניו גרמו לשיא החדש. [http://www.maariv.co.il/news/world/Article-605712] [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-3afc348ebcc6f51004.htm]

ב-11 במאי 2019 מדדו מדענים במצפה Mauna Loa בהוואי, ריכוז [[פחמן דו חמצני]] של 415 ppm, הריכוז הגבוה ביותר זה 2.5 מיליון שנה.{{הערה|[https://www.sciencealert.com/it-s-official-atmospheric-co2-just-exceeded-415-ppm-for-first-time-in-human-history It's Official: Atmospheric CO2 Just Exceeded 415 ppm For The First Time in Human History], Science Alert. 13 May 2019. }}

ב-11 במאי 2019 מדדו מדענים במצפה Mauna Loa בהוואי, ריכוז [[פחמן דו חמצני]] של 415 ppm, הריכוז הגבוה ביותר זה 2.5 מיליון שנה.{{הערה|[https://www.sciencealert.com/it-s-official-atmospheric-co2-just-exceeded-415-ppm-for-first-time-in-human-history It's Official: Atmospheric CO2 Just Exceeded 415 ppm For The First Time in Human History], Science Alert. 13 May 2019. }}

בעקרון ככל שריכוז פחמן דו חמצני באטמוספרה גבוה יותר כך הדבר משפר פוריות של צמחים. אבל באקולוגיה ובתהליכים רבים מתקיים [[חוק החבית של לייביג]] - זה לא משנה כמה גורם מסויים נמצא בעודף כאשר מרכיבים אחרים שחיוניים לתהליך נמצאים בחוסר. אז רכיבים אלה הופכים להיות גורם מגביל.  

בעקרון ככל שריכוז פחמן דו חמצני באטמוספרה גבוה יותר כך הדבר משפר פוריות של צמחים. אבל באקולוגיה ובתהליכים רבים מתקיים [[חוק החבית של לייביג]] - זה לא משנה כמה גורם מסויים נמצא בעודף כאשר מרכיבים אחרים שחיוניים לתהליך נמצאים בחוסר. אז רכיבים אלה הופכים להיות גורם מגביל.  

כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה היא בדרך כלל לא גורם מגביל ליצרנות צמחים במערכות טבעיות. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על פוטוסינתזה הם טמפרטורה, קרינת אור-שמש ומים. גורמים אלה משפיעים זה על זה ויוצרים גורמים מגבילים מורכבים ומשתנים על יצרנות צמחים. (Running et al. 2004; Nemani et al. 2003; Churkina and Running 1998; Boisvenue and Running 2006){{הערה|שם= sciencedirect|[https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/photosynthesis Photosynthesis - Vulnerability of Ecosystems to Climate], C. Boisvenue, S.W. Running, in Climate Vulnerability, 2013, sciencedirect.com}}

כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה היא בדרך כלל לא גורם מגביל ליצרנות צמחים במערכות טבעיות. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על פוטוסינתזה הם טמפרטורה, קרינת אור-שמש ומים. גורמים אלה משפיעים זה על זה ויוצרים גורמים מגבילים מורכבים ומשתנים על יצרנות צמחים. (Running et al. 2004; Nemani et al. 2003; Churkina and Running 1998; Boisvenue and Running 2006){{הערה|שם= sciencedirect|[https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/photosynthesis Photosynthesis - Vulnerability of Ecosystems to Climate], C. Boisvenue, S.W. Running, in Climate Vulnerability, 2013, sciencedirect.com}}

במקומות רבים ביבשה ובמיוחד במקומות יבשים, מים הם גורם מרכזי שמגביל פוריות יצרנות של צמחים. לכן במדבריות או טונדרות יבשות גם אם יש שפע שמש (ופחמן דו חמצני) אין הרבה צמחייה. פוטוסינתזה תלויה בקרינה והיא עולה עם כמות הקרינה עד לרמת רוויה. המים הם הגורם היסודי לפוטוסינתזה והרכיב הכימי המרכזי ברוב תאי הצמח. באזורים יבשים קיים קשר לינארי עולה בין כמות המים הזמינה לבין יצרנות במדד של NPP שמודד [[ייצור ראשוני]] ((Loik et al. 2004. {{הערה|שם= sciencedirect}}

במקומות רבים ביבשה ובמיוחד במקומות יבשים, מים הם גורם מרכזי שמגביל פוריות יצרנות של צמחים. לכן במדבריות או טונדרות יבשות גם אם יש שפע שמש (ופחמן דו חמצני) אין הרבה צמחייה. פוטוסינתזה תלויה בקרינה והיא עולה עם כמות הקרינה עד לרמת רוויה. המים הם הגורם היסודי לפוטוסינתזה והרכיב הכימי המרכזי ברוב תאי הצמח. באזורים יבשים קיים קשר לינארי עולה בין כמות המים הזמינה לבין יצרנות במדד של NPP שמודד [[ייצור ראשוני]] ((Loik et al. 2004. {{הערה|שם= sciencedirect}}

גם טמפרטורה משפיעה - הטמפרטורה קובעת את קצב המטבוליזם, שבתורו קובע את הכמות הפוטוסינתזה והנשימה של הצמח. רוב הפעילות של מטבוליזם ביולוגי מתרחשת בתחום של 0-50 מעלות צלזיוס. C (Hopkins and Hüner 2004). יש מעט פעילות מטבולית בצמחים בתחומים מעל או מתחת לתחום זה. הטמפרטורה האופטימלית ליצרנות צמחים מתרחשת בטווח של 15-25 מעלות צלזיוס, שהיא גם הטמפרטורה האופטימלית לפוטוסינתזה. (Hopkins and Hüner 2004) לעומת זאת טמפרטורות בטווח של 44 עד 55 מעלות צלזיוס עלולות להיות קטלניות לצמחים. (Schulze et al. 2002) . {{הערה|שם= sciencedirect}}

גם טמפרטורה משפיעה - הטמפרטורה קובעת את קצב המטבוליזם, שבתורו קובע את הכמות הפוטוסינתזה והנשימה של הצמח. רוב הפעילות של מטבוליזם ביולוגי מתרחשת בתחום של 0-50 מעלות צלזיוס. C (Hopkins and Hüner 2004). יש מעט פעילות מטבולית בצמחים בתחומים מעל או מתחת לתחום זה. הטמפרטורה האופטימלית ליצרנות צמחים מתרחשת בטווח של 15-25 מעלות צלזיוס, שהיא גם הטמפרטורה האופטימלית לפוטוסינתזה. (Hopkins and Hüner 2004) לעומת זאת טמפרטורות בטווח של 44 עד 55 מעלות צלזיוס עלולות להיות קטלניות לצמחים. (Schulze et al. 2002) . {{הערה|שם= sciencedirect}}

ברוב המקרים המגבלות על יצרנות של יער, משתנים בהתאם לדומיננטיות של גורם מגביל מסויים לאורך תקופות השנה. אם נסתכל על [[יערות הצפון]] שנמצאים בצפון רוסיה , אירופה וקנדה, היצרנות שלהם משתנה בתקופות שונות. בזמן החורף היצרנות של יער ביערות הצפון יכולה להיות מוגבלת על ידי כמות הקרינה בגלל ימים קצרים. בסוף החורף, באביב או בסתיו, יהיו יותר שעות אור והגורם המגביל ליצרנות יהיה אולי טמפרטורות נמוכות. בחודשי הקיץ מחסור במים יכול להיות גורם מגביל. {{הערה|שם= sciencedirect}} ברחבי העולם, היערות נוטים להיות באזורים שבהם המגבלות הן בגלל טמפרטורות או קרינה (Churkina and Running 1998) והם נדירים יותר במקומות שבהם המגבלה ליצרנות היא מגבלת מים. כיום פחות מ 7% מהיערות בעולם מוגבלים בצורה חזקה על ידי מים - יערות אלה נמצאים בעיקר באזורים יבשים בשולי מדבריות - כמו אפריקה מסביב למדבר סהרה במזרח התיכון אוסטליה ועוד {{הערה|שם= sciencedirect}}

ברוב המקרים המגבלות על יצרנות של יער, משתנים בהתאם לדומיננטיות של גורם מגביל מסויים לאורך תקופות השנה. אם נסתכל על [[יערות הצפון]] שנמצאים בצפון רוסיה , אירופה וקנדה, היצרנות שלהם משתנה בתקופות שונות. בזמן החורף היצרנות של יער ביערות הצפון יכולה להיות מוגבלת על ידי כמות הקרינה בגלל ימים קצרים. בסוף החורף, באביב או בסתיו, יהיו יותר שעות אור והגורם המגביל ליצרנות יהיה אולי טמפרטורות נמוכות. בחודשי הקיץ מחסור במים יכול להיות גורם מגביל. {{הערה|שם= sciencedirect}} ברחבי העולם, היערות נוטים להיות באזורים שבהם המגבלות הן בגלל טמפרטורות או קרינה (Churkina and Running 1998) והם נדירים יותר במקומות שבהם המגבלה ליצרנות היא מגבלת מים. כיום פחות מ 7% מהיערות בעולם מוגבלים בצורה חזקה על ידי מים - יערות אלה נמצאים בעיקר באזורים יבשים בשולי מדבריות - כמו אפריקה מסביב למדבר סהרה במזרח התיכון אוסטליה ועוד {{הערה|שם= sciencedirect}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==