שינויים

==הסתרת נזקים של מזון מזיק מהציבור==

==הסתרת נזקים של מזון מזיק מהציבור==

===הסתרת הקשר בין סוכר לבין מחלות לב===

===הסתרת הקשר בין סוכר לבין מחלות לב===

בשנת 2016 חשפו מספר חוקרים מסן פרנסיסיקו פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }} {{הערה|[https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/ Historical Analysis Examines Sugar Industry Role in Heart Disease Research]}}

בשנת 2016 חשפו מספר חוקרים מסן פרנסיסיקו פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }} {{הערה|[https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/ Historical Analysis Examines Sugar Industry Role in Heart Disease Research]}}

{{הערה|Kearns CE, Schmidt LA, Glantz SA. [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/2548255 Sugar Industry and Coronary Heart Disease Research: A Historical Analysis of Internal Industry Documents]. JAMA Intern Med. 2016; 176(11):1680–1685. doi:10.1001/jamainternmed.2016.5394}}

{{הערה|Kearns CE, Schmidt LA, Glantz SA. [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/2548255 Sugar Industry and Coronary Heart Disease Research: A Historical Analysis of Internal Industry Documents]. JAMA Intern Med. 2016; 176(11):1680–1685. doi:10.1001/jamainternmed.2016.5394}}

בשנות ה-60 של המאה ה-20 התגבשו שתי השערות שונות לגבי הגורמים למחלת לב. השערה אחת, שאותה קידם הרופא והתזונאי הבריטי ג'ון יודקין (Yudkin), הייתה שצריכה עודפת של סוכר מעלה את רמות הטריגליצרידים בדם ואת הסיכון למחלת לב. השערה שנייה, של הרופא והתזונאי האמריקאי אנסל קיז (Keys), הייתה שהסיכון למחלת לב נובע מצריכה של שומנים, בעיקר שומן רווי וכולסטרול. עם זאת, ב-1980 – כשהתפרסמו לראשונה "הנחיות התזונה לאמריקאים" של משרד הבריאות ושל משרד החקלאות האמריקאים – ההמלצות לתזונה בריאה התמקדו רק בהפחתת צריכת השומן למניעת מחלות לב והתעלמו מהסוכר. {{הערה|שם=livyatan}}

בשנות ה-60 של המאה ה-20 התגבשו שתי השערות שונות לגבי הגורמים למחלת לב. השערה אחת, שאותה קידם הרופא והתזונאי הבריטי ג'ון יודקין (Yudkin), הייתה שצריכה עודפת של סוכר מעלה את רמות הטריגליצרידים בדם ואת הסיכון למחלת לב. השערה שנייה, של הרופא והתזונאי האמריקאי אנסל קיז (Keys), הייתה שהסיכון למחלת לב נובע מצריכה של שומנים, בעיקר שומן רווי וכולסטרול. עם זאת, ב-1980 – כשהתפרסמו לראשונה "הנחיות התזונה לאמריקאים" של משרד הבריאות ושל משרד החקלאות האמריקאים – ההמלצות לתזונה בריאה התמקדו רק בהפחתת צריכת השומן למניעת מחלות לב והתעלמו מהסוכר. {{הערה|שם=livyatan}}

ג'ון היקסון (Hickson), סגן נשיא "הקרן לחקר הסוכר" ומנהל המחקר שלה, החליט שצריך לפרסם מחקרים שיסתרו את מחקריו של יודקין ומחקרים של מדענים שמצאו כי צריכת סוכר עלולה לגרור עליה בכולסטרול ובמחלות לב. המטרה של מחקרים נגד אלו היתה לשנות את דעת הקהל ולהגדיל את צריכת הסוכר. על פי הממצאים שפרסמו קרנס ועמיתיה בכתב העת JAMA Internal Medicine פנה היקסון לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי להאשים את השומן בלבד בבעיות לב. {{הערה|שם=livyatan}}

ג'ון היקסון (Hickson), סגן נשיא "הקרן לחקר הסוכר" ומנהל המחקר שלה, החליט שצריך לפרסם מחקרים שיסתרו את מחקריו של יודקין ומחקרים של מדענים שמצאו כי צריכת סוכר עלולה לגרור עליה בכולסטרול ובמחלות לב. המטרה של מחקרים נגד אלו היתה לשנות את דעת הקהל ולהגדיל את צריכת הסוכר. על פי הממצאים שפרסמו קרנס ועמיתיה בכתב העת JAMA Internal Medicine פנה היקסון לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי להאשים את השומן בלבד בבעיות לב. {{הערה|שם=livyatan}}

ב-1965 הצטרף למועצה המדעית המייעצת של הקרן לחקר הסוכר פרדריק סטייר (Stare). סטייר היה ראש המחלקה לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, מומחה לקשר בין תזונה למחלות לב, ושימש יועץ לחברות מזון רבות, ולאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, למכון הלב הלאומי ולאיגוד הלב האמריקאי. באותה שנה נפגש היקסון עם חוקר מהמחלקה של סטייר, דייוויד מארק הגסטד (Hegsted), וגייס אותו וחוקר נוסף לכתיבת מאמר סקירה על מחקרים שמראים שסוכר אינו בריא, בפיקוחו של סטייר. הקרן לחקר הסוכר שילמה לחוקרים סכום כולל של 6,500 דולר, שווה-ערך ל-48,900 דולר כיום.{{הערה|שם=livyatan}}

ב-1965 הצטרף למועצה המדעית המייעצת של הקרן לחקר הסוכר פרדריק סטייר (Stare). סטייר היה ראש המחלקה לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, מומחה לקשר בין תזונה למחלות לב, ושימש יועץ לחברות מזון רבות, ולאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, למכון הלב הלאומי ולאיגוד הלב האמריקאי. באותה שנה נפגש היקסון עם חוקר מהמחלקה של סטייר, דייוויד מארק הגסטד (Hegsted), וגייס אותו וחוקר נוסף לכתיבת מאמר סקירה על מחקרים שמראים שסוכר אינו בריא, בפיקוחו של סטייר. הקרן לחקר הסוכר שילמה לחוקרים סכום כולל של 6,500 דולר, שווה-ערך ל-48,900 דולר כיום.{{הערה|שם=livyatan}}

מאמר הסקירה פורסם ב-1967 בשני חלקים בכתב העת הרפואי הנחשב New England Journal of Medicine. המאמר פורסם ללא גילוי נאות על מקורות המימון וניגוד האינטרסים של החוקרים, מאחר שכתב העת התחיל לדרוש גילוי נאות כזה רק בשנת 1984. המאמר מתח ביקורת על מחקרים שהראו שסוכר קשור למחלות לב, והדגיש את הקשר בין צריכת שומן, בעיקר רווי, למחלות אלו. כתוצאה מהסקירה הזו ומפרסומים אחרים שיזמה תעשיית הסוכר, פחתה צריכת השומן ופורסמו אזהרות מפניה. נוסף לכך, קיימת טענה כי כדי לשמור על טעמו של המזון מופחת השומן, התחילו להוסיף לו עוד סוכר.{{הערה|שם=livyatan}}

מאמר הסקירה פורסם ב-1967 בשני חלקים בכתב העת הרפואי הנחשב New England Journal of Medicine. המאמר פורסם ללא גילוי נאות על מקורות המימון וניגוד האינטרסים של החוקרים, מאחר שכתב העת התחיל לדרוש גילוי נאות כזה רק בשנת 1984. המאמר מתח ביקורת על מחקרים שהראו שסוכר קשור למחלות לב, והדגיש את הקשר בין צריכת שומן, בעיקר רווי, למחלות אלו. כתוצאה מהסקירה הזו ומפרסומים אחרים שיזמה תעשיית הסוכר, פחתה צריכת השומן ופורסמו אזהרות מפניה. נוסף לכך, קיימת טענה כי כדי לשמור על טעמו של המזון מופחת השומן, התחילו להוסיף לו עוד סוכר.{{הערה|שם=livyatan}}

בשנת 1978 הגסטד מונה למנהל המרכז לתזונה של משרד החקלאות. הוא היה מעורב בניסוח המסמך שהפך לבסוף ל"הנחיות התזונה לאמריקאים", שהמליצו על תזונה דלה בשומן, אך לא על הימנעות מסוכר (פרט למניעת עששת).{{הערה|שם=livyatan}}

בשנת 1978 הגסטד מונה למנהל המרכז לתזונה של משרד החקלאות. הוא היה מעורב בניסוח המסמך שהפך לבסוף ל"הנחיות התזונה לאמריקאים", שהמליצו על תזונה דלה בשומן, אך לא על הימנעות מסוכר (פרט למניעת עששת).{{הערה|שם=livyatan}}

===טשטוש הקשר בין סוכר לבין עששת===

===טשטוש הקשר בין סוכר לבין עששת===

על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר", השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת. החוקרים, וביניהם קריסטן קרנס (Kearns), חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, סקרו מסמכים פנימיים של תעשיית הסוכר מ-1959 ועד 1971, שהיו מאורכבים בארכיונים של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת אילינוי ובספריות ברחבי העולם. המסמכים והראו כיצד הצליחה התעשייה להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולהשפיע על דעת הקהל ועל קובעי המדיניות. שיטות הפעולה דומות לאלו של [[תעשיית הטבק]] - הכחשת קשר, [[נטיעת ספק|נטיעת ספקות בציבור]] לגבי מחקרים, מימון מחקרים וגניזתם והפעלת לובי פוליטי ולחץ על פוליטיקאים. {{הערה|שם=livyatan|נעם לויתן, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8 הסודות האפלים של תעשיית הסוכר], מכון דוידסון, 30 בנובמבר 2017}} {{הערה|1=[https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798 Sugar Industry Influence on the Scientific Agenda of the National Institute of Dental Research’s 1971 National Caries Program: A Historical Analysis of Internal Documents]}}

על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר", השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת. החוקרים, וביניהם קריסטן קרנס (Kearns), חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, סקרו מסמכים פנימיים של תעשיית הסוכר מ-1959 ועד 1971, שהיו מאורכבים בארכיונים של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת אילינוי ובספריות ברחבי העולם. המסמכים והראו כיצד הצליחה התעשייה להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולהשפיע על דעת הקהל ועל קובעי המדיניות. שיטות הפעולה דומות לאלו של [[תעשיית הטבק]] - הכחשת קשר, [[נטיעת ספק|נטיעת ספקות בציבור]] לגבי מחקרים, מימון מחקרים וגניזתם והפעלת לובי פוליטי ולחץ על פוליטיקאים. {{הערה|שם=livyatan|נעם לויתן, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8 הסודות האפלים של תעשיית הסוכר], מכון דוידסון, 30 בנובמבר 2017}} {{הערה|1=[https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798 Sugar Industry Influence on the Scientific Agenda of the National Institute of Dental Research’s 1971 National Caries Program: A Historical Analysis of Internal Documents]}}

כדי להשפיע המחקרים ולהטותם לכיוון בלימת עששת במקום מניעתה על ידי הפחתת צריכת הסוכר, פעלה "הקרן לחקר הסוכר" לחיזוק קשריה במכון הלאומי לחקר השיניים בארצות הברית. ביולי 1968 נבחר לנשיא הקרן פיליפ רוס, שהיה ראש יחידת מענקי המחקר במכון הלאומי לחקר השיניים. הוא ניצל את קשריו במכון כדי לתאם פגישות ולשתף מידע בין אנשי המכון לאנשי הקרן. למשל, ב-1969 ועדת ההיגוי של "צוות המשימה למלחמה בעששת" שהקים המכון מנתה 11 חברים, מתוכם 8 היום חברים גם בצוות המשימה המקביל של תעשיית הסוכר.{{הערה|שם=livyatan}}

כדי להשפיע המחקרים ולהטותם לכיוון בלימת עששת במקום מניעתה על ידי הפחתת צריכת הסוכר, פעלה "הקרן לחקר הסוכר" לחיזוק קשריה במכון הלאומי לחקר השיניים בארצות הברית. ביולי 1968 נבחר לנשיא הקרן פיליפ רוס, שהיה ראש יחידת מענקי המחקר במכון הלאומי לחקר השיניים. הוא ניצל את קשריו במכון כדי לתאם פגישות ולשתף מידע בין אנשי המכון לאנשי הקרן. למשל, ב-1969 ועדת ההיגוי של "צוות המשימה למלחמה בעששת" שהקים המכון מנתה 11 חברים, מתוכם 8 היום חברים גם בצוות המשימה המקביל של תעשיית הסוכר.{{הערה|שם=livyatan}}

בשנת 2016 יזמו [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]

בשנת 2016 יזמו [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות [[סוכר]] – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. טענת נציגי חברות המזון היתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי נסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות [[סוכר]] – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. טענת נציגי חברות המזון היתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי נסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. {{הערה|שם=etgar-sugar}}  

חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. {{הערה|שם=etgar-sugar}}  

בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע [[השמנת ילדים]] בישראל. [https://www.10.tv/shishiayala/139611] בנובמבר 2016, בתגובה לדוח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [https://www.kikar.co.il/214554.html] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[https://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-563674] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [https://www.hidabroot.org/article/215087]

בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע [[השמנת ילדים]] בישראל. [https://www.10.tv/shishiayala/139611] בנובמבר 2016, בתגובה לדוח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [https://www.kikar.co.il/214554.html] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[https://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-563674] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [https://www.hidabroot.org/article/215087]