שינויים

==היצע==

==היצע==

הבסיס לכל פריון חקלאי הוא שטח אדמה פורה ומים. שטח האדמות הפוריות לחקלאות נשאר אותו הדבר במשך ה-40 שנים האחרונות<ref>[[גבולות לצמיחה]]: Limits to Growth: The 30-Year Update, מאת Donella H. Meadows, Jorgen Randers, Dennis L. Meadows, עמ' 59.</ref>. הפוריות של שטחי החקלאות עלתה בממוצע פי 3, ואולם החקלאות אינה מקיימת. כיום, קיימות כמה מגמות אשר מצמצמות את שטח האדמה הזמין לגידול מזון. המגמה הראשונה היא [[המדבור]], שהגורם העיקרי לו הוא רעיית יתר, וקשורה לעליה בצריכת הבשר. הגורם השני הוא [[סחיפת קרקע|סחיפת ושחיקת קרקעות והמלחתן]]. על מנת להבין את הגורמים לסחיפת, שחיקת והמלחת קרקע, נדרשת לנו היכרות עם [[המהפכה הירוקה]].

הבסיס לכל פריון חקלאי הוא שטח אדמה פורה ומים. שטח האדמות הפוריות לחקלאות נשאר אותו הדבר במשך ה-40 שנים האחרונות<ref>[[גבולות לצמיחה]]: Limits to Growth: The 30-Year Update, מאת Donella H. Meadows, Jorgen Randers, Dennis L. Meadows, עמ' 59.</ref>. הפוריות של שטחי החקלאות עלתה בממוצע פי 3, ואולם החקלאות אינה מקיימת. כיום, קיימות כמה מגמות אשר מצמצמות את שטח האדמה הזמין לגידול מזון. המגמה הראשונה היא [[המדבור]], שהגורם העיקרי לו הוא רעיית יתר, וקשורה לעליה בצריכת הבשר. הגורם השני הוא [[סחיפת קרקע|סחיפת ושחיקת קרקעות והמלחתן]]. על מנת להבין את הגורמים לסחיפת, שחיקת והמלחת קרקע, נדרשת לנו היכרות עם [[המהפכה הירוקה]].

המהפכה הירוקה הוא כינוי לתהליך של שינוי פני החקלאות תוך שימוש במיכון, תיעוש, [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני|דשנים כימיים]], ו[[מדבירים|חומרי הדברה]]. התהליך התאפשר בזכות הפיתוחים של הכימיה הצבאית במלחמת העולם השנייה. ההתפתחות בתהליכי הייצור הכימיים של חומרי נפץ וגז עצבים איפשרו ייצור של דשן כימי וחומרי הדברה. הפיתוח של מנועי השריפה הפנימית לשימוש טנקים וג'יפים, איפשר לפתח טרקטורים ומיכון חקלאי נוסף. המהפכה הירוקה החלה במקסיקו, בעידוד קרן פורד וקרן רוקפלר (יצרנית נפט). המהפכה מתבטאת בשימוש אינטנסיבי במיכון חקלאי צורך אנרגיה, בדשנים כימיים ובמדבירים. אחד מיסודות המהפכה הירוקה הוא המעבר לחקלאות מעוטת זנים (מונו-קולטורה).

המהפכה הירוקה הוא כינוי לתהליך של שינוי פני החקלאות תוך שימוש במיכון, תיעוש, [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני|דשנים כימיים]], ו[[חומרי הדברה]]. התהליך התאפשר בזכות הפיתוחים של הכימיה הצבאית במלחמת העולם השנייה. ההתפתחות בתהליכי הייצור הכימיים של חומרי נפץ וגז עצבים איפשרו ייצור של דשן כימי וחומרי הדברה. הפיתוח של מנועי השריפה הפנימית לשימוש טנקים וג'יפים, איפשר לפתח טרקטורים ומיכון חקלאי נוסף. המהפכה הירוקה החלה במקסיקו, בעידוד קרן פורד וקרן רוקפלר (יצרנית נפט). המהפכה מתבטאת בשימוש אינטנסיבי במיכון חקלאי צורך אנרגיה, בדשנים כימיים ובמדבירים. אחד מיסודות המהפכה הירוקה הוא המעבר לחקלאות מעוטת זנים ([[מונוקולטורה]]).

המהפכה הירוקה הצליחה להגדיל מאוד את תפוקת המזון העולמית – אך היא אינה מקיימת עקב מספר סיבות:

המהפכה הירוקה הצליחה להגדיל מאוד את תפוקת המזון העולמית – אך היא אינה מקיימת עקב מספר סיבות:

#הישענות על נפט/אנרגיה זולה לכל התהליכים: נפט דרוש על מנת לייצר דשנים ומדבירים, להפעיל את כלי החקלאות ולנייד את התוצרת על פני העולם. ההתייקרות הצפויה של הנפט, עקב [[שיא תפוקת הנפט|שיא התפוקה]], צפויה להפוך הסתמכות זו לבעייתית מאוד.

#הישענות על נפט/אנרגיה זולה לכל התהליכים: נפט דרוש על מנת לייצר דשנים ומדבירים, להפעיל את כלי החקלאות ולנייד את התוצרת על פני העולם. ההתייקרות הצפויה של הנפט, עקב [[שיא תפוקת הנפט|שיא התפוקה]], צפויה להפוך הסתמכות זו לבעייתית מאוד.

#הרס מתמשך של קרקע: הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994 <ref>גבולות לצמיחה, עמ' 61.</ref> 38% מהאדמות החקלאיות הנוכחיות עוברות בליית קרקע (בנוסף ל-21% מהאדמות המרעה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה. אובדן ה[[הומוס]] (החלק העליון הפורה של הקרקע) מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המהפכה התעשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ועד ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. התוצאה של אובדן זה היא ירידה משמעותית בפריון הקרקע.

#הרס מתמשך של קרקע: הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994 <ref>גבולות לצמיחה, עמ' 61.</ref> 38% מהאדמות החקלאיות הנוכחיות עוברות בליית קרקע (בנוסף ל-21% מהאדמות המרעה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה. אובדן ה[[הומוס]] (החלק העליון הפורה של הקרקע) מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המהפכה התעשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ועד ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. התוצאה של אובדן זה היא ירידה משמעותית בפריון הקרקע.

#נוסף על כך, פיתוח פריון המזון כנראה מתנהג בהתאם לתפוקה שולית פוחתת. ורוב הפיתוח כבר נעשה<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 62.</ref> הסיבה העיקרית היא שרוב האדמות היותר טובות כבר מעובדות, אנו הורסים אותן ועוברים לאדמות פחות טובות. שיא תפוקת הגרעינים לאדם היה בשנת 1985.

#נוסף על כך, פיתוח פריון המזון כנראה מתנהג בהתאם לתפוקה שולית פוחתת. ורוב הפיתוח כבר נעשה<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 62.</ref> הסיבה העיקרית היא שרוב האדמות היותר טובות כבר מעובדות, אנו הורסים אותן ועוברים לאדמות פחות טובות. שיא תפוקת הגרעינים לאדם היה בשנת 1985.

4.חקלאות מונו-קולטורה, בה מגדלים מספר קטן מאוד של זני צמחים בהיקף גדול, פגיעה הרבה יותר למחלות ושינויים סביבתיים. אם הזן העיקרי נפגע, אין דרך להתגבר על הפגיעה. כאשר מגדלים מספר רב של זנים (פולי-קולטורה), פגיעה באחד הזנים תשפיע באופן שולי.

4.חקלאות [[מונוקולטורה]], בה מגדלים מספר קטן מאוד של זני צמחים בהיקף גדול, פגיעה הרבה יותר למחלות ושינויים סביבתיים. אם הזן העיקרי נפגע, אין דרך להתגבר על הפגיעה. כאשר מגדלים מספר רב של זנים ([[פוליקולטורה]]), פגיעה באחד הזנים תשפיע באופן שולי.

בירוא של יערות גשם ([[חקלאות כרות והבער]]) הוא דוגמה מובהקת לנזקי המהפכה הירוקה. קרקע יער גשם מבוראת מאבדת תוך שנים ספורות את הפוריות שלה, עקב אובדן של שורשי העצים שהחזיקו את הקרקע. קרקע חקלאית היא תהליך ביולוגי שלם, ולא רק מינרלים. אבל עם השנים התגלה שהעיבוד האינטנסיבי של הקרקע גורם לה לאבד את הפוריות שלה במהירות גבוהה, בעיקר מכיוון שחומרים מזינים הולכים ונעלמים מהקרקע.

בירוא של יערות גשם ([[חקלאות כרות והבער]]) הוא דוגמה מובהקת לנזקי המהפכה הירוקה. קרקע יער גשם מבוראת מאבדת תוך שנים ספורות את הפוריות שלה, עקב אובדן של שורשי העצים שהחזיקו את הקרקע. קרקע חקלאית היא תהליך ביולוגי שלם, ולא רק מינרלים. אבל עם השנים התגלה שהעיבוד האינטנסיבי של הקרקע גורם לה לאבד את הפוריות שלה במהירות גבוהה, בעיקר מכיוון שחומרים מזינים הולכים ונעלמים מהקרקע.

הבסיס השני לחקלאות הוא מים. לאחרונה חזור לכותרות בארץ [[משבר המים העולמי|משבר המים]]. אך המשבר אינו מוגבל רק לישראל. משבר המים הוא הכינוי למצב מאגרי המים העולמיים מאז שנות השבעים. מאז הולכים ומדרדרים מאגרי המים, בעיקר עקב ניצול יתר וזיהום. המשבר גורם, בין היתר לכך שלמעלה מ-1.1 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בגישה למי שתייה בטוחים, למחסור במי תהום המוביל ליבולים חקלאיים דלים, שימוש יתר וזיהום של מקורות מים גורמים נזק למגוון המינים ולסכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים למלחמה.

הבסיס השני לחקלאות הוא מים. לאחרונה חזור לכותרות בארץ [[משבר המים העולמי|משבר המים]]. אך המשבר אינו מוגבל רק לישראל. משבר המים הוא הכינוי למצב מאגרי המים העולמיים מאז שנות השבעים. מאז הולכים ומדרדרים מאגרי המים, בעיקר עקב ניצול יתר וזיהום. המשבר גורם, בין היתר לכך שלמעלה מ-1.1 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בגישה למי שתייה בטוחים, למחסור במי תהום המוביל ליבולים חקלאיים דלים, שימוש יתר וזיהום של מקורות מים גורמים נזק למגוון המינים ולסכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים למלחמה.

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:גלובליזציה]]

[[קטגוריה:גלובליזציה]]

[[קטגוריה:הרצאות]]

[[קטגוריה:הרצאות]]