שינויים

אנשים שמאמינים באלוהים ובבריאה לא הבינו למה בעצם העולם נברא עם בעיות. פתרון אחד לדבר זה קיים בדתות של שני אלים או הרבה אלים - יש דתות שבהן יש מאבק בין אל-טוב לאל-רע ומאבק זה יוצר רוע. בדתות אחרות יש ריבוי אלים והמאבקים ביניהם גם מאפשרים קיום של רוע. אף שדתות כמו יהדות, נצרות ואיסלם מאמינות באל אחד, יש בהן גם יסודות של אל-טוב ורע, או "ריבוי אלים" קטנים (כמו קדושים, צדיקים, רוחות, שדים וכו') שמסבירים בצורה חלקית את קיום הרוע - לדוגמה קיומו של השטן או "יצר הרע" כהסבר לרוע.

אנשים שמאמינים באלוהים ובבריאה לא הבינו למה בעצם העולם נברא עם בעיות. פתרון אחד לדבר זה קיים בדתות של שני אלים או הרבה אלים - יש דתות שבהן יש מאבק בין אל-טוב לאל-רע ומאבק זה יוצר רוע. בדתות אחרות יש ריבוי אלים והמאבקים ביניהם גם מאפשרים קיום של רוע. אף שדתות כמו יהדות, נצרות ואיסלם מאמינות באל אחד, יש בהן גם יסודות של אל-טוב ורע, או "ריבוי אלים" קטנים (כמו קדושים, צדיקים, רוחות, שדים וכו') שמסבירים בצורה חלקית את קיום הרוע - לדוגמה קיומו של השטן או "יצר הרע" כהסבר לרוע.

תשובה אחרת היא שהאנשים שואפים לעולם מושלם, אבל אם לא יהיו בכלל בעיות האנשים יתפגרו משעמום. כלומר המאבק בבעיות השונות נותן לאנשים מטרה מסוימת ואם לא יהיו בעיות בכלל, כמו שמתואר בסיפורים שונים על גן העדן או על מה יקרה באחרית הימים אחרי יום הדין וכך הלאה, לא כל כך ברור מה יש לעשות בעולם ללא בעיות. אך דבר זה יוצר מצב אבסורדי לפיולא צריך לשאוף לפתרון הבעיות. הוגים רבים התעסקו בבעיה הזו כמו לדוגמה לייבניץ{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/גוטפריד_וילהלם_לייבניץ#תאודיציה_ואופטימליות גוטפריד_וילהלם_לייבניץ תאודיציה ואופטימליות]}}, [[לב טולסטוי ]] בספרו מלחמה ושלום ועוד.

תשובה אחרת היא שהאנשים שואפים לעולם מושלם, אבל אם לא יהיו בכלל בעיות האנשים יתפגרו משעמום. כלומר המאבק בבעיות השונות נותן לאנשים מטרה מסוימת ואם לא יהיו בעיות בכלל, כמו שמתואר בסיפורים שונים על גן העדן או על מה יקרה באחרית הימים אחרי יום הדין וכך הלאה, לא כל כך ברור מה יש לעשות בעולם ללא בעיות. אך דבר זה יוצר מצב אבסורדי לפי ולא צריך לשאוף לפתרון הבעיות. הוגים רבים התעסקו בבעיה הזו כמו לדוגמה לייבניץ{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/גוטפריד_וילהלם_לייבניץ#תאודיציה_ואופטימליות גוטפריד_וילהלם_לייבניץ תאודיציה ואופטימליות]}}, [[לב טולסטוי ]] בספרו מלחמה ושלום ועוד.

יש 2 גרסאות פופולריות לפתרון הבעיה הזו והן קשורות לקיימות וסביבה:

יש 2 גרסאות פופולריות לפתרון הבעיה הזו והן קשורות לקיימות וסביבה:

2. הקשיים והבעיות נבראו כדי לבחון את האדם, עד כמה הוא חזק באמונה, עד כמה הוא חזק ונחוש בפתרון בעיות וכדומה, לכן הוא צריך להיאבק באיתני הטבע ליצור כלים מספיק טובים כדי לחיות טוב, ולכן הוא לא צריך להשמיד כל מה שנראה כמכשול כי הוא לא רוצה להתאמץ ולהתגבר על מכשולים כלשהם. זאת אומרת: נניח אחת הבעיות הייתה שחיות כמו נמרים או זאבים טרפו בני אדם. בני האדם הוכיחו את את האומץ והחוזק שלהם כאשר נאבקו בנמרים ואת חוכמתם כאשר המציאו כלים מספיק חזקים כדי לנצח אותם כמו חנית. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולבחון את עצמם, אלה עדיף פשוט להרוג את כל הנמרים, זה לא רק פגע בטבע זה גם הפך את החיים לפחות מעניינים והאנשים מתוך שעמום התחילו לחפש עיסוקים אחרים לדוגמה להילחם אחד בשני. דוגמה אחרת: בעבר האנשים בחנו את כוחם בחציית ביצות. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולחצות ביצות ולכן צריך לייבש אותם זה פגע בסביבה וגם הפך את החיים למשעממים יותר. הדבר כנראה קשור לתופעות כמו השלכות של [[אורח חיים יושבני]], [[דכאון]], בחברה המודרנית וגם לפופולריות הגבוהה של ענפי ספורט כמו טיפוס הרים או שיט בסירות במים סוערים.

2. הקשיים והבעיות נבראו כדי לבחון את האדם, עד כמה הוא חזק באמונה, עד כמה הוא חזק ונחוש בפתרון בעיות וכדומה, לכן הוא צריך להיאבק באיתני הטבע ליצור כלים מספיק טובים כדי לחיות טוב, ולכן הוא לא צריך להשמיד כל מה שנראה כמכשול כי הוא לא רוצה להתאמץ ולהתגבר על מכשולים כלשהם. זאת אומרת: נניח אחת הבעיות הייתה שחיות כמו נמרים או זאבים טרפו בני אדם. בני האדם הוכיחו את את האומץ והחוזק שלהם כאשר נאבקו בנמרים ואת חוכמתם כאשר המציאו כלים מספיק חזקים כדי לנצח אותם כמו חנית. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולבחון את עצמם, אלה עדיף פשוט להרוג את כל הנמרים, זה לא רק פגע בטבע זה גם הפך את החיים לפחות מעניינים והאנשים מתוך שעמום התחילו לחפש עיסוקים אחרים לדוגמה להילחם אחד בשני. דוגמה אחרת: בעבר האנשים בחנו את כוחם בחציית ביצות. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולחצות ביצות ולכן צריך לייבש אותם זה פגע בסביבה וגם הפך את החיים למשעממים יותר. הדבר כנראה קשור לתופעות כמו השלכות של [[אורח חיים יושבני]], [[דכאון]], בחברה המודרנית וגם לפופולריות הגבוהה של ענפי ספורט כמו טיפוס הרים או שיט בסירות במים סוערים.

הסברים חילונים לקיומו של הרוע נובעים מדברים כמו [[החוק השני של התרמודינמיקה]], הקושי לקיים [[מערכת דיאספטית]] - קיומו של סדר (או של חיים) דורש השקעת אנרגיה ואילו אי -סדר נובע באופן ספונטני. כדי לשמור על שגשוג יש לשמור על מערכת חיה (כמו צמח, בעל חיים, אדם, מוסד חברתי) בטווח מתאים של פרמטרים ([[נישה]]) וסטייה מטווח זה מייצרת בעיות שונות. סטייה גדולה מידי מטווח הפרמטרים גוררת [[נזק בלתי הפיך]] כמו נכות, שבר, אובדן אמון או מוות. בעוד שקיים מנגנון של [[סדר ספונטני]] הוא דורש גם כן טווח מסויים של פמטרים או [[מערכת אקולוגית]] מתאימה. בעיה נוספת המייצרת התנהגות אנוכית או דומה לאנוכיות ומביאה לריבים ומחלוקות נובעת מ[[אבולוציה]] אם כי באבולוציה כזו בקרב יצורים חברתיים יש גם יסודות חשובים של שיתופי פעולה.

הסברים חילונים לקיומו של הרוע נובעים מדברים כמו [[החוק השני של התרמודינמיקה]], הקושי לקיים [[מערכת דיאספטית]] - קיומו של סדר (או של חיים) דורש השקעת אנרגיה ואילו אי -סדר נובע באופן ספונטני. כדי לשמור על שגשוג יש לשמור על מערכת חיה (כמו צמח, בעל חיים, אדם, מוסד חברתי) בטווח מתאים של פרמטרים ([[נישה]]) וסטייה מטווח זה מייצרת בעיות שונות. סטייה גדולה מידי מטווח הפרמטרים גוררת [[נזק בלתי הפיך]] כמו נכות, שבר, אובדן אמון או מוות. בעוד שקיים מנגנון של [[סדר ספונטני]] הוא דורש גם כן טווח מסויים של פרמטרים או [[מערכת אקולוגית]] מתאימה. בעיה נוספת המייצרת התנהגות אנוכית או דומה לאנוכיות ומביאה לריבים ומחלוקות נובעת מ[[אבולוציה]] אם כי באבולוציה כזו בקרב יצורים חברתיים יש גם יסודות חשובים של שיתופי פעולה.

== הדתות השונות וההתייחסות שלהן לערכי סביבה וקיימות ==

== הדתות השונות וההתייחסות שלהן לערכי סביבה וקיימות ==

=== יהדות סביבה וקימות===

=== יהדות סביבה וקימות===

פרופסור פינחס אלפרט, מדען מאמין, ראש החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א, עומד בראש צומת נאס"א לתצפיות על כדור הארץ בישראל והינו חבר כבוד של האקדמיה העולמית היהודית למדעים, כתב ספר "גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות" המבוסס על מחקריו בהתפתחות מערכות מזג-אוויר, שינויי אקלים, השפעות שימושי קרקע על האקלים, ועוד. הספר מצביע על הדמיון הרב שבין המחשבה הדתית ומחשבת המדע, השותפות הן לפרדוקסים והן לאנלוגיות, ומאיר מזווית מדעית ותורנית סוגיות מסובכות במקורותינו. המאמרים המופיעים בספר זה פורסמו בספרות המדעית העולמית, והוצגו כדרשות בבתי כנסת ובמסגרות אחרות. הספר מיועד הן למומחים בתחום האטמוספירה ובתחום ההיסטוריה של המדע ולסטודנטים הלומדים תחומים אלה, והן למומחים בתחומים הנרחבים של התורה, התלמוד והמדרשים{{הערה|1=פינחס אלפרט [https://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=93535674 גשם ורוח: מטאורולוגיה בראי היהדות] 2008, קותר}}.

פרופסור פינחס אלפרט, מדען מאמין, ראש החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א, עומד בראש צומת נאס"א לתצפיות על כדור הארץ בישראל והינו חבר כבוד של האקדמיה העולמית היהודית למדעים, כתב ספר "גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות" המבוסס על מחקריו בהתפתחות מערכות מזג-אוויר, שינויי אקלים, השפעות שימושי קרקע על האקלים, ועוד. הספר מצביע על הדמיון הרב שבין המחשבה הדתית ומחשבת המדע, השותפות הן לפרדוקסים והן לאנלוגיות, ומאיר מזווית מדעית ותורנית סוגיות מסובכות במקורותינו. המאמרים המופיעים בספר זה פורסמו בספרות המדעית העולמית, והוצגו כדרשות בבתי כנסת ובמסגרות אחרות. הספר מיועד הן למומחים בתחום האטמוספירה ובתחום ההיסטוריה של המדע ולסטודנטים הלומדים תחומים אלה, והן למומחים בתחומים הנרחבים של התורה, התלמוד והמדרשים{{הערה|1=פינחס אלפרט [https://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=93535674 גשם ורוח: מטאורולוגיה בראי היהדות] 2008, כותר}}.

אחד הארגונים שעוסקים בחיבור הדת היהודית לשינויי האקלים הוא "המרכז הבין דתי לפיתוח בר קיימא" שכתב אחד מהפרקים בחוברת: [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. את הפרק כתבו הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, והוא ניקרא: "מגן העדן ועד משבר האקלים: קריאה בין דתית לפעולה." כמה ציטוטים מהפרק:

אחד הארגונים שעוסקים בחיבור הדת היהודית לשינויי האקלים הוא "המרכז הבין דתי לפיתוח בר קיימא" שכתב אחד מהפרקים בחוברת: [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. את הפרק כתבו הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, והוא ניקרא: "מגן העדן ועד משבר האקלים: קריאה בין דתית לפעולה." כמה ציטוטים מהפרק:

עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/בית%20אביחי.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}.

עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/בית%20אביחי.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}.

==== הגדת פסח אקולוגית ====

==== הגדת פסח אקולוגית ====

ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להיגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 בנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 באפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 בנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר הבקר אוכל עשב מה שגוראם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה התרחשה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה מאוד עבדים, בין היתר כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להיגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 בנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 באפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 בנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה התרחשה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה מאוד עבדים, בין היתר כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

=== בודהיזם סביבה וקיימות===

=== בודהיזם, סביבה וקיימות===

{{הפניה לערך מורחב|כלכלה בודהיסטית}}

{{הפניה לערך מורחב|כלכלה בודהיסטית}}

{{להשלים}}

{{להשלים}}