שינויים

==היסטוריה ואבולוציה משותפת עם האדם==

==היסטוריה ואבולוציה משותפת עם האדם==

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

טיפוח וכן [[תהליך ארוך טווח|תהליך מתמשך]] של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים של חיטה. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר. בחירה של תכונות אלה לא הייתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד ב[[הסביבה הטבעית|טבע]] לבדם.  

טיפוח וכן [[תהליך ארוך טווח|תהליך מתמשך]] של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים של חיטה. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר. בחירה של תכונות אלה לא הייתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד ב[[הסביבה הטבעית|טבע]] לבדם.  

ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 לפני הספירה. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. היבול במצרים תלוי בזרימה ובהצפות של הנילוס ולכן היבול יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים שונות. דבר זה הוביל לפיתוח [[ממגורה|הממגורות]] כפתרון למניעת רעב.  

ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 לפני הספירה. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. היבול במצרים תלוי בזרימה ובהצפות של הנילוס ולכן היבול יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים שונות. דבר זה הוביל לפיתוח [[ממגורה|הממגורות]] כפתרון למניעת רעב.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או [[אורז]] סבלו מחסרון אבולוציוני. עד היום יש אנשים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוהה מאוד של [[אנרגיה]] ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר המושקע ב[[חקלאות]] והן שינויים עקיפים יותר כמו בניית כוח צבאי לשם שימור שטחי חקלאות.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או [[אורז]] סבלו מחסרון אבולוציוני. עד היום יש אנשים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוהה מאוד של [[אנרגיה]] ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר המושקע ב[[חקלאות]] והן שינויים עקיפים יותר כמו בניית כוח צבאי לשם שימור שטחי חקלאות.  

בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה זאת [[יובל הררי]] בשם "הונאת החיטה". [[המהפכה החקלאית]] שבמסגרתה בויתה החיטה, הבטיחה כביכול חיים טובים יותר שכן כל דונם של אדמה הניב יותר [[מזון]] יחסית לשטחים דומים של [[ציידים לקטים|הציידים לקטים]]. אלא שהפריון הגדול הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] שהיה מהיר מעט יותר מהעליה בפריון וכתוצאה מכך להורדת הקלוריות לנפש.<ref>[[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]]</ref> בנוסף היבטים רבים יותר בחיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים: עבודה חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם לה שגרמה לשחיקה של הגוף; [[מגיפה|מגיפות]] ומחלות זיהומיות שנבעו מישיבה בישובי-קבע וקרבה לבעלי חיים; תזונה פחות מגוונת ופחות בריאה וטעימה; ו[[מוסדות חברתיים]] ריכוזיים ונצלנים יותר (מלוכה, מיסים, מעמד לוחמים) שהביאו לניצול, [[עוני]] ומלחמות לאיכרים.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], [[יובל נח הררי]]</ref>  

בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה זאת [[יובל הררי]] בשם "הונאת החיטה". [[המהפכה החקלאית]] שבמסגרתה בויתה החיטה, הבטיחה כביכול חיים טובים יותר שכן כל דונם של אדמה הניב יותר [[מזון]] יחסית לשטחים דומים של [[ציידים לקטים|הציידים לקטים]]. אלא שהפריון הגדול הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] שהיה מהיר מעט יותר מהעליה בפריון וכתוצאה מכך להורדת הקלוריות לנפש.<ref>[[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]]</ref> בנוסף היבטים רבים יותר בחיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים: עבודה חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם לה שגרמה לשחיקה של הגוף; [[מגיפה|מגיפות]] ומחלות זיהומיות שנבעו מישיבה בישובי-קבע וקרבה לבעלי חיים; תזונה פחות מגוונת ופחות בריאה וטעימה; ו[[מוסדות חברתיים]] ריכוזיים ונצלנים יותר (מלוכה, מיסים, מעמד לוחמים) שהביאו לניצול, [[עוני]] ומלחמות לאיכרים.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], [[יובל נח הררי]]</ref>  

לטענת הררי, פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.

לטענת הררי, פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מדינה'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מדינה'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' שטח 2013 (מיליוני הקטאר)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' שטח 2013 (מיליוני הקטאר)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מהשטח העולמי'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מהשטח העולמי'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''יבול 2013 (מיליוני טונות)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''יבול 2013 (מיליוני טונות)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מהיבול העולמי'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מהיבול העולמי'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''פריון 2013 (טון להקטר)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''פריון 2013 (טון להקטר)'''

[[הפריון החקלאי]] של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאוד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום [[המהפכה הירוקה]]. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.  

[[הפריון החקלאי]] של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאוד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום [[המהפכה הירוקה]]. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.  

עם זאת בשנים האחרונות יש האטה או עצירה במגמת בגידול במדינות המפתחות. [http://en.wikipedia.org/wiki/File:Wheat_yields_in_developing_countries_1951-2004.png] והמפותחות. בעוד בתקופה שבין 1961-1992 הפריון הממוצע בעולם עלה במעל 4% בשנה, מאז שנה זו הוא עלה רק בקצב של 1.4% בשנה. ניתן לזהות "שיא תפוקה בחיטה" או "תפוקה שולית פוחתת" במדינות המערביות - הפריון לא השתנה כמעט במדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית מאז שנת 1998. הפריון בהודו ובסין במגמת עליה, אבל נשאלת השאלה האם הוא יגיע למישור דומה לזה שהגיעו עליו כבר המדינות המערביות. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

עם זאת בשנים האחרונות יש האטה או עצירה במגמת בגידול במדינות המפתחות. [http://en.wikipedia.org/wiki/File:Wheat_yields_in_developing_countries_1951-2004.png] והמפותחות. בעוד בתקופה שבין 1961-1992 הפריון הממוצע בעולם עלה במעל 4% בשנה, מאז שנה זו הוא עלה רק בקצב של 1.4% בשנה. ניתן לזהות "שיא תפוקה בחיטה" או "תפוקה שולית פוחתת" במדינות המערביות - הפריון לא השתנה כמעט במדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית מאז שנת 1998. הפריון בהודו ובסין במגמת עליה, אבל נשאלת השאלה האם הוא יגיע למישור דומה לזה שהגיעו עליו כבר המדינות המערביות. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

האקלים משחק תפקיד חשוב יותר מאשר טכנולוגיה ביחס לגודל הפריון הממוצע. בעוד שפריון החיטה גבוה מאוד במדינות אירופה העשירות - צרפת, וגרמניה, ונתונים דומים יש לבריטניה ודנמרק, שבהן יש פריון של כ-7-8 טונות להקטאר, הפריון להקטאר נמוך למדי בקנדה, ארצות הברית (כ-3 טונות) - והפריון הממוצע בסין גבוה יותר והפריון הממוצע בהודו דומה לו. ובאוסטרליה הפריון גרוע עוד יותר. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor] ככל הנראה הן בארצות הברית והן באוסטרליה הסיבה היא מזג אוויר יבש שמקשה על גידול חיטה ולא מחסור ב[[הון תעשייתי]], בזרעים איכותיים, ב[[חומרי הדברה]], ב[[דשן]] או בידע חקלאי.  

האקלים משחק תפקיד חשוב יותר מאשר טכנולוגיה ביחס לגודל הפריון הממוצע. בעוד שפריון החיטה גבוה מאוד במדינות אירופה העשירות - צרפת, וגרמניה, ונתונים דומים יש לבריטניה ודנמרק, שבהן יש פריון של כ-7-8 טונות להקטאר, הפריון להקטאר נמוך למדי בקנדה, ארצות הברית (כ-3 טונות) - והפריון הממוצע בסין גבוה יותר והפריון הממוצע בהודו דומה לו. ובאוסטרליה הפריון גרוע עוד יותר. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor] ככל הנראה הן בארצות הברית והן באוסטרליה הסיבה היא מזג אוויר יבש שמקשה על גידול חיטה ולא מחסור ב[[הון תעשייתי]], בזרעים איכותיים, ב[[חומרי הדברה]], ב[[דשן]] או בידע חקלאי.  

כמו גידולים חקלאיים אחרים, התשומות העיקריות הנדרשות לגידול חיטה הן שטחי אדמה, מים, זרעים, כוח עבודה ומכונות. ב[[חקלאות תעשייתית]] יש צורך בתשומות חשובות - [[חומרי הדברה]], [[דשן כימי]] ו[[מיכון חקלאי]] שדורשים בעצמם תשומות נוספות כמו [[נפט]] להכנת חומרי הדברה ו[[גז טבעי]] להכנת [[אמוניה]] וכן כרייה של [[פוספט]] ו[[אשלג]].  

כמו גידולים חקלאיים אחרים, התשומות העיקריות הנדרשות לגידול חיטה הן שטחי אדמה, מים, זרעים, כוח עבודה ומכונות. ב[[חקלאות תעשייתית]] יש צורך בתשומות חשובות - [[חומרי הדברה]], [[דשן כימי]] ו[[מיכון חקלאי]] שדורשים בעצמם תשומות נוספות כמו [[נפט]] להכנת חומרי הדברה ו[[גז טבעי]] להכנת [[אמוניה]] וכן כרייה של [[פוספט]] ו[[אשלג]].  

מנתוני [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] (ביחידות של ק"ג חיטה להקטר) ניתן לחשב את כמות ה[[קרקע]] הנדרשת להכנת טונה אחת של חיטה. יש לשים לב שמדובר בשטחי הקרקע הישירים לשם גידול התבואה. [[חקלאות בת קיימא]] דורשת שטחי קרקע נוספים -בעיקר שטחי [[יערות]] כדי למנוע [[סחף קרקע]] ולספק [[שירותים אקולוגיים]] נוספים (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]]. בממוצע עולמי נדרשים 3.3 דונם של שטחי חקלאות לגידול טונה אחד של חיטה. להלן הנתונים על כמות הקרקע הישירה במדינות העיקריות המגדלות חיטה נכון לשנת 2013: בצרפת ובגרמניה יש צורך להשתמש ב-1.4 דונם (0.14 הקטאר) של שטח ישיר כדי לגדל טונה חיטה, בסין יש צורך ב-2 דונם, בקנדה, ארצות הברית והודו נדרשים לשם כך 3.3 דונם ובאוסטרליה ורוסיה 5 דונם. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

מנתוני [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] (ביחידות של ק"ג חיטה להקטר) ניתן לחשב את כמות ה[[קרקע]] הנדרשת להכנת טונה אחת של חיטה. יש לשים לב שמדובר בשטחי הקרקע הישירים לשם גידול התבואה. [[חקלאות בת קיימא]] דורשת שטחי קרקע נוספים -בעיקר שטחי [[יערות]] כדי למנוע [[סחף קרקע]] ולספק [[שירותים אקולוגיים]] נוספים (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]]. בממוצע עולמי נדרשים 3.3 דונם של שטחי חקלאות לגידול טונה אחד של חיטה. להלן הנתונים על כמות הקרקע הישירה במדינות העיקריות המגדלות חיטה נכון לשנת 2013: בצרפת ובגרמניה יש צורך להשתמש ב-1.4 דונם (0.14 הקטאר) של שטח ישיר כדי לגדל טונה חיטה, בסין יש צורך ב-2 דונם, בקנדה, ארצות הברית והודו נדרשים לשם כך 3.3 דונם ובאוסטרליה ורוסיה 5 דונם. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוהה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצורכי שתייה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוהה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצורכי שתייה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוהה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12%-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוהה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12%-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ-2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ-2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>  

==השפעות האקלים על גידול החיטה==

==השפעות האקלים על גידול החיטה==

{{הפניה לערך מורחב|שינוי אקלים וחקלאות}}

{{הפניה לערך מורחב|שינוי אקלים וחקלאות}}

במאה ה-14 התרחשו באירופה מספר אירועים של [[רעב המוני]], כאשר הגדול מביניהם הוא הרעב הגדול של 1315-1317. בשיטות מודרניות זרע אחד מניב כ-30 זרעים, ואילו בתקופה זו זרע אחד הניב בין 7 זרעים ל-2 זרעים - במקרה זה היה צורך לזרוע אחד מהם ואת השני לאכול. בין 1310 ל-1330 מזג האוויר בצפון אירופה התאפיין בחורף קר במיוחד ובקיץ גשום. באביב 1315 החל לרדת גשם בחלקים גדולים של אירופה וגשם זה נמשך במשך הקיץ, דבר שגרם לקריסת יבולים כללית. בנוסף לא ניתן היה לייבש קש לשימוש בהמות. המשבר נמשך גם בשנת 1316 ובשל ה[[עוני]] ומחסור ב[[ממגורה|אמצעי אגירה]] לא היו רזרבות מספיקות. ניסיונות התמודדות עם הרעב כללו שחיטת בהמות, צריכת זרעים שנועדו לזריעה, נטישת ילדים וקרובי משפחה, ועוד. התקופה התאפיינה ברמות גבוהות של פשיעה, מחלות ותמותה.

במאה ה-14 התרחשו באירופה מספר אירועים של [[רעב המוני]], כאשר הגדול מביניהם הוא הרעב הגדול של 1315-1317. בשיטות מודרניות זרע אחד מניב כ-30 זרעים, ואילו בתקופה זו זרע אחד הניב בין 7 זרעים ל-2 זרעים - במקרה זה היה צורך לזרוע אחד מהם ואת השני לאכול. בין 1310 ל-1330 מזג האוויר בצפון אירופה התאפיין בחורף קר במיוחד ובקיץ גשום. באביב 1315 החל לרדת גשם בחלקים גדולים של אירופה וגשם זה נמשך במשך הקיץ, דבר שגרם לקריסת יבולים כללית. בנוסף לא ניתן היה לייבש קש לשימוש בהמות. המשבר נמשך גם בשנת 1316 ובשל ה[[עוני]] ומחסור ב[[ממגורה|אמצעי אגירה]] לא היו רזרבות מספיקות. ניסיונות התמודדות עם הרעב כללו שחיטת בהמות, צריכת זרעים שנועדו לזריעה, נטישת ילדים וקרובי משפחה, ועוד. התקופה התאפיינה ברמות גבוהות של פשיעה, מחלות ותמותה.  

במאה ה-21, [[בצורת]] ממושכת יחד עם בעיית [[מדבור]], וניהול בעייתי של משק המים, הובילו לכשל יבול מתמשך וקשה בגידולי החקלאות והחיטה בסוריה, דבר שהיווה את [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|אחד הגורמים החשובים בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]].

במאה ה-21, [[בצורת]] ממושכת יחד עם בעיית [[מדבור]], וניהול בעייתי של משק המים, הובילו לכשל יבול מתמשך וקשה בגידולי החקלאות והחיטה בסוריה, דבר שהיווה את [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|אחד הגורמים החשובים בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]].

מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר בשנת 2014 בחן באמצעות ניסוי שדה את התקפות של 30 מודלים הנוגעים ל[[שינוי אקלים וחקלאות|השפעת האקלים על החיטה]] במגוון טמפרטורות בין 15 ל-32 מעלות צלזיוס בעונת הגידול. לטענת החוקרים אקסטרפולציה של המודל מצביעה על כך שההתחממות העולמית הקיימת כיום כבר מורידה את היבולים ברוב המדינות המגדלות חיטה. הם מעריכים כי כל עליה של מעלת צלזיוס תוביל לירידה נוספת של כ-6% בתנובת החיטה, וכן תגרום לשינויים גדולים יותר בחיטה במונחים של זמן ומרחב. [http://www.nature.com/nclimate/journal/v5/n2/full/nclimate2470.html]

מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר בשנת 2014 בחן באמצעות ניסוי שדה את התקפות של 30 מודלים הנוגעים ל[[שינוי אקלים וחקלאות|השפעת האקלים על החיטה]] במגוון טמפרטורות בין 15 ל-32 מעלות צלזיוס בעונת הגידול. לטענת החוקרים אקסטרפולציה של המודל מצביעה על כך שההתחממות העולמית הקיימת כיום כבר מורידה את היבולים ברוב המדינות המגדלות חיטה. הם מעריכים כי כל עליה של מעלת צלזיוס תוביל לירידה נוספת של כ-6% בתנובת החיטה, וכן תגרום לשינויים גדולים יותר בחיטה במונחים של זמן ומרחב. [http://www.nature.com/nclimate/journal/v5/n2/full/nclimate2470.html]

חוקרים חוששים כי [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|התחממות עולמית תגרום עומסי חום]] ו[[בצורת|מקרי בצורת]] חמורים יותר. גל החום והבצורת באירופה בקיץ 2018 נבע בחלקו מהאטת זרמי הסילון בקוטב הצפוני עקב התחממות עולמית. בגל חום זה נרשמו היבולים הגרועים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הודות להשפעות שונות של שינויי האקלים צרפת איבדה 20% מיבול הזרעים שלה. אנגליה - 13% איטליה - 12%. יבול החיטה נפגע מאוד. המדינות בסקנדינוויה אבדו 40% מיבול החיטה. גרמניה אבדה 25% מיבול החיטה. אוקראינה אבדה 75%, רומניה 20% ורוסיה 18%. {{הערה|Vishnu Rajamanickam, staff writer [https://www.freightwaves.com/news/persistent-heatwave-cuts-down-european-grain-production-giving-us-farmers-scope-for-increasing-grain-Persistent heatwave cuts down European grain production giving U.S. farmers scope for increasing grain exports] 03 באוגוסט 2018, FreightWaves}}. כמה מבין המדינות האלה - רוסיה, צרפת וגרמניה הן מבין עשר המדינות בעולם המובילות בכמות החיטה שהן מגדלות.

חוקרים חוששים כי [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|התחממות עולמית תגרום עומסי חום]] ו[[בצורת|מקרי בצורת]] חמורים יותר. גל החום והבצורת באירופה בקיץ 2018 נבע בחלקו מהאטת זרמי הסילון בקוטב הצפוני עקב התחממות עולמית. בגל חום זה נרשמו היבולים הגרועים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הודות להשפעות שונות של שינויי האקלים צרפת איבדה 20% מיבול הזרעים שלה. אנגליה - 13% איטליה - 12%. יבול החיטה נפגע מאוד. המדינות בסקנדינוויה אבדו 40% מיבול החיטה. גרמניה אבדה 25% מיבול החיטה. אוקראינה אבדה 75%, רומניה 20% ורוסיה 18%. {{הערה|Vishnu Rajamanickam, staff writer [https://www.freightwaves.com/news/persistent-heatwave-cuts-down-european-grain-production-giving-us-farmers-scope-for-increasing-grain-Persistent heatwave cuts down European grain production giving U.S. farmers scope for increasing grain exports] 03 באוגוסט 2018, FreightWaves}}. כמה מבין המדינות האלה - רוסיה, צרפת וגרמניה הן מבין עשר המדינות בעולם המובילות בכמות החיטה שהן מגדלות.

==מגמות לעתיד==

==מגמות לעתיד==