שינויים

== דברי הסבר ==

== דברי הסבר ==

=== הצעת מדיניות 2009 ===

=== הצעת מדיניות 2009 ===

# לפי אומדנים שונים, משק המים הישראלי מאבד עשרות רבות של מיליוני קוב בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים תחת ניקוזו לשם הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה מלמד כי על מדינת ישראל להתייחס לנגר העילי כאל מקור מים לכל דבר. הגורם המוסמך, אשר מופקד על משק המים בישראל, הוא הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), ועל כן יש לרכז תחת אחריותה את תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים של משק המים, כדוגמת תשתיות ביוב, תאגידי מים ועוד. {{ש}}תפקידן העיקרי של רשויות הניקוז, על פי חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 הוא לדאוג לניקוזו הסדיר של הנגר העילי באזור שנקבע להן. כיום, הטיפול השוטף במכלול ההיבטים הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצד זאת, קיים גוף נוסף, בראשותו של ראש רשות המים, הנקרא "מועצת הניקוז", המאשר את תוכניות העבודה והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי הארץ, וזאת לאחר שהוכרו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כתוכניות ניקוז מאושרות. לאחר אישור מועצת הניקוז, התוכניות מובאות לאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר. לאחר קבלת אישור שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המים בוחנת את התוכניות על פי כללים שקבעה ועל פי מגבלת התקציב. התהליך המתואר גורר כפילויות רבות וסרבול רב, הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק הניקוז. {{ש}}לאור כל האמור, מוצע לרכז בגוף אחד את הטיפול במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הניקוז מתוך ראיה רחבה וכוללת.

# לפי אומדנים שונים, משק המים הישראלי מאבד עשרות רבות של מיליוני קוב בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים תחת ניקוזו לשם הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה מלמד כי על מדינת ישראל להתייחס לנגר העילי כאל מקור מים לכל דבר. הגורם המוסמך, אשר מופקד על משק המים בישראל, הוא הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), ועל כן יש לרכז תחת אחריותה את תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים של משק המים, כדוגמת תשתיות ביוב, תאגידי מים ועוד. {{ש}}תפקידן העיקרי של רשויות הניקוז, על פי חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 הוא לדאוג לניקוזו הסדיר של הנגר העילי באזור שנקבע להן. כיום, הטיפול השוטף במכלול ההיבטים הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצד זאת, קיים גוף נוסף, בראשותו של ראש רשות המים, הנקרא "מועצת הניקוז", המאשר את תוכניות העבודה והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי הארץ, וזאת לאחר שהוכרו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כתוכניות ניקוז מאושרות. לאחר אישור מועצת הניקוז, התוכניות מובאות לאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר. לאחר קבלת אישור שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המים בוחנת את התוכניות על פי כללים שקבעה ועל פי מגבלת התקציב. התהליך המתואר גורר כפילויות רבות וסרבול רב, הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק הניקוז. {{ש}}לאור כל האמור, מוצע לרכז בגוף אחד את הטיפול במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הניקוז מתוך ראיה רחבה וכוללת.

# לפי החלטת הממשלה מס' 884 מיום 17 בדצמבר 2006, הוקמה וועדה בין-משרדית למציאת המבנה הנכון והיעיל ביותר של משק הניקוז בישראל. בראש הוועדה עומד מנהל רשות המים ומשתתפים בה נציגים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר (להלן – הועדה). על פי ההחלטה האמורה, צריכה היתה הועדה להגיש המלצותיה עד יום 1 במאי 2007. בשל עיכובים שונים, החלה הועדה בעבודתה רק בתחילת שנת 2008. על כן, יש לקבוע מועד חדש ומחייב לסיום עבודת הוועדה ולהגשת המלצותיה למועצת רשות המים.

# לפי החלטת הממשלה מס' 884 מיום 17 בדצמבר 2006, הוקמה וועדה בין-משרדית למציאת המבנה הנכון והיעיל ביותר של משק הניקוז בישראל. בראש הוועדה עומד מנהל רשות המים ומשתתפים בה נציגים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר (להלן – הועדה). על פי ההחלטה האמורה, צריכה היתה הועדה להגיש המלצותיה עד יום 1 במאי 2007. בשל עיכובים שונים, החלה הועדה בעבודתה רק בתחילת שנת 2008. על כן, יש לקבוע מועד חדש ומחייב לסיום עבודת הוועדה ולהגשת המלצותיה למועצת רשות המים.

# בהתאם לאמור בדברי ההסבר לסעיף 1, על מנת להביא לניצול מקסימאלי של משאבי משק המים, מוצע להנחות את מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב לבנות תוכנית עבודה מפורטת שתביא לניצול מרבי של מי הנגר.

# בהתאם לאמור בדברי ההסבר לסעיף 1, על מנת להביא לניצול מקסימאלי של משאבי משק המים, מוצע להנחות את מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב לבנות תוכנית עבודה מפורטת שתביא לניצול מרבי של מי הנגר.

תפקידן העיקרי של רשויות הניקוז, על פי חוק הניקוז, הוא לדאוג, בהתאם לאזור שנקבע באחריותן, לניקוזו הסדיר של הנגר העילי, הכולל את מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן הניקוז, אחרי שחלקם התאדה או חלחל לקרקע. על פי המצב החוקי כיום, הטיפול השוטף במכלול ההיבטים הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצד זאת, פועלת מועצה ארצית לענייני ניקוז (להלן – מועצת הניקוז), בראשותו של מנהל רשות המים, אשר גם לה תפקיד מרכזי באישור תכניות העבודה והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי הארץ. העובדה ששני גורמי ממשלה שונים מופקדים על הטיפול בתחום הניקוז גוררת כפילות תפקידים וסרבול רב, הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק הניקוז. על כן, מוצע לקבוע כי הטיפול במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הניקוז, ירוכז בידי גוף אחד, מתוך ראיה רחבה וכוללת.

תפקידן העיקרי של רשויות הניקוז, על פי חוק הניקוז, הוא לדאוג, בהתאם לאזור שנקבע באחריותן, לניקוזו הסדיר של הנגר העילי, הכולל את מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן הניקוז, אחרי שחלקם התאדה או חלחל לקרקע. על פי המצב החוקי כיום, הטיפול השוטף במכלול ההיבטים הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצד זאת, פועלת מועצה ארצית לענייני ניקוז (להלן – מועצת הניקוז), בראשותו של מנהל רשות המים, אשר גם לה תפקיד מרכזי באישור תכניות העבודה והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי הארץ. העובדה ששני גורמי ממשלה שונים מופקדים על הטיפול בתחום הניקוז גוררת כפילות תפקידים וסרבול רב, הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק הניקוז. על כן, מוצע לקבוע כי הטיפול במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הניקוז, ירוכז בידי גוף אחד, מתוך ראיה רחבה וכוללת.

כיום, משק המים בישראל מאבד עשרות רבות של מיליוני קוב בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים תחת ניקוזו לטובת הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה מלמד כי ניתן להתייחס לנגר העילי כאל מקור מים לכל דבר. הגורם המוסמך המופקד על משק המים בישראל, היא רשות המים, ועל כן מוצע לרכז תחת אחריותה את הטיפול במכלול היבטי תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים של משק המים, כדוגמת תשתיות ביוב, תאגידי מים ועוד. בהתאם לכך, מוצע לבטל את מועצת הניקוז ולהעביר את תפקידיה שבסעיף 2 לחוק, ואת סמכויות שר החקלאות שבסעיפים 9, 10, 11, 15, 16, 21, 22, 23, 28, 36, 37, 38, 43 43א, 43ב, 43ג, 44, 46, 50, 51, 63 לחוק – למועצת רשות המים. את סמכויות שר החקלאות שעניינן במישור האופרטיבי, להבדיל מסמכויותיו הנוגעות לקביעת מדיניות כוללת, הקבועות בסעיפים 6, 30, 30א, 30ב, 40, 49, 53 לחוק, מוצע להעביר למנהל רשות המים.

כיום, משק המים בישראל מאבד עשרות רבות של מיליוני קוב בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים תחת ניקוזו לטובת הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה מלמד כי ניתן להתייחס לנגר העילי כאל מקור מים לכל דבר. הגורם המוסמך המופקד על משק המים בישראל, היא רשות המים, ועל כן מוצע לרכז תחת אחריותה את הטיפול במכלול היבטי תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים של משק המים, כדוגמת תשתיות ביוב, תאגידי מים ועוד. בהתאם לכך, מוצע לבטל את מועצת הניקוז ולהעביר את תפקידיה שבסעיף 2 לחוק, ואת סמכויות שר החקלאות שבסעיפים 9, 10, 11, 15, 16, 21, 22, 23, 28, 36, 37, 38, 43 43א, 43ב, 43ג, 44, 46, 50, 51, 63 לחוק – למועצת רשות המים. את סמכויות שר החקלאות שעניינן במישור האופרטיבי, להבדיל מסמכויותיו הנוגעות לקביעת מדיניות כוללת, הקבועות בסעיפים 6, 30, 30א, 30ב, 40, 49, 53 לחוק, מוצע להעביר למנהל רשות המים.

כמו כן מוצע לקבוע, בסעיף 64 לחוק המוצע בסעיף 2(37) להצעת החוק, כי שר התשתיות הלאומיות, אשר הוא השר האחראי על רשות המים, יהיה ממונה על ביצוע החוק, במקום שר החקלאות, ובהתאם לכך הוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם מוסמכת מועצת רשות המים, לפי החוק, לקבוע כללים.

כמו כן מוצע לקבוע, בסעיף 64 לחוק המוצע בסעיף 2(37) להצעת החוק, כי שר התשתיות הלאומיות, אשר הוא השר האחראי על רשות המים, יהיה ממונה על ביצוע החוק, במקום שר החקלאות, ובהתאם לכך הוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם מוסמכת מועצת רשות המים, לפי החוק, לקבוע כללים.

2. כיום קיימות 11 רשויות ניקוז, אשר הוקמו לפי צו הניקוז וההגנה מפני שיט פונות (הקמת רשויות ניקוז), התש"ך-1960. רשויות הניקוז מנוהלות על ידי מליאה המורכבת מנציגי הרשויות המקומיות הנמצאות בתחומה של רשות הניקוז.

2. כיום קיימות 11 רשויות ניקוז, אשר הוקמו לפי צו הניקוז וההגנה מפני שיט פונות (הקמת רשויות ניקוז), התש"ך-1960. רשויות הניקוז מנוהלות על ידי מליאה המורכבת מנציגי הרשויות המקומיות הנמצאות בתחומה של רשות הניקוז.

תקציב רשויות הניקוז, לפי הוראות חוק הניקוז, מורכב ממכסות ומארנונות המוטלות על הרשויות המקומיות ועל ובעלי הקרקעות שבתחום רשות הניקוז. רשות מקומית שחויבה במכסה כאמור, רשאית להטיל היטל ניקוז על בעלי קרקעות בתחומה, לצורך כיסוי המכסה. קביעת תקציב רשויות הניקוז מתבצעת על ידי מליאת רשות הניקוז, ומובאת לאישור הגורמים המקצועיים ברשות המים ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולאישור שר החק לאות ופיתוח הכפר ושר האוצר. במסגרת קביעת התקציב מחליטה המליאה, המורכבת מהרשויות המקומיות באזור רשות הניקוז, על גובה המכסה ועל חלוקתה בין הרשויות לבין בעלי הקרקעות (בעיקר מנהל מקרקעי ישראל).

תקציב רשויות הניקוז, לפי הוראות חוק הניקוז, מורכב ממכסות ומארנונות המוטלות על הרשויות המקומיות ועל ובעלי הקרקעות שבתחום רשות הניקוז. רשות מקומית שחויבה במכסה כאמור, רשאית להטיל היטל ניקוז על בעלי קרקעות בתחומה, לצורך כיסוי המכסה. קביעת תקציב רשויות הניקוז מתבצעת על ידי מליאת רשות הניקוז, ומובאת לאישור הגורמים המקצועיים ברשות המים ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולאישור שר החק לאות ופיתוח הכפר ושר האוצר. במסגרת קביעת התקציב מחליטה המליאה, המורכבת מהרשויות המקומיות באזור רשות הניקוז, על גובה המכסה ועל חלוקתה בין הרשויות לבין בעלי הקרקעות (בעיקר מנהל מקרקעי ישראל).

מצב דברים זה הביא לחלוקה מעוותת של נטל עלויות הניקוז, כאשר שיעור של 10% עד 30% מסך עלויות הניקוז משולמות על ידי הרשויות המקומיות, ואילו יתרת העלות מוטלת על בעלי הקרקעות, ובראשם מנהל מקרקעי ישראל. עיוות זה הביא למחלוקת קשה בין מנהל מקרקעי ישראל, כנציג המדינה וכבעל קרקעות מרכזי, לבין רשויות הניקוז והרשויות המקומיות, מחלוקת אשר הביאה לפגיעה קשה בתפקודן של רשויות הניקוז בשלוש השנים האחרונות.

מצב דברים זה הביא לחלוקה מעוותת של נטל עלויות הניקוז, כאשר שיעור של 10% עד 30% מסך עלויות הניקוז משולמות על ידי הרשויות המקומיות, ואילו יתרת העלות מוטלת על בעלי הקרקעות, ובראשם מנהל מקרקעי ישראל. עיוות זה הביא למחלוקת קשה בין מנהל מקרקעי ישראל, כנציג המדינה וכבעל קרקעות מרכזי, לבין רשויות הניקוז והרשויות המקומיות, מחלוקת אשר הביאה לפגיעה קשה בתפקודן של רשויות הניקוז בשלוש השנים האחרונות.