שינויים

* '''החרם נגד [[נסטלה]] בגלל תחליפי חלב''' - החל בשנת 1977 ונמשך עד היום.  

* '''החרם נגד [[נסטלה]] בגלל תחליפי חלב''' - החל בשנת 1977 ונמשך עד היום.  

* '''החרם נגד דרום אפריקה''' - חרם של תנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות ומייבוא מוצרים מבדרום-אפריקה, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בתגובה למשטר האפרטהייד שם.[https://en.wikipedia.org/wiki/Disinvestment_from_South_Africa]

* '''החרם נגד דרום אפריקה''' - חרם של תנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות ומייבוא מוצרים מבדרום-אפריקה, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בתגובה למשטר האפרטהייד שם.[https://en.wikipedia.org/wiki/Disinvestment_from_South_Africa]

* '''תנועת BDS - חרם נגד ישראל''' - החל משנת 2005 החלה תנועה הקוראת לחרמות צרכנים, אי-השקעה וסנקציות ממשלתיות נגד ישראל, במטרה להביא לנסיגה מיהודה ושומרון, נסיגה מרמת הגולן, שוויון זכויות לערביי ישראל והכרה בזכות השיבה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott,_Divestment_and_Sanctions]

* '''תנועת BDS - חרם נגד ישראל''' - החל משנת 2005 החלה תנועה הקוראת לחרמות צרכנים, אי-השקעה וסנקציות ממשלתיות נגד ישראל, במטרה להביא לנסיגה מיהודה ושומרון, נסיגה מרמת הגולן, שוויון זכויות לערביי ישראל והכרה בזכות השיבה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott,_Divestment_and_Sanctions]

==מגבלות של חרם צרכנים==

==מגבלות של חרם צרכנים==

רוב המקרים של חרמות צרכנים מוצלחות היו כנגד חברות המוכרות [[מוצרי צריכה]] או מספקות שירותים לציבור הרחב. כמו כן לרוב חרם צרכנים מוצלח הוא במקרה של התנהגות פוליטית או מוסרית של עובדים בחברות או של החברה עצמה (כגון הפליה נגד שחורים, הטרדה מינית של נשים) שאינה משפיעה בצורה משמעותית על רווחיות החברות לכאן או לכאן.  

רוב המקרים של חרמות צרכנים מוצלחות היו כנגד חברות המוכרות [[מוצרי צריכה]] או מספקות שירותים לציבור הרחב. כמו כן לרוב חרם צרכנים מוצלח הוא במקרה של התנהגות פוליטית או מוסרית של עובדים בחברות או של החברה עצמה (כגון הפליה נגד שחורים, הטרדה מינית של נשים) שאינה משפיעה בצורה משמעותית על רווחיות החברות לכאן או לכאן.  

כפי שרואים ברשימה למעלה, המקרים המוצלחים והמפורסמים ביותר של חרם צרכנים לא היו של צרכנים שניסו למנוע פגיעה בעובדים או בצרכנים (השפעות חברתיות, סביבתיות או כלכליות), אלא דווקא של תנועות לאומיות או תנועות אזרחיות רחבות שניסו להשיג שינוי מדיניות פוליטי (קבלת החלטות הנוגעות לציבור שלם). ככל הנראה אחד התורמים החשובים להצלחת חרמות היא איום נורמטיבי מצד השכנים - כלומר מי שלא יענה לחרם עלול לסבול מקושי חברתי מצד בני משפחה, חברים ומכרים. לכן חרם צרכנים הוא אפקטיבי יותר כאשר הקשרים הקהילתיים הם חזקים יותר וכאשר הוא נובע מצד קהילה מגובשת או מצד קהל בעל מאפייני זהות הומוגניים, חרם צרכנים הוא פחות אפקטיבי כאשר רק מעטים בתוך האוכלוסייה נוקטים בו, ושאר האוכלוסייה לא מעורבת או כאשר המוחים מוקפים בחברים שאינם משתתפים בחרם (בחברה הטרוגנית)- כך שיש תחושה בקרב המחרימים שיש קבוצה גדולה שלא משתתפת בחרם.

כפי שרואים ברשימה למעלה, המקרים המוצלחים והמפורסמים ביותר של חרם צרכנים לא היו של צרכנים שניסו למנוע פגיעה בעובדים או בצרכנים (השפעות חברתיות, סביבתיות או כלכליות), אלא דווקא של תנועות לאומיות או תנועות אזרחיות רחבות שניסו להשיג שינוי מדיניות פוליטי (קבלת החלטות הנוגעות לציבור שלם). ככל הנראה אחד התורמים החשובים להצלחת חרמות היא איום נורמטיבי מצד השכנים - כלומר מי שלא יענה לחרם עלול לסבול מקושי חברתי מצד בני משפחה, חברים ומכרים. לכן חרם צרכנים הוא אפקטיבי יותר כאשר הקשרים הקהילתיים הם חזקים יותר וכאשר הוא נובע מצד קהילה מגובשת או מצד קהל בעל מאפייני זהות הומוגניים, חרם צרכנים הוא פחות אפקטיבי כאשר רק מעטים בתוך האוכלוסייה נוקטים בו, ושאר האוכלוסייה לא מעורבת או כאשר המוחים מוקפים בחברים שאינם משתתפים בחרם (בחברה הטרוגנית)- כך שיש תחושה בקרב המחרימים שיש קבוצה גדולה שלא משתתפת בחרם.  

לחרם צרכנים יש מספר מגבלות חשובות:

לחרם צרכנים יש מספר מגבלות חשובות:

* '''כניעה לחרם תיצור נזק כלכלי גדול יותר לעומת התעלמות ממנו''' חברה לא תיכנע לחרם צרכנים אם הדבר מסכן את הליבה העסקית שלה. לדוגמה חברת מכוניות לא תפסיק למכור מכוניות עקב חרם צרכנים. החברה יכולה להתרחב לתחומים אחרים כמו ייצור אופניים או ייצור אוטובוסים בניסיון להרחיב את בסיס פעולתה. דוגמה לתגובה כזו הן [[חברות נפט]] שבשנות ה-2000 החלו לעסוק גם ב[[אנרגיה מתחדשת]] ולכנות את עצמן "חברות אנרגיה". בתאוריה חברה עלולה לקרוס עקב חרם צרכנים מוצלח מאוד, אבל בפועל דבר זה נדיר מאוד. לכן רוב חרמות הצרכנים מכוונים לשינוי היבט קטן באופן יחסי ומצומצם בהיקפו ביחס לפעילות החברה.  

* '''כניעה לחרם תיצור נזק כלכלי גדול יותר לעומת התעלמות ממנו''' חברה לא תיכנע לחרם צרכנים אם הדבר מסכן את הליבה העסקית שלה. לדוגמה חברת מכוניות לא תפסיק למכור מכוניות עקב חרם צרכנים. החברה יכולה להתרחב לתחומים אחרים כמו ייצור אופניים או ייצור אוטובוסים בניסיון להרחיב את בסיס פעולתה. דוגמה לתגובה כזו הן [[חברות נפט]] שבשנות ה-2000 החלו לעסוק גם ב[[אנרגיה מתחדשת]] ולכנות את עצמן "חברות אנרגיה". בתאוריה חברה עלולה לקרוס עקב חרם צרכנים מוצלח מאוד, אבל בפועל דבר זה נדיר מאוד. לכן רוב חרמות הצרכנים מכוונים לשינוי היבט קטן באופן יחסי ומצומצם בהיקפו ביחס לפעילות החברה.  

* '''חברות שלא מוכרות מוצרי צריכה לציבור''' חרם צרכנים הוא בעייתי כאשר החברה לא מוכרת מוצרים או שירותים לציבור. חברות [[כרייה|כרייה]] לדוגמה חברות הכורות [[זהב]] או [[פחם]] יוצרות לעיתים תכופות [[זיהום קרקע]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ופוגעות בבריאות ו/או בטיחות העובדים. עם זאת חרמות נגד חברות אלה הוא דבר קשה היות והציבור לא קונה פחם או זהב ישירות מהחברות האלה אלא דרך לקוחות שלהן אשר משתמשות ב[[חומרי הגלם]] האלה - לדוגמה חברות תכשיטים, חברות אלקטרוניקה אשר קונות זהב או חברות חשמל שקונות פחם. דוגמה נוספת הן חברות שמוכרות מוצרים ושירותים לחברות אחרות (כמו מכירה של שירותי חיוב לקוחות, מכירת אוניות ומטוסים, מכירת [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] וכו'), חברות תשתיות (הקמת כבישים, דרכים, נמלים, נמלי תעופה ועוד) וחברות המספקות שירותים ומוצרים לממשלות ולרשויות מקומיות - בכל החברות האלה הציבור הרחב לא מקבל החלטה אישית וישירה בשאלה מאיזה חברות לקנות. ניתן לפעמים להפעיל לחץ של צרכנים על חברות שקונות מספקים מסויימים (לדוגמה להפעיל לחץ על רשת סופרמרקטים שלא תקנה מספק מסויים, כמו דרום אפריקה או ישראל, או להפעיל לחץ על הממשלה) אבל דבר זה קשה יותר שכן חברות עלולות להיקלע לתביעות משפטיות, וכן הן עלולות להיקלע ללחץ נגדי מצד צרכנים אחרים או בגלל אינטרסים עסקיים אחרים (ראו בהמשך). כך או כך ההשפעה של הצרכן הבודד היא בעייתית ומסובכת הרבה יותר עקב הריחוק הנתק הכלכלי בינו לבין מקור הפגיעה. דוגמאות לתאגידים שלא מוכרים מוצרי צריכה ונתונים לביקורת כוללות חברות נשק גדולות, את [[תאגיד בכטל]] וכן [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חברות מזהמות במפרץ חיפה]].  

* '''חברות שלא מוכרות מוצרי צריכה לציבור''' חרם צרכנים הוא בעייתי כאשר החברה לא מוכרת מוצרים או שירותים לציבור. חברות [[כרייה|כרייה]] לדוגמה חברות הכורות [[זהב]] או [[פחם]] יוצרות לעיתים תכופות [[זיהום קרקע]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ופוגעות בבריאות ו/או בטיחות העובדים. עם זאת חרמות נגד חברות אלה הוא דבר קשה היות והציבור לא קונה פחם או זהב ישירות מהחברות האלה אלא דרך לקוחות שלהן אשר משתמשות ב[[חומרי הגלם]] האלה - לדוגמה חברות תכשיטים, חברות אלקטרוניקה אשר קונות זהב או חברות חשמל שקונות פחם. דוגמה נוספת הן חברות שמוכרות מוצרים ושירותים לחברות אחרות (כמו מכירה של שירותי חיוב לקוחות, מכירת אוניות ומטוסים, מכירת [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] וכו'), חברות תשתיות (הקמת כבישים, דרכים, נמלים, נמלי תעופה ועוד) וחברות המספקות שירותים ומוצרים לממשלות ולרשויות מקומיות - בכל החברות האלה הציבור הרחב לא מקבל החלטה אישית וישירה בשאלה מאיזה חברות לקנות. ניתן לפעמים להפעיל לחץ של צרכנים על חברות שקונות מספקים מסויימים (לדוגמה להפעיל לחץ על רשת סופרמרקטים שלא תקנה מספק מסויים, כמו דרום אפריקה או ישראל, או להפעיל לחץ על הממשלה) אבל דבר זה קשה יותר שכן חברות עלולות להיקלע לתביעות משפטיות, וכן הן עלולות להיקלע ללחץ נגדי מצד צרכנים אחרים או בגלל אינטרסים עסקיים אחרים (ראו בהמשך). כך או כך ההשפעה של הצרכן הבודד היא בעייתית ומסובכת הרבה יותר עקב הריחוק הנתק הכלכלי בינו לבין מקור הפגיעה. דוגמאות לתאגידים שלא מוכרים מוצרי צריכה ונתונים לביקורת כוללות חברות נשק גדולות, את [[תאגיד בכטל]] וכן [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חברות מזהמות במפרץ חיפה]].  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעדיפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעדיפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''השהייה בזיהוי הנזק''' - במקרים של [[זיהום]] ובאופן כללי יותר [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]] ייתכן והנזק לציבור נגרם בעבר ולוקח זמן רב עד להבחנה בנזק ובדרישה הציבורית לטפל בו. כך יכולים לעבור עשרות שנים בין פליטה של [[מתכות כבדות]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]] לבין הופעה של מזהמים אלה כ[[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] או [[זיהום במזון]]. החברה שיצרה את הזיהום אולי כבר נסגרה, או שאין לה את הכסף כדי לטפל בזיהום (כך שתעדיף להסגר מאשר לטפל בו).  

* '''השהייה בזיהוי הנזק''' - במקרים של [[זיהום]] ובאופן כללי יותר [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]] ייתכן והנזק לציבור נגרם בעבר ולוקח זמן רב עד להבחנה בנזק ובדרישה הציבורית לטפל בו. כך יכולים לעבור עשרות שנים בין פליטה של [[מתכות כבדות]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]] לבין הופעה של מזהמים אלה כ[[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] או [[זיהום במזון]]. החברה שיצרה את הזיהום אולי כבר נסגרה, או שאין לה את הכסף כדי לטפל בזיהום (כך שתעדיף להסגר מאשר לטפל בו).  

במספר חרמות מפורסמות כמו חרם האוטובוסים של מונטגומרי, וחרם המוצרים של ההודים על הבריטים, הן המטרה והן דרך הפעולה של החרם היתה שונה מכך - המטרה לא הייתה לגרום לנזק כלכלי שישנה התנהגות כלכלית, אלא המטרה הייתה שינוי של נורמות מוסר, חוקים ומדיניות פוליטית.  

במספר חרמות מפורסמות כמו חרם האוטובוסים של מונטגומרי, וחרם המוצרים של ההודים על הבריטים, הן המטרה והן דרך הפעולה של החרם היתה שונה מכך - המטרה לא הייתה לגרום לנזק כלכלי שישנה התנהגות כלכלית, אלא המטרה הייתה שינוי של נורמות מוסר, חוקים ומדיניות פוליטית.  

חרם צרכנים הוא לכאורה היבט שבו הצרכן שולח איתות למושא החרם. אולם דרך הפעולה של חרמות יעודות האלה לא הייתה על ידי "הצבעה באמצעות כסף" של מיליוני צרכנים בודדים. בניגוד לכך ההשפעה העיקרית של חרמות צרכנים כחלק ממאבק אזרחי היא יצירת [[זירת התרחשות]] שגוררת מעורבות, דיון, דילמות, הפגנות, וגוררת חילופי דעות, הד תקשורתי, ופעילות מצד אנשים נוספים שלא היו בתחילה מעורבים במאבק.  

חרם צרכנים הוא לכאורה היבט שבו הצרכן שולח איתות למושא החרם. אולם דרך הפעולה של חרמות יעודות האלה לא הייתה על ידי "הצבעה באמצעות כסף" של מיליוני צרכנים בודדים. בניגוד לכך ההשפעה העיקרית של חרמות צרכנים כחלק ממאבק אזרחי היא יצירת [[זירת התרחשות]] שגוררת מעורבות, דיון, דילמות, הפגנות, וגוררת חילופי דעות, הד תקשורתי, ופעילות מצד אנשים נוספים שלא היו בתחילה מעורבים במאבק.  

כאשר אנשים נוקטים עמדה או מבצעים פעולה הם נוטים להיות מעורבים יותר רגשית במאבק חברתי מסויים. עקרון זה מנוצל גם על ידי חברות מסחריות שמעודדות פעילות של צרכנים במטרה להגביר את הקשר הרגשי של הצרכן למוצר או למותג. דבר זה נכון גם ביחס למאבק חברתי. אנשים שמשתתפים בהפגנה יהיו בעלי נטייה להגן ביתר שאת על מטרה חברתית מסויימת. אחת הבעיות המרכזיות של מאבק חברתי הוא להוציא אנשים מתחום האדישות - מהרגשה שמדובר במאבק לא בהכרח חשוב, שיש עוולות גדולות יותר שחשוב להיאבק עליהן קודם, או שהמצב בלתי נמנע וכי אין מה לעשות בנידון. חרם צרכנים הוא אמצעי לאפשר לאנשים להשתתף במאבק החברתי ובכך להגדיל את הסיכוי למעורבות שלהם בפעילות אחרת כמו כנסים, צעדות, הפגנות וכו'.  

כאשר אנשים נוקטים עמדה או מבצעים פעולה הם נוטים להיות מעורבים יותר רגשית במאבק חברתי מסויים. עקרון זה מנוצל גם על ידי חברות מסחריות שמעודדות פעילות של צרכנים במטרה להגביר את הקשר הרגשי של הצרכן למוצר או למותג. דבר זה נכון גם ביחס למאבק חברתי. אנשים שמשתתפים בהפגנה יהיו בעלי נטייה להגן ביתר שאת על מטרה חברתית מסויימת. אחת הבעיות המרכזיות של מאבק חברתי הוא להוציא אנשים מתחום האדישות - מהרגשה שמדובר במאבק לא בהכרח חשוב, שיש עוולות גדולות יותר שחשוב להיאבק עליהן קודם, או שהמצב בלתי נמנע וכי אין מה לעשות בנידון. חרם צרכנים הוא אמצעי לאפשר לאנשים להשתתף במאבק החברתי ובכך להגדיל את הסיכוי למעורבות שלהם בפעילות אחרת כמו כנסים, צעדות, הפגנות וכו'.  

היבט נוסף של חרם צרכנים הוא היותו זירת התרחשות שאותה התקשורת יכולה לכסות. כאשר יש מאבק חברתי ללא זירת התרחשות הדבר מקטין את הסיכוי לכיסוי עיתונאי. עיתונות יכולה להתייחס לאירועים המתקיימים במקום ובזמן מסויים כמו דיון בכנסת על חוק מסויים, משפט מסויים או החלטת ממשלה אבל מתקשה יותר לכסות מאבקים חברתיים כללים. חרם צרכנים, המלווה תכופות בהפגנות ליד סניפי חנויות וכו' הוא הזדמנות צילום של התקשורת, כמו כן הפגנות כאלה ועימותים בין תומכי החרם לבין מתנגדיו הם זירת התרחשות המייצרת כותרות לתקשורת.  

היבט נוסף של חרם צרכנים הוא היותו זירת התרחשות שאותה התקשורת יכולה לכסות. כאשר יש מאבק חברתי ללא זירת התרחשות הדבר מקטין את הסיכוי לכיסוי עיתונאי. עיתונות יכולה להתייחס לאירועים המתקיימים במקום ובזמן מסויים כמו דיון בכנסת על חוק מסויים, משפט מסויים או החלטת ממשלה אבל מתקשה יותר לכסות מאבקים חברתיים כללים. חרם צרכנים, המלווה תכופות בהפגנות ליד סניפי חנויות וכו' הוא הזדמנות צילום של התקשורת, כמו כן הפגנות כאלה ועימותים בין תומכי החרם לבין מתנגדיו הם זירת התרחשות המייצרת כותרות לתקשורת.  

הן במקרה של המאבק של גנדי והן במקרה של מאבקי השחורים הקמפיין נועד לא רק כדי להגדיל מעורבות של אנשים או כדי לאותת החוצה לתקשורת או לגורמים פוליטיים חיצוניים, אלא גם כדי להגביר את הנחישות של המוחים עצמם, להגביר היבטים של מחוייבות אישית ומוסרית, וכדי לחזק קשרים חברתיים בתוך המחנה המוחה.

הן במקרה של המאבק של גנדי והן במקרה של מאבקי השחורים הקמפיין נועד לא רק כדי להגדיל מעורבות של אנשים או כדי לאותת החוצה לתקשורת או לגורמים פוליטיים חיצוניים, אלא גם כדי להגביר את הנחישות של המוחים עצמם, להגביר היבטים של מחוייבות אישית ומוסרית, וכדי לחזק קשרים חברתיים בתוך המחנה המוחה.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott חרם צרכנים] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott חרם צרכנים] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_boycotts רשימה של חרמות צרכנים] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_boycotts רשימה של חרמות צרכנים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.consumers.org.il/files/files/mamarim/heremzarachanim26.6.pdf חרם צרכנים: יש חיה כזו] ד"ר שמוליק בכר, ארגון אמון הציבור, באתר המועצה הישראלית לצרכנות, יוני 2008 {{pdf}}

* [http://www.consumers.org.il/files/files/mamarim/heremzarachanim26.6.pdf חרם צרכנים: יש חיה כזו] ד"ר שמוליק בכר, ארגון אמון הציבור, באתר המועצה הישראלית לצרכנות, יוני 2008 {{pdf}}

* [http://news.walla.co.il/item/1866544 עת חפירה: מחרם צרכני לשינוי חברתי] עידן בריר, וואלה, 07.10.2011

* [http://news.walla.co.il/item/1866544 עת חפירה: מחרם צרכני לשינוי חברתי] עידן בריר, וואלה, 07.10.2011

* [http://glz.co.il/1064-52289-HE/Galatz.aspx הממונה על ההגבלים העסקיים: "חרם צרכנים הוא תופעה מבורכת"], גלי צה"ל, 27.10.2014  

* [http://glz.co.il/1064-52289-HE/Galatz.aspx הממונה על ההגבלים העסקיים: "חרם צרכנים הוא תופעה מבורכת"], גלי צה"ל, 27.10.2014