שינויים

  1986-2005 אם יופחתו פליטות גזי החממה ואם לא יופחתו לפי הדוח של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]]. העמודה השמאלית מציגה את המצב עם יופחתו פליטות גזי החממה והימנית אם לא יופחתו.]]

  1986-2005 אם יופחתו פליטות גזי החממה ואם לא יופחתו לפי הדוח של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]]. העמודה השמאלית מציגה את המצב עם יופחתו פליטות גזי החממה והימנית אם לא יופחתו.]]

נכון לשנת 2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר {{הערה| Fraser Cain [https://www.universetoday.com/65639/what-percentage-of-the-earths-land-surface-is-desert/ WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT?] 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news

נכון לשנת 2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר {{הערה| Fraser Cain [https://www.universetoday.com/65639/what-percentage-of-the-earths-land-surface-is-desert/ WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT?] 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news

}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית עלולה להפוך למדבר עוד 20%-30% מהשטח למדבר - כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב-20-30% האלה חיים נכון לשנת 2018 כחמישית מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]] כלומר כ-1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה-20-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא חיים במדבר, ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו ל[[פליטי אקלים]]{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.

}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית עלולה להפוך למדבר עוד 20%-30% מהשטח למדבר - כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב-20-30% האלה חיים נכון לשנת 2018 כחמישית מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]] כלומר כ-1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה-20-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא חיים במדבר, ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו ל[[פליטי אקלים]]{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.

[[תמונה:Fig 2.4-01.png|left|thumb|250px|הסיכונים השונים שמייצרים שינויי האקלים כולל בצורת והאפשרויות להפחתת הסיכונים האלה. מקור: [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]]]]

[[תמונה:Fig 2.4-01.png|left|thumb|250px|הסיכונים השונים שמייצרים שינויי האקלים כולל בצורת והאפשרויות להפחתת הסיכונים האלה. מקור: [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]]]]

Muhumed, Nafoke Gurmu and Manish Kumar [https://www.oxfam.org/sites/www.oxfam.org/files/mb-climate-crisis-east-africa-drought-270417-en.pdf A climate in crisis

Muhumed, Nafoke Gurmu and Manish Kumar [https://www.oxfam.org/sites/www.oxfam.org/files/mb-climate-crisis-east-africa-drought-270417-en.pdf A climate in crisis

How climate change is making drought and humanitarian

How climate change is making drought and humanitarian

disaster worse in East Africa] ינואר 2017, קואליציה של 20 ארגוני מדענים "אוקספאם"}}{{הערה|1=Nicholas Kristof [https://www.nytimes.com/2017/01/06/opinion/sunday/as-donald-trump-denies-climate-change-these-kids-die-of-it.html?smid=fb-share&_r=0 As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It] The New York Times, 6.01.2017}}. ייתכן שבשיבוש משטר המשקעים יש תפקיד ל[[ברוא יערות]], תופעה נפוצה באפריקה בעשרות השנים אחרונות, כי ה[[יער|יערות]] עוזרים להביא ענני גשם לתוך היבשת - (ראו מידע נוסף בנושא בפסקה "השרותים שמספקים יערות לאדם" בערך [[יער]]).  

disaster worse in East Africa] ינואר 2017, קואליציה של 20 ארגוני מדענים "אוקספאם"}}{{הערה|1=Nicholas Kristof [https://www.nytimes.com/2017/01/06/opinion/sunday/as-donald-trump-denies-climate-change-these-kids-die-of-it.html?smid=fb-share&_r=0 As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It] The New York Times, 6.01.2017}}. ייתכן שבשיבוש משטר המשקעים יש תפקיד ל[[ברוא יערות]], תופעה נפוצה באפריקה בעשרות השנים אחרונות, כי ה[[יער|יערות]] עוזרים להביא ענני גשם לתוך היבשת - (ראו מידע נוסף בנושא בפסקה "השרותים שמספקים יערות לאדם" בערך [[יער]]).  

לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי [[תת תזונה]], קודם כל בגלל סיבות סביבתיות.{{הערה|1=Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES:

לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי [[תת תזונה]], קודם כל בגלל סיבות סביבתיות.{{הערה|1=Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES:

=== בצורת ומדבור במזרח התיכון ===

=== בצורת ומדבור במזרח התיכון ===

{{הפניה לערך מורחב| ערכים= [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]], [[משבר המים במזרח התיכון]], [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב| ערכים= [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]], [[משבר המים במזרח התיכון]], [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל]]}}

[[קובץ:Noaa hoerlingetalfig1b.jpg|400px|ממוזער|מפה של השתנות המשקעים, בצפון אפריקה במזרח התיכון, בדרום ומרכז אירופה, כאשר משווים חורפים בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. ניתן לראות, שבמרכז אירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעתם לשיטפונות ואלו במזרח התיכון, דרום אירופה וצפון אפריקה, כמות המשקעים ירדה מה שגורם למדבור, לעלייה בכמות הבצורות.]]

[[קובץ:Noaa hoerlingetalfig1b.jpg|400px|ממוזער|מפה של השתנות המשקעים, בצפון אפריקה במזרח התיכון, בדרום ומרכז אירופה, כאשר משווים חורפים בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. ניתן לראות, שבמרכז אירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעתם לשיטפונות ואלו במזרח התיכון, דרום אירופה וצפון אפריקה, כמות המשקעים ירדה מה שגורם למדבור, לעלייה בכמות הבצורות.]]

על הבצורת במזרח התיכון ועל [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] החלו לדבר הרבה החל משנת 2010, לאחר שהסתבר שיש לה [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|קשר לפרוץ המלחמה בסוריה]] ולמשברים שונים במזרח התיכון.  

על הבצורת במזרח התיכון ועל [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] החלו לדבר הרבה החל משנת 2010, לאחר שהסתבר שיש לה [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|קשר לפרוץ המלחמה בסוריה]] ולמשברים שונים במזרח התיכון.  

ב 2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב-67 השנים האחרונות לפי Scientific American כניראה קשורה לשינוי אקלים. הדבר פגע במשק המים במדינה וגרם למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/protests-over-water-scarcity-pollution-in-southwest-iran-2583460853.html 11 Injured in Protests Over Water Scarcity, Pollution in Southwest Iran] 03 ביולי 2017, Ecowatch}}.

ב 2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב-67 השנים האחרונות לפי Scientific American כניראה קשורה לשינוי אקלים. הדבר פגע במשק המים במדינה וגרם למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/protests-over-water-scarcity-pollution-in-southwest-iran-2583460853.html 11 Injured in Protests Over Water Scarcity, Pollution in Southwest Iran] 03 ביולי 2017, Ecowatch}}.

הדו"ח המיוחד של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, מתייחס ספציפית ל-3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]]. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ביוני 2018}}.  

הדו"ח המיוחד של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, מתייחס ספציפית ל-3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]]. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ביוני 2018}}.  

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורות. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היו קשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב-1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.  

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורות. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היו קשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב-1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.  

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-17%.

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-17%.

באתר הקמפיין בין היתר נאמר: "בשנתיים האחרונות חלה עליה מדאיגה בצריכת המים הביתית בישראל. ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!

באתר הקמפיין בין היתר נאמר: "בשנתיים האחרונות חלה עליה מדאיגה בצריכת המים הביתית בישראל. ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!

במקומות רבים בעולם המערבי, כמו קייפטאון, מלבורן, ולוס אנג'לס, שחוו בצורת הרבה פחות קיצונית משלנו, יש שיבושים באספקת המים או אספקת מים קצובה לכל נפש. היערכות ישראל להקמת מתקני ההתפלה מנעה מאיתנו את הצורך לקצבאות מים. יחד עם זאת, אם חלילה תימשך הבצורת גם לשנה הבאה (שנה שישית ברציפות!), ייתכנו שיבושים גם באספקה. לכן עלינו לשנות הרגלים ולאמץ תרבות צריכה נבונה תמיד, ולא רק בשעות משבר." להסבר מפורט יותר ודרכים נוספות לחסוך במים ראו בדף הקמפיין{{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.

במקומות רבים בעולם המערבי, כמו קייפטאון, מלבורן, ולוס אנג'לס, שחוו בצורת הרבה פחות קיצונית משלנו, יש שיבושים באספקת המים או אספקת מים קצובה לכל נפש. היערכות ישראל להקמת מתקני ההתפלה מנעה מאיתנו את הצורך לקצבאות מים. יחד עם זאת, אם חלילה תימשך הבצורת גם לשנה הבאה (שנה שישית ברציפות!), ייתכנו שיבושים גם באספקה. לכן עלינו לשנות הרגלים ולאמץ תרבות צריכה נבונה תמיד, ולא רק בשעות משבר." להסבר מפורט יותר ודרכים נוספות לחסוך במים ראו בדף הקמפיין{{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.  

לטענת שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.

לטענת שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.