שורה 1: |
שורה 1: |
| '''לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי בריאותי וחברתי''' מסוים. נושא זה הוא זירה לוויכוח ציבורי גדול כי מצד אחד המסקנות יכולות להיות שכדי לפתור את משבר האקלים צריך גם [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולעבור לצריך [[כלכלת מצב יציב]]. מצד שני חברות הגז הנפט והפחם מצדיקות באמצעות טענות אלה המשך שימוש ב[[דלק מחצבי]] | | '''לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי בריאותי וחברתי''' מסוים. נושא זה הוא זירה לוויכוח ציבורי גדול כי מצד אחד המסקנות יכולות להיות שכדי לפתור את משבר האקלים צריך גם [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולעבור לצריך [[כלכלת מצב יציב]]. מצד שני חברות הגז הנפט והפחם מצדיקות באמצעות טענות אלה המשך שימוש ב[[דלק מחצבי]] |
| | | |
− | על ההשפעות מדברים עליהם גם הארגונים המזוהים כ"ירוק כהה" או ארגונים ל[[שמירת טבע]] וגם תומכי הדלקים הפוסיליים כמו לדוגמה דונלד טראמפ. כנראה שבגלל שתי הסיבות האלה גופים כמו [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] וארגוני סביבה שונים לא כל כך אוהבים לדבר עליהם. אחת הטענות של משרד התשתיות בישראל כאשר שואלים אותו למה הוא נשאר עם [[גז טבעי]], היא שהוא היה רוצה לעבור למתחדשות אבל הארגונים הירוקים לא רוצים פגיעה בציפורים ובשטחים הפתוחים. יש חוסר הסכמה מסויים בין ארגונים כמו [[גרינפיס]] ו[[מגמה ירוקה]] אשר תומכים ב[[אנרגיות מתחדשות]] לארגונים [[שמירת טבע]] כמו [[החברה להגנת הטבע]] או רשות הטבע והגנים אשר רוצות לשמור קודם כל על השחים הפתוחים. לכן חשוב להבין היטב מה המצב. | + | על ההשפעות מדברים עליהם גם הארגונים המזוהים כ"ירוק כהה" או ארגונים ל[[שמירת טבע]] וגם תומכי הדלקים הפוסיליים כמו לדוגמה דונלד טראמפ. כנראה שבגלל שתי הסיבות האלה גופים כמו [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] וארגוני סביבה שונים לא כל כך אוהבים לדבר עליהם. אחת הטענות של משרד התשתיות בישראל כאשר שואלים אותו למה הוא נשאר עם [[גז טבעי]], היא שהוא היה רוצה לעבור למתחדשות אבל הארגונים הירוקים לא רוצים פגיעה בציפורים ובשטחים הפתוחים. יש חוסר הסכמה מסויים בין ארגונים כמו [[גרינפיס]] ו[[מגמה ירוקה]] אשר תומכים ב[[אנרגיות מתחדשות]] לארגונים [[שמירת טבע]] כמו [[החברה להגנת הטבע]] או רשות הטבע והגנים אשר רוצות לשמור קודם כל על השחים הפתוחים. לכן חשוב להבין היטב מה המצב. |
| | | |
| == פליטת גזי חממה == | | == פליטת גזי חממה == |
− | לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בדוח שלו מ-2014 פליטת [[גזי החממה]] ממקורות שונים להפקת אנרגיה הם אלה: | + | לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בדוח שלו מ-2014 פליטת [[גזי החממה]] ממקורות שונים להפקת אנרגיה הם אלה: |
| | | |
| {| class="wikitable" | | {| class="wikitable" |
שורה 37: |
שורה 37: |
| | | |
| == השפעה על מאזן האנרגיה העולמי == | | == השפעה על מאזן האנרגיה העולמי == |
− | האנרגיות המתחדשות יכולים להשפיע גם על מאזן האנרגיה של כדור הארץ. מדובר בעיקר באנרגיית רוח וגלים. את המחקר בנושא הזה מוביל אקסל קליידון וקבוצת המחקר שלו מהאוניברסיטה של מקס פלנק{{הערה|האוניברסיטה לגאוביוכימיה על שם מקס פלנק [https://www.bgc-jena.mpg.de/index.php/BTM/Home Biospheric Theory and Modelling Group]}}. ב-2011 הוא כתב מחקר על זה שעשה רבה רעש. לטענת אקסל קליידון האנושות משתמשת בערך ב-47 טריליון וואט אנרגיה בשנה. לטענתו ניצול אנרגיית השמש משאיר הרבה מקום להגדלת כמות האנרגיה בה משתמשת האנושות: כ-30,000 טריליון וואט בשנה מתוך 175,000 טריליון וואט בשנה שאנו מקבלים מהשמש. זאת בהשוואה ל-300 טריליון מביומסה ו-100 טריליון מהרוח. כלומר אם כל אנרגיה של האנושות תתקבל רק מהשמש זה יקח רק חלקיק אחוז ממה שהאנושות יכולה לקחת. לעומת זאת אם כל האנרגיה של האנושות תתקבל מהרוח זה יקח כחצי מסך האנרגיה שבני האדם יכולים לקחת. לכן פתרון משבר האקלים באמצעות אנרגיית רוח יכול להוביל להשלכות קשות בדומה להכפלת כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. אקסל גם מציע פתרונות כמו [[שמירה על היערות ושיקום יערות|להפוך את המדבריות לירוקות]] כי פוטוסינטזיס יעיל מאוד בניצול אנרגיה. כמו כן הווא אמר בכתבתו ש-"הרעיון שהאנושות יכולה לקחת כמויות אנרגיה בלתי מוגבלות מהסביבה הוא פנטזיה כמו מכונת תנועה נצחית"{{הערה|Axel KleidonEmail authorLee MillerFabian Gans [https://link.springer.com/chapter/10.1007/128_2015_637 Physical Limits of Solar Energy Conversion in the Earth System] 24.05.2015, Springer Nature}}{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg21028063-300-wind-and-wave-farms-could-affect-earths-energy-balance/ Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance]30.03.2011}}. | + | האנרגיות המתחדשות יכולים להשפיע גם על מאזן האנרגיה של כדור הארץ. מדובר בעיקר באנרגיית רוח וגלים. את המחקר בנושא הזה מוביל אקסל קליידון וקבוצת המחקר שלו מהאוניברסיטה של מקס פלנק{{הערה|האוניברסיטה לגאוביוכימיה על שם מקס פלנק [https://www.bgc-jena.mpg.de/index.php/BTM/Home Biospheric Theory and Modelling Group]}}. ב-2011 הוא כתב מחקר על זה שעשה רבה רעש. לטענת אקסל קליידון האנושות משתמשת בערך ב-47 טריליון וואט אנרגיה בשנה. לטענתו ניצול אנרגיית השמש משאיר הרבה מקום להגדלת כמות האנרגיה בה משתמשת האנושות: כ-30,000 טריליון וואט בשנה מתוך 175,000 טריליון וואט בשנה שאנו מקבלים מהשמש. זאת בהשוואה ל-300 טריליון מביומסה ו-100 טריליון מהרוח. כלומר אם כל אנרגיה של האנושות תתקבל רק מהשמש זה יקח רק חלקיק אחוז ממה שהאנושות יכולה לקחת. לעומת זאת אם כל האנרגיה של האנושות תתקבל מהרוח זה יקח כחצי מסך האנרגיה שבני האדם יכולים לקחת. לכן פתרון משבר האקלים באמצעות אנרגיית רוח יכול להוביל להשלכות קשות בדומה להכפלת כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. אקסל גם מציע פתרונות כמו [[שמירה על היערות ושיקום יערות|להפוך את המדבריות לירוקות]] כי פוטוסינטזיס יעיל מאוד בניצול אנרגיה. כמו כן הווא אמר בכתבתו ש-"הרעיון שהאנושות יכולה לקחת כמויות אנרגיה בלתי מוגבלות מהסביבה הוא פנטזיה כמו מכונת תנועה נצחית"{{הערה|Axel KleidonEmail authorLee MillerFabian Gans [https://link.springer.com/chapter/10.1007/128_2015_637 Physical Limits of Solar Energy Conversion in the Earth System] 24.05.2015, Springer Nature}}{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg21028063-300-wind-and-wave-farms-could-affect-earths-energy-balance/ Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance]30.03.2011}}. |
| | | |
− | מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015 The weather channel }}. | + | מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015 The weather channel }}. |
| | | |
| יש לציין, שכאשר בדקו את הטמפרטורות בפועל באזור תחנות כוח סולאריות, גילו אפקט הפוך ממה שציפו: הטמפרטורה היתה גבוהה ב-3-4 מעלות מהסביבה אפילו יותר מאשר באזורים בנויים. עם זאת שטח אי חום סולארי זה היה קטן: במרחק של מעבר ל-35 מטר הוא כבר לא נמדד. האפקט נוצר בגלל מספר סיבות הקשורות לשינויים באלבדו, הבדלים בקליטת גלי אור שונים והעדר צמחייה באזור תחנת הכוח הסולארית בהשוואה לשטחים ליד. החוקרים ממליצים לחשב מה יכולה להיות השפעתו של האפקט על ההתחממות העולמית ולהשוות אותו עם אפקט גזי החממה הנחסכים על ידי הפאנלים הסולאריים{{הערה|Greg A. Barron-Gafford, Rebecca L. Minor, Nathan A. Allen, Alex D. Cronin, Adria E. Brooks & Mitchell A. Pavao-Zuckerman. [https://www.nature.com/articles/srep35070#what-are-the-human-implications-of-a-pvhi-and-how-might-we-mitigate-these-effects The Photovoltaic Heat Island Effect: Larger solar power plants increase local temperatures] 13 באוקטובר 2016, Springer Nature}}{{הערה|Graham Binder, University of Maryland [https://phys.org/news/2016-11-solar-island-effect-large-scale-power.html Researchers discover solar heat island effect caused by large-scale solar power plants] 7 בנובמבר 2016, Phys.org}}. | | יש לציין, שכאשר בדקו את הטמפרטורות בפועל באזור תחנות כוח סולאריות, גילו אפקט הפוך ממה שציפו: הטמפרטורה היתה גבוהה ב-3-4 מעלות מהסביבה אפילו יותר מאשר באזורים בנויים. עם זאת שטח אי חום סולארי זה היה קטן: במרחק של מעבר ל-35 מטר הוא כבר לא נמדד. האפקט נוצר בגלל מספר סיבות הקשורות לשינויים באלבדו, הבדלים בקליטת גלי אור שונים והעדר צמחייה באזור תחנת הכוח הסולארית בהשוואה לשטחים ליד. החוקרים ממליצים לחשב מה יכולה להיות השפעתו של האפקט על ההתחממות העולמית ולהשוות אותו עם אפקט גזי החממה הנחסכים על ידי הפאנלים הסולאריים{{הערה|Greg A. Barron-Gafford, Rebecca L. Minor, Nathan A. Allen, Alex D. Cronin, Adria E. Brooks & Mitchell A. Pavao-Zuckerman. [https://www.nature.com/articles/srep35070#what-are-the-human-implications-of-a-pvhi-and-how-might-we-mitigate-these-effects The Photovoltaic Heat Island Effect: Larger solar power plants increase local temperatures] 13 באוקטובר 2016, Springer Nature}}{{הערה|Graham Binder, University of Maryland [https://phys.org/news/2016-11-solar-island-effect-large-scale-power.html Researchers discover solar heat island effect caused by large-scale solar power plants] 7 בנובמבר 2016, Phys.org}}. |
שורה 53: |
שורה 53: |
| == תפיסת שטחים פתוחים == | | == תפיסת שטחים פתוחים == |
| | | |
− | רלוונטי בעיקר לאנרגיית רוח ואנרגיית שמש מתחנות כוח ולא על גגות. זו הסיבה לכך שחלק מהארגונים הסביבתיים בישראל בישראל מתנגדים לתחנות כוח סולאריות. משנת 2016 פותחו מספר טכנולוגיות היכולות לגרום לכך שפנל שייצר 330 וואט מייצר כמעט 500 וואט. חלק מההמצאות האלה כנראה יורידו את השטח הדרוש - פנל דו צדדי, לגבי חלק זה לא ברור, לדוגמה חציית הפנל ל-2. אם יש מרחק בין 2 החצאים יצטרכו יותר שטח. כמו כן לא ברור מה תהיה ההשפעה על פליטת גזי החמה וההשפעה על המאזן האנרגטי. מצד אחד צריך פחות פנלים מצד שני צריך אנרגיה כדי לייצר את כל ההמצאות האלה ולא ברור איך זה ישפיע על האלבדו, קליטת אור המצאות צמחים מסביב{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.7182575 מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת] 30 באפריל 2019, דה מרקר}}. | + | רלוונטי בעיקר לאנרגיית רוח ואנרגיית שמש מתחנות כוח ולא על גגות. זו הסיבה לכך שחלק מהארגונים הסביבתיים בישראל בישראל מתנגדים לתחנות כוח סולאריות. משנת 2016 פותחו מספר טכנולוגיות היכולות לגרום לכך שפנל שייצר 330 וואט מייצר כמעט 500 וואט. חלק מההמצאות האלה כנראה יורידו את השטח הדרוש - פנל דו צדדי, לגבי חלק זה לא ברור, לדוגמה חציית הפנל ל-2. אם יש מרחק בין 2 החצאים יצטרכו יותר שטח. כמו כן לא ברור מה תהיה ההשפעה על פליטת גזי החמה וההשפעה על המאזן האנרגטי. מצד אחד צריך פחות פנלים מצד שני צריך אנרגיה כדי לייצר את כל ההמצאות האלה ולא ברור איך זה ישפיע על האלבדו, קליטת אור המצאות צמחים מסביב{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.7182575 מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת] 30 באפריל 2019, דה מרקר}}. |
| | | |
− | לפי תחשיב שנעשה ב-2009 עד שנת 2030 כדי לספק את כל האנרגיה של העולם מפנלים סולאריים, יהיה צורך בשטח של כ-496,803 קילומטר בערך כמו השטח של ספרד. בשנת 2015 מעל הפוסט נכתב שדברים השתנו אבל התחשיבים העיקריים נשארו כמו שהם. בסוף הפוסט נרשם בעידכונים ששיפורים ביעילות הפנלים הורידו שטח זה ל-315,000 קילומטרים רבועים{{הערה|landartgenerator [https://landartgenerator.org/blagi/archives/127 TOTAL SURFACE AREA REQUIRED TO FUEL THE WORLD WITH SOLAR] 13 באוגוסט 2009}}{{הערה|1=Science Insider [https://www.youtube.com/watch?v=dazqiq5eoTo How Many Solar Panels Would It Take To Power The World?] 8 באוגוסט 2018 יוטיוב}}. | + | לפי תחשיב שנעשה ב-2009 עד שנת 2030 כדי לספק את כל האנרגיה של העולם מפנלים סולאריים, יהיה צורך בשטח של כ-496,803 קילומטר בערך כמו השטח של ספרד. בשנת 2015 מעל הפוסט נכתב שדברים השתנו אבל התחשיבים העיקריים נשארו כמו שהם. בסוף הפוסט נרשם בעידכונים ששיפורים ביעילות הפנלים הורידו שטח זה ל-315,000 קילומטרים רבועים{{הערה|landartgenerator [https://landartgenerator.org/blagi/archives/127 TOTAL SURFACE AREA REQUIRED TO FUEL THE WORLD WITH SOLAR] 13 באוגוסט 2009}}{{הערה|1=Science Insider [https://www.youtube.com/watch?v=dazqiq5eoTo How Many Solar Panels Would It Take To Power The World?] 8 באוגוסט 2018 יוטיוב}}. |
| | | |
| | | |
שורה 63: |
שורה 63: |
| == פגיעה בציפורים ועטלפים == | | == פגיעה בציפורים ועטלפים == |
| | | |
− | רלוונטי לתחנות רוח חשמליות. ההבדלים במספר בעלי החיים הנפגעים מהטורבינות נובע חלקית כנראה מכך שרוב הנפגעים הם לא מהלהבים עצמם אלה מהתשתית הקשורה. כך לדוגמה [[ארצות הברית|בארצות הברית]] טורבינות רוח הורגות כ-573,000 ציפורים וכ-888,000 עטלפים בשנה{{הערה|K. Shawn Smallwood [https://www.researchgate.net/publication/264777021_Comparing_Bird_and_Bat_Fatality-Rate_Estimates_Among_North_American_Wind-Energy_Projects Comparing Bird and Bat Fatality-Rate Estimates Among North American Wind-Energy Projects] מרץ 2013, ResearchGate}} ו-8-57 מיליון ציפורים נהרגות בגלל עמודי חשמל, חוטי חשמל ושאר התשתיות הקשורות לתחנות רוח חשמליות{{הערה|Michael Hutchins [https://abcbirds.org/wind-energy-threatens-birds/#18 Wind Energy And Birds FAQ — Part 1: Understanding The Threats] 8 באפריל 2017, American Bird Conservancy}}. זה בתורו משבש את המערכת האקולוגית מסביב כי הציפורים והעטלפים האלה מתפקדים כטורפים במערכות האלה וכאשר הם נעלמים זה משפיע עליהן{{הערה|Annie Sneed [https://www.scientificamerican.com/article/wind-turbines-can-act-like-apex-predators1/ Wind Turbines Can Act Like Apex Predators] 14 בנובמבר 2018, SCIENTIFIC AMERICAN}} .בספרד ב-2012 פורסם מחקר לפיו טורבינות הרוח החשמליות (לפי המספר הגבוה כנראה זה כולל גם את ההשפעה של התשתיות הקשורות) שם הורגות 6 - 18 מיליון ציפורים ועטלפים בשנה{{הערה|Save the Eagles International [http://savetheeaglesinternational.org/releases/spanish-wind-farms-kill-6-to-18-million-birds-bats-a-year.html Spanish wind farms kill 6-18 million birds & bats a year – Jan. 2012] 14 בינואר 2012}} זו הסיבה לכך שחלק מארגוני הסביבה בישראל מתנגדים לתחנות רוח חשמליות בגולן. | + | רלוונטי לתחנות רוח חשמליות. ההבדלים במספר בעלי החיים הנפגעים מהטורבינות נובע חלקית כנראה מכך שרוב הנפגעים הם לא מהלהבים עצמם אלה מהתשתית הקשורה. כך לדוגמה [[ארצות הברית|בארצות הברית]] טורבינות רוח הורגות כ-573,000 ציפורים וכ-888,000 עטלפים בשנה{{הערה|K. Shawn Smallwood [https://www.researchgate.net/publication/264777021_Comparing_Bird_and_Bat_Fatality-Rate_Estimates_Among_North_American_Wind-Energy_Projects Comparing Bird and Bat Fatality-Rate Estimates Among North American Wind-Energy Projects] מרץ 2013, ResearchGate}} ו-8-57 מיליון ציפורים נהרגות בגלל עמודי חשמל, חוטי חשמל ושאר התשתיות הקשורות לתחנות רוח חשמליות{{הערה|Michael Hutchins [https://abcbirds.org/wind-energy-threatens-birds/#18 Wind Energy And Birds FAQ — Part 1: Understanding The Threats] 8 באפריל 2017, American Bird Conservancy}}. זה בתורו משבש את המערכת האקולוגית מסביב כי הציפורים והעטלפים האלה מתפקדים כטורפים במערכות האלה וכאשר הם נעלמים זה משפיע עליהן{{הערה|Annie Sneed [https://www.scientificamerican.com/article/wind-turbines-can-act-like-apex-predators1/ Wind Turbines Can Act Like Apex Predators] 14 בנובמבר 2018, SCIENTIFIC AMERICAN}} .בספרד ב-2012 פורסם מחקר לפיו טורבינות הרוח החשמליות (לפי המספר הגבוה כנראה זה כולל גם את ההשפעה של התשתיות הקשורות) שם הורגות 6 - 18 מיליון ציפורים ועטלפים בשנה{{הערה|Save the Eagles International [http://savetheeaglesinternational.org/releases/spanish-wind-farms-kill-6-to-18-million-birds-bats-a-year.html Spanish wind farms kill 6-18 million birds & bats a year – Jan. 2012] 14 בינואר 2012}} זו הסיבה לכך שחלק מארגוני הסביבה בישראל מתנגדים לתחנות רוח חשמליות בגולן. |
| | | |
| == זיהום מים, קרקע, אוויר == | | == זיהום מים, קרקע, אוויר == |