שינויים

'''ההשפעות הכלכליות של ההתחממות העולמית''' הן השפעות שיש ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] על הכלכלה האנושית, וכן להשלכות הכלכליות של פעולות שנועדו לנסות להקטין את ההתחממות. מ[[השפעות ההתחממות העולמית|שינויים סביבתיים וחברתיים שלהן גורמת ההתחממות]], והן מהתכוננות של צרכנים, משקיעים, עסקים וממשלות למצב שבו תרומה לשינויי האקלים תהיה בעלת מחיר כלכלי.  

'''ההשפעות הכלכליות של ההתחממות העולמית''' הן השפעות שיש ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] על הכלכלה האנושית, וכן להשלכות הכלכליות של פעולות שנועדו לנסות להקטין את ההתחממות. מ[[השפעות ההתחממות העולמית|שינויים סביבתיים וחברתיים שלהן גורמת ההתחממות]], והן מהתכוננות של צרכנים, משקיעים, עסקים וממשלות למצב שבו תרומה לשינויי האקלים תהיה בעלת מחיר כלכלי.  

{{התחממות עולמית}}

{{התחממות עולמית}}

[[השפעות ההתחממות העולמית|ההשפעות של ההתחממות העולמית]] הינן רבות ומגוונות מאוד, ההשלכות המיידיות של [[שינויי האקלים]] נוגעות לשינויים גאופיזיים כמו [[עליית מי הים]], [[החמצת אוקיינוסים]] והתחממות האקלים. הנזקים של התחממות האקלים מתקיימים כבר היום והם עלולים להחריף במהלך המאה ה-21. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - כך שרוב המקומות בעולם יתחממו אבל ייתכן גם שחלק מהאזורים יתקררו - לדוגמה אזור בריטניה צפוי להתקרר בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[גובה פני הים|עליית פני הים]], בצורות, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], הקטנת שכבת האוזון, עליה בעוצמה של אירועים הקשורים במים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות מדבקות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן אולי לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית [[תהליך ארוך טווח|להתחממות העולמית ארוכת הטווח]].  

[[השפעות ההתחממות העולמית|ההשפעות של ההתחממות העולמית]] הינן רבות ומגוונות מאוד, ההשלכות המיידיות של [[שינויי האקלים]] נוגעות לשינויים גאופיזיים כמו [[עליית מי הים]], [[החמצת אוקיינוסים]] והתחממות האקלים. הנזקים של התחממות האקלים מתקיימים כבר היום והם עלולים להחריף במהלך המאה ה-21. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - כך שרוב המקומות בעולם יתחממו אבל ייתכן גם שחלק מהאזורים יתקררו - לדוגמה אזור בריטניה צפוי להתקרר בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[גובה פני הים|עליית פני הים]], בצורות, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], הקטנת שכבת האוזון, עליה בעוצמה של אירועים הקשורים במים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות מדבקות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן אולי לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית [[תהליך ארוך טווח|להתחממות העולמית ארוכת הטווח]].  

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בוויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/index.htm]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמת כבר היום למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי [[שטפון|שטפונות]], הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ו[[פליטים סביבתיים]](רויטרס, 9 בפברואר 2006) [http://www.commondreams.org/headlines06/0209-05.htm]

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בוויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/index.htm]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמת כבר היום למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי [[שטפון|שטפונות]], הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ו[[פליטים סביבתיים]](רויטרס, 9 בפברואר 2006) [http://www.commondreams.org/headlines06/0209-05.htm]

==תחזיות של שינויי אקלים==

==תחזיות של שינויי אקלים==

מודלים של הערכה משולבת מספקים הערכות תחזיות שונות לכמות של [[שינויי אקלים]] בעתיד. דו"ח ה-IPCC, ה-SERS, מתאר מספר תסריטים עתידיים שונים. התסריטים שונים זה מזה בשאלות האם העתיד יהיה:

מודלים של הערכה משולבת מספקים הערכות תחזיות שונות לכמות של [[שינויי אקלים]] בעתיד. דו"ח ה-IPCC, ה-SERS, מתאר מספר תסריטים עתידיים שונים. התסריטים שונים זה מזה בשאלות האם העתיד יהיה:

* יותר "סביבתי" (תסריטים עם תחילית B) או יותר "מכוון שוק" (תסריטים עם תחילית A)

* יותר "סביבתי" (תסריטים עם תחילית B) או יותר "מכוון שוק" (תסריטים עם תחילית A)

* יותר "עולמי" (תסריטים עם תחילית 1) או יותר "אזורי" (תסריטים עם תחילית 2)

* יותר "עולמי" (תסריטים עם תחילית 1) או יותר "אזורי" (תסריטים עם תחילית 2)

מחקר משנת 2009 של תוכנית משולבת של MIT על המדע והמדיניות של ההתחממות העולמית בחן את התחזיות העתידיות של שינויי אקלים. על פי מחקר זה, יש הסתברות של 57% לעליית טמפרטורה ממוצעת עולמית מעל 5 מעלות צלזיוס עד 2100 (יחסית לשנות הבסיס בין 1980 ל-2000). זו הערכה של "ללא מדיניות". בהערכת "מדיניות", כאשר מצמצמים את פליטת [[גזי חממה|גזי החממה]] לרמה נמוכה יחסית, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורות העולמיות הממוצעות לאותה תקופה היא בין 2 ל-2.5 מעלות צלזיוס.  

מחקר משנת 2009 של תוכנית משולבת של MIT על המדע והמדיניות של ההתחממות העולמית בחן את התחזיות העתידיות של שינויי אקלים. על פי מחקר זה, יש הסתברות של 57% לעליית טמפרטורה ממוצעת עולמית מעל 5 מעלות צלזיוס עד 2100 (יחסית לשנות הבסיס בין 1980 ל-2000). זו הערכה של "ללא מדיניות". בהערכת "מדיניות", כאשר מצמצמים את פליטת [[גזי חממה|גזי החממה]] לרמה נמוכה יחסית, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורות העולמיות הממוצעות לאותה תקופה היא בין 2 ל-2.5 מעלות צלזיוס.  

על פי מחקר משנת 2008 של מרכז הדלי (Hadley Centre) עבור תרחיש של "עסקים כרגיל" בפליטות גזי חממה של עליה של 132% מרמת 1990 עד שנת 2050, העליה בטמפרטורה העולמית הממוצעת תהיה בין 5.5 ל-7.1 מעלות צלזיוס (יחסית לרמות מלפני המהפכה התעשייתית) עד שנת 2100. לפי הערכה זו, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורה העולמית הממוצעת היא 5.5 מעלות צלזיוס (הסתברות של 50%) והתרחיש הגרוע ביותר הוא 7.1 מעלות צלזיוס (בהסתברות של 10%). המחקר בדק גם תרחישים אחרים, בתרחיש שבו יש ירידה מהירה ומוקדמת בפליטות (ירידה של 47% יחסית לשנת 1990 עד שנת 2050), הטמפרטורה העולמית צפויה לעלות ב-2.1 עד 2.8 מעלות צלזיוס עד 2100. עבור תרחיש זה, עליה של 2.1 מעלות צלזיוס הוא המצב הסביר ביותר (50%) ועליה של 2.8 מעלות צלזיוס היא המצב הגרוע ביותר (בהסתברות של 10%).

על פי מחקר משנת 2008 של מרכז הדלי (Hadley Centre) עבור תרחיש של "עסקים כרגיל" בפליטות גזי חממה של עליה של 132% מרמת 1990 עד שנת 2050, העליה בטמפרטורה העולמית הממוצעת תהיה בין 5.5 ל-7.1 מעלות צלזיוס (יחסית לרמות מלפני המהפכה התעשייתית) עד שנת 2100. לפי הערכה זו, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורה העולמית הממוצעת היא 5.5 מעלות צלזיוס (הסתברות של 50%) והתרחיש הגרוע ביותר הוא 7.1 מעלות צלזיוס (בהסתברות של 10%). המחקר בדק גם תרחישים אחרים, בתרחיש שבו יש ירידה מהירה ומוקדמת בפליטות (ירידה של 47% יחסית לשנת 1990 עד שנת 2050), הטמפרטורה העולמית צפויה לעלות ב-2.1 עד 2.8 מעלות צלזיוס עד 2100. עבור תרחיש זה, עליה של 2.1 מעלות צלזיוס הוא המצב הסביר ביותר (50%) ועליה של 2.8 מעלות צלזיוס היא המצב הגרוע ביותר (בהסתברות של 10%).

==דוחות על השפעות של שינויי אקלים==

==דוחות על השפעות של שינויי אקלים==

בסתיו 2016 הוציא השירות המטאורולוגי העולמי דו"ח על מצב האקלים בעולם. לפי הדו"ח, שנת 2016 היא כנראה השנה החמה בהיסטוריה מאז החלו המדידות עם טמפרטורה אטמוספרית של כ-1.2 מעלות מעל לרמה הקדם-תעשייתית (בזאת היא תעבור את השיא העולמי שנקבע לפני כן ב-2015 ששברה את השיא הקודם של 2014). כל [[תהליך ארוך טווח|האינדיקטורים ארוכי הטווח]], על פיהם מודדים את שינויי האקלים, המשיכו לשבור שיאים: טמפרטורת האוקיינוסים, הפשרת קרחונים, ריכוז גזי-חממה באוויר, עליית פני הים, מספר אירועי הקיצון. כל זה גרם לנזק משמעותי - לפי הארגון, כמות האנשים שנאלצו לעזוב את ביתם בגלל אירועי מזג אוויר קיצוני עמדה על כ-15 מיליון כלומר גדולה ביותר מפי 2 מכמות האנשים שנאלצה לעזוב את ביתם בגלל מלחמות. עוד 4 מיליונים נאלצו לעזוב את בתיהם בגלל תופעות "אקלימיות" שאינן קשורות לאירוע קיצוני באופן מובהק. תופעת האל-ניניו בשנת 2015-16 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ו[[בטחון תזונתי]] עקב אירועים אלה. {{הערה|World Meteorological Organization[https://public.wmo.int/en/media/press-release/provisional-wmo-statement-status-of-global-climate-2016 Provisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016] World Meteorological Organization 14.11.2016}}.

בסתיו 2016 הוציא השירות המטאורולוגי העולמי דו"ח על מצב האקלים בעולם. לפי הדו"ח, שנת 2016 היא כנראה השנה החמה בהיסטוריה מאז החלו המדידות עם טמפרטורה אטמוספרית של כ-1.2 מעלות מעל לרמה הקדם-תעשייתית (בזאת היא תעבור את השיא העולמי שנקבע לפני כן ב-2015 ששברה את השיא הקודם של 2014). כל [[תהליך ארוך טווח|האינדיקטורים ארוכי הטווח]], על פיהם מודדים את שינויי האקלים, המשיכו לשבור שיאים: טמפרטורת האוקיינוסים, הפשרת קרחונים, ריכוז גזי-חממה באוויר, עליית פני הים, מספר אירועי הקיצון. כל זה גרם לנזק משמעותי - לפי הארגון, כמות האנשים שנאלצו לעזוב את ביתם בגלל אירועי מזג אוויר קיצוני עמדה על כ-15 מיליון כלומר גדולה ביותר מפי 2 מכמות האנשים שנאלצה לעזוב את ביתם בגלל מלחמות. עוד 4 מיליונים נאלצו לעזוב את בתיהם בגלל תופעות "אקלימיות" שאינן קשורות לאירוע קיצוני באופן מובהק. תופעת האל-ניניו בשנת 2015-16 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ו[[בטחון תזונתי]] עקב אירועים אלה. {{הערה|World Meteorological Organization[https://public.wmo.int/en/media/press-release/provisional-wmo-statement-status-of-global-climate-2016 Provisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016] World Meteorological Organization 14.11.2016}}.

הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים"). בינואר 2017 הדוח הסופי אימת את ההשערות לגבי שבירת שיא החום ב-2014, 2015, 2016, ברציפות כמו גם את העובדה ש-16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2000. אין למדענים ספק כי הסיבה היא פליטות גזי החממה בידי האדם{{הערה| John D. Sutter Judson Jones Brandon Miller [http://edition.cnn.com/2017/01/18/world/2016-hottest-year/ 2016 was the hottest year on record -- again] CNN, 18.01.2017}}.

הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים"). בינואר 2017 הדוח הסופי אימת את ההשערות לגבי שבירת שיא החום ב-2014, 2015, 2016, ברציפות כמו גם את העובדה ש-16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2000. אין למדענים ספק כי הסיבה היא פליטות גזי החממה בידי האדם{{הערה| John D. Sutter Judson Jones Brandon Miller [http://edition.cnn.com/2017/01/18/world/2016-hottest-year/ 2016 was the hottest year on record -- again] CNN, 18.01.2017}}.

באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על תפוקה חקלאית, על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}

באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על תפוקה חקלאית, על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}

==הערכות כלכליות על השפעת ההתחממות העולמית==

==הערכות כלכליות על השפעת ההתחממות העולמית==

לפי ליהמן ברדרס (ראו בהמשך), גם אם השינוי האקלימי הוא עתידי וצפוי להתרחש בעתיד ולאורך זמן, יכולה להיות לו השלכות כלכליות גדולות כבר היום. דבר זה מתקיים היות ושווקים נערכים כבר היום לשינוי כזה, כמו כן ממשלות מבצעות חקיקה ושיתופי פעולה כבר היום כדי לנסות להתמודד עם השינוי האקלימי, ושווקים נערכים גם להתמודדות עם שינויי חוקי המשחק עקב פעילות ממשלתית זאת. <ref name="lehman2007_2">[http://www.lehman.com/who/intcapital/ The Business of Climate Change II] Lehman Brothers, September 2007</ref>

לפי ליהמן ברדרס (ראו בהמשך), גם אם השינוי האקלימי הוא עתידי וצפוי להתרחש בעתיד ולאורך זמן, יכולה להיות לו השלכות כלכליות גדולות כבר היום. דבר זה מתקיים היות ושווקים נערכים כבר היום לשינוי כזה, כמו כן ממשלות מבצעות חקיקה ושיתופי פעולה כבר היום כדי לנסות להתמודד עם השינוי האקלימי, ושווקים נערכים גם להתמודדות עם שינויי חוקי המשחק עקב פעילות ממשלתית זאת. <ref name="lehman2007_2">[http://www.lehman.com/who/intcapital/ The Business of Climate Change II] Lehman Brothers, September 2007</ref>

יש קונצנזוס מדעי רחב לטענות שיש התחממות עולמית, ושהיא מעשה ידי אדם, ויש הערכות מבוססות כי התחממות זו תהיה בעלת השלכות אקלימיות וכלכליות של לפחות 3% מהתמ"ג העולמי. מחקר על פני השנים 1996-2006 של מחקרים בעיתון סיינס, הראה תמימות דעים של כמעט 100% בנושא זה. ועם זאת דעת הקהל והעסקים לא חושבים כך, אלא יש קשת רחבה יותר של דעות. לדוגמה מדגם של כותרות 4 עיתונים החשובים בארצות הברית בשנים 2002 - 1988 הראה שלפחות מחציתם נתנו משקל שווה לדעות "סקפטיות". בסקר משנת 2007 20% מבעלי העסקים לא חשבו שהנושא חשוב, ולכ-86% אין אסטרטגיה איך להתמודד עם המצב. ככל שהמודעות הציבורית תתיישר עם הקונצנזוס המדעי, ההשפעה על עסקים והשקעות תהיה גדולה יותר.<ref name="lehman2007_2"/>  

יש קונצנזוס מדעי רחב לטענות שיש התחממות עולמית, ושהיא מעשה ידי אדם, ויש הערכות מבוססות כי התחממות זו תהיה בעלת השלכות אקלימיות וכלכליות של לפחות 3% מהתמ"ג העולמי. מחקר על פני השנים 1996-2006 של מחקרים בעיתון סיינס, הראה תמימות דעים של כמעט 100% בנושא זה. ועם זאת דעת הקהל והעסקים לא חושבים כך, אלא יש קשת רחבה יותר של דעות. לדוגמה מדגם של כותרות 4 עיתונים החשובים בארצות הברית בשנים 2002 - 1988 הראה שלפחות מחציתם נתנו משקל שווה לדעות "סקפטיות". בסקר משנת 2007 20% מבעלי העסקים לא חשבו שהנושא חשוב, ולכ-86% אין אסטרטגיה איך להתמודד עם המצב. ככל שהמודעות הציבורית תתיישר עם הקונצנזוס המדעי, ההשפעה על עסקים והשקעות תהיה גדולה יותר.<ref name="lehman2007_2"/>  

מוסדות פיננסיים, לרבות 2 חברות הביטוח הגדולות בעולם [[מוניך רה]] ו[[סויוס רה]], הזהירו במחקר משנת [[2002]] ([http://www.unepfi.org/fileadmin/documents/CEO_briefing_climate_change_2002_en.pdf תקציר UNEP]) כי "התדירות הגוברת של ארועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשייה כאחד.  

מוסדות פיננסיים, לרבות 2 חברות הביטוח הגדולות בעולם [[מוניך רה]] ו[[סויוס רה]], הזהירו במחקר משנת [[2002]] ([http://www.unepfi.org/fileadmin/documents/CEO_briefing_climate_change_2002_en.pdf תקציר UNEP]) כי "התדירות הגוברת של ארועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשייה כאחד.  

[[פרוייקט חשיפת הפחמן]] (Carbon Disclosure Project) הוא ארגון ללא כוונת רווח שעובד יחד עם גופי השקעה ותאגידים כדי לחשוף אל רמות הפליטה של [[גזי חממה]] של [[תאגידים גדולים]] בעולם ולהניע מהלכים ל[[השקעה ירוקה]], [[שקיפות תאגידית]] והקטנת ההתחממות העולמית. בשנת 2007, הוא חשף נתוני פליטות של כ-2,400 מהתאגידים הגדולים בעולם, שאחראים לכ-26% מהפליטות האנושיות של גזי חממה. ה-CDP מייצג משקיעים מוסדיים גדולים, שנכון ל-2007 מנהלים יחדיו השקעות בסך 41 טריליון דולר.

[[פרוייקט חשיפת הפחמן]] (Carbon Disclosure Project) הוא ארגון ללא כוונת רווח שעובד יחד עם גופי השקעה ותאגידים כדי לחשוף אל רמות הפליטה של [[גזי חממה]] של [[תאגידים גדולים]] בעולם ולהניע מהלכים ל[[השקעה ירוקה]], [[שקיפות תאגידית]] והקטנת ההתחממות העולמית. בשנת 2007, הוא חשף נתוני פליטות של כ-2,400 מהתאגידים הגדולים בעולם, שאחראים לכ-26% מהפליטות האנושיות של גזי חממה. ה-CDP מייצג משקיעים מוסדיים גדולים, שנכון ל-2007 מנהלים יחדיו השקעות בסך 41 טריליון דולר.

בספטמבר 2017 , לאחר פגיעת ההוריקנים בטקסס ובפלורידה, שיצרו נזקים כלכליים גדולים, קבוצה של 100 משקיעים מוסדיים גדולים שמנהלים יחד שתי טריליון דולר קראו ל-62 הבנקים הגדולים בעולם להתחשב בסיכוני אקלים בהשקעות ולהגן על האנושות מפני ההשלכות הגרועות ביותר של שינויי האקלים. הקריאה בוצעה במכתב שנוהל על ידי הארגונים ShareAction ו- Boston Common Asset Management.

בספטמבר 2017 , לאחר פגיעת ההוריקנים בטקסס ובפלורידה, שיצרו נזקים כלכליים גדולים, קבוצה של 100 משקיעים מוסדיים גדולים שמנהלים יחד שתי טריליון דולר קראו ל-62 הבנקים הגדולים בעולם להתחשב בסיכוני אקלים בהשקעות ולהגן על האנושות מפני ההשלכות הגרועות ביותר של שינויי האקלים. הקריאה בוצעה במכתב שנוהל על ידי הארגונים ShareAction ו- Boston Common Asset Management.

איזבל קאבי (Isabelle Cabie) המנהלת של "פיתוח אחראי" בקבוצת ההשקעות Candriam טוענת כי "כתוצאה משינוי אקלים ומעבר לכלכלה-דלת-פחמן, בנקים כיום עומדים בפני סיכונים והזדמנויות אמיתיות ונרחבות למשקיעים כמשקיעים ארוכי-טווח, חשיפה טובה יותר של סיכוני אקלים מאפשרת לנו לשפוט כיצד בנקים ספציפים מתפקדים בהשוואה לעמיתיהם, כך שאנו מבקשים שבנקים ישימו לב לקריאה חשובה זו מקהילת המשקיעים". המכתב נשלח למנהלי הבנקים הגדולים כולל HSBC, לוידס,Deutsche Bank, בנק אמריקה, מורגן סטנלי, ו-JPMorgan Chase, בבקשה לחשוף סיכונים הקשורים לשינויי אקלים ועל התוכניות של הבנקים לתמוך ב[[כלכלה דלת פחמן]]. {{הערה|[http://newsroom.unfccc.int/unfccc-newsroom/big-investors-urge-banks-to-disclose-climate-risks-in-support-of-the-paris-agreement/ Investors Urge Banks to Disclose Climate Risks in Support of Paris Call From 100 Investors with around USD 2 Trillion in Assets] , newsroom.unfccc , 15. SEP, 2017}}[https://shareaction.org/press-release/investor-letter-bank-low-carbon/][https://www.edie.net/registration/regwall.asp?mid=94333&origin=https%3A%2F%2Fwww%2Eedie%2Enet%2Fnews%2F9%2FInvestors%2Dimplore%2Dbanking%2Dfirms%2Dto%2Dchampion%2Dclimate%2Ddisclosure%2F&title=Investors+implore+banking+firms+to+champion+climate+disclosure]

איזבל קאבי (Isabelle Cabie) המנהלת של "פיתוח אחראי" בקבוצת ההשקעות Candriam טוענת כי "כתוצאה משינוי אקלים ומעבר לכלכלה-דלת-פחמן, בנקים כיום עומדים בפני סיכונים והזדמנויות אמיתיות ונרחבות למשקיעים כמשקיעים ארוכי-טווח, חשיפה טובה יותר של סיכוני אקלים מאפשרת לנו לשפוט כיצד בנקים ספציפים מתפקדים בהשוואה לעמיתיהם, כך שאנו מבקשים שבנקים ישימו לב לקריאה חשובה זו מקהילת המשקיעים". המכתב נשלח למנהלי הבנקים הגדולים כולל HSBC, לוידס,Deutsche Bank, בנק אמריקה, מורגן סטנלי, ו-JPMorgan Chase, בבקשה לחשוף סיכונים הקשורים לשינויי אקלים ועל התוכניות של הבנקים לתמוך ב[[כלכלה דלת פחמן]]. {{הערה|[http://newsroom.unfccc.int/unfccc-newsroom/big-investors-urge-banks-to-disclose-climate-risks-in-support-of-the-paris-agreement/ Investors Urge Banks to Disclose Climate Risks in Support of Paris Call From 100 Investors with around USD 2 Trillion in Assets] , newsroom.unfccc , 15. SEP, 2017}}[https://shareaction.org/press-release/investor-letter-bank-low-carbon/][https://www.edie.net/registration/regwall.asp?mid=94333&origin=https%3A%2F%2Fwww%2Eedie%2Enet%2Fnews%2F9%2FInvestors%2Dimplore%2Dbanking%2Dfirms%2Dto%2Dchampion%2Dclimate%2Ddisclosure%2F&title=Investors+implore+banking+firms+to+champion+climate+disclosure]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economics_of_global_warming השפעות כלכליות של ההתחממות העולמית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economics_of_global_warming השפעות כלכליות של ההתחממות העולמית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf שינוי אקלים 2014 - השלכות, התאמות ורגישויות] דו"ח סיכום למקבלי החלטות, צוות 2 של ה- IPCC

* [http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf שינוי אקלים 2014 - השלכות, התאמות ורגישויות] דו"ח סיכום למקבלי החלטות, צוות 2 של ה- IPCC

* [http://www.themarker.com/ibo/misc/printFriendly.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20071031_918778.xml&ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20071031_918778.xml מגזרים שירוויחו או יפסידו עקב התחממות]

* [http://www.themarker.com/ibo/misc/printFriendly.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20071031_918778.xml&ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20071031_918778.xml מגזרים שירוויחו או יפסידו עקב התחממות]

* [http://news.distractify.com/culture/photos-of-climate-change/?v=1 27 תמונות שממחישות את ההתחממות העולמית]

* [http://news.distractify.com/culture/photos-of-climate-change/?v=1 27 תמונות שממחישות את ההתחממות העולמית]

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3672851,00.html חקירה נגד אקסון בארה"ב - בחשד כי הטעתה הציבור בנוגע לשינויי אקלים], כלכליסט, 6.11.15

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3672851,00.html חקירה נגד אקסון בארה"ב - בחשד כי הטעתה הציבור בנוגע לשינויי אקלים], כלכליסט, 6.11.15

* [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] ,The National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), October 27, 2011

* [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] ,The National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), October 27, 2011

* [http://www.americanprogress.org/issues/security/report/2013/02/28/54579/the-arab-spring-and-climate-change/ האביב הערבי ושינוי אקלים] מספר מחקרים מאת The Center for American Progress פברואר 2013

* [http://www.americanprogress.org/issues/security/report/2013/02/28/54579/the-arab-spring-and-climate-change/ האביב הערבי ושינוי אקלים] מספר מחקרים מאת The Center for American Progress פברואר 2013

* Francesco Femia & Caitlin Werrell, [http://thinkprogress.org/climate/2012/03/03/437051/syria-climate-change-drought-social-unrest/ סוריה: שינוי אקלים, בצורת ואי שקט חברתי] Center for Climate & Security repost, בטור אורח, thinkprogress.org ,3.3.2012

* Francesco Femia & Caitlin Werrell, [http://thinkprogress.org/climate/2012/03/03/437051/syria-climate-change-drought-social-unrest/ סוריה: שינוי אקלים, בצורת ואי שקט חברתי] Center for Climate & Security repost, בטור אורח, thinkprogress.org ,3.3.2012

* [http://climateandsecurity.org/2014/01/23/updated-one-stop-list-of-resources-on-syria-drought-climate-change-and-unrest/ עדכון - רשימת משאבים על שינוי אקלים ואי שקט חברתי בסוריה], המכון לאקלים ולבטחון, ינואר 2014

* [http://climateandsecurity.org/2014/01/23/updated-one-stop-list-of-resources-on-syria-drought-climate-change-and-unrest/ עדכון - רשימת משאבים על שינוי אקלים ואי שקט חברתי בסוריה], המכון לאקלים ולבטחון, ינואר 2014

* [http://www.washingtonpost.com/blogs/wonkblog/wp/2013/09/10/drought-helped-caused-syrias-war-will-climate-change-bring-more-like-it/ בצורת סייעה ליצור את מלחמת האזרחים בסוריה, האם שינויי אקלים יגרום לסכסוכים נוספים?] Brad Plumer, וושינגטון פוסט, 10.9.2013

* [http://www.washingtonpost.com/blogs/wonkblog/wp/2013/09/10/drought-helped-caused-syrias-war-will-climate-change-bring-more-like-it/ בצורת סייעה ליצור את מלחמת האזרחים בסוריה, האם שינויי אקלים יגרום לסכסוכים נוספים?] Brad Plumer, וושינגטון פוסט, 10.9.2013

* [http://www.washingtonpost.com/blogs/capital-weather-gang/wp/2013/09/09/drought-and-syria-manmade-climate-change-or-just-climate/ בצורת בסוריה - שינוי אקלים שנוצר על ידי האדם או רק אקלים?] Jason Samenow, וושינגטון פוסט, 9.9.2013

* [http://www.washingtonpost.com/blogs/capital-weather-gang/wp/2013/09/09/drought-and-syria-manmade-climate-change-or-just-climate/ בצורת בסוריה - שינוי אקלים שנוצר על ידי האדם או רק אקלים?] Jason Samenow, וושינגטון פוסט, 9.9.2013

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==