שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 17: שורה 17:  
כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}. באופן ממוצע הארגון ממליץ לנשים בוגרות לצרוך עד 6 כפיות סוכר ולגברים בוגרים לצרוך עד 8 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=alizera}}
 
כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}. באופן ממוצע הארגון ממליץ לנשים בוגרות לצרוך עד 6 כפיות סוכר ולגברים בוגרים לצרוך עד 8 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=alizera}}
   −
ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם [[השמנה|בעלי משקל גוף נמוך יותר]], וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של [[משקאות ממותקים]] (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל-יתר או משקל-יתר-קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים נפוצות יותר כאשר צריכת הסוכר מהווה מעל ל-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כ[[בריאות הציבור|מדיניות ציבורית]] ברוב המקרים. {{הערה|שם=WHO2015}}  
+
ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם [[השמנה|בעלי משקל גוף נמוך יותר]], וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של [[משקאות ממותקים]] (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל-יתר או משקל-יתר-קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים נפוצות יותר כאשר צריכת הסוכר מהווה מעל ל-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כ[[בריאות הציבור|מדיניות ציבורית]] ברוב המקרים. {{הערה|שם=WHO2015}}  
   −
יש המלצה נוספת של ארגון הבריאות העולמי להפחית את הצריכה של סוכר לפחות מ-5% מצריכת הקלוריות. המלצה זו פחות חזקה, היות והיא מבוססת על פחות מחקרים על צריכה של כמות נמוכה של סוכר. כמו כן המלצה זו מבוססת על הממצא לפיו עקב הירידה החדה בצריכת הסוכר שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (מ-15 ק"ג בשנה לאדם ל-0.2 ק"ג בשנה) הייתה ירידה בבעיות השיניים בשנים שלאחר המלחמה. {{הערה|שם=WHO2015}}
+
יש המלצה נוספת של ארגון הבריאות העולמי להפחית את הצריכה של סוכר לפחות מ-5% מצריכת הקלוריות. המלצה זו פחות חזקה, היות והיא מבוססת על פחות מחקרים על צריכה של כמות נמוכה של סוכר. כמו כן המלצה זו מבוססת על הממצא לפיו עקב הירידה החדה בצריכת הסוכר שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (מ-15 ק"ג בשנה לאדם ל-0.2 ק"ג בשנה) הייתה ירידה בבעיות השיניים בשנים שלאחר המלחמה. {{הערה|שם=WHO2015}}
    
האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), בעקבות סיכום של אלפי מחקרים בתחום, הצהירה כי [[מניעת סרטן|ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן]] על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי עשרה כללים. {{הערה|[http://www.aicr.org/reduce-your-cancer-risk/recommendations-for-cancer-prevention/ CANCER PREVENTION RECOMMENDATIONS], AICR}}
 
האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), בעקבות סיכום של אלפי מחקרים בתחום, הצהירה כי [[מניעת סרטן|ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן]] על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי עשרה כללים. {{הערה|[http://www.aicr.org/reduce-your-cancer-risk/recommendations-for-cancer-prevention/ CANCER PREVENTION RECOMMENDATIONS], AICR}}
שניים מתוך הכללים האלה מתייחסים בצורה ישירה לסוכר: המלצה של הימנעות [[משקאות ממותקים|ממשקאות ממותקים]] - ההמלצה היא לשתות בעיקר מים ומשקאות לא ממותקים. המלצה נוספת היא הגבלת צריכה של [[מזון מהיר]] בעיקר כאלה עשירים בשומן רווי וסוכר. שני כללים נוספים נוגעים לתזונה ונוגעים לסוכר בצורה עקיפה - [[השמנה|שמירה על משקל בטווח בריא]], והימנעות מצבירת עודף משקל עם העליה בגיל ואכילה של דיאטה עשירה בירקות, פירות, [[דגנים מלאים]] ו[[קטניות]].  
+
שניים מתוך הכללים האלה מתייחסים בצורה ישירה לסוכר: המלצה של הימנעות [[משקאות ממותקים|ממשקאות ממותקים]] - ההמלצה היא לשתות בעיקר מים ומשקאות לא ממותקים. המלצה נוספת היא הגבלת צריכה של [[מזון מהיר]] בעיקר כאלה עשירים בשומן רווי וסוכר. שני כללים נוספים נוגעים לתזונה ונוגעים לסוכר בצורה עקיפה - [[השמנה|שמירה על משקל בטווח בריא]], והימנעות מצבירת עודף משקל עם העליה בגיל ואכילה של דיאטה עשירה בירקות, פירות, [[דגנים מלאים]] ו[[קטניות]].  
    
איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב.  
 
איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב.  
שורה 31: שורה 31:  
קיימת מחלוקת בין חוקרים כיצד לתייג את המשיכה לסוכר - האם מדובר ב[[התמכרות]] או בדבר אחר והאם מדובר בהתמכרות "פשוטה" או במסלול מסובך יותר שתלוי בהיבטים נוספים.  
 
קיימת מחלוקת בין חוקרים כיצד לתייג את המשיכה לסוכר - האם מדובר ב[[התמכרות]] או בדבר אחר והאם מדובר בהתמכרות "פשוטה" או במסלול מסובך יותר שתלוי בהיבטים נוספים.  
   −
יש הסכמה רחבה כי "סוכר", או "הטעם המתוק של סוכר", דומה בצורות מסויימות להתמכרות לפחות בחלק מההיבטים. לדוגמה ככל שמעלים את הצריכה, רוצים עוד. לדוגמה כאשר לוקחים חתיכת עוגה רוצים עוד חתיכה, גם כאשר בהתחלה חשבנו שאנחנו מלאים ואין לנו עוד מקום. קשה להפסיק לצרוך סוכר. כשמנסים להפסיק, נתקלים בסוג של "קריז". תכונה אחת של מוצרים בעלי סוכר כמו גלידה או עוגה או לחם טרי היא שקשה להתנגד לאכול אותם גם כאשר אנחנו יודעים שהם מזיקים לנו, וגם כאשר אכלנו ארוחה דשנה. בהיבטים אחרים המומחים חלוקים. לדוגמה יש מחשבה שלא לא רק הסוכר ממכר, אלא גם תחליפים של סוכר. לא ברור מהו מנגנון ה"התמכרות". האם זה החומר עצמו, כמו במקרה של [[ניקוטין]]? או שאנחנו מתמכרים לטעם, ולכן התחליפים לסוכר עלולים להיות ממכרים כמו הסוכר עצמו ? הוצעו כמה מנגנונים, אבל המומחים עדיין לא תמימי-דעים ויש מקום למחקר נוסף. כמו כן בוצעו כבר ניסיונות של [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות מזון]] בתחום זה. יש טענות כי תעשיית הסוכר (ובכלל זה, סירופ תירס, איגודים המגדלים תירס, וכד') השקיעו כסף רב כדי להראות שכל בעיות הבריאות נובעות משומן, כדי להטות את תשומת הלב הציבורית והמחקרית הרחק מסוכר.  
+
יש הסכמה רחבה כי "סוכר", או "הטעם המתוק של סוכר", דומה בצורות מסויימות להתמכרות לפחות בחלק מההיבטים. לדוגמה ככל שמעלים את הצריכה, רוצים עוד. לדוגמה כאשר לוקחים חתיכת עוגה רוצים עוד חתיכה, גם כאשר בהתחלה חשבנו שאנחנו מלאים ואין לנו עוד מקום. קשה להפסיק לצרוך סוכר. כשמנסים להפסיק, נתקלים בסוג של "קריז". תכונה אחת של מוצרים בעלי סוכר כמו גלידה או עוגה או לחם טרי היא שקשה להתנגד לאכול אותם גם כאשר אנחנו יודעים שהם מזיקים לנו, וגם כאשר אכלנו ארוחה דשנה. בהיבטים אחרים המומחים חלוקים. לדוגמה יש מחשבה שלא לא רק הסוכר ממכר, אלא גם תחליפים של סוכר. לא ברור מהו מנגנון ה"התמכרות". האם זה החומר עצמו, כמו במקרה של [[ניקוטין]]? או שאנחנו מתמכרים לטעם, ולכן התחליפים לסוכר עלולים להיות ממכרים כמו הסוכר עצמו ? הוצעו כמה מנגנונים, אבל המומחים עדיין לא תמימי-דעים ויש מקום למחקר נוסף. כמו כן בוצעו כבר ניסיונות של [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות מזון]] בתחום זה. יש טענות כי תעשיית הסוכר (ובכלל זה, סירופ תירס, איגודים המגדלים תירס, וכד') השקיעו כסף רב כדי להראות שכל בעיות הבריאות נובעות משומן, כדי להטות את תשומת הלב הציבורית והמחקרית הרחק מסוכר.  
    
אחת השאלות היא מדוע קשה לנו להתנגד לצריכת סוכר. לפי הפסיכולוגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח שאומר שכדאי לצורך עוד מהסוכר. בהמשך גם קולטנים בקיבה משחררים דופמין שמעורר הרגשה טובה במוח. סמים כמו [[אלכוהול]], ניקוטין או קוקאין יוצרים שיבוש במערכת הדופמין, דבר שגורם לכך שאנשים מתמכרים אליהם. סוכר מגדיל גם כן את שחרור הדופמין אם כי לא באותו עוצמה. סוכר הוא אחד המאכלים שגורמים לשחרור דופמין במוח, וזאת בניגוד לירקות שאינם משחררים דופמין. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. הסיבה לכך היא כפולה מצד אחד יש אינטרס שנשים לב אם המזון מקולקל כדי שלא נחלה. ומצד שני קיים תמריץ לנסות מזונות חדשים כדי לגוון את המזון. בבני אדם אכילת מזון מגוון מעלה את הסיכוי ל[[תזונה בריאה|תזונה בריאה ומאוזנת]] שמכילה את כל הוויטמינים ואבות המזון. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה, סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}
 
אחת השאלות היא מדוע קשה לנו להתנגד לצריכת סוכר. לפי הפסיכולוגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח שאומר שכדאי לצורך עוד מהסוכר. בהמשך גם קולטנים בקיבה משחררים דופמין שמעורר הרגשה טובה במוח. סמים כמו [[אלכוהול]], ניקוטין או קוקאין יוצרים שיבוש במערכת הדופמין, דבר שגורם לכך שאנשים מתמכרים אליהם. סוכר מגדיל גם כן את שחרור הדופמין אם כי לא באותו עוצמה. סוכר הוא אחד המאכלים שגורמים לשחרור דופמין במוח, וזאת בניגוד לירקות שאינם משחררים דופמין. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. הסיבה לכך היא כפולה מצד אחד יש אינטרס שנשים לב אם המזון מקולקל כדי שלא נחלה. ומצד שני קיים תמריץ לנסות מזונות חדשים כדי לגוון את המזון. בבני אדם אכילת מזון מגוון מעלה את הסיכוי ל[[תזונה בריאה|תזונה בריאה ומאוזנת]] שמכילה את כל הוויטמינים ואבות המזון. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה, סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}
שורה 37: שורה 37:  
מחקר משנת 2016 מצא כי אין כמעט ראיות לתמיכה בהתמכרות לסוכר בבני אדם, וכי ממצאים מספרות של ניסויים בעלי החיים מראים שהתנהגויות דמויי התמכרות, כגון בינגינג, מתרחשות רק בהקשר של גישה לסירוגין לסוכר. התנהגויות אלו נובעות, ככל הנראה, מגישה מתמדת לטעימות מתוקות או למזון טעים מאוד, ולא להשפעות הנוירוכימיות של הסוכר. החוקרים טוענים שאין להתייחס לסוכר כדבר ממכר על סמך הראיות שיש כרגע. {{הערה|Margaret L. Westwater, Paul C. Fletcher, Hisham Ziauddeen, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5174153/ Sugar addiction: the state of the science] Eur J Nutr. 2016; 55(Suppl 2): 55–69. Published online 2016 Jul 2. doi: 10.1007/s00394-016-1229-6 PMCID: PMC5174153}} מחקר משנת 2010 מצא כי התאוריה לפיה התמכרות לסוכרוז היא גורם מרכזי ב[[השמנה]] וב[[בעיות אכילה]] אינה נכונה - המחקר בודק בספרות סדרה של של תחזיות שניתן להסיק מההשערה שיכולה להתפתח התמכרות לצריכת סוכרוז. אבל לא מוצא מימוש של תחזיות כאלה בספרות שעוסקת בנושא בבני אדם. {{הערה|Benton D. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20056521/ The plausibility of sugar addiction and its role in obesity and eating disorders]. Clin Nutr. 2010 Jun;29(3):288-303. doi: 10.1016/j.clnu.2009.12.001. Epub 2009 Dec 28. Review. PubMed PMID: 20056521.}}
 
מחקר משנת 2016 מצא כי אין כמעט ראיות לתמיכה בהתמכרות לסוכר בבני אדם, וכי ממצאים מספרות של ניסויים בעלי החיים מראים שהתנהגויות דמויי התמכרות, כגון בינגינג, מתרחשות רק בהקשר של גישה לסירוגין לסוכר. התנהגויות אלו נובעות, ככל הנראה, מגישה מתמדת לטעימות מתוקות או למזון טעים מאוד, ולא להשפעות הנוירוכימיות של הסוכר. החוקרים טוענים שאין להתייחס לסוכר כדבר ממכר על סמך הראיות שיש כרגע. {{הערה|Margaret L. Westwater, Paul C. Fletcher, Hisham Ziauddeen, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5174153/ Sugar addiction: the state of the science] Eur J Nutr. 2016; 55(Suppl 2): 55–69. Published online 2016 Jul 2. doi: 10.1007/s00394-016-1229-6 PMCID: PMC5174153}} מחקר משנת 2010 מצא כי התאוריה לפיה התמכרות לסוכרוז היא גורם מרכזי ב[[השמנה]] וב[[בעיות אכילה]] אינה נכונה - המחקר בודק בספרות סדרה של של תחזיות שניתן להסיק מההשערה שיכולה להתפתח התמכרות לצריכת סוכרוז. אבל לא מוצא מימוש של תחזיות כאלה בספרות שעוסקת בנושא בבני אדם. {{הערה|Benton D. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20056521/ The plausibility of sugar addiction and its role in obesity and eating disorders]. Clin Nutr. 2010 Jun;29(3):288-303. doi: 10.1016/j.clnu.2009.12.001. Epub 2009 Dec 28. Review. PubMed PMID: 20056521.}}
   −
מחקר משנת 2007, טוען כי בנסיבות מסוימות חולדות יכולות להיות תלויות בסוכר. וכי בתנאים מסויימים דבר דומה יכול להתרחש בקרב בני אדם. המחקר טוען שבנסיבות מסוימות, גישה לסירוגין לסוכר עלולה להוביל להתנהגות ושינויים נוירוכימיים הדומים להשפעות של חומר ממכר. על פי הראיות בחולדות, גישה לסירוגין לסוכר מסוגל לייצר "תלות".{{הערה|Nicole M. Avena, Pedro Rada, and Bartley G. Hoebel, [Evidence for sugar addiction: Behavioral and neurochemical effects of intermittent, excessive sugar intake], Neurosci Biobehav Rev. 2008; 32(1): 20–39. Published online 2007 May 18. doi: 10.1016/j.neubiorev.2007.04.019}}
+
מחקר משנת 2007, טוען כי בנסיבות מסוימות חולדות יכולות להיות תלויות בסוכר. וכי בתנאים מסויימים דבר דומה יכול להתרחש בקרב בני אדם. המחקר טוען שבנסיבות מסוימות, גישה לסירוגין לסוכר עלולה להוביל להתנהגות ושינויים נוירוכימיים הדומים להשפעות של חומר ממכר. על פי הראיות בחולדות, גישה לסירוגין לסוכר מסוגל לייצר "תלות".{{הערה|Nicole M. Avena, Pedro Rada, and Bartley G. Hoebel, [Evidence for sugar addiction: Behavioral and neurochemical effects of intermittent, excessive sugar intake], Neurosci Biobehav Rev. 2008; 32(1): 20–39. Published online 2007 May 18. doi: 10.1016/j.neubiorev.2007.04.019}}
   −
מחקר משנת 2017 שבדק מחקרים על חיות, מצא תחומי חפיפה ביחס למספר מימדים של התמכרות, כולל: בינגינג (זלילה ראוותנית), השתוקקות, פיתוח סיבולת (צורך בהגדלת המימון), בעיות נסיגה, סובלנות צולבות, תלות צולבת, תגמול ואפקטים אופיואידים. המחקר הסיק כי התמכרות לסוכר כנראה תלויה בשחרור פנימי של אופיואידים טבעיים בעקבות צריכת הסוכר. הן מבחינת כימיה של העצבים והן מבחינת התנהגות יש חפיפה בין צריכה מוגזמת של סוכר לבין סמים. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28835408 Sugar addiction: is it real? A narrative review], Br J Sports Med. 2017 Aug 23. pii: bjsports-2017-097971. doi: 10.1136/bjsports-2017-097971}}
+
מחקר משנת 2017 שבדק מחקרים על חיות, מצא תחומי חפיפה ביחס למספר מימדים של התמכרות, כולל: בינגינג (זלילה ראוותנית), השתוקקות, פיתוח סיבולת (צורך בהגדלת המימון), בעיות נסיגה, סובלנות צולבות, תלות צולבת, תגמול ואפקטים אופיואידים. המחקר הסיק כי התמכרות לסוכר כנראה תלויה בשחרור פנימי של אופיואידים טבעיים בעקבות צריכת הסוכר. הן מבחינת כימיה של העצבים והן מבחינת התנהגות יש חפיפה בין צריכה מוגזמת של סוכר לבין סמים. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28835408 Sugar addiction: is it real? A narrative review], Br J Sports Med. 2017 Aug 23. pii: bjsports-2017-097971. doi: 10.1136/bjsports-2017-097971}}
    
בעוד שיש מחלוקת אם סוכר לבדו מהווה גורם של "התמכרות", יש יותר ויותר מחקרים שטוענים כי מוצרים מסויימים, במיוחד כאלה שעתירים בסוכר ובשומן, הם "ממכרים" וכי במספר צורות של השמנה ניתן לטפל כסוג של "התמכרות לאוכל". עם זאת גם בנושא זה יש דעות חלוקות. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27296500 Carter A et al, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27296500 The Neurobiology of "Food Addiction" and Its Implications for Obesity Treatment and Policy].Annu Rev Nutr. 2016 Jul 17;36:105-28. doi: 10.1146/annurev-nutr-071715-050909. Epub 2016 Jun 1.]}} {{הערה|Dimitrijević et al, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25751444 Food addiction-diagnosis and treatment].Psychiatr Danub. 2015 Mar;27(1):101-6.}}
 
בעוד שיש מחלוקת אם סוכר לבדו מהווה גורם של "התמכרות", יש יותר ויותר מחקרים שטוענים כי מוצרים מסויימים, במיוחד כאלה שעתירים בסוכר ובשומן, הם "ממכרים" וכי במספר צורות של השמנה ניתן לטפל כסוג של "התמכרות לאוכל". עם זאת גם בנושא זה יש דעות חלוקות. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27296500 Carter A et al, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27296500 The Neurobiology of "Food Addiction" and Its Implications for Obesity Treatment and Policy].Annu Rev Nutr. 2016 Jul 17;36:105-28. doi: 10.1146/annurev-nutr-071715-050909. Epub 2016 Jun 1.]}} {{הערה|Dimitrijević et al, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25751444 Food addiction-diagnosis and treatment].Psychiatr Danub. 2015 Mar;27(1):101-6.}}
שורה 63: שורה 63:  
בנוסף לסוכר, גם אכילה מוגזמת של פחמימות מעובדות (כמו לחם לבן) קשורה לתגובה דלקתית בבני אדם. [https://www.healthline.com/nutrition/sugar-and-inflammation#section1]  
 
בנוסף לסוכר, גם אכילה מוגזמת של פחמימות מעובדות (כמו לחם לבן) קשורה לתגובה דלקתית בבני אדם. [https://www.healthline.com/nutrition/sugar-and-inflammation#section1]  
   −
קיימים מאכלים נוספים שעלולים לגרור דלקות בגוף כולל שומן טרנס מלאכותי, פחמימות מעובדות (בעלי [[ערך גליקמי גבוה]]), [[בשר מעובד]] וצריכת [[אלכוהול]] עודפת. שמנים עשירים באומגה 6 היו חשודים בגרימת דלקות אבל יש ראיות כי דבר זה מוגבל בקרב בני אדם ונדרש לכך מחקר נוסף. [https://www.healthline.com/nutrition/6-foods-that-cause-inflammation] בנוסף, גורמים נוספים כמו עודף [[מתח נפשי]], תרופות, [[עישון טבק]] ועודף צריכת שומן עלולים לגרור תגובה דלקתית. [https://www.healthline.com/nutrition/sugar-and-inflammation#section5]
+
קיימים מאכלים נוספים שעלולים לגרור דלקות בגוף כולל שומן טרנס מלאכותי, פחמימות מעובדות (בעלי [[ערך גליקמי גבוה]]), [[בשר מעובד]] וצריכת [[אלכוהול]] עודפת. שמנים עשירים באומגה 6 היו חשודים בגרימת דלקות אבל יש ראיות כי דבר זה מוגבל בקרב בני אדם ונדרש לכך מחקר נוסף. [https://www.healthline.com/nutrition/6-foods-that-cause-inflammation] בנוסף, גורמים נוספים כמו עודף [[מתח נפשי]], תרופות, [[עישון טבק]] ועודף צריכת שומן עלולים לגרור תגובה דלקתית. [https://www.healthline.com/nutrition/sugar-and-inflammation#section5]
    
===השפעות מטבוליות של סוכר===
 
===השפעות מטבוליות של סוכר===
 
מחקר משנת 2015, שנערך בעכברים שצרכו סוכרוז ופרוקטוז הראה שינויים מטבוליים רבים לאחר צריכת סוכר במשך 15 שבועות. העכברים היו בעלי:[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25905791]
 
מחקר משנת 2015, שנערך בעכברים שצרכו סוכרוז ופרוקטוז הראה שינויים מטבוליים רבים לאחר צריכת סוכר במשך 15 שבועות. העכברים היו בעלי:[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25905791]
* היפרגליקמיה (רמה גבוהה של גלוקוז (סוכר) בדם המופיעה לרוב אצל אנשים החולים בסוכרת. עלולה ליצור בעיות בלב, בעין, בכליות ועוד)
+
* היפרגליקמיה (רמה גבוהה של גלוקוז (סוכר) בדם המופיעה לרוב אצל אנשים החולים בסוכרת. עלולה ליצור בעיות בלב, בעין, בכליות ועוד)
* Hyperinsulinemia (עודף אינסולין בדם יחסית לכמות הסוכר בדם) [https://en.wikipedia.org/wiki/Hyperinsulinemia];  
+
* Hyperinsulinemia (עודף אינסולין בדם יחסית לכמות הסוכר בדם) [https://en.wikipedia.org/wiki/Hyperinsulinemia];  
* רמות גבוהות של אדיפוקינים דלקתיים (inflammatory adipokines). ציטוקינים (Cytokines) הם חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף. adipokines הם ציטוקינים שמופרשים על ידי רקמות שומניות. המחקר מצא חלבוני תקשורת שמתריעים על הווצרות של דלקת ברקמות שומן.  
+
* רמות גבוהות של אדיפוקינים דלקתיים (inflammatory adipokines). ציטוקינים (Cytokines) הם חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף. adipokines הם ציטוקינים שמופרשים על ידי רקמות שומניות. המחקר מצא חלבוני תקשורת שמתריעים על הווצרות של דלקת ברקמות שומן.  
* אדיפונקטין נמוך  
+
* אדיפונקטין נמוך  
 
* רמות גבוהות של של סך הכולסטרול ורמות גבוהות של טריגליצריד ושל אנזימים של הלבלב.  
 
* רמות גבוהות של של סך הכולסטרול ורמות גבוהות של טריגליצריד ושל אנזימים של הלבלב.  
   שורה 91: שורה 91:     
;סרטן השד:
 
;סרטן השד:
נכון לשנת 2012, [[סרטן השד]] גורם לתחלואה של כ-5,000 חולות חדשות בסרטן בכל שנה בישראל, והוא [[סרטן בישראל|סוג הסרטן הנפוץ ביותר בישראל]].  
+
נכון לשנת 2012, [[סרטן השד]] גורם לתחלואה של כ-5,000 חולות חדשות בסרטן בכל שנה בישראל, והוא [[סרטן בישראל|סוג הסרטן הנפוץ ביותר בישראל]].  
   −
המלצות הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי [[האגודה למלחמה בסרטן]] ממליצות על הפחתה של צריכת [[שומנים מהחי]], והפחתת צריכת סוכר כחלק ממאמץ להקטין את התחלואה ב[[סרטן השד]].
+
המלצות הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי [[האגודה למלחמה בסרטן]] ממליצות על הפחתה של צריכת [[שומנים מהחי]], והפחתת צריכת סוכר כחלק ממאמץ להקטין את התחלואה ב[[סרטן השד]].
 
המלצות נוספות הן [[תזונה בריאה|אכילת מזון בריא ומגוון]], תוך העדפה של [[טבעונות|מזון ממקור צמחי]], קיום [[אורח חיים פעיל]] ברוב ימות השבוע וצעדים נוספים.{{הערה|1=האגודה למלחמה בסרטן, [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5963 מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד]}}
 
המלצות נוספות הן [[תזונה בריאה|אכילת מזון בריא ומגוון]], תוך העדפה של [[טבעונות|מזון ממקור צמחי]], קיום [[אורח חיים פעיל]] ברוב ימות השבוע וצעדים נוספים.{{הערה|1=האגודה למלחמה בסרטן, [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5963 מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד]}}
   שורה 115: שורה 115:  
סוכר ומזונות עתירי פחמימות פשוטות יכולים לגרום לבעיות בעור כולל פצעי אקנה, יובש של העור וחוסר יציבות של העור. [https://www.bewell.com/blog/6-signs-you-are-eating-too-much-sugar/] [https://www.totaldermatology.com/why-sugar-is-bad-for-your-skin-from-acne-to-wrinkles/]
 
סוכר ומזונות עתירי פחמימות פשוטות יכולים לגרום לבעיות בעור כולל פצעי אקנה, יובש של העור וחוסר יציבות של העור. [https://www.bewell.com/blog/6-signs-you-are-eating-too-much-sugar/] [https://www.totaldermatology.com/why-sugar-is-bad-for-your-skin-from-acne-to-wrinkles/]
   −
חלק מנזקי הסוכר לעור הם הפיכים. ד"ר ספנה ווסטלי, מומחית לרפואת עור טוענת כי לאחר חודש של [[תזונה בריאה]] יותר של מזון עם [[ערך גליקמי]] נמוך. רואים שיפור במצב העור של מטופלים כולל אקנה ורוזציאה (אקנה בגיל מבוגר המתבטא באדמומיות באזור הלחיים, הסנטר והמצח). דבר זה כולל צריכת [[דגנים מלאים]], אגוזים, קטניות, נוגדי חמצון ומאכלים שעשירים באומגה 3 (סלמון, אבוקדו, שמן זית). {{הערה|שם=mako2017}}
+
חלק מנזקי הסוכר לעור הם הפיכים. ד"ר ספנה ווסטלי, מומחית לרפואת עור טוענת כי לאחר חודש של [[תזונה בריאה]] יותר של מזון עם [[ערך גליקמי]] נמוך. רואים שיפור במצב העור של מטופלים כולל אקנה ורוזציאה (אקנה בגיל מבוגר המתבטא באדמומיות באזור הלחיים, הסנטר והמצח). דבר זה כולל צריכת [[דגנים מלאים]], אגוזים, קטניות, נוגדי חמצון ומאכלים שעשירים באומגה 3 (סלמון, אבוקדו, שמן זית). {{הערה|שם=mako2017}}
      שורה 125: שורה 125:  
{{הפניה לערך מורחב|הטיית מחקרים על ידי חברות}}
 
{{הפניה לערך מורחב|הטיית מחקרים על ידי חברות}}
 
===הסתרת הקשר בין סוכר לבין מחלות לב===
 
===הסתרת הקשר בין סוכר לבין מחלות לב===
בשנת 2016 חשפו מספר חוקרים מסן פרנסיסיקו פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }} {{הערה|[https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/ Historical Analysis Examines Sugar Industry Role in Heart Disease Research]}}
+
בשנת 2016 חשפו מספר חוקרים מסן פרנסיסיקו פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }} {{הערה|[https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/ Historical Analysis Examines Sugar Industry Role in Heart Disease Research]}}
 
{{הערה|Kearns CE, Schmidt LA, Glantz SA. [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/2548255 Sugar Industry and Coronary Heart Disease Research: A Historical Analysis of Internal Industry Documents]. JAMA Intern Med. 2016; 176(11):1680–1685. doi:10.1001/jamainternmed.2016.5394}}
 
{{הערה|Kearns CE, Schmidt LA, Glantz SA. [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/2548255 Sugar Industry and Coronary Heart Disease Research: A Historical Analysis of Internal Industry Documents]. JAMA Intern Med. 2016; 176(11):1680–1685. doi:10.1001/jamainternmed.2016.5394}}
   שורה 132: שורה 132:  
בשנות ה-60 של המאה ה-20 התגבשו שתי השערות שונות לגבי הגורמים למחלת לב. השערה אחת, שאותה קידם הרופא והתזונאי הבריטי ג'ון יודקין (Yudkin), הייתה שצריכה עודפת של סוכר מעלה את רמות הטריגליצרידים בדם ואת הסיכון למחלת לב. השערה שנייה, של הרופא והתזונאי האמריקאי אנסל קיז (Keys), הייתה שהסיכון למחלת לב נובע מצריכה של שומנים, בעיקר שומן רווי וכולסטרול. עם זאת, ב-1980 – כשהתפרסמו לראשונה "הנחיות התזונה לאמריקאים" של משרד הבריאות ושל משרד החקלאות האמריקאים – ההמלצות לתזונה בריאה התמקדו רק בהפחתת צריכת השומן למניעת מחלות לב והתעלמו מהסוכר. {{הערה|שם=livyatan}}
 
בשנות ה-60 של המאה ה-20 התגבשו שתי השערות שונות לגבי הגורמים למחלת לב. השערה אחת, שאותה קידם הרופא והתזונאי הבריטי ג'ון יודקין (Yudkin), הייתה שצריכה עודפת של סוכר מעלה את רמות הטריגליצרידים בדם ואת הסיכון למחלת לב. השערה שנייה, של הרופא והתזונאי האמריקאי אנסל קיז (Keys), הייתה שהסיכון למחלת לב נובע מצריכה של שומנים, בעיקר שומן רווי וכולסטרול. עם זאת, ב-1980 – כשהתפרסמו לראשונה "הנחיות התזונה לאמריקאים" של משרד הבריאות ושל משרד החקלאות האמריקאים – ההמלצות לתזונה בריאה התמקדו רק בהפחתת צריכת השומן למניעת מחלות לב והתעלמו מהסוכר. {{הערה|שם=livyatan}}
   −
ג'ון היקסון (Hickson), סגן נשיא "הקרן לחקר הסוכר" ומנהל המחקר שלה, החליט שצריך לפרסם מחקרים שיסתרו את מחקריו של יודקין ומחקרים של מדענים שמצאו כי צריכת סוכר עלולה לגרור עליה בכולסטרול ובמחלות לב. המטרה של מחקרים נגד אלו היתה לשנות את דעת הקהל ולהגדיל את צריכת הסוכר. על פי הממצאים שפרסמו קרנס ועמיתיה בכתב העת JAMA Internal Medicine פנה היקסון לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי להאשים את השומן בלבד בבעיות לב. {{הערה|שם=livyatan}}
+
ג'ון היקסון (Hickson), סגן נשיא "הקרן לחקר הסוכר" ומנהל המחקר שלה, החליט שצריך לפרסם מחקרים שיסתרו את מחקריו של יודקין ומחקרים של מדענים שמצאו כי צריכת סוכר עלולה לגרור עליה בכולסטרול ובמחלות לב. המטרה של מחקרים נגד אלו היתה לשנות את דעת הקהל ולהגדיל את צריכת הסוכר. על פי הממצאים שפרסמו קרנס ועמיתיה בכתב העת JAMA Internal Medicine פנה היקסון לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי להאשים את השומן בלבד בבעיות לב. {{הערה|שם=livyatan}}
    
ב-1965 הצטרף למועצה המדעית המייעצת של הקרן לחקר הסוכר פרדריק סטייר (Stare). סטייר היה ראש המחלקה לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, מומחה לקשר בין תזונה למחלות לב, ושימש יועץ לחברות מזון רבות, ולאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, למכון הלב הלאומי ולאיגוד הלב האמריקאי. באותה שנה נפגש היקסון עם חוקר מהמחלקה של סטייר, דייוויד מארק הגסטד (Hegsted), וגייס אותו וחוקר נוסף לכתיבת מאמר סקירה על מחקרים שמראים שסוכר אינו בריא, בפיקוחו של סטייר. הקרן לחקר הסוכר שילמה לחוקרים סכום כולל של 6,500 דולר, שווה-ערך ל-48,900 דולר כיום.{{הערה|שם=livyatan}}
 
ב-1965 הצטרף למועצה המדעית המייעצת של הקרן לחקר הסוכר פרדריק סטייר (Stare). סטייר היה ראש המחלקה לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, מומחה לקשר בין תזונה למחלות לב, ושימש יועץ לחברות מזון רבות, ולאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, למכון הלב הלאומי ולאיגוד הלב האמריקאי. באותה שנה נפגש היקסון עם חוקר מהמחלקה של סטייר, דייוויד מארק הגסטד (Hegsted), וגייס אותו וחוקר נוסף לכתיבת מאמר סקירה על מחקרים שמראים שסוכר אינו בריא, בפיקוחו של סטייר. הקרן לחקר הסוכר שילמה לחוקרים סכום כולל של 6,500 דולר, שווה-ערך ל-48,900 דולר כיום.{{הערה|שם=livyatan}}
   −
מאמר הסקירה פורסם ב-1967 בשני חלקים בכתב העת הרפואי הנחשב New England Journal of Medicine. המאמר פורסם ללא גילוי נאות על מקורות המימון וניגוד האינטרסים של החוקרים, מאחר שכתב העת התחיל לדרוש גילוי נאות כזה רק בשנת 1984. המאמר מתח ביקורת על מחקרים שהראו שסוכר קשור למחלות לב, והדגיש את הקשר בין צריכת שומן, בעיקר רווי, למחלות אלו. כתוצאה מהסקירה הזו ומפרסומים אחרים שיזמה תעשיית הסוכר, פחתה צריכת השומן ופורסמו אזהרות מפניה. נוסף לכך, קיימת טענה כי כדי לשמור על טעמו של המזון מופחת השומן, התחילו להוסיף לו עוד סוכר.{{הערה|שם=livyatan}}
+
מאמר הסקירה פורסם ב-1967 בשני חלקים בכתב העת הרפואי הנחשב New England Journal of Medicine. המאמר פורסם ללא גילוי נאות על מקורות המימון וניגוד האינטרסים של החוקרים, מאחר שכתב העת התחיל לדרוש גילוי נאות כזה רק בשנת 1984. המאמר מתח ביקורת על מחקרים שהראו שסוכר קשור למחלות לב, והדגיש את הקשר בין צריכת שומן, בעיקר רווי, למחלות אלו. כתוצאה מהסקירה הזו ומפרסומים אחרים שיזמה תעשיית הסוכר, פחתה צריכת השומן ופורסמו אזהרות מפניה. נוסף לכך, קיימת טענה כי כדי לשמור על טעמו של המזון מופחת השומן, התחילו להוסיף לו עוד סוכר.{{הערה|שם=livyatan}}
    
בשנת 1978 הגסטד מונה למנהל המרכז לתזונה של משרד החקלאות. הוא היה מעורב בניסוח המסמך שהפך לבסוף ל"הנחיות התזונה לאמריקאים", שהמליצו על תזונה דלה בשומן, אך לא על הימנעות מסוכר (פרט למניעת עששת).{{הערה|שם=livyatan}}
 
בשנת 1978 הגסטד מונה למנהל המרכז לתזונה של משרד החקלאות. הוא היה מעורב בניסוח המסמך שהפך לבסוף ל"הנחיות התזונה לאמריקאים", שהמליצו על תזונה דלה בשומן, אך לא על הימנעות מסוכר (פרט למניעת עששת).{{הערה|שם=livyatan}}
שורה 143: שורה 143:     
===טשטוש הקשר בין סוכר לבין עששת===
 
===טשטוש הקשר בין סוכר לבין עששת===
על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר", השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת. החוקרים, וביניהם קריסטן קרנס (Kearns), חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, סקרו מסמכים פנימיים של תעשיית הסוכר מ-1959 ועד 1971, שהיו מאורכבים בארכיונים של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת אילינוי ובספריות ברחבי העולם. המסמכים והראו כיצד הצליחה התעשייה להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולהשפיע על דעת הקהל ועל קובעי המדיניות. שיטות הפעולה דומות לאלו של [[תעשיית הטבק]] - הכחשת קשר, [[נטיעת ספק|נטיעת ספקות בציבור]] לגבי מחקרים, מימון מחקרים וגניזתם והפעלת לובי פוליטי ולחץ על פוליטיקאים. {{הערה|שם=livyatan|נעם לויתן, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8 הסודות האפלים של תעשיית הסוכר], מכון דוידסון, 30 בנובמבר 2017}} {{הערה|1=[https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798 Sugar Industry Influence on the Scientific Agenda of the National Institute of Dental Research’s 1971 National Caries Program: A Historical Analysis of Internal Documents]}}
+
על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר", השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת. החוקרים, וביניהם קריסטן קרנס (Kearns), חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, סקרו מסמכים פנימיים של תעשיית הסוכר מ-1959 ועד 1971, שהיו מאורכבים בארכיונים של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת אילינוי ובספריות ברחבי העולם. המסמכים והראו כיצד הצליחה התעשייה להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולהשפיע על דעת הקהל ועל קובעי המדיניות. שיטות הפעולה דומות לאלו של [[תעשיית הטבק]] - הכחשת קשר, [[נטיעת ספק|נטיעת ספקות בציבור]] לגבי מחקרים, מימון מחקרים וגניזתם והפעלת לובי פוליטי ולחץ על פוליטיקאים. {{הערה|שם=livyatan|נעם לויתן, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8 הסודות האפלים של תעשיית הסוכר], מכון דוידסון, 30 בנובמבר 2017}} {{הערה|1=[https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798 Sugar Industry Influence on the Scientific Agenda of the National Institute of Dental Research’s 1971 National Caries Program: A Historical Analysis of Internal Documents]}}
    
כדי להשפיע המחקרים ולהטותם לכיוון בלימת עששת במקום מניעתה על ידי הפחתת צריכת הסוכר, פעלה "הקרן לחקר הסוכר" לחיזוק קשריה במכון הלאומי לחקר השיניים בארצות הברית. ביולי 1968 נבחר לנשיא הקרן פיליפ רוס, שהיה ראש יחידת מענקי המחקר במכון הלאומי לחקר השיניים. הוא ניצל את קשריו במכון כדי לתאם פגישות ולשתף מידע בין אנשי המכון לאנשי הקרן. למשל, ב-1969 ועדת ההיגוי של "צוות המשימה למלחמה בעששת" שהקים המכון מנתה 11 חברים, מתוכם 8 היום חברים גם בצוות המשימה המקביל של תעשיית הסוכר.{{הערה|שם=livyatan}}
 
כדי להשפיע המחקרים ולהטותם לכיוון בלימת עששת במקום מניעתה על ידי הפחתת צריכת הסוכר, פעלה "הקרן לחקר הסוכר" לחיזוק קשריה במכון הלאומי לחקר השיניים בארצות הברית. ביולי 1968 נבחר לנשיא הקרן פיליפ רוס, שהיה ראש יחידת מענקי המחקר במכון הלאומי לחקר השיניים. הוא ניצל את קשריו במכון כדי לתאם פגישות ולשתף מידע בין אנשי המכון לאנשי הקרן. למשל, ב-1969 ועדת ההיגוי של "צוות המשימה למלחמה בעששת" שהקים המכון מנתה 11 חברים, מתוכם 8 היום חברים גם בצוות המשימה המקביל של תעשיית הסוכר.{{הערה|שם=livyatan}}
   −
בשנת 1971 פרסם המכון הלאומי "קול קורא" למחקרים לתכנית למיגור עששת. לפי קרנס ועמיתיה המסמך היה מבוסס ברובו הגדול על דו"ח של "הקרן לחקר הסוכר" למכון הלאומי לחקר השיניים. הקול הקורא לא כלל בקשות למחקרים שעלולים לפגוע בתעשיית הסוכר, כגון מחקרים שבודקים את ההשפעה של מזונות מסוימים, בפרט סוכר, על היווצרות חורים בשן ועששת.{{הערה|שם=livyatan}}
+
בשנת 1971 פרסם המכון הלאומי "קול קורא" למחקרים לתכנית למיגור עששת. לפי קרנס ועמיתיה המסמך היה מבוסס ברובו הגדול על דו"ח של "הקרן לחקר הסוכר" למכון הלאומי לחקר השיניים. הקול הקורא לא כלל בקשות למחקרים שעלולים לפגוע בתעשיית הסוכר, כגון מחקרים שבודקים את ההשפעה של מזונות מסוימים, בפרט סוכר, על היווצרות חורים בשן ועששת.{{הערה|שם=livyatan}}
    
==צריכת סוכר בעולם ובישראל==
 
==צריכת סוכר בעולם ובישראל==
שורה 162: שורה 162:  
לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצע צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושווייץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. {{הערה|שם=alizera|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4879224,00.html ישראל: במקום הראשון בעולם בצריכת סוכר לנפש], ynet, 15.11.2016}} כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוהה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.  
 
לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצע צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושווייץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. {{הערה|שם=alizera|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4879224,00.html ישראל: במקום הראשון בעולם בצריכת סוכר לנפש], ynet, 15.11.2016}} כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוהה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.  
   −
לפי הלמ"ס, בשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו 12% מהקלוריות הגיעו מסוכר וממתיקים.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref> בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%, יותר מכל מרכיב תזונתי אחר. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה בשנת 2005 ל-42.8 ק"ג לשנה בשנת 2012.  
+
לפי הלמ"ס, בשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו 12% מהקלוריות הגיעו מסוכר וממתיקים.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref> בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%, יותר מכל מרכיב תזונתי אחר. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה בשנת 2005 ל-42.8 ק"ג לשנה בשנת 2012.  
    
בשנת 2005 הצריכה היומית של סוכר לאדם ממוצע בישראל עמדה על 68.2 גרם, שהם 17 כפיות סוכר ליום. עד שנת 2012 צריכת הסוכר הממוצעת היומי לאדם הגיע ל-117.4 גרם. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום. כמות זו גדולה פי 3 ויותר מהמלצות ארגון רופאי הלב של ארצות הברית לגבי גברים, ופי 6 ביחס להמלצות לנשים. הכמות גדולה גם פי 3 לפחות מהמלצת ארגון הבריאות העולמי <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref>
 
בשנת 2005 הצריכה היומית של סוכר לאדם ממוצע בישראל עמדה על 68.2 גרם, שהם 17 כפיות סוכר ליום. עד שנת 2012 צריכת הסוכר הממוצעת היומי לאדם הגיע ל-117.4 גרם. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום. כמות זו גדולה פי 3 ויותר מהמלצות ארגון רופאי הלב של ארצות הברית לגבי גברים, ופי 6 ביחס להמלצות לנשים. הכמות גדולה גם פי 3 לפחות מהמלצת ארגון הבריאות העולמי <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref>
שורה 177: שורה 177:  
הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל [[רגולציה]] ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על [[מוצרים ציבוריים]] (כמו [[רפואה מונעת]], [[חינוך תזונתי]], [[חינוך]]) או סיבות דומות שיכולים להיות גורם נוסף שמשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר. ראו גם [[אי שוויון בריאותי]]. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוהה ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה ו/או החינוך (מה שמסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשווייץ, ניו-זילנד עוד).  
 
הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל [[רגולציה]] ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על [[מוצרים ציבוריים]] (כמו [[רפואה מונעת]], [[חינוך תזונתי]], [[חינוך]]) או סיבות דומות שיכולים להיות גורם נוסף שמשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר. ראו גם [[אי שוויון בריאותי]]. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוהה ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה ו/או החינוך (מה שמסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשווייץ, ניו-זילנד עוד).  
   −
צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם. {{הערה|שם=ziger}} הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל [[עוני]] - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.
+
צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם. {{הערה|שם=ziger}} הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל [[עוני]] - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.
    
==מזונות ומשקאות המכילים סוכר חופשי==
 
==מזונות ומשקאות המכילים סוכר חופשי==
שורה 256: שורה 256:  
* [https://www.youtube.com/watch?v=Y647tNm8nTI Fed up] לסרט תעודה קולנוע בנושא סוכר מזו מהיר והשמנה, 2014
 
* [https://www.youtube.com/watch?v=Y647tNm8nTI Fed up] לסרט תעודה קולנוע בנושא סוכר מזו מהיר והשמנה, 2014
 
* [https://www.youtube.com/watch?v=aCUbvOwwfWM Fed up] טרלייר לסרט, 2014
 
* [https://www.youtube.com/watch?v=aCUbvOwwfWM Fed up] טרלייר לסרט, 2014
* [https://www.youtube.com/watch?v=-8eQ_8Jogcw The Secrets Of Sugar סודות הסוכר] סרט תיעודי, ערוץ המדע, National Geographic, 2015
+
* [https://www.youtube.com/watch?v=-8eQ_8Jogcw The Secrets Of Sugar סודות הסוכר] סרט תיעודי, ערוץ המדע, National Geographic, 2015
 
* [https://www.youtube.com/watch?v=9E9bnjwQG9s The Truth About Sugar האמת על סוכר] סרט תיעודי, BBC, 2015
 
* [https://www.youtube.com/watch?v=9E9bnjwQG9s The Truth About Sugar האמת על סוכר] סרט תיעודי, BBC, 2015
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=myxwCEGcBYc&feature=youtu.be הדובים האמיתיים] סרטון אנימציה אמנותי להמחשת הקשר בין סוכרת לבין צריכת משקאות ממותקים כמו קולה ומיצים
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=myxwCEGcBYc&feature=youtu.be הדובים האמיתיים] סרטון אנימציה אמנותי להמחשת הקשר בין סוכרת לבין צריכת משקאות ממותקים כמו קולה ומיצים

תפריט ניווט