שורה 5: |
שורה 5: |
| | | |
| ==קווי הדימיון בין כלכלה למסדר כמורה== | | ==קווי הדימיון בין כלכלה למסדר כמורה== |
− | ברצוני לטעון שהכלכלה ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) היא סוג של דת. ברור לי שהוכחת טענה כזו אינה אפשרית במסגרת מאמר שהיקפו מוגבל. מה גם שאם טענתי נכונה, אזי "העברת כלכלנים על דתם" תהיה קשה כמו לאסלם נוצרי. אין זה אומר שהמחזיקים בדת זו הינם בהכרח אנשים טיפשים או מושחתים, כפי שאין הדבר נכון לגבי כמרים קתולים שחיו לפני 700 שנה. חיפוש אחר ידע מעולם לא היה מנותק מלחצים כוחניים (מצד הכנסייה או השלטונות לדוגמה). כלכלה כענף ידע, קרובה יחסית למוקדי כוח ולערעור אפשרי על הסדר החברתי (או התרבות השלטת), ולכן היא זוכה לחוסר סובלנות גדול יותר מצד מוסדות או גורמים בעלי השפעה: תאגידים, ממשלות, תורמים, כתבי-עת וכיו"ב. תאוריה ביקורתית בחקר התרבות? למי אכפת. תאוריה ביקורתית בכלכלה - מסוכנת הרבה יותר. (ראו לדוגמה את מארקס). | + | ברצוני לטעון שהכלכלה ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) היא סוג של דת. ברור לי שהוכחת טענה כזו אינה אפשרית במסגרת מאמר שהיקפו מוגבל. מה גם שאם טענתי נכונה, אזי "העברת כלכלנים על דתם" תהיה קשה כמו לאסלם נוצרי. אין זה אומר שהמחזיקים בדת זו הינם בהכרח אנשים טיפשים או מושחתים, כפי שאין הדבר נכון לגבי כמרים קתולים שחיו לפני 700 שנה. חיפוש אחר ידע מעולם לא היה מנותק מלחצים כוחניים (מצד הכנסייה או השלטונות לדוגמה). כלכלה כענף ידע, קרובה יחסית למוקדי כוח ולערעור אפשרי על הסדר החברתי (או התרבות השלטת), ולכן היא זוכה לחוסר סובלנות גדול יותר מצד מוסדות או גורמים בעלי השפעה: תאגידים, ממשלות, תורמים, כתבי-עת וכיו"ב. תאוריה ביקורתית בחקר התרבות? למי אכפת. תאוריה ביקורתית בכלכלה - מסוכנת הרבה יותר. (ראו לדוגמה את מארקס). |
| | | |
| קיימים קווי דימיון בין הכלכלה (וענפים אקדמיים אחרים) לבין מסדר כמורה. יש מבנה היררכי של מעמד, יש שפת סתרים שמבדילה בין הכמרים להמון, יש מאבקי כוח פנימיים, וכיו"ב. בדומה לתיאוריות מדעיות, גם הדתות צמחו מתוך ניסיונם של בני האדם להבין כיצד עובד העולם. אם הדתות לא היו מצליחות בהסברת חוקיות העולם הן לא היו מחזיקות מעמד. בדומה לדת, גם תאוריה כלכלית יכולה להיות אפולוגטיקה למצב החברתי הקיים, וכיוון שהשוק והתאגידים נמצאים כיום במגמת התפשטות רוחבית (כלל עולמית) ואנכית (של כלל תחומי החיים) - לתאוריה כלכלית יש משקל מרכזי בתקופתנו. יש לזכור כי מי שמשפיע אינו רק זה שצודק, אלא בעיקר זה שיש לו יותר כוח לספר את הסיפור שלו. | | קיימים קווי דימיון בין הכלכלה (וענפים אקדמיים אחרים) לבין מסדר כמורה. יש מבנה היררכי של מעמד, יש שפת סתרים שמבדילה בין הכמרים להמון, יש מאבקי כוח פנימיים, וכיו"ב. בדומה לתיאוריות מדעיות, גם הדתות צמחו מתוך ניסיונם של בני האדם להבין כיצד עובד העולם. אם הדתות לא היו מצליחות בהסברת חוקיות העולם הן לא היו מחזיקות מעמד. בדומה לדת, גם תאוריה כלכלית יכולה להיות אפולוגטיקה למצב החברתי הקיים, וכיוון שהשוק והתאגידים נמצאים כיום במגמת התפשטות רוחבית (כלל עולמית) ואנכית (של כלל תחומי החיים) - לתאוריה כלכלית יש משקל מרכזי בתקופתנו. יש לזכור כי מי שמשפיע אינו רק זה שצודק, אלא בעיקר זה שיש לו יותר כוח לספר את הסיפור שלו. |
שורה 76: |
שורה 76: |
| שימוש ב"[[תיבת אדג'וורת']]" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמה נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם [[צמיחה כלכלית]], הגדלת הצריכה, [[סחר חופשי]] ו[[הפרטה]]. | | שימוש ב"[[תיבת אדג'וורת']]" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמה נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם [[צמיחה כלכלית]], הגדלת הצריכה, [[סחר חופשי]] ו[[הפרטה]]. |
| | | |
− | מובן גם שכל מי שמאמין לדוגמה ב[[זכויות בעלי חיים]] או ביוצנטריות, יראה שהכלכלה היא דבר נורמטיבי. היא עוסקת לכאורה בניסיון להשיג את תובם של בני האדם (החיים בדור הנוכחי). באותה המידה הכלכלה היתה יכולה להצהיר שהיא חוקרת את רווחתם של הלבנים. אפשר להתווכח איזו נקודת השקפה נכונה יותר - אבל כל נקודות ההשקפה האלה (ביוצנטרית, אנטרופוצנטרית או אתנוצנטרית) הן נקודות מבט נורמטיביות. | + | מובן גם שכל מי שמאמין לדוגמה ב[[זכויות בעלי חיים]] או ביוצנטריות, יראה שהכלכלה היא דבר נורמטיבי. היא עוסקת לכאורה בניסיון להשיג את תובם של בני האדם (החיים בדור הנוכחי). באותה המידה הכלכלה היתה יכולה להצהיר שהיא חוקרת את רווחתם של הלבנים. אפשר להתווכח איזו נקודת השקפה נכונה יותר - אבל כל נקודות ההשקפה האלה (ביוצנטרית, אנטרופוצנטרית או אתנוצנטרית) הן נקודות מבט נורמטיביות. |
| | | |
| חוסר הדיון במושגי יסוד, הוא אחד ההבדלים המהותי לדעתי בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (שלא ניתן להפריכן או להוכיחן), אלא מעין "טאבו" דתי שפשוט אסור לדבר עליו. רבות מאקסיומות אלו הינן הנחות (שגויות) המנותקות בדרך כלל מן המחקר המדעי הכללי ומפריעות למחקר כלכלי רציני. | | חוסר הדיון במושגי יסוד, הוא אחד ההבדלים המהותי לדעתי בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (שלא ניתן להפריכן או להוכיחן), אלא מעין "טאבו" דתי שפשוט אסור לדבר עליו. רבות מאקסיומות אלו הינן הנחות (שגויות) המנותקות בדרך כלל מן המחקר המדעי הכללי ומפריעות למחקר כלכלי רציני. |
שורה 170: |
שורה 170: |
| [17] ראו לדוגמה: ריצ'ארד מ. ראסטק, המוח, (מודן 1996) עמ' 33-52. | | [17] ראו לדוגמה: ריצ'ארד מ. ראסטק, המוח, (מודן 1996) עמ' 33-52. |
| | | |
− | [18] Tibor Scitovsky, The Joyless Economy, (Stanford 1976) | + | [18] Tibor Scitovsky, The Joyless Economy, (Stanford 1976) |
| | | |
| [19] כך לדוגמה, כלכלנים פוליטיים (מעל דפי עיתוני הזרם המרכזי) מסבירים בצורה מתמטית "מדוע נהוג להטיף לסחר חופשי ואילו יישומו הוא נדיר כל כך": Gene Grossman and Elhanan Helpman, "Protection for sale", the American Economic Review September 1994. | | [19] כך לדוגמה, כלכלנים פוליטיים (מעל דפי עיתוני הזרם המרכזי) מסבירים בצורה מתמטית "מדוע נהוג להטיף לסחר חופשי ואילו יישומו הוא נדיר כל כך": Gene Grossman and Elhanan Helpman, "Protection for sale", the American Economic Review September 1994. |
| ועם זאת, הסיכוי שתלמיד ממוצע (גם בתואר שני) ידע על מאמרים כאלה או על הגנות הסחר בפועל שמפעילות מדינות בעלות "משק חופשי" כמו ארצות הברית (בתחומי חקלאות לדוגמה, ראו עוד ב-Harry Shutt, The Myth of Free Trade) - הוא אפסי, וכמובן שאין איזכור לכך בקורסים רלוונטיים. ההסברים המלומדים הם, אם כן, דבר אחד, והתוצר של מערכת החינוך הכלכלית הוא דבר אחר. | | ועם זאת, הסיכוי שתלמיד ממוצע (גם בתואר שני) ידע על מאמרים כאלה או על הגנות הסחר בפועל שמפעילות מדינות בעלות "משק חופשי" כמו ארצות הברית (בתחומי חקלאות לדוגמה, ראו עוד ב-Harry Shutt, The Myth of Free Trade) - הוא אפסי, וכמובן שאין איזכור לכך בקורסים רלוונטיים. ההסברים המלומדים הם, אם כן, דבר אחד, והתוצר של מערכת החינוך הכלכלית הוא דבר אחר. |
| | | |
− | [20] Norbert Weiners, God and Golem, inc, (Cambridge Mass., MIT press. 1964) p 89. | + | [20] Norbert Weiners, God and Golem, inc, (Cambridge Mass., MIT press. 1964) p 89. |
| | | |
| [21] נזכיר לדוגמה חלק מהבולטים ביותר וכן חלק מזוכי פרס הנובל: מארקס, וובלן, קיינס, ג'ואן רולינגס, סטיגליץ, סן, נורת' | | [21] נזכיר לדוגמה חלק מהבולטים ביותר וכן חלק מזוכי פרס הנובל: מארקס, וובלן, קיינס, ג'ואן רולינגס, סטיגליץ, סן, נורת' |
| | | |
| | | |
− | [22] Eiteman & Guthrie 1952 - מצוטטים על-ידי קין (כתמיכה בביקורת תאורטית של סראפה), מתוך 334 מנהלים רק 18 מסכימים עם עקומת ייצור נאו-קלאסית של תפוקה שולית פוחתת, והשאר תומכים במחיר יורד לכל יחידה נוספת בייצור- כלומר השפעה עיקרית של הוצאות קבועות ומקסימום מכירות. MC=MR - 68 מנהלים בעד, 1020 נגד. | + | [22] Eiteman & Guthrie 1952 - מצוטטים על-ידי קין (כתמיכה בביקורת תאורטית של סראפה), מתוך 334 מנהלים רק 18 מסכימים עם עקומת ייצור נאו-קלאסית של תפוקה שולית פוחתת, והשאר תומכים במחיר יורד לכל יחידה נוספת בייצור- כלומר השפעה עיקרית של הוצאות קבועות ומקסימום מכירות. MC=MR - 68 מנהלים בעד, 1020 נגד. |
| | | |
| [23] | | [23] |
שורה 193: |
שורה 193: |
| 89-121); Richard Easterlin "will raising the income of all increase the happiness of all?" Journal of Economic Behavior and Organization 27 (1995), 35- 48 | | 89-121); Richard Easterlin "will raising the income of all increase the happiness of all?" Journal of Economic Behavior and Organization 27 (1995), 35- 48 |
| | | |
− | [26] UNDP, Human Development Report, 1991 (New York: Oxford University Press, 1991). Cited by Korten | + | [26] UNDP, Human Development Report, 1991 (New York: Oxford University Press, 1991). Cited by Korten |
| | | |
| [27] | | [27] |