שינויים

התמודדות ישראל עם שינויי האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־20:21, 30 במרץ 2021

הוסרו 39 בתים , 20:21, 30 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 31: שורה 31:

* אי צמצום השטחים הפתוחים מחוץ ליישובים, והגדלת שטחי הטבע העירוני ל תקן האו"ם - 9 מטר רבועים לנפש.

−

* מערכת תחבורה בת קיימא בדגש על [[הליכה]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]].

+

* מערכת תחבורה בת קיימא בדגש על [[הליכה]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]].

* [[מזון|מערכת מזון בת קיימא]]: צמצום צריכת בשר לנורמה המומלצת בתפריט הים תיכוני, עידוד חקלאות אורגנית, יערות מאכל.

שורה 81: שורה 81:

* פליטות של כ-81 מיליון טון גזי חממה באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פירוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030.

−

* 17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל עד 2030.

+

* 17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל עד 2030.

* 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]] עד 2030.

שורה 92: שורה 92:

== פעילות בפועל של הממשלה==

−

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות, בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל. היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ביולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

+

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות, בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל. היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ביולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

ב-2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}

שורה 100: שורה 100:

* בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. כדי להגיע ל-10% - היעד שהציבה ישראל עד 2020 צריך להגיע ל-3,600 מגה וואט. נכון לאפריל 2018 בישראל הופקו כ-1,000 מגה וואט מתחנות כוח סולאריות בנגב ובנוסף פעלו כ-11,000 גגות סולאריים. עומדים לקום עוד מספר תחנות כוח סולאריות אשר יספקו עוד 1,000 מגה וואט{{הערה|גיא זהר [https://www.10.tv/news/161043 יעד ישראלי: עד שנת 2020 – 10% מהחשמל יגיע מאנרגיה סולארית]ערוץ 10}}.

−

* לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב-2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]

+

* לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב-2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]

* היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא [[התייעלות אנרגטית]] - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - [[בנייה ירוקה]] כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.

−

* בינואר 2017 הפקיד משרד התשתיות את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שהיא חלק מההתחייבויות של ישראל בהסכם פריז(17% התייעלות אנרגטית עד 2030). כל אחד יכול לראות את התכנית ולהגיב עד הראשון לפברואר 2017 בלינק [http://energy.insights-israel.com/energy/1004 כאן]{{הערה|משרד התשתיות [http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/energyefficiency20162030.pdf התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית

+

* בינואר 2017 הפקיד משרד התשתיות את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שהיא חלק מההתחייבויות של ישראל בהסכם פריז(17% התייעלות אנרגטית עד 2030). כל אחד יכול לראות את התכנית ולהגיב עד הראשון לפברואר 2017 בלינק [http://energy.insights-israel.com/energy/1004 כאן]{{הערה|משרד התשתיות [http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/energyefficiency20162030.pdf התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית

להתייחסות עמדות הציבור]}}.

שורה 150: שורה 150:

* ב-30 במאי 2019 נפתחה תחנת הרכבת "מזכרת בתיה" על מסילת תל אביב - באר שבע. יחד עם תחנה זו, ברכבת ישראל פועלות כיום 69 תחנות. יחד עם התחנה נפתחו 3 קווי אוטובוסים יעודיים כדי להוביל נוסעים לתחנה, נוסף לעוד קו אחד שהיה באזור גם קודם. גם פתיחת התחנה וגם 4 הקווים היעודיים צפויים להפחית פליטות, כי משמעותן פחות שימוש ב[[רכב פרטי]]{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94 תחנת הרכבת מזכרת בתיה]}}. לדברי השר כץ אשר חנך את התחנה: "מדובר בבשורה חשובה לתושבי האזור, שכן תחנת הרכבת החדשה מציעה מענה תחבורתי מהיר ויעיל לתושבי מזכרת בתיה, קרית עקרון והסביבה, ומאפשרת לאלפי נוסעים להגיע מידי יום במהירות ובנוחות לתל אביב, לבאר שבע ולשאר חלקי הארץ". בהקמת התחנה הושקעו כ-60 מיליון שקל. שטחה הוא 3,500 מ"ר והיא כוללת טרמינל, רציפי נוסעים, שתי מסילות ברזל, מעבר תת קרקעי לרציפים, מגרש חנייה הכולל יותר מ-400 מקומות חנייה וכן מתקני חנייה לאופניים{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 במאי 2019}}.

−

תחנת רכבת זו כמו חלק גדול של תחנות הרכבת ממוקמת כך שקשה להגיע אליה ברגל כי היא רחוקה יחסית מהבתים (למרות שיש תחנות הרבה יותר רחוקות ממנה). עקב כך ההגעה אליה היא בעיקר או במכונית או באוטובוסים. הציר המרכזי בו מגיעים המכוניות והאוטובוסים עובר דרך רחוב "רפאל סוויסה" בשכונת בר לב. התושבים במקום מתלוננים על העומס התחבורתי במקום, זיהום האוויר מהתחבורה הציבורית ועל כך שהוזזו המפרצונים להורדת הילדים ההולכים לבית הספר מהאוטובוסים כאשר העירייה המליצה: "לעודד את הילדים להגיע לבית הספר ברגל או באופניים ולצמצם את תנועת הרכבים בשדרות רפאל סוויסה". מה שאפשר לעשות הוא לצמצם את כמות החניות לרכבים ולהגדיל את כמות חניוני האופניים, וכן להסביר לתושבים שזיהום האוויר מהאוטובוסים קטן יותר מאשר ממכוניות ושלילדים הרבה יותר בריא להגיע לבית הספר ברגל או על אופניים עם זה אפשרי - אורח חיים יושבני הוא אחד מסיבות התמותה העיקריות בישראל ואצל הילדים הוא מסוכן במיוחד{{הערה|שי אלבלינג [http://mynetrehovot.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94-386251/9 שבוע לפתיחת תחנת רכבת חדשה במזכרת בתיה: השכנים פתחו במחאה] 6 ביוני 2019, Mynet רחובות}}.

+

תחנת רכבת זו כמו חלק גדול של תחנות הרכבת ממוקמת כך שקשה להגיע אליה ברגל כי היא רחוקה יחסית מהבתים (למרות שיש תחנות הרבה יותר רחוקות ממנה). עקב כך ההגעה אליה היא בעיקר או במכונית או באוטובוסים. הציר המרכזי בו מגיעים המכוניות והאוטובוסים עובר דרך רחוב "רפאל סוויסה" בשכונת בר לב. התושבים במקום מתלוננים על העומס התחבורתי במקום, זיהום האוויר מהתחבורה הציבורית ועל כך שהוזזו המפרצונים להורדת הילדים ההולכים לבית הספר מהאוטובוסים כאשר העירייה המליצה: "לעודד את הילדים להגיע לבית הספר ברגל או באופניים ולצמצם את תנועת הרכבים בשדרות רפאל סוויסה". מה שאפשר לעשות הוא לצמצם את כמות החניות לרכבים ולהגדיל את כמות חניוני האופניים, וכן להסביר לתושבים שזיהום האוויר מהאוטובוסים קטן יותר מאשר ממכוניות ושלילדים הרבה יותר בריא להגיע לבית הספר ברגל או על אופניים עם זה אפשרי - אורח חיים יושבני הוא אחד מסיבות התמותה העיקריות בישראל ואצל הילדים הוא מסוכן במיוחד{{הערה|שי אלבלינג [http://mynetrehovot.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94-386251/9 שבוע לפתיחת תחנת רכבת חדשה במזכרת בתיה: השכנים פתחו במחאה] 6 ביוני 2019, Mynet רחובות}}.

יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית (ראו על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב-5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ-70%. ב-2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב-468 רכבות המופעלות מידי יום ב-12 קווים, היוצאים מ-61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ-65,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/about אודות רכבת ישראל]}}.

אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת, כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל-2011 פחות מ-1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות{{הערה|דוקטור הנריק מלוך [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0301-R0400/R0326/Abstract.pdf סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל] יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה}} זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה{{הערה|חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

−

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב ממונעים אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל-42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.

+

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב ממונעים אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל-42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.

* בישראל, בחיפה, קיימת רכבת תחתית אקולוגית במיוחד: הכרמלית. בניגוד לרכבות הרגילות, האנרגיה העיקרית המניעה אותה לא באה ממנוע אלה הקרונות היורדים במשקלם מניעים את העולים. החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה{{הערה|1=כרמלית חיפה [http://www.carmelithaifa.co.il/?gclid=Cj0KEQiAwMLDBRDCh_r9sMvQ_88BEiQA6zuAQ2wWc_swqiGRJW6JCNt3mkSWxSVpB_n_SZGGb0fo7ccaAtEr8P8HAQ.לציבור הנוסעים] כרמלית חיפה}}. אחרי שהושבתה זמנית בעקבות שריפה נפתחה הכרמלית שוב ב-4 באוקטובר 2018. הפעם יש סיכוי שתהיה נגישה לנכים ותפעל גם בשבת{{הערה|אחיה ראב"ד [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5364066,00.html בפעם השלישית בהיסטוריה: הושקה כרמלית בחיפה] 04.10.2018, ויינט}}. הכרמלית החדשה כוללת 2 רכבות של אחת מהם מסוגלת להסיע 264 נוסעים. מהירותה היא כ-28 קילומטרים לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA כרמלית]]}}.

−

* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 95 קווי אוטובוסים מ-8 חברות שונות הותאמו ל-65 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.

+

* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 95 קווי אוטובוסים מ-8 חברות שונות הותאמו ל-65 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.

−

* בהתחייבויות של ישראל להפחתת פליטות כאשר דובר על הפחתה בנסועה הפרטית הוזכרו הפרויקטים של הרכבת הקלה. ואכן החלה הקמת [[הרכבת הקלה בגוש דן]] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95] וב 2011 החלה לפעול [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D הרכבת הקלה בירושלים].

+

* בהתחייבויות של ישראל להפחתת פליטות כאשר דובר על הפחתה בנסועה הפרטית הוזכרו הפרויקטים של הרכבת הקלה. ואכן החלה הקמת [[הרכבת הקלה בגוש דן]] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95] וב 2011 החלה לפעול [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D הרכבת הקלה בירושלים].

'''הגברת השימוש באופניים:'''

−

* פרויקטים של [[תחבורת אופניים בישראל]], קודמו בהצלחה הכי גדולה, בתל אביב. באמצעות לחץ ציבורי שהביא לפעילות בכיוון מצד העירייה קודמו מספר פרויקטים כמו יצירת [[שבילי אופניים]], השכרת אופניים והעיר הצליחה להגיע להישגים משמעותיים בנושא: בשנת 2014 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כאמצעי תחבורה יחיד כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר העובדים המשתמשים באופניים קבוע יחד עם עוד אמצעים(לדוגמה חלק מהדרך עוברים באוטובוס יחד עם האופניים) היה 28,300, כלומר, כ-20% מהעובדים והלומדים. אורך שבילי האופניים הגיע ל-120 קילומטר. מלבד תל אביב ערים רבות החלו לסלול שבילי אופניים כולל הרצליה, פתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ועוד.

+

* פרויקטים של [[תחבורת אופניים בישראל]], קודמו בהצלחה הכי גדולה, בתל אביב. באמצעות לחץ ציבורי שהביא לפעילות בכיוון מצד העירייה קודמו מספר פרויקטים כמו יצירת [[שבילי אופניים]], השכרת אופניים והעיר הצליחה להגיע להישגים משמעותיים בנושא: בשנת 2014 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כאמצעי תחבורה יחיד כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר העובדים המשתמשים באופניים קבוע יחד עם עוד אמצעים(לדוגמה חלק מהדרך עוברים באוטובוס יחד עם האופניים) היה 28,300, כלומר, כ-20% מהעובדים והלומדים. אורך שבילי האופניים הגיע ל-120 קילומטר. מלבד תל אביב ערים רבות החלו לסלול שבילי אופניים כולל הרצליה, פתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ועוד.

'''מעבר למנועים על גז וחשמל:'''

שורה 180: שורה 180:

על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.

−

מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה של שנת 2016.

+

מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה של שנת 2016.

שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קווי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק.{{הערה|הרשות הארצית לתחבורה ציבורית [https://www.gov.il/he/Departments/news/increase_in_number_of_passengers גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל]}}.

שורה 198: שורה 198:

{| class="wikitable"

|-

−

! שנה !! הרכב הפרטי !! משאיות !! אוטובוסים!! מיניבוסים!! מוניות!! אופנועים !! רכבים מיוחדים

+

! שנה !! הרכב הפרטי !! משאיות !! אוטובוסים!! מיניבוסים!! מוניות!! אופנועים !! רכבים מיוחדים

|-

−

| 2011 || 3,643 || 9,862|| 900 || 742 || 1,687|| 859 || 83

+

| 2011 || 3,643 || 9,862|| 900 || 742 || 1,687|| 859 || 83

|-

| 2012 || 3,654 || 9,347 || 918 || 719 || 1,661 || 834 || 83

|-

−

| 2013 || 3,784 || 9,099 || 950 || 716 || 1,640 || 872 || 82

+

| 2013 || 3,784 || 9,099 || 950 || 716 || 1,640 || 872 || 82

|-

| 2014 || 3,922 || 8,877 || 1,000 || 699 || 1,637 || 882 || 83

שורה 261: שורה 261:

ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}. שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]

−

'''החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ-280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ-80%.''' רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב-80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.{{הערה|1=מיכל רז-חיימוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189914 ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון] 24.05.2017, גלובס}}.

+

'''החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ-280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ-80%.''' רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב-80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.{{הערה|1=מיכל רז-חיימוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189914 ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון] 24.05.2017, גלובס}}.

=== צמצום פליטות גזי חממה באמצעות צמצום שימוש במחשוב===

שורה 284: שורה 284:

דו"ח המים של אדם טבע ודין לשנת 2019]}}. יש צורך בחיסכון במים, שמירה וניקוי של בארות, צמצום השטח הבנוי כעדי להגביר חלחול, ועצירת משבר האקלים. בכל הפרמטרים הממשלה מבצעת צעדים מסוימים אבל לא מספיק כדי לפתור את הבעיה.

==== חסכון במים ====

−

בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ-14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}. [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.

+

בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ-14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}. [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.

−

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.

+

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.

==== טיהור מים ====

שורה 295: שורה 295:

==== התפלת מים ====

−

נכון לשנת 2016 [[התפלת מים בישראל]] היא בהיקף של בשנת בישראל כ-5 42 מיליון מטר קוב {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.

+

נכון לשנת 2016 [[התפלת מים בישראל]] היא בהיקף של בשנת בישראל כ-5 42 מיליון מטר קוב {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.

משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. לפי הנתונים מ-2017 בגלל מחסור במגנזיום מתים כל שנה כ-4,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. במארס 2018 התקבלה ההחלטה להנסות להשיב את המגנזיום למים, הקמת מתקן החלוץ צריכה להתחיל בספטמבר 2018{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}. עם זאת, יש לציין שלהוספה מלאכותית של מגנזיום גם צפויות להיות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות מסוימות[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf].

שורה 302: שורה 302:

Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination

and iodine deficiency:

−

is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL }} ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. לדוגמה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס{{הערה|עידן אפרתי צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3067818 חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס] 14.09.2016, הארץ}} דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד{{הערה|Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen [https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/can-desalinated-seawater-contribute-to-iodinedeficiency-disorders-an-observation-and-hypothesis/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140/core-reader Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis] אוקטובר 2016, Cambridge Core}}.

+

is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL }} ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. לדוגמה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס{{הערה|עידן אפרתי צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3067818 חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס] 14.09.2016, הארץ}} דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד{{הערה|Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen [https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/can-desalinated-seawater-contribute-to-iodinedeficiency-disorders-an-observation-and-hypothesis/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140/core-reader Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis] אוקטובר 2016, Cambridge Core}}.

מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה{{הערה|קרין לויט פרידריך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים] 28.03.2017, ויינט}}. משרד הבריאות פרסם המלצות חדשות בנושא{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx יוד]}} . בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx תזונה בריאה בהריון]}}.

שורה 309: שורה 309:

==== אגירה טובה יותר של מים ====

−

לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. חלק מנושא של [[‏קציר מי נגר]]. הכוונה היא לאפשר למי גשם לחלחל אל מי התהום בקלות במקום לזרום לים או להתאדות. בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי החל משרד השיכון, בשיתוף [[המשרד להגנת הסביבה]], לחייב את [[תכנון עירוני|המתכננים]] לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. {{הערה|המטהר [http://www.hametaher.co.il/water-solutions/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9 איסוף מי גשם]}}.

+

לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. חלק מנושא של [[‏קציר מי נגר]]. הכוונה היא לאפשר למי גשם לחלחל אל מי התהום בקלות במקום לזרום לים או להתאדות. בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי החל משרד השיכון, בשיתוף [[המשרד להגנת הסביבה]], לחייב את [[תכנון עירוני|המתכננים]] לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. {{הערה|המטהר [http://www.hametaher.co.il/water-solutions/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9 איסוף מי גשם]}}.

=== חקלאות ===

שורה 328: שורה 328:

בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות ל[[חניה|חניות]], כחלק מהעלויות החיצוניות של [[רכב פרטי|הרכב הפרטי]] ו[[גינון אינטנסיבי]]. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים(שפ"פים).

−

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש-100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

+

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש-100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

=== עזרה למדינות אחרות ===

שורה 342: שורה 342:

ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה קואליציית "[[דרכים לקיימות]]" את המסמך "[[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל|ישראל ושינויי אקלים 2015]]" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר ל[[אנרגיות מתחדשות]], שינויים ב[[תחבורה בישראל]], בנושא [[בנייה ירוקה]] ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [http://www.sviva.net/Info.php?docId=coaliton_main]

−

בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש ל[[המשרד להגנת הסביבה|שר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים".

+

בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש ל[[המשרד להגנת הסביבה|שר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים".

בשנים 2015 ו 2017 מגמה ירוקה גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא ועוד ארגונים ארגנו את את החלק הישראלי של מצעד האקלים העולמי. במאי 2017 מגמה ירוקה ערכה מספר פעילויות לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, כאשר היא קראה לו ולממשלת ישראל לקיים את [[הסכם פריז]]{{הערה|מעריב אונליין [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-584950 מפגינים קראו לטראמפ לחזור בו ממדיניותו האנטי סביבתית] 18.05.2017 מעריב אונליין}}

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות

שינויים

התמודדות ישראל עם שינויי האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־20:21, 30 במרץ 2021

תפריט ניווט

חיפוש