שורה 15: |
שורה 15: |
| חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות, מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד. | | חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות, מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד. |
| ==מתודולוגיה== | | ==מתודולוגיה== |
− | מספר חוקרים פרסמו המלצות לתהליך של ביצוע מחקר היסטורי סביבתי. כולל Donaldnx Worster, Carolyn Merchant, William Cronon ,ו- Ian Simmons {{הערה|Worster, Donald (ed) (1988). The Ends of the Earth: Perspectives on Modern Environmental History. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0-521-34846-3.}}{{הערה|William Cronon , "The Uses of Environmental History" (Presidential Address, American Society for Environmental History), Environmental History Review, 17:3 (Fall 1993) pp. 1347–1376}} | + | מספר חוקרים פרסמו המלצות לתהליך של ביצוע מחקר היסטורי סביבתי. כולל Donaldnx Worster, Carolyn Merchant, William Cronon ,ו- Ian Simmons {{הערה|Worster, Donald (ed) (1988). The Ends of the Earth: Perspectives on Modern Environmental History. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0-521-34846-3.}}{{הערה|William Cronon , "The Uses of Environmental History" (Presidential Address, American Society for Environmental History), Environmental History Review, 17:3 (Fall 1993) pp. 1347–1376}} |
| | | |
| שלושת נושאי הליבה של Worster הם [[הסביבה הטבעית]] עצמה, [[השפעות סביבתיות|ההשלכות של בני האדם על הסביבה]] והמחשבות של בני האדם על הסביבה. נושאים אלה נחשבים כנקודת התחלה לתלמידים בגלל שהם מכילים כישורים רבים הנדרשים בתחום. חוקרים משתמשים בכלים של היסטוריה ומדעים, תוך דגש על שליטה גבוה במדעי הטבע ובמיוחד ב[[אקולוגיה]]. שיטות להשיג תובנות כוללות מגוון גדול של תחומי מחקר הן ממדעי הטבע והן ממדעי חברה ומדובר בתחום מחקר רב-תחומי. | | שלושת נושאי הליבה של Worster הם [[הסביבה הטבעית]] עצמה, [[השפעות סביבתיות|ההשלכות של בני האדם על הסביבה]] והמחשבות של בני האדם על הסביבה. נושאים אלה נחשבים כנקודת התחלה לתלמידים בגלל שהם מכילים כישורים רבים הנדרשים בתחום. חוקרים משתמשים בכלים של היסטוריה ומדעים, תוך דגש על שליטה גבוה במדעי הטבע ובמיוחד ב[[אקולוגיה]]. שיטות להשיג תובנות כוללות מגוון גדול של תחומי מחקר הן ממדעי הטבע והן ממדעי חברה ומדובר בתחום מחקר רב-תחומי. |
שורה 73: |
שורה 73: |
| | | |
| מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}}{{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI | | מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}}{{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI |
− | EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles | + | EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles |
| Elizabeth Frankenberg | | Elizabeth Frankenberg |
| Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: | | Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: |
שורה 148: |
שורה 148: |
| מכה 9. בשנת 1223 לפני הספירה היה ליקוי חמה באותו האזור. כמו כן האפר מהר הגעש בהחלט יכול לגרום לחושך. | | מכה 9. בשנת 1223 לפני הספירה היה ליקוי חמה באותו האזור. כמו כן האפר מהר הגעש בהחלט יכול לגרום לחושך. |
| | | |
− | מכה 10. הרעלים מהאצות הרעילו את היבול והבכור במשפחה במצרים העתיקה ייתכן ואכל ראשון ממנו במיוחד כאשר עקב הבצורת יש מעט אוכל.{{הערה|N. Joel Ehrenkranz, MDa,* and Deborah A. Sampson [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2442724/ Origin of the Old Testament Plagues: Explications and Implications] יולי 2008, Yale Journal of Biology and Medicine}}{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 בנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 באפריל 2017, Live Science}} | + | מכה 10. הרעלים מהאצות הרעילו את היבול והבכור במשפחה במצרים העתיקה ייתכן ואכל ראשון ממנו במיוחד כאשר עקב הבצורת יש מעט אוכל.{{הערה|N. Joel Ehrenkranz, MDa,* and Deborah A. Sampson [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2442724/ Origin of the Old Testament Plagues: Explications and Implications] יולי 2008, Yale Journal of Biology and Medicine}}{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 בנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 באפריל 2017, Live Science}} |
| | | |
| יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, כי הוא גרם צריכת מים גבוהה.{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 בנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}} בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. | | יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, כי הוא גרם צריכת מים גבוהה.{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 בנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}} בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. |