שינויים

;הומוגנית בקרב יצרנים:

;הומוגנית בקרב יצרנים:

* כל היצרנים הם בעלי אותו גודל (אותה כמות עובדים, אותה כמות הון תעשייתי, אותה כמות כסף) ויש להם אותו מבנה הוצאות והכנסות.  

* כל היצרנים הם בעלי אותו גודל (אותה כמות עובדים, אותה כמות הון תעשייתי, אותה כמות כסף) ויש להם אותו מבנה הוצאות והכנסות.  

* כל היצרנים מסוגלים לשנות מרכיבי התנהגות שלהם כמו לפטר או לשכור עובדים, להעלות מחירים וכו' באותם קבועי זמן.

* כל היצרנים מסוגלים לשנות מרכיבי התנהגות שלהם כמו לפטר או לשכור עובדים, להעלות מחירים וכו' באותם קבועי זמן.

* לכל היצרנים בשוק יש אותה גישה להלוואות וכן לגורמים פוליטיים שעשויים להשפיע על חוקי המשחק ועל מכרזים ממשלתיים.  

* לכל היצרנים בשוק יש אותה גישה להלוואות וכן לגורמים פוליטיים שעשויים להשפיע על חוקי המשחק ועל מכרזים ממשלתיים.  

* כל המוצרים יכולים להיווצר בלי תלות של אחד בשני - לדוגמה ניתן לייצר [[חיטה]] וניתן לייצר לחם בלי תלות אחד בשני. ניתן לייצר את כלל המוצרים בשוק בלי קשר לכמות [[חומרי גלם]] ולכמות ה[[אנרגיה]] שאותה ניתן להפיק. הנחות אלה מתנגשות הן עם הכימיה והן הפיזיקה, [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] מצביעים על כך שאנרגיה היא תנאי בסיסי לייצור של כל מוצר או שירות על פי חוקי התרמודינמיקה.  

* כל המוצרים יכולים להיווצר בלי תלות של אחד בשני - לדוגמה ניתן לייצר [[חיטה]] וניתן לייצר לחם בלי תלות אחד בשני. ניתן לייצר את כלל המוצרים בשוק בלי קשר לכמות [[חומרי גלם]] ולכמות ה[[אנרגיה]] שאותה ניתן להפיק. הנחות אלה מתנגשות הן עם הכימיה והן הפיזיקה, [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] מצביעים על כך שאנרגיה היא תנאי בסיסי לייצור של כל מוצר או שירות על פי חוקי התרמודינמיקה.  

* [[גמישות הביקוש]] של כל המוצרים היא זהה. הנחה הפוכה היא כי יש מוצרים בעלי [[ביקוש קשיח]] (כמו מזון, ובמיוחד מזון לא מעובד בקרב עניים) לעומת מוצרים בעלי גמישות עם גמישות ביקוש גבוהה כמו קוויאר או טיסות לחופשה בחו"ל.  

* [[גמישות הביקוש]] של כל המוצרים היא זהה. הנחה הפוכה היא כי יש מוצרים בעלי [[ביקוש קשיח]] (כמו מזון, ובמיוחד מזון לא מעובד בקרב עניים) לעומת מוצרים בעלי גמישות עם גמישות ביקוש גבוהה כמו קוויאר או טיסות לחופשה בחו"ל.  

* ניתן לברר את איכות המוצרים באותה קלות. הנחה אחרת היא כי יש מוצרים שקשה לברר את האיכות שלהם - לדוגמה קשה לדעת את איכות הניתוח או הטיפול הרפואי - ייתכן שהחולה מת למרות טיפול מוצלח וייתכן גם ריפוי למרות העדר טיפול או טיפול לקוי.  

* ניתן לברר את איכות המוצרים באותה קלות. הנחה אחרת היא כי יש מוצרים שקשה לברר את האיכות שלהם - לדוגמה קשה לדעת את איכות הניתוח או הטיפול הרפואי - ייתכן שהחולה מת למרות טיפול מוצלח וייתכן גם ריפוי למרות העדר טיפול או טיפול לקוי.  

* הומוגניות ביחס לתרומת המוצרים לרווחה - הן ניתוח מציל חיים והן מוצרים אחרים כמו מנת קוקאין או מוצרי מותרות כמו שמלה מפוארת נחשבים כתורמים לרווחה רק על סמך המחיר שלהם בשוק. בניגוד לכן [[מנפרד מקס-ניף]] מניח קיום של מוצרים שתורמים לרווחה בצורה הוליסטית לעומת כאלה שמספקים מענה בתחום אחד ובמקביל מייצרים בעיות אחרות.  

* הומוגניות ביחס לתרומת המוצרים לרווחה - הן ניתוח מציל חיים והן מוצרים אחרים כמו מנת קוקאין או מוצרי מותרות כמו שמלה מפוארת נחשבים כתורמים לרווחה רק על סמך המחיר שלהם בשוק. בניגוד לכן [[מנפרד מקס-ניף]] מניח קיום של מוצרים שתורמים לרווחה בצורה הוליסטית לעומת כאלה שמספקים מענה בתחום אחד ובמקביל מייצרים בעיות אחרות.  

* הומוגניות של בעלות וצריכה של מוצרים - רוב הניתוח הכלכלי מתייחס למוצרים פרטיים - מוצרים שניתן למנוע גישה למוצר אם לא שילמת עליו ([[מוצר בלבדי]]) ואם צרכן צורך מוצר הוא לא זמין לצרכנים אחרים ([[מוצר יריבי]]). לעומת הנחה זו כלכלנים מבחינים בין [[מוצר בלבדי]] למוצר שאינו כזה - לדוגמה אם אני רואה זיקוקים זה לא מפריע לאדם אחר להנות מהם. מידע וידע הם מוצרים לא בלבדיים וכך גם בטחון ועוד. בנוסף יש מוצרים שקשה למנוע ממי שלא שילם עליהם להנות מהם לדוגמה מוזיקה באינטרנט או בטחון לאומי, חיסונים וכו', מוצרים שהם גם לא בלבדיים וגם קשה למנוע גישה אליהם הם [[מוצר ציבורי]].  

* הומוגניות של בעלות וצריכה של מוצרים - רוב הניתוח הכלכלי מתייחס למוצרים פרטיים - מוצרים שניתן למנוע גישה למוצר אם לא שילמת עליו ([[מוצר בלבדי]]) ואם צרכן צורך מוצר הוא לא זמין לצרכנים אחרים ([[מוצר יריבי]]). לעומת הנחה זו כלכלנים מבחינים בין [[מוצר בלבדי]] למוצר שאינו כזה - לדוגמה אם אני רואה זיקוקים זה לא מפריע לאדם אחר להנות מהם. מידע וידע הם מוצרים לא בלבדיים וכך גם בטחון ועוד. בנוסף יש מוצרים שקשה למנוע ממי שלא שילם עליהם להנות מהם לדוגמה מוזיקה באינטרנט או בטחון לאומי, חיסונים וכו', מוצרים שהם גם לא בלבדיים וגם קשה למנוע גישה אליהם הם [[מוצר ציבורי]].  

* לכל הסוכנים במשק יש אותה גישה לקבלת הלוואות. תמורת כל שקל שהם מקבלים מבנקים או מלווים אחרים הם צריכים לשלם אותה ריבית והם מקבלים את ההלוואות תמורת בטחונות דומים.  

* לכל הסוכנים במשק יש אותה גישה לקבלת הלוואות. תמורת כל שקל שהם מקבלים מבנקים או מלווים אחרים הם צריכים לשלם אותה ריבית והם מקבלים את ההלוואות תמורת בטחונות דומים.  

* כל האנשים והסוכנים הם ישרים באותה המידה, ויגיבו באותו אופן לתמריצים שונים כמו הגדלת הענישה על עבירות, הגדלת הסיכוי לתפיסה והגדלת הפיתוי של עשיית העבירה.

* כל האנשים והסוכנים הם ישרים באותה המידה, ויגיבו באותו אופן לתמריצים שונים כמו הגדלת הענישה על עבירות, הגדלת הסיכוי לתפיסה והגדלת הפיתוי של עשיית העבירה.

* לכל הסוכנים אותה כמות של ילדים - לכן הם מושפעים באופו דומה מהתייקרות החינוך, הביגוד והמזון. דוגמה להבדל היא גם ביחס לרכוש - אם למשפחה יש 2 דירות אבל יש לה ילד אחד או 10 ילדים כמות הרכוש לילד היא שונה. אין התחשבות באסטרטגיות השקעה שונות בילדים ([[סלקציה ל-r/K]])

* לכל הסוכנים אותה כמות של ילדים - לכן הם מושפעים באופו דומה מהתייקרות החינוך, הביגוד והמזון. דוגמה להבדל היא גם ביחס לרכוש - אם למשפחה יש 2 דירות אבל יש לה ילד אחד או 10 ילדים כמות הרכוש לילד היא שונה. אין התחשבות באסטרטגיות השקעה שונות בילדים ([[סלקציה ל-r/K]])

* הומוגניות של סביבה טבעית - ההנחה היא בדרך כלל שהסביבה הטבעית ממילא אינה תורמת לתהליך הייצור ואינה משפיעה גם על הרווחה החברתית או על הצרכנים ולכן סביבה זו היא הומוגנית. אין הבדלים בין [[זיהום אוויר|איכות האוויר]] עבור צרכנים שונים או עבור ישובים שונים, אין הבדלים בין מדינות שונות ביחס לאקלים ולכן לדוגמה ההנחה היא כי עניים בהודו ועניים בקנדה שישנים בחוץ הם במצב דומה, אין הבדלים בין מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין שונות וכו'.

* הומוגניות של סביבה טבעית - ההנחה היא בדרך כלל שהסביבה הטבעית ממילא אינה תורמת לתהליך הייצור ואינה משפיעה גם על הרווחה החברתית או על הצרכנים ולכן סביבה זו היא הומוגנית. אין הבדלים בין [[זיהום אוויר|איכות האוויר]] עבור צרכנים שונים או עבור ישובים שונים, אין הבדלים בין מדינות שונות ביחס לאקלים ולכן לדוגמה ההנחה היא כי עניים בהודו ועניים בקנדה שישנים בחוץ הם במצב דומה, אין הבדלים בין מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין שונות וכו'.

לא רק שעל הפירמה לשכנע [[נישת שוק]] מסויימת לקנות את המוצר שלה – לדוגמה, לשכנע קונים לקנות מכוניות וולוו – עליה גם לשכנע משקיעים ובנקים שההוצאה של בניית מפעל גדול מספיק בכדי לייצר למען שתי נישות השוק שווה את הסיכון. לפיכך, עם הקושי של שיווק מעבר לנישה של המוצר שלך הולכת גם הבעיה של גיוס כספים. האשראי המוגבל של פירמות רבות, פירושו שפירמה יכולה לגייס כמות מוגבלת של הון ברמה הנוכחית של הריבית. לפי קין המגבלה בגיוס ההון לפירמה כלשהי היא לרוב התוצאה הישירה מכך שידוע שפירמה מסויימת לא מסוגלת להגדיל את מכירותיה מחוץ לשוק המסויים שלה ללא הגדלה משמעותית של הוצאות הפרסום. (סראפה 1926).

לא רק שעל הפירמה לשכנע [[נישת שוק]] מסויימת לקנות את המוצר שלה – לדוגמה, לשכנע קונים לקנות מכוניות וולוו – עליה גם לשכנע משקיעים ובנקים שההוצאה של בניית מפעל גדול מספיק בכדי לייצר למען שתי נישות השוק שווה את הסיכון. לפיכך, עם הקושי של שיווק מעבר לנישה של המוצר שלך הולכת גם הבעיה של גיוס כספים. האשראי המוגבל של פירמות רבות, פירושו שפירמה יכולה לגייס כמות מוגבלת של הון ברמה הנוכחית של הריבית. לפי קין המגבלה בגיוס ההון לפירמה כלשהי היא לרוב התוצאה הישירה מכך שידוע שפירמה מסויימת לא מסוגלת להגדיל את מכירותיה מחוץ לשוק המסויים שלה ללא הגדלה משמעותית של הוצאות הפרסום. (סראפה 1926).

   

   

ניתן לחשוב שניתן להציל את התאוריה הכלכלית גם על ידי הוספת עלויות השיווק לעלויות הייצור, ועל ידי וכך יצירה של עקומת עלות שולית עולה. סראפה מציין כי יש לפחות 3 פגמים בכך. ראשית, מדובר בעיוות של האמת – שיווק אינו עלות של ייצור, אלא עלות של הפצה. שנית, הדבר אינו עקבי עם הנחת היסוד בכלכלה נאו-קלאסית, שהעלות השולית עולה בגלל תפוקה שולית פוחתת. שלישית, זה לא סביר לעשות כן, בהקשר של התאוריה הכלכלית של הפירמה. אין טעם "לשמור" את הקונספט של עקומת עלות-שולית עולה על ידי הכנסת עלויות שיווק, היות והדבר מצריך הכרה בכך שהמוצר של פירמה אחת שונה ממוצר אחר. אם המוצרים שונים בין פירמה לפירמה, אזי המוצרים כבר אינם הומוגניים, דבר הוא הנחה הכרחית לתאוריה של [[תחרות משוכללת]]. הרבה יותר לגיטימי להתייחס לשיווק כעלות של שיווק, שמטרתה היא לשנות את הביקוש שניצב בפני פירמה בודדת.  

ניתן לחשוב שניתן להציל את התאוריה הכלכלית גם על ידי הוספת עלויות השיווק לעלויות הייצור, ועל ידי וכך יצירה של עקומת עלות שולית עולה. סראפה מציין כי יש לפחות 3 פגמים בכך. ראשית, מדובר בעיוות של האמת – שיווק אינו עלות של ייצור, אלא עלות של הפצה. שנית, הדבר אינו עקבי עם הנחת היסוד בכלכלה נאו-קלאסית, שהעלות השולית עולה בגלל תפוקה שולית פוחתת. שלישית, זה לא סביר לעשות כן, בהקשר של התאוריה הכלכלית של הפירמה. אין טעם "לשמור" את הקונספט של עקומת עלות-שולית עולה על ידי הכנסת עלויות שיווק, היות והדבר מצריך הכרה בכך שהמוצר של פירמה אחת שונה ממוצר אחר. אם המוצרים שונים בין פירמה לפירמה, אזי המוצרים כבר אינם הומוגניים, דבר הוא הנחה הכרחית לתאוריה של [[תחרות משוכללת]]. הרבה יותר לגיטימי להתייחס לשיווק כעלות של שיווק, שמטרתה היא לשנות את הביקוש שניצב בפני פירמה בודדת.  

לפי [[סטיב קין]], אם סראפה צודק, אזי הדימוי הפופולרי והנפוץ ביותר של התאוריה הכלכלית, עקומת ביקוש יורדת ועקומת היצע עולה המצטלבות יחדיו לקביעת שיווי משקל של מחירים, הוא אשליה. במקום פירמות המייצרות בנקודה בה העלות השולית שווה להכנסה השולית, ההכנסה השולית של היחידה האחרונה שנמכרת תהיה בדרך כלל גבוהה בצורה משמעותית מהעלות השולית של ייצור היחידה, והתפוקה תרוסן, לא על ידי העלות השולית, אלא על ידי העלות והקושי של הרחבת המכירות על חשבון מכירות של מתחרים.

לפי [[סטיב קין]], אם סראפה צודק, אזי הדימוי הפופולרי והנפוץ ביותר של התאוריה הכלכלית, עקומת ביקוש יורדת ועקומת היצע עולה המצטלבות יחדיו לקביעת שיווי משקל של מחירים, הוא אשליה. במקום פירמות המייצרות בנקודה בה העלות השולית שווה להכנסה השולית, ההכנסה השולית של היחידה האחרונה שנמכרת תהיה בדרך כלל גבוהה בצורה משמעותית מהעלות השולית של ייצור היחידה, והתפוקה תרוסן, לא על ידי העלות השולית, אלא על ידי העלות והקושי של הרחבת המכירות על חשבון מכירות של מתחרים.

===יוקר המחייה ומדד המחירים לצרכן===

===יוקר המחייה ומדד המחירים לצרכן===

בניתוח כלכלי רגיל מניחים כי סל המוצרים הוא זהה לצרכנים עשירים ועניים. מכאן מגיעים למושגים כמו [[מדד המחירים לצרכן]]. אבל ניתוח של הוצאות צרכנים עניים ועשירים ביחס לסוגי תצרוכת שונים מצביע על הבדלים - צרכן עני יותר מוציא אחוז גבוה יותר על צריכת מזון ודיור ביחס לצרכן עשיר. יש מוצרים שמחירם כלל אינו מופיע בסל המוצרים של הצרכן העני, כמו קוויאר, יאכטות, בתי מלון של 5 כוכבים, מגורי במגדלי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד ולכן התייקרות של מוצרים אלה לא תשפיע עליו. בספר [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)|עולם מלא, צלחות ריקות]] טוען [[לסטר בראון]] כי התייקרות המזון משפיעה באופן שונה על בני אדם במדינות שונות (וניתוח כזה חל גם על עניים ועשירים בתוך אותה מדינה). מתוך כלל הכסף שתושבי ארצות הברית מוציאים על מזון, רק 14% מגיעים לחקלאים, שאר הכסף הולך למימון של הובלת המזון, עיבוד המזון ושיווק המזון. כך שאם מחירי גרעיני התבואה כמו [[חיטה]], [[תירס]] או [[אורז]] גדלו פי 2 מאז שנת 2000 (ראו [[בטחון תזונתי]], הצרכנים מערביים רואים רק התייקרות קטנה יחסית במחירי המזון. לעומת זאת תושבים עניים בהודו לדוגמה, שקונים גרעיני חיטה גולמיים כדי לטחון אותם בבית, רואים התייקרות של פי 2 בעלויות המזון שלהם.  

בניתוח כלכלי רגיל מניחים כי סל המוצרים הוא זהה לצרכנים עשירים ועניים. מכאן מגיעים למושגים כמו [[מדד המחירים לצרכן]]. אבל ניתוח של הוצאות צרכנים עניים ועשירים ביחס לסוגי תצרוכת שונים מצביע על הבדלים - צרכן עני יותר מוציא אחוז גבוה יותר על צריכת מזון ודיור ביחס לצרכן עשיר. יש מוצרים שמחירם כלל אינו מופיע בסל המוצרים של הצרכן העני, כמו קוויאר, יאכטות, בתי מלון של 5 כוכבים, מגורי במגדלי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד ולכן התייקרות של מוצרים אלה לא תשפיע עליו. בספר [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)|עולם מלא, צלחות ריקות]] טוען [[לסטר בראון]] כי התייקרות המזון משפיעה באופן שונה על בני אדם במדינות שונות (וניתוח כזה חל גם על עניים ועשירים בתוך אותה מדינה). מתוך כלל הכסף שתושבי ארצות הברית מוציאים על מזון, רק 14% מגיעים לחקלאים, שאר הכסף הולך למימון של הובלת המזון, עיבוד המזון ושיווק המזון. כך שאם מחירי גרעיני התבואה כמו [[חיטה]], [[תירס]] או [[אורז]] גדלו פי 2 מאז שנת 2000 (ראו [[בטחון תזונתי]], הצרכנים מערביים רואים רק התייקרות קטנה יחסית במחירי המזון. לעומת זאת תושבים עניים בהודו לדוגמה, שקונים גרעיני חיטה גולמיים כדי לטחון אותם בבית, רואים התייקרות של פי 2 בעלויות המזון שלהם.  

===כלכלה עירונית===

===כלכלה עירונית===

===אי שוויון פוליטי ויעילות של רגולציה===

===אי שוויון פוליטי ויעילות של רגולציה===

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית. היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית. היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

===גישה לשוק ההון===

===גישה לשוק ההון===

===אי שוויון בריאותי וניתוח של מגמות חסכון===

===אי שוויון בריאותי וניתוח של מגמות חסכון===

חלק ממנגנון של [[אי שוויון בריאותי]] נובע מבעיות של [[תזונה בריאה]] והרגלי בריאות נוספים בין ענים לעשירים. לדוגמה במדינות מערביות [[עישון ועוני|רווח יותר בין עניים]] ובין לא משכילים. ונפוצה יותר צריכה של [[משקאות ממותקים]] ומוצרים נוספים המכילים [[סוכר]] דבר הגורם ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|בעיות בריאותיות הנגרמות מסוכר]] כמו [[סוכרת]] או [[מחלות לב]]. פירוש הדבר מבחינת הניתוח הכלכלי הוא שבחינת ההוצאות על מזון לדוגמה לא לוקחת בחשבון מנגנון של "אנטי-חסכון" או כלכלת אוברדרפט שקיימת בקרב עניים בדמות צריכת מזון לא בריא והוצאות על עישון.

חלק ממנגנון של [[אי שוויון בריאותי]] נובע מבעיות של [[תזונה בריאה]] והרגלי בריאות נוספים בין ענים לעשירים. לדוגמה במדינות מערביות [[עישון ועוני|רווח יותר בין עניים]] ובין לא משכילים. ונפוצה יותר צריכה של [[משקאות ממותקים]] ומוצרים נוספים המכילים [[סוכר]] דבר הגורם ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|בעיות בריאותיות הנגרמות מסוכר]] כמו [[סוכרת]] או [[מחלות לב]]. פירוש הדבר מבחינת הניתוח הכלכלי הוא שבחינת ההוצאות על מזון לדוגמה לא לוקחת בחשבון מנגנון של "אנטי-חסכון" או כלכלת אוברדרפט שקיימת בקרב עניים בדמות צריכת מזון לא בריא והוצאות על עישון.

===בעיות קיימות===

===בעיות קיימות===

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Homoscedasticity הומוסקדסטיות] - הנחה של הומוגניות של שונות המשתנים (מה גודל הסטייה שלהם מהממוצע) במחקר סטטיסטי

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Homoscedasticity הומוסקדסטיות] - הנחה של הומוגניות של שונות המשתנים (מה גודל הסטייה שלהם מהממוצע) במחקר סטטיסטי

* Alan Kirman, [http://link.springer.com/article/10.1007/s11403-006-0005-8 Heterogeneity in Economics], Journal of Economic Interaction and Coordination, May 2006, Volume 1, Issue 1, pp 89-117

* Alan Kirman, [http://link.springer.com/article/10.1007/s11403-006-0005-8 Heterogeneity in Economics], Journal of Economic Interaction and Coordination, May 2006, Volume 1, Issue 1, pp 89-117

* David G. Hoopes,Tammy L. Madsen, Gordon Walker [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/smj.356/abstract Guest editors' introduction to the special issue: why is there a resource-based view? Toward a theory of competitive heterogeneity], Strategic Management Journal,12 September 2003

* David G. Hoopes,Tammy L. Madsen, Gordon Walker [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/smj.356/abstract Guest editors' introduction to the special issue: why is there a resource-based view? Toward a theory of competitive heterogeneity], Strategic Management Journal,12 September 2003

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==