שינויים

'''המאבק נגד כביש חוצה ישראל''' הוא מאבק חברתי-סביבתי שניהלו ארגונים ופעילים בישראל נגד סלילתו של כביש 6 בשנים 1993-2002. בין הארגונים שפעלו נגד הכביש היו ו[[החברה להגנת הטבע]] ו[[אדם טבע ודין]] [[מגמה ירוקה]] ו[[פעולה ירוקה]]. ההתנגדות לכביש נבעה משני טעמים עיקריים - טיעונים נגד סלילת הכביש עקב נזקים ישירים שהוא יגרום (לדוגמה שטח שהכביש יצרוך וכו') וטיעון למען [[תכנון ארוך טווח]] של [[תחבורה בישראל]] לפיו כבישים מהירים כמו חוצה ישראל מעודדים [[פרבור]] ומתפקדים כחלק מ[[ביקוש מושרה]] בתחום הכבישים והמכוניות.  

'''המאבק נגד כביש חוצה ישראל''' הוא מאבק חברתי-סביבתי שניהלו ארגונים ופעילים בישראל נגד סלילתו של כביש 6 בשנים 1993-2002. בין הארגונים שפעלו נגד הכביש היו ו[[החברה להגנת הטבע]] ו[[אדם טבע ודין]] [[מגמה ירוקה]] ו[[פעולה ירוקה]]. ההתנגדות לכביש נבעה משני טעמים עיקריים - טיעונים נגד סלילת הכביש עקב נזקים ישירים שהוא יגרום (לדוגמה שטח שהכביש יצרוך וכו') וטיעון למען [[תכנון ארוך טווח]] של [[תחבורה בישראל]] לפיו כבישים מהירים כמו חוצה ישראל מעודדים [[פרבור]] ומתפקדים כחלק מ[[ביקוש מושרה]] בתחום הכבישים והמכוניות.  

המאבק כלל מספר שלבים ועורר דיון ציבורי משמעותי ומאבק שטח ממושך. מול המאבק התקיים מאבק נגדי שכלל גם טענות לפיהן מדובר ב"שומרי טבע יפי נפש" שרוצים להציל את "שפירית הביצה". בסופו של דבר נסלל הכביש. במאבק בכביש חוצה ישראל היו חסרים תכנית פעולה מסודרת וארוכת טווח, גוף מרכז הממוקד במאבק בכביש באופן מתמשך ובלעדי, שיתוף פעולה יעיל בין הגופים השונים שנאבקו בכביש, בסיס ידע מסודר והמשכיות.{{הערה|שם=מייזליש|1=מיכל מייזליש, [http://jerusaleminstitute.org.il/?cmd=publication.157&act=read&id=271#.XKDXOfOqqko המאבק בכביש חוצה ישראל - תיעוד מאבק סביבתי, 2005], מכון ירושלים לחקר מדיניות}}

המאבק כלל מספר שלבים ועורר דיון ציבורי משמעותי ומאבק שטח ממושך. מול המאבק התקיים מאבק נגדי שכלל גם טענות לפיהן מדובר ב"שומרי טבע יפי נפש" שרוצים להציל את "שפירית הביצה". בסופו של דבר נסלל הכביש. במאבק בכביש חוצה ישראל היו חסרים תכנית פעולה מסודרת וארוכת טווח, גוף מרכז הממוקד במאבק בכביש באופן מתמשך ובלעדי, שיתוף פעולה יעיל בין הגופים השונים שנאבקו בכביש, בסיס ידע מסודר והמשכיות.{{הערה|שם=מייזליש|1=מיכל מייזליש, [http://jerusaleminstitute.org.il/?cmd=publication.157&act=read&id=271#.XKDXOfOqqko המאבק בכביש חוצה ישראל - תיעוד מאבק סביבתי, 2005], מכון ירושלים לחקר מדיניות}}

==מאבק ציבורי==

==מאבק ציבורי==

באפריל 1997 החל ארגון [[פעולה ירוקה]] להיות פעיל במאבק. התקיימה הפגנה בעת חנוכת מחלף בן שמן, שהפכה לחסימת הכביש ויצרה עימות עם המשטרה. ביוני 1997 קיים ארגון [[מגמה ירוקה]] את הפגנה הגדולה הראשונה נגד כביש 6, ההפגנה התקיימה מול תחנת רכבת ארלוזורוב בתל אביב, בהשתתפות מעל ממאתיים איש. בנובמבר 1997 התקיים הפנינג נגד הכביש בנמל תל אביב, שאורגן בעיקר על ידי [[פעולה ירוקה]], בהשתתפות זמרים ידועים. אלפי אנשים הגיעו לאירוע.{{הערה|שם=מייזליש}}

באפריל 1997 החל ארגון [[פעולה ירוקה]] להיות פעיל במאבק. התקיימה הפגנה בעת חנוכת מחלף בן שמן, שהפכה לחסימת הכביש ויצרה עימות עם המשטרה. ביוני 1997 קיים ארגון [[מגמה ירוקה]] את הפגנה הגדולה הראשונה נגד כביש 6, ההפגנה התקיימה מול תחנת רכבת ארלוזורוב בתל אביב, בהשתתפות מעל ממאתיים איש. בנובמבר 1997 התקיים הפנינג נגד הכביש בנמל תל אביב, שאורגן בעיקר על ידי [[פעולה ירוקה]], בהשתתפות זמרים ידועים. אלפי אנשים הגיעו לאירוע.{{הערה|שם=מייזליש}}

בינואר 1998 החברה להגנת הטבע פרסמה מודעה בעיתונות "גם הציבור קובע: עוצרים את כביש חוצה ישראל". המודעה מכילה סקר לפיו 58% מהציבור מתנגדים לפרוייקט.

בינואר 1998 החברה להגנת הטבע פרסמה מודעה בעיתונות "גם הציבור קובע: עוצרים את כביש חוצה ישראל". המודעה מכילה סקר לפיו 58% מהציבור מתנגדים לפרוייקט.

לפי [[נתונים על תחבורה בישראל|נתוני התחבורה בישראל]], יש עליה מתמדת הן בבעלות על מכוניות בישראל והן בנסועה במכוניות.

לפי [[נתונים על תחבורה בישראל|נתוני התחבורה בישראל]], יש עליה מתמדת הן בבעלות על מכוניות בישראל והן בנסועה במכוניות.

[http://www.cbs.gov.il/www/publications17/rt0417/pdf/t04_34.pdf] לפי פעילי סביבה ומתכננים עירוניים הדבר הגיוני נוכח הנושא של [[ביקוש מושרה]] ועידוד הנסיעות והבעלות על מכוניות עקב תהליכי [[פרבור]] שבהם קשה להגיע למקומות בלי מכוניות וקשה להפעיל תחבורה ציבורית עקב הבנייה המפוזרת. העליה בשני הפרמטרים הם מהירה בהרבה לעומת שטח הכבישים החדשים.  

[http://www.cbs.gov.il/www/publications17/rt0417/pdf/t04_34.pdf] לפי פעילי סביבה ומתכננים עירוניים הדבר הגיוני נוכח הנושא של [[ביקוש מושרה]] ועידוד הנסיעות והבעלות על מכוניות עקב תהליכי [[פרבור]] שבהם קשה להגיע למקומות בלי מכוניות וקשה להפעיל תחבורה ציבורית עקב הבנייה המפוזרת. העליה בשני הפרמטרים הם מהירה בהרבה לעומת שטח הכבישים החדשים.  

בשנת 2016 העריכו משרד האוצר, משרד התחבורה וגופי התכנון כי פקקי תנועה עולים למשק 35 מיליארד ש"ח בשנה, וכי ללא שינוי המצב הקיים, העלות תגיע ל-70 מיליארד ש"ח בשנה עד שנת 2040. {{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html פלוג: "ללא שינוי מהותי, הנזק השנתי מהפקקים יוכפל ל-70 מיליארד שקל ב-2040"], כלכליסט, 03.07.2018}} בשנים האחרונות משרד התחבורה מקדם בניית רכבות ומקדם את הנושא של [[תחבורה ציבורית בישראל]]. יותר ויותר מומחי תחבורה טוענים כי הוספת כבישים והמשך הפרבור מחריפים את מצב [[פקקי התנועה בישראל]] וכי יש להשקיע מאמצים בצעדים כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוניות מתחדשת]], [[הליכתיות]], [[תחבורת אופניים]] וכדומה.

בשנת 2016 העריכו משרד האוצר, משרד התחבורה וגופי התכנון כי פקקי תנועה עולים למשק 35 מיליארד ש"ח בשנה, וכי ללא שינוי המצב הקיים, העלות תגיע ל-70 מיליארד ש"ח בשנה עד שנת 2040. {{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html פלוג: "ללא שינוי מהותי, הנזק השנתי מהפקקים יוכפל ל-70 מיליארד שקל ב-2040"], כלכליסט, 03.07.2018}} בשנים האחרונות משרד התחבורה מקדם בניית רכבות ומקדם את הנושא של [[תחבורה ציבורית בישראל]]. יותר ויותר מומחי תחבורה טוענים כי הוספת כבישים והמשך הפרבור מחריפים את מצב [[פקקי התנועה בישראל]] וכי יש להשקיע מאמצים בצעדים כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוניות מתחדשת]], [[הליכתיות]], [[תחבורת אופניים]] וכדומה.

==ראו גם==

==ראו גם==