שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''הברונים השודדים''' (באנגלית: '''Robber barons''') הוא כינוי גנאי שניתן לקבוצה בולטת של אנשי עסקים מסוף מלחמת האזרחים ועד סוף המאה ה-19 בארצות הברית, שהואשמו בשימוש בניצול [[קשרי הון-שלטון]], שחיתות ושיטות נוספות כדי להתעשר, לצבור כוח פוליטי, למנוע תחרות ולשמור על [[מונופול|מונופולים]] או [[קרטל|קרטלים]] שלהם ועל השפעה על הממשל. מקורו של הכינוי הוא מימי הביניים, אז ניתן כינוי דומה לבעלי אדמות גרמנים שגבו סכומי עתק מספינות שעברו בנחלותיהם, לאורך הנהר ריין. הכינוי זכה לפופולריות בעקבות שם ספרו של ההיסטוריון מתיו ג'וזפסון מ-1934, תקופת [[השפל הגדול]]. | + | '''הברונים השודדים''' (באנגלית: '''Robber barons''') הוא כינוי גנאי שניתן לקבוצה בולטת של אנשי עסקים מסוף מלחמת האזרחים ועד סוף המאה ה-19 בארצות הברית, שהואשמו בשימוש בניצול [[קשרי הון-שלטון]], שחיתות ושיטות נוספות כדי להתעשר, לצבור כוח פוליטי, למנוע תחרות ולשמור על [[מונופול|מונופולים]] או [[קרטל|קרטלים]] שלהם ועל השפעה על הממשל. מקורו של הכינוי הוא מימי הביניים, אז ניתן כינוי דומה לבעלי אדמות גרמנים שגבו סכומי עתק מספינות שעברו בנחלותיהם, לאורך הנהר ריין. הכינוי זכה לפופולריות בעקבות שם ספרו של ההיסטוריון מתיו ג'וזפסון מ-1934, תקופת [[השפל הגדול]]. |
| [[קובץ:PUCK-Monopoly Millionaires Dividing the Country.jpg|ממוזער|300px|מיליונרים [[מונופול|מונופוליסטים]] מחלקים את ארצות הברית עם הכותרת- "תנו להם את הכל, ונגמרו עם זה!". קריקטורה משנת 1882 במגזין הסטירי Puck, אודות "הברונים השודדים".]] | | [[קובץ:PUCK-Monopoly Millionaires Dividing the Country.jpg|ממוזער|300px|מיליונרים [[מונופול|מונופוליסטים]] מחלקים את ארצות הברית עם הכותרת- "תנו להם את הכל, ונגמרו עם זה!". קריקטורה משנת 1882 במגזין הסטירי Puck, אודות "הברונים השודדים".]] |
| | | |
שורה 8: |
שורה 8: |
| בתחילה זכו העשירים החדשים שצמחו לאחר המלחמה ליחס חם. נראה היה שהם מייצגים את רוח התקופה ואת הקפיטליזם החיובי - הם בנו את עושרם במו ידיהם וזכו לעושר רב. בהדרגה הבינו הוגים רבים כי העושר הרב של חלק מהיזמים נגרם בשל היכולת שלהם לאיים או לחסום מתחרים, לשמור על [[מונופול]] מול צרכנים ועל [[מונופסון]] מול ספקים, לתאם מחירים ותנאים רבים נוספים מול מתחרים, לקבל סבסוד בצורות רבות מהממשל - בצורת מכרזים תפורים, הנחות במיסים, קבלת אדמות במחירים נמוכים בצורה קיצונית וכו', להפעיל שיטות בריוניות מול עובדים שאיימו בשביתות, להשפיע על אכיפת חוקים ועל שופטים ושוטרים כדי לאכוף חוקים בצורה שנוחה להם ועוד. הביקורת על הברונים גברה והפכה נרחבת יותר. כתגובה לכך קמה [[התנועה הפרוגרסיבית]] בארצות הברית, שזכתה לפופולריות הן במפלגה הרפובליקנית, והן במפלגה הדמוקרטית, עם הזמן מונופולים נשברו על ידי הממשלה ושיטות שונות של עסקים לחסום תחרות או להנות מסיוע הממשלה כדי לזכות ביתרונות לא הוגנים נחסמו. דוגמה אחת לצעדים אלה כוללים את [[הממונה על ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים]] שקובע שהגבל עסקי הוא דבר לא חוקי. החוק נקרא באנגלית - אנטי-טרסט - על שם הטרסטים שהוקמו על ידי הברונים השודדים בראשות ג'י פי. מורגן. | | בתחילה זכו העשירים החדשים שצמחו לאחר המלחמה ליחס חם. נראה היה שהם מייצגים את רוח התקופה ואת הקפיטליזם החיובי - הם בנו את עושרם במו ידיהם וזכו לעושר רב. בהדרגה הבינו הוגים רבים כי העושר הרב של חלק מהיזמים נגרם בשל היכולת שלהם לאיים או לחסום מתחרים, לשמור על [[מונופול]] מול צרכנים ועל [[מונופסון]] מול ספקים, לתאם מחירים ותנאים רבים נוספים מול מתחרים, לקבל סבסוד בצורות רבות מהממשל - בצורת מכרזים תפורים, הנחות במיסים, קבלת אדמות במחירים נמוכים בצורה קיצונית וכו', להפעיל שיטות בריוניות מול עובדים שאיימו בשביתות, להשפיע על אכיפת חוקים ועל שופטים ושוטרים כדי לאכוף חוקים בצורה שנוחה להם ועוד. הביקורת על הברונים גברה והפכה נרחבת יותר. כתגובה לכך קמה [[התנועה הפרוגרסיבית]] בארצות הברית, שזכתה לפופולריות הן במפלגה הרפובליקנית, והן במפלגה הדמוקרטית, עם הזמן מונופולים נשברו על ידי הממשלה ושיטות שונות של עסקים לחסום תחרות או להנות מסיוע הממשלה כדי לזכות ביתרונות לא הוגנים נחסמו. דוגמה אחת לצעדים אלה כוללים את [[הממונה על ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים]] שקובע שהגבל עסקי הוא דבר לא חוקי. החוק נקרא באנגלית - אנטי-טרסט - על שם הטרסטים שהוקמו על ידי הברונים השודדים בראשות ג'י פי. מורגן. |
| | | |
− | תקופת "הברונים השודדים" מייצג תופעה בשם [[קפיטליזם של מקורבים]] - שבה [[תחרות חופשית]] או שוק שיש בו מתחרים רבים יכול להתכנס בהמשך ל[[שוק מונופוליסטי]] או מעין אוליגרכיה כלכלית שבה קבוצה קטנה של אנשי עסקים או תאגידים שולטים בתחומים רבים - בענפים שלמים של הכלכלה, בממשלה, בתקשורת ואין דבר שמגביל את כוחם. השפעות שונות של תקופה זו ממשיכות עד היום. | + | תקופת "הברונים השודדים" מייצג תופעה בשם [[קפיטליזם של מקורבים]] - שבה [[תחרות חופשית]] או שוק שיש בו מתחרים רבים יכול להתכנס בהמשך ל[[שוק מונופוליסטי]] או מעין אוליגרכיה כלכלית שבה קבוצה קטנה של אנשי עסקים או תאגידים שולטים בתחומים רבים - בענפים שלמים של הכלכלה, בממשלה, בתקשורת ואין דבר שמגביל את כוחם. השפעות שונות של תקופה זו ממשיכות עד היום. |
| | | |
| ==צמיחת "הברונים השודדים" בתחומים שונים== | | ==צמיחת "הברונים השודדים" בתחומים שונים== |
שורה 17: |
שורה 17: |
| קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד. | | קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד. |
| | | |
− | * '''קורנליוס ואנדרבילט''' (Cornelius Vanderbilt; 1794 - 1877) בעל חברות ספנות ורכבות (באזור ניו יורק). אבי משפחת ואנדרבילט, מהמשפחות הנכבדות ביותר בארצות הברית. ואנדרבילט היה אחד האנשים העשירים בתבל (שני או שלישי בעושרו אחרי רוקפלר וקרנגי). ואנדרבילט תרם מיליון דולר להקמת אוניברסיטה על שמו בנאשוויל שבטנסי, היא אוניברסיטת ואנדרבילט. | + | * '''קורנליוס ואנדרבילט''' (Cornelius Vanderbilt; 1794 - 1877) בעל חברות ספנות ורכבות (באזור ניו יורק). אבי משפחת ואנדרבילט, מהמשפחות הנכבדות ביותר בארצות הברית. ואנדרבילט היה אחד האנשים העשירים בתבל (שני או שלישי בעושרו אחרי רוקפלר וקרנגי). ואנדרבילט תרם מיליון דולר להקמת אוניברסיטה על שמו בנאשוויל שבטנסי, היא אוניברסיטת ואנדרבילט. |
| * '''ויליאם הנרי ואנדרבילט'''- בנו של קורנליוס ואנדרבילט. ב-1877 ירש מאביו כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן ( שיקגו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה. בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית. | | * '''ויליאם הנרי ואנדרבילט'''- בנו של קורנליוס ואנדרבילט. ב-1877 ירש מאביו כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן ( שיקגו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה. בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית. |
− | * '''לילנד סטנפורד''' (Amasa Leland Stanford; 1824 - 1893) בזמן הבהלה לזהב הוא הפך לסוחר מצליח. ב-1861 הוא נבחר למושל קליפורניה ומאוחר יתר כיהן כסנטור. ב-1861 הוא גם ייסד והפך לנשיא של חברת הרכבות סנטרל פסיפיק Central Pacific Railroad - שבנתה ושלטה על החלק המערבי של First Transcontinental Railroad – מסילת הברזל הראשונה שחיברה את ארצות הברית ממזרח למערב – אשר הושלמה ב-1869. מאוחר יותר הפך לנשיא גם של חברת הרכבות סאותרן פסיפיק. היתה לו השפעה עצומה על אזור קליפורניה. ילדו היחיד מת כך שחלק גדול מהונה של המשפחה נתרם כדי להקים את אוניברסיטת סטנפורד. | + | * '''לילנד סטנפורד''' (Amasa Leland Stanford; 1824 - 1893) בזמן הבהלה לזהב הוא הפך לסוחר מצליח. ב-1861 הוא נבחר למושל קליפורניה ומאוחר יתר כיהן כסנטור. ב-1861 הוא גם ייסד והפך לנשיא של חברת הרכבות סנטרל פסיפיק Central Pacific Railroad - שבנתה ושלטה על החלק המערבי של First Transcontinental Railroad – מסילת הברזל הראשונה שחיברה את ארצות הברית ממזרח למערב – אשר הושלמה ב-1869. מאוחר יותר הפך לנשיא גם של חברת הרכבות סאותרן פסיפיק. היתה לו השפעה עצומה על אזור קליפורניה. ילדו היחיד מת כך שחלק גדול מהונה של המשפחה נתרם כדי להקים את אוניברסיטת סטנפורד. |
− | * '''ג'י גולד''' (Jason Gould ,1836 - 1892) – יזם רכבות וספוקלטר. התחרה מול קורנליוס ואנדרבילט בזמן ב-Erie War על השליטה בקו Erie Railroad (באזור ניו יורק) יחד עם דניאל דרו ואנשים נוספים. במאבק זה הוא יצר ספקולציות בבורסה, שיחד פקידים וסנטורים ובגד בדרו. נחשב אחד הברונים השודדים חסרי המעצורים של "העידן המוזהב" ומעטים הגנו על שמו אז או היום. הוא הפסיד בסופו של דבר במאבק על קו אירי אבל החל לבנות מסילות ברזל במערב התיכון והמערב. בפניקת הבורסה של 1873 הוא השתלט על חברת הרכבות Union Pacific שהיה לה זיכיון על החלק המרכזי של First Transcontinental Railroad. ב-1879 שלט במסילה החשובה Missouri Pacific Railroad. ועל כתשיעת מהמסילות בארצות הברית. עד 1882 הוא שלט על 15% מהמסילות. בשנת 1889 הוא יצר את the Terminal Railroad Association of St. Louis שיצר צוואר בקבוק לרכבות ממזרח למערב. לאחר מותו הממשלה הגישה תביעת הגבלים עסקיים לשבור את צוואר הבקבוק בסנט לואיס. לאחר מותו חברה Union Pacific התדרדרה ופשטה רגל בפניקת הבורסה של 1893. החברה נקנתה והיא חברת רכבות גדולה עד היום. | + | * '''ג'י גולד''' (Jason Gould ,1836 - 1892) – יזם רכבות וספוקלטר. התחרה מול קורנליוס ואנדרבילט בזמן ב-Erie War על השליטה בקו Erie Railroad (באזור ניו יורק) יחד עם דניאל דרו ואנשים נוספים. במאבק זה הוא יצר ספקולציות בבורסה, שיחד פקידים וסנטורים ובגד בדרו. נחשב אחד הברונים השודדים חסרי המעצורים של "העידן המוזהב" ומעטים הגנו על שמו אז או היום. הוא הפסיד בסופו של דבר במאבק על קו אירי אבל החל לבנות מסילות ברזל במערב התיכון והמערב. בפניקת הבורסה של 1873 הוא השתלט על חברת הרכבות Union Pacific שהיה לה זיכיון על החלק המרכזי של First Transcontinental Railroad. ב-1879 שלט במסילה החשובה Missouri Pacific Railroad. ועל כתשיעת מהמסילות בארצות הברית. עד 1882 הוא שלט על 15% מהמסילות. בשנת 1889 הוא יצר את the Terminal Railroad Association of St. Louis שיצר צוואר בקבוק לרכבות ממזרח למערב. לאחר מותו הממשלה הגישה תביעת הגבלים עסקיים לשבור את צוואר הבקבוק בסנט לואיס. לאחר מותו חברה Union Pacific התדרדרה ופשטה רגל בפניקת הבורסה של 1893. החברה נקנתה והיא חברת רכבות גדולה עד היום. |
− | * '''דניאל דרו''' (Daniel Drew) בנקאי וסוחר בורסה שעסק בתחום הספינות והרכבות. היה מתחרה וגם שותף עם קורנליוס ואנדרבילט. והתחרה בו ב- Erie War על השליטה בקו Erie Railroad יחד עם שותפים נוספים בהם ג'י גולד. במהלך מאבק זה שיחדו שני הצדדים סנטורים, ויצרו מניפולציות שונות במחירי החברות בבורסה. דרו איבד לבסוף את כל כספו בבהלה הפיננסית של 1873. | + | * '''דניאל דרו''' (Daniel Drew) בנקאי וסוחר בורסה שעסק בתחום הספינות והרכבות. היה מתחרה וגם שותף עם קורנליוס ואנדרבילט. והתחרה בו ב- Erie War על השליטה בקו Erie Railroad יחד עם שותפים נוספים בהם ג'י גולד. במהלך מאבק זה שיחדו שני הצדדים סנטורים, ויצרו מניפולציות שונות במחירי החברות בבורסה. דרו איבד לבסוף את כל כספו בבהלה הפיננסית של 1873. |
| | | |
| ===תחומים נוספים=== | | ===תחומים נוספים=== |
| ;בתחום המתכת: | | ;בתחום המתכת: |
| תחום הכרייה, והפקת מתכות היה תעשייה חשובה במהלך המאה ה-19. במיוחד התפתח תחום הפקת ה[[פלדה]] לתעשייה המתפתחת של הרכבות, וכן לתעשיות נוספות כמו הספנות, גשרים, בניין, תעשייה ועוד. | | תחום הכרייה, והפקת מתכות היה תעשייה חשובה במהלך המאה ה-19. במיוחד התפתח תחום הפקת ה[[פלדה]] לתעשייה המתפתחת של הרכבות, וכן לתעשיות נוספות כמו הספנות, גשרים, בניין, תעשייה ועוד. |
− | * '''אנדרו קרנגי ''' (Andrew Carnegie; 1835- 1919) מראשוני תעשייני הפלדה. הוא שלט בצורה אנכית על תעשיית ייצור הפלדה, החל מ[[כרייה|כרייתה]] (כברזל גולמי) ובדרכי הובלתה למפעליו ועד לשליטה ברוב מפעלי הפלדה בארצות הברית. בשנת 1900 ייצרו מפעליו כמות פלדה גדולה יותר ממה שיוצר בבריטניה כולה. | + | * '''אנדרו קרנגי ''' (Andrew Carnegie; 1835- 1919) מראשוני תעשייני הפלדה. הוא שלט בצורה אנכית על תעשיית ייצור הפלדה, החל מ[[כרייה|כרייתה]] (כברזל גולמי) ובדרכי הובלתה למפעליו ועד לשליטה ברוב מפעלי הפלדה בארצות הברית. בשנת 1900 ייצרו מפעליו כמות פלדה גדולה יותר ממה שיוצר בבריטניה כולה. |
| | | |
| ;תחום הטבק: | | ;תחום הטבק: |
שורה 37: |
שורה 37: |
| תעשיית הנפט בארצות הברית ממחישה את הצמיחה של [[מונופול]] רב כוח מתוך [[שוק תחרותי]] [[חברות נפט|תאגיד הנפט הענקי הנפט]] '''[[סטנדרד אויל]]''' והמייסד שלו ג'ון רוקפלר. | | תעשיית הנפט בארצות הברית ממחישה את הצמיחה של [[מונופול]] רב כוח מתוך [[שוק תחרותי]] [[חברות נפט|תאגיד הנפט הענקי הנפט]] '''[[סטנדרד אויל]]''' והמייסד שלו ג'ון רוקפלר. |
| | | |
− | בשנת 1854 נקדחה באר הנפט הראשונה בארצות הברית. הנפט שימש ליצור קרוסין לשם מאור, והיה כרוך בתחילה בבזבוז משמעותי. בתחילה היתה [[תחרות חופשית]] עם הרבה מתחרים - הרבה קודחים, הרבה מזקקי נפט והרבה מוכרים קמעונים - אם מוכר כלשהו ניסה להעלות את המחיר הלקוחות יכלו לעבור למתחרים וכך המחיר נשמר במחיר תחרותי. | + | בשנת 1854 נקדחה באר הנפט הראשונה בארצות הברית. הנפט שימש ליצור קרוסין לשם מאור, והיה כרוך בתחילה בבזבוז משמעותי. בתחילה היתה [[תחרות חופשית]] עם הרבה מתחרים - הרבה קודחים, הרבה מזקקי נפט והרבה מוכרים קמעונים - אם מוכר כלשהו ניסה להעלות את המחיר הלקוחות יכלו לעבור למתחרים וכך המחיר נשמר במחיר תחרותי. |
| | | |
| '''ג'ון ד. רוקפלר''' (John Davison Rockefeller; 1839 -1937) התמקד בתחום זיקוק הנפט. הוא הנהיג חידושים רבים בתחום הזיקוק, תוך הגדלה של אחוז הקרוסין מכל חבית נפט גולמי, וניצול של חומרים 'מיותרים' לצרכים אחרים: בנזין שימש כדלק, חלק מהזפת לציפוי ובידוד, נפטא הועבר למפעלים מופעלים בגז, שמן סיכוך, וזלין ופרפין לנרות, וכן הלאה. פיתוחי אלה הקנו לו כסף רב ויתרון משמעותי על פני בתי זיקוק אחרים. הוא הרחיב את החברה וקנה בתי זיקוק נוספים בשנת 1865 ובשנת 1867. בשנת 1870 הוא הקים יחד עם שותפים את "סטנדרד אויל" והפך לנשיאה<ref>כיום (2021) סטנדרד אויל הינה חלק מ[[אקסון מוביל]]</ref> . בזמן זה הייתה זו כבר חברת הזיקוק הגדולה ביותר באוהיו, עם שליטה ב-10 אחוז מסך כל זיקוק הנפט בארצות הברית. | | '''ג'ון ד. רוקפלר''' (John Davison Rockefeller; 1839 -1937) התמקד בתחום זיקוק הנפט. הוא הנהיג חידושים רבים בתחום הזיקוק, תוך הגדלה של אחוז הקרוסין מכל חבית נפט גולמי, וניצול של חומרים 'מיותרים' לצרכים אחרים: בנזין שימש כדלק, חלק מהזפת לציפוי ובידוד, נפטא הועבר למפעלים מופעלים בגז, שמן סיכוך, וזלין ופרפין לנרות, וכן הלאה. פיתוחי אלה הקנו לו כסף רב ויתרון משמעותי על פני בתי זיקוק אחרים. הוא הרחיב את החברה וקנה בתי זיקוק נוספים בשנת 1865 ובשנת 1867. בשנת 1870 הוא הקים יחד עם שותפים את "סטנדרד אויל" והפך לנשיאה<ref>כיום (2021) סטנדרד אויל הינה חלק מ[[אקסון מוביל]]</ref> . בזמן זה הייתה זו כבר חברת הזיקוק הגדולה ביותר באוהיו, עם שליטה ב-10 אחוז מסך כל זיקוק הנפט בארצות הברית. |
| | | |
− | ב-1873 הייתה פניקת בורסה עקב [[ריצה על הבנק|מפלות קשה בבנקים]], וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד [[יתרונות לגודל|היתרונות לגודל]] של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית טוב יותר מחברות קטנות. עד שנת 1880, רוקפלר קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפכה החברה ל[[מונופול]] בתחום הנפט, ששלט על 90% מהנפט בארה"ב וכן לחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם. המונופול אפשר לסטנדרד אויל להנות ממחיר מונופוליסטי, לקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. | + | ב-1873 הייתה פניקת בורסה עקב [[ריצה על הבנק|מפלות קשה בבנקים]], וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד [[יתרונות לגודל|היתרונות לגודל]] של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית טוב יותר מחברות קטנות. עד שנת 1880, רוקפלר קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפכה החברה ל[[מונופול]] בתחום הנפט, ששלט על 90% מהנפט בארה"ב וכן לחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם. המונופול אפשר לסטנדרד אויל להנות ממחיר מונופוליסטי, לקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. |
| בנוסף, "סטנדרד אויל" הפכה גם ל[[מונופסון]] - קונה יחיד - ולכן יכלה לשלם לחברות ששאבו נפט פחות כסף וליהנות מרווח משמעותי עוד יותר. היו לתאגיד כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדרד אויל, רוקפלר ירסק אותן. {{הערה|שם=גודווין|מייקל גודווין, [[כלכלה בקומיקס]], פרק 3}} | | בנוסף, "סטנדרד אויל" הפכה גם ל[[מונופסון]] - קונה יחיד - ולכן יכלה לשלם לחברות ששאבו נפט פחות כסף וליהנות מרווח משמעותי עוד יותר. היו לתאגיד כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדרד אויל, רוקפלר ירסק אותן. {{הערה|שם=גודווין|מייקל גודווין, [[כלכלה בקומיקס]], פרק 3}} |
| | | |
שורה 52: |
שורה 52: |
| ===ג'יי. פי. מורגן=== | | ===ג'יי. פי. מורגן=== |
| [[קובץ:Morgan, Sam.jpg|ממוזער|איור של ג'יי. פי. מורגן הגדול חותר בסירה ליד "הדוד סם" הקטן, Puck magazine, 1911.]] | | [[קובץ:Morgan, Sam.jpg|ממוזער|איור של ג'יי. פי. מורגן הגדול חותר בסירה ליד "הדוד סם" הקטן, Puck magazine, 1911.]] |
− | '''ג'יי. פי. מורגן''' - (John Pierpont Morgan 1837 - 1913) הוביל מהלך נוסף של חיזוק "הברונים השודדים" והוא איגודם ל"טרסטים"- קרטלים או מונופולים בתחומי תעשייה שלמים. מורגן היה בנקאי מיליארדר אשר שלט בכלכלה האמריקאית בשנים המעצבות שבין תום מלחמת האזרחים האמריקנית לערב מלחמת העולם הראשונה והוביל את מגמת הריכוזיות העסקית במשק האמריקאי. הוא איגד חברות ליצירת תאגידי ענק כמו חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק, תאגיד ג'נרל אלקטריק, US Steel - חברת הפלדה הגדולה בעולם, תאגיד התקשורת AT&T, חברת המיכון החקלאי International Harvester ועוד. כל החברות בשליטתו היו בדרגה זו או אחרת של [[מונופול]] בתחומן והואשמו בהמשך בעברות על חוקי הגבלים עסקיים; בהמשך הוא גם מימן את הממשל הפדרלי של ארצות הברית; פעל למען הקמת הבנק המרכזי האמריקאי הבנק הפדרלי ולמען הקמת מוסדות תרבות והשכלה. | + | '''ג'יי. פי. מורגן''' - (John Pierpont Morgan 1837 - 1913) הוביל מהלך נוסף של חיזוק "הברונים השודדים" והוא איגודם ל"טרסטים"- קרטלים או מונופולים בתחומי תעשייה שלמים. מורגן היה בנקאי מיליארדר אשר שלט בכלכלה האמריקאית בשנים המעצבות שבין תום מלחמת האזרחים האמריקנית לערב מלחמת העולם הראשונה והוביל את מגמת הריכוזיות העסקית במשק האמריקאי. הוא איגד חברות ליצירת תאגידי ענק כמו חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק, תאגיד ג'נרל אלקטריק, US Steel - חברת הפלדה הגדולה בעולם, תאגיד התקשורת AT&T, חברת המיכון החקלאי International Harvester ועוד. כל החברות בשליטתו היו בדרגה זו או אחרת של [[מונופול]] בתחומן והואשמו בהמשך בעברות על חוקי הגבלים עסקיים; בהמשך הוא גם מימן את הממשל הפדרלי של ארצות הברית; פעל למען הקמת הבנק המרכזי האמריקאי הבנק הפדרלי ולמען הקמת מוסדות תרבות והשכלה. |
| | | |
| תחומי העיסוק הראשונים והמרכזיים של מורגן היה המימון והבנקאות. בשנת 1857 החל לעבוד בסניף הלונדוני של בנק שהיה שייך אביו. שנה לאחר מכן חזר לניו יורק, עבד בחברת ההשקעות של אביו והקים, יחד עם אנתוני ג'יי דרקסל (Anthony J. Drexel; 1826–1893) מפילדלפיה את חברת דרקסל, מורגן ושות' (.Drexel, Morgan & Co). בעת מלחמת האזרחים, שכר מורגן, כמו רבים מעשירי התקופה (כאנדרו קרנגי וג'ון ד. רוקפלר), את שירותיו של אדם שישרת בצבא במקומו, תמורת $300. הוא רכש רובים עבור צבא האיחוד בעלות של $3.5 ומכר אותם לצבא ב-$22. הוא נשפט עקב טענה שהרובים היו פגומים אך נמצא זכאי. | | תחומי העיסוק הראשונים והמרכזיים של מורגן היה המימון והבנקאות. בשנת 1857 החל לעבוד בסניף הלונדוני של בנק שהיה שייך אביו. שנה לאחר מכן חזר לניו יורק, עבד בחברת ההשקעות של אביו והקים, יחד עם אנתוני ג'יי דרקסל (Anthony J. Drexel; 1826–1893) מפילדלפיה את חברת דרקסל, מורגן ושות' (.Drexel, Morgan & Co). בעת מלחמת האזרחים, שכר מורגן, כמו רבים מעשירי התקופה (כאנדרו קרנגי וג'ון ד. רוקפלר), את שירותיו של אדם שישרת בצבא במקומו, תמורת $300. הוא רכש רובים עבור צבא האיחוד בעלות של $3.5 ומכר אותם לצבא ב-$22. הוא נשפט עקב טענה שהרובים היו פגומים אך נמצא זכאי. |
שורה 58: |
שורה 58: |
| לאחר מותו של דרקסל הקים מורגן את בנק ג'יי. פי. מורגן ושות' שבסיסו היה בניו יורק ובפילדלפיה, עם חברות-בת בפריז ובלונדון. הייתה זו אחת מקבוצות הפיננסים החזקות ביותר בעולם. לקבוצה היו שייכות שלוש חברות ביטוח אשר השקיעו את כספי הפרמיות של המשקיעים באמצעות חברת ההשקעות, ובכך הגדילו את הונן וסיפקו את תזרים המזומנים הנחוץ לביצוע רכישת חברות וליצירת תשלובות התאגידים של מורגן. לואי דמביץ ברנדייס טבע לשם תיאור שיטה זו את הביטוי "ניהול כספם של אחרים". | | לאחר מותו של דרקסל הקים מורגן את בנק ג'יי. פי. מורגן ושות' שבסיסו היה בניו יורק ובפילדלפיה, עם חברות-בת בפריז ובלונדון. הייתה זו אחת מקבוצות הפיננסים החזקות ביותר בעולם. לקבוצה היו שייכות שלוש חברות ביטוח אשר השקיעו את כספי הפרמיות של המשקיעים באמצעות חברת ההשקעות, ובכך הגדילו את הונן וסיפקו את תזרים המזומנים הנחוץ לביצוע רכישת חברות וליצירת תשלובות התאגידים של מורגן. לואי דמביץ ברנדייס טבע לשם תיאור שיטה זו את הביטוי "ניהול כספם של אחרים". |
| | | |
− | לאחר מלחמת האזרחים היו בארצות הברית מספר רב של רשתות מסילות ברזל בידיים פרטיות. בעלי מסילות הברזל החזיקו בשטחי אדמה נרחבים, אותם קיבלו במימון נרחב של הממשל ובזיכיון ממשלתי להקים כל מתקן, כולל ערים. מורגן החליט לרכוש מספר רב של רשתות מסילות ברזל על מנת ליצור ריכוזיות. את רכישתו הראשונה, חברת הרכבות של אולבני, ביצע ב-1869. ב-1885 יצר את חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק מאיחוד רשתות החוף המערבי ובפאלו. ב-1888 חיבר את הרשת עד פילדלפיה וב-1889 חיבר את הרשת עד שיקגו. בשנת 1890 ריכז ועידה של ראשי חברות רכבת על מנת לקבוע תעריפי נסיעה והסדרים שונים לריכוז התחום והסדרתו. – דבר שכיום נחשב בלתי חוקי שכן מדובר ב[[קרטל]]. ב-1900 שלט מורגן ב-160,000 קילומטר מסילות ברזל, מחצית מהקילומטרז' הארצי{{הערה|שם=zin343|[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 343}}. ב-1904 הסתיים תהליך ריכוז השליטה כאשר למעלה מאלף רשתות רכבת אוגדו לשש תשלובות-ענק שהיו כפופות לתאגידיו של מורגן או לאלו של ג'ון ד. רוקפלר{{הערה|שם=zin432|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 432}}. | + | לאחר מלחמת האזרחים היו בארצות הברית מספר רב של רשתות מסילות ברזל בידיים פרטיות. בעלי מסילות הברזל החזיקו בשטחי אדמה נרחבים, אותם קיבלו במימון נרחב של הממשל ובזיכיון ממשלתי להקים כל מתקן, כולל ערים. מורגן החליט לרכוש מספר רב של רשתות מסילות ברזל על מנת ליצור ריכוזיות. את רכישתו הראשונה, חברת הרכבות של אולבני, ביצע ב-1869. ב-1885 יצר את חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק מאיחוד רשתות החוף המערבי ובפאלו. ב-1888 חיבר את הרשת עד פילדלפיה וב-1889 חיבר את הרשת עד שיקגו. בשנת 1890 ריכז ועידה של ראשי חברות רכבת על מנת לקבוע תעריפי נסיעה והסדרים שונים לריכוז התחום והסדרתו. – דבר שכיום נחשב בלתי חוקי שכן מדובר ב[[קרטל]]. ב-1900 שלט מורגן ב-160,000 קילומטר מסילות ברזל, מחצית מהקילומטרז' הארצי{{הערה|שם=zin343|[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 343}}. ב-1904 הסתיים תהליך ריכוז השליטה כאשר למעלה מאלף רשתות רכבת אוגדו לשש תשלובות-ענק שהיו כפופות לתאגידיו של מורגן או לאלו של ג'ון ד. רוקפלר{{הערה|שם=zin432|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 432}}. |
| | | |
| בשנת 1900 רכש מורגן מאנדרו קרנגי את חברת הפלדה שלו, איחד אותה עם מספר חברות אותן רכש בתחום חומרי הגלם ברזל ופחם וההובלה, והקים את חברת US Steel. בראש החברה הציב מורגן את צ'ארלס שוואב (Charles M. Schwab) משיקגו. החברה הייתה חברת הפלדה הגדולה בעולם, ואף שלטה בכל שרשרת האספקה והייצור של הפלדה. בכך השיגה החברה מונופול מעשי בתחומי מוצרי הפלדה כגון מסילות ברזל (החברה סיפקו לו פסי רכבת זולים לחברות הרכבת שברשותו, ואיפשרו לו למנוע אותם ממתחריו), גשרי פלדה, ספינות, מסמרי פלדה לגורדי שחקים, כבלי פלדה ועוד. בשנת 1901 הייתה לחברה הראשונה עם מחזור שעבר מיליארד דולר והחזיקה בנתח של שני שלישים משוק הפלדה בארצות הברית. עובדי החברה לא היו מאוגדים. | | בשנת 1900 רכש מורגן מאנדרו קרנגי את חברת הפלדה שלו, איחד אותה עם מספר חברות אותן רכש בתחום חומרי הגלם ברזל ופחם וההובלה, והקים את חברת US Steel. בראש החברה הציב מורגן את צ'ארלס שוואב (Charles M. Schwab) משיקגו. החברה הייתה חברת הפלדה הגדולה בעולם, ואף שלטה בכל שרשרת האספקה והייצור של הפלדה. בכך השיגה החברה מונופול מעשי בתחומי מוצרי הפלדה כגון מסילות ברזל (החברה סיפקו לו פסי רכבת זולים לחברות הרכבת שברשותו, ואיפשרו לו למנוע אותם ממתחריו), גשרי פלדה, ספינות, מסמרי פלדה לגורדי שחקים, כבלי פלדה ועוד. בשנת 1901 הייתה לחברה הראשונה עם מחזור שעבר מיליארד דולר והחזיקה בנתח של שני שלישים משוק הפלדה בארצות הברית. עובדי החברה לא היו מאוגדים. |
| | | |
− | ב-1902 איגד מורגן מספר חברות מתחרות למיכון חקלאי (בהן מקורמיק, דירינג הרבסטר וחמש חברות נוספות) ויצר את תאגיד המיכון החקלאי הענק "International Harvester" באילינוי. החברה החדשה הייתה מונופול ארצי לייצור ושיווק טרקטורים וקומביינים, בראשית המאה ה-20 ייצרה החברה 85% מהציוד החקלאי בארצות הברית.{{הערה|שם=zin345|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 345}} לאחר יצירת המונופול, החקלאים לא יכלו עוד ליהנות מתחרות בתחום המיכון החקלאי. רבים מהם נאלצו לשכור ציוד חקלאי בתמורה למשכון תוצרתם העתידית לטובת החברה. החקלאים סבלו בנוסף עקב כך מחירי התוצרת החקלאית היו בירידה מתמדת עקב כמות גדולה של חקלאים וייעול הפריון החקלאי. | + | ב-1902 איגד מורגן מספר חברות מתחרות למיכון חקלאי (בהן מקורמיק, דירינג הרבסטר וחמש חברות נוספות) ויצר את תאגיד המיכון החקלאי הענק "International Harvester" באילינוי. החברה החדשה הייתה מונופול ארצי לייצור ושיווק טרקטורים וקומביינים, בראשית המאה ה-20 ייצרה החברה 85% מהציוד החקלאי בארצות הברית.{{הערה|שם=zin345|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 345}} לאחר יצירת המונופול, החקלאים לא יכלו עוד ליהנות מתחרות בתחום המיכון החקלאי. רבים מהם נאלצו לשכור ציוד חקלאי בתמורה למשכון תוצרתם העתידית לטובת החברה. החקלאים סבלו בנוסף עקב כך מחירי התוצרת החקלאית היו בירידה מתמדת עקב כמות גדולה של חקלאים וייעול הפריון החקלאי. |
| | | |
| בשנת 1902 יצר מורגן את חברת אחזקות הספנות הטרנס-אטלנטית IMM - International Mercantile Marine Company (חברת המסחר הימי הבינלאומי), שריכזה שליטה במספר חברות אמריקאיות ובריטיות. באמצעות חברה זו ביקש מורגן לשלוט בסחר הבינלאומי באוקיינוס האטלנטי. | | בשנת 1902 יצר מורגן את חברת אחזקות הספנות הטרנס-אטלנטית IMM - International Mercantile Marine Company (חברת המסחר הימי הבינלאומי), שריכזה שליטה במספר חברות אמריקאיות ובריטיות. באמצעות חברה זו ביקש מורגן לשלוט בסחר הבינלאומי באוקיינוס האטלנטי. |
שורה 70: |
שורה 70: |
| ==מנגנונים מסייעים לצמיחת הברונים השודדים== | | ==מנגנונים מסייעים לצמיחת הברונים השודדים== |
| [[קובץ:The Rockefeller-Morgan Family Tree, 1904.jpg|ממוזער|מגוון העסקים הקשורים לקבוצות ההון של רוקפלר וג'יי פי מורגן בשנת 1904 על פי John Moody. בסוף תקופת הברונים חלק גדול מהכלכלה בארצות הברית נוהל בצורה ישירה (על ידי בעלות) או עקיפה (כמו חברות בדירקטוריון, השפעה דרך הדרג הפוליטי או קשרים) על ידי שני אנשים אלה. ]] | | [[קובץ:The Rockefeller-Morgan Family Tree, 1904.jpg|ממוזער|מגוון העסקים הקשורים לקבוצות ההון של רוקפלר וג'יי פי מורגן בשנת 1904 על פי John Moody. בסוף תקופת הברונים חלק גדול מהכלכלה בארצות הברית נוהל בצורה ישירה (על ידי בעלות) או עקיפה (כמו חברות בדירקטוריון, השפעה דרך הדרג הפוליטי או קשרים) על ידי שני אנשים אלה. ]] |
− | בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. | + | בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. |
| | | |
| עוד היבט שסייע לחברות של הברונים הגדולים לגדול היה רשת הרכבות והספנות שחיברה את ארצות הברית לשוק גדול. דבר זה אפשר לחברות כמו חברות הפלדה של קרנגי למכור הרבה מאוד פלדה (לא רק לפסי רכבת אלה לשלל מוצרים אחרים). ללא היקפי מכירה כאלה לא משתלם להקים בתי חרושת ענקיים. פעמים רבות למפעלים כאלה יש יתרון של הוצאה ממוצעת נמוכה יותר לעומת מפעל קטן יותר. כתוצאה מכך מתחרים קטנים יוצאים מהשוק -מה שמאפשר לחברות גדולות יותר לגבות מחיר מונופוליסטי יותר. | | עוד היבט שסייע לחברות של הברונים הגדולים לגדול היה רשת הרכבות והספנות שחיברה את ארצות הברית לשוק גדול. דבר זה אפשר לחברות כמו חברות הפלדה של קרנגי למכור הרבה מאוד פלדה (לא רק לפסי רכבת אלה לשלל מוצרים אחרים). ללא היקפי מכירה כאלה לא משתלם להקים בתי חרושת ענקיים. פעמים רבות למפעלים כאלה יש יתרון של הוצאה ממוצעת נמוכה יותר לעומת מפעל קטן יותר. כתוצאה מכך מתחרים קטנים יוצאים מהשוק -מה שמאפשר לחברות גדולות יותר לגבות מחיר מונופוליסטי יותר. |
| | | |
− | היבט נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים בארצות הברית הייתה סיוע מצד הממשל בפעולות רבות של העסקים הגדולים. דוגמה לכך הייתה סיוע של הממשל הפדרלי להקמת מסילות הברזל הגדולות. מצד אחד היה סיוע לקנות קרקעות בזול, ומצד שני לאחר מכן החברות היו מונופולים - שיכלו לגבות מחיר מונופוליסטי בלי שום פיקוח. בנוסף לסיוע מצד הממשל הפדרלי, נוצר מצב בו התאגידים הגדולים ובעלי ההון היו בעצם גדולים יותר מהמדינות בארצות הברית, כך שכל מדינה ועיר ניסתה למשוך אליה עסקים תוך שהיא מקצצת מיסים במיוחד לעסקים הגדולים, או מעניקה להם הטבות שונות כמו אדמות זולות, חקיקה נגד תחרות נגדם ועוד. לדוגמה ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם. | + | היבט נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים בארצות הברית הייתה סיוע מצד הממשל בפעולות רבות של העסקים הגדולים. דוגמה לכך הייתה סיוע של הממשל הפדרלי להקמת מסילות הברזל הגדולות. מצד אחד היה סיוע לקנות קרקעות בזול, ומצד שני לאחר מכן החברות היו מונופולים - שיכלו לגבות מחיר מונופוליסטי בלי שום פיקוח. בנוסף לסיוע מצד הממשל הפדרלי, נוצר מצב בו התאגידים הגדולים ובעלי ההון היו בעצם גדולים יותר מהמדינות בארצות הברית, כך שכל מדינה ועיר ניסתה למשוך אליה עסקים תוך שהיא מקצצת מיסים במיוחד לעסקים הגדולים, או מעניקה להם הטבות שונות כמו אדמות זולות, חקיקה נגד תחרות נגדם ועוד. לדוגמה ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם. |
| | | |
| בתי המשפט בארצות הברית סייעו לתאגידים גדולים לצמוח ולצבור עוד כוח. דוגמה חשובה לכך היא פסיקה מ-1886 בית המשפט העליון בארצות הברית קבע בפסיקה (Santa Clara v. Southern Pacific) שהיא אבן דרך בדיני חברות ובכלכלה, כי התאגיד העסקי הפרטי הוא 'אישיות משפטית' ולכן התאגיד זכאי לכל הזכויות וההגנות של אזרחי ארצות הברית. {{הערה|ראו גם [[https://en.wikipedia.org/wiki/Corporate_personhood Corporate personhood]]}} דבר זה אפשר בהמשך לתאגידים להסתיר מסמכים פנימיים שהצביעו על קנוניות נגד הציבור. ההשלכות הן שלתאגידים יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. דבר זה שימש את התאגידים לצבור עוד כוח. והיה מנוגד לדוגמה לגישה של [[אדם סמית]] ביחס לתאגידים. | | בתי המשפט בארצות הברית סייעו לתאגידים גדולים לצמוח ולצבור עוד כוח. דוגמה חשובה לכך היא פסיקה מ-1886 בית המשפט העליון בארצות הברית קבע בפסיקה (Santa Clara v. Southern Pacific) שהיא אבן דרך בדיני חברות ובכלכלה, כי התאגיד העסקי הפרטי הוא 'אישיות משפטית' ולכן התאגיד זכאי לכל הזכויות וההגנות של אזרחי ארצות הברית. {{הערה|ראו גם [[https://en.wikipedia.org/wiki/Corporate_personhood Corporate personhood]]}} דבר זה אפשר בהמשך לתאגידים להסתיר מסמכים פנימיים שהצביעו על קנוניות נגד הציבור. ההשלכות הן שלתאגידים יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. דבר זה שימש את התאגידים לצבור עוד כוח. והיה מנוגד לדוגמה לגישה של [[אדם סמית]] ביחס לתאגידים. |
שורה 83: |
שורה 83: |
| | | |
| ==ביקורת על הברונים - העידן מצופה הזהב == | | ==ביקורת על הברונים - העידן מצופה הזהב == |
− | בשנת 1873 כתב הסופר הנודע מארק טויין ספר ביקורתי (עם שותף) על הברונים והתקופה בשם [[עידן מצופה זהב: סיפור מההווה]] - (The Gilded Age: A Tale of Today). הספר, שתאר את השחיתות הפוליטית שהיתה בזמנו, הפך לרב מכר. הוא אף העניק לתקופה זו את שמה - '''"[[העידן מצופה הזהב]]"''' (במקום העידן המוזהב) Gilded Age. לכאורה הכל נוצץ וזהוב - אבל כאשר מקלפים את הציפוי מתגלה מציאות פחות נחמדה. [https://en.wikipedia.org/wiki/The_Gilded_Age:_A_Tale_of_Today]הכינוי "ברונים שודדים" שימש את הסופר מארק טוויין כביטוי של לגלוג, אך גם של הערכה והערצה ליזמים הנועזים של התקופה, שייצגו את הרוח לאורה חי טוויין ואת שאיפותיו הוא. ברוח התפישה המקובלת אז כתב טוויין כך: "מלכי הרכבות האלו הם בין הדגולים שבבני האדם, ואולי אפשר לומר, הדגולים שבבני האדם באמריקה". טוויין נטה למחול לברונים על נוהגם, כל עוד היו גלויים ובוטים. על אנדרו קרנגי כתב בהערצה: "הוא קנה תהילה, ושילם עליה במזומן." יש לשים לב כי בשלב זה היה מדובר בברונים "חלשים" יחסית בעלי מונופולים מקומיים -חלפו עוד כמה עשורים בטרם הברונים הגיעו לשיא כוחם הכלכלי והפוליטי. | + | בשנת 1873 כתב הסופר הנודע מארק טויין ספר ביקורתי (עם שותף) על הברונים והתקופה בשם [[עידן מצופה זהב: סיפור מההווה]] - (The Gilded Age: A Tale of Today). הספר, שתאר את השחיתות הפוליטית שהיתה בזמנו, הפך לרב מכר. הוא אף העניק לתקופה זו את שמה - '''"[[העידן מצופה הזהב]]"''' (במקום העידן המוזהב) Gilded Age. לכאורה הכל נוצץ וזהוב - אבל כאשר מקלפים את הציפוי מתגלה מציאות פחות נחמדה. [https://en.wikipedia.org/wiki/The_Gilded_Age:_A_Tale_of_Today]הכינוי "ברונים שודדים" שימש את הסופר מארק טוויין כביטוי של לגלוג, אך גם של הערכה והערצה ליזמים הנועזים של התקופה, שייצגו את הרוח לאורה חי טוויין ואת שאיפותיו הוא. ברוח התפישה המקובלת אז כתב טוויין כך: "מלכי הרכבות האלו הם בין הדגולים שבבני האדם, ואולי אפשר לומר, הדגולים שבבני האדם באמריקה". טוויין נטה למחול לברונים על נוהגם, כל עוד היו גלויים ובוטים. על אנדרו קרנגי כתב בהערצה: "הוא קנה תהילה, ושילם עליה במזומן." יש לשים לב כי בשלב זה היה מדובר בברונים "חלשים" יחסית בעלי מונופולים מקומיים -חלפו עוד כמה עשורים בטרם הברונים הגיעו לשיא כוחם הכלכלי והפוליטי. |
| | | |
| ההיסטוריון מתיו ג'וזפסון הגדיר את יחסו של הציבור לברונים השודדים בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-19 כך: "העשירים החדשים, שזכו במהירות כה רבה לכוח רב בתחום הכלכלי, נהנו מהערכה רבה כמעט אצל כל האמריקנים במשך לפחות עשרים שנה אחרי מלחמת האזרחים... מידת ההסכמה הציבורית למעשיהם משתקפת בתיאורים גלויים ולעיתים תמימים בהתלהבותם בעיתונות התקופה." | | ההיסטוריון מתיו ג'וזפסון הגדיר את יחסו של הציבור לברונים השודדים בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-19 כך: "העשירים החדשים, שזכו במהירות כה רבה לכוח רב בתחום הכלכלי, נהנו מהערכה רבה כמעט אצל כל האמריקנים במשך לפחות עשרים שנה אחרי מלחמת האזרחים... מידת ההסכמה הציבורית למעשיהם משתקפת בתיאורים גלויים ולעיתים תמימים בהתלהבותם בעיתונות התקופה." |
שורה 106: |
שורה 106: |
| באותה תקופה חלק גדול מתושבי ארצות הברית חיו בחוות, ומצבם הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים הרבים של אותה תקופה. ראשית בגלל שהם מכרו בשוק חופשי אבל קנו בשוק לא תחרותי – הובלה ברכבות, מוצרי נפט, מיכון חקלאי, מימון היו כולם בשוק מונופוליסטי. סיבה נוספת הייתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש [[גמישות ביקוש|ביקוש די קשיח למזון]] - המחיר לא עלה - היה יותר מזון ולכן מחירו ירד. אופי הכלכלה החקלאית, גם ללא הבצורת שתקפה בשנות ה-80 של המאה ה-19 את המישורים הגדולים, הותירה בידי החקלאים שולי רווח מצומצמים ביותר. שליטת החקלאי על מחיר התוצרת הייתה קטנה ביותר כיוון שזה נקבע בשווקים עם מתחרים רבים אליהם נכנסו מתחרות כארגנטינה, קנדה ורוסיה שדחקו את המחיר עוד מטה וזאת מבלי שהחקלאי יוכל להוריד את עלויות הייצור שלו. התאגידים התעשייתיים הגדולים, שהפכו מונופוליסטיים יותר ויותר, לא הושפעו ואף נהנו מן המצב משום שהעלו את מחירי שירותיהם (בפרט המיכון החקלאי, האחסנה בממגורות וההובלה ברכבות) ללא מגבלה. חקלאים רבים נאלצו למכור את אדמתם או למשכן אותה בתמורה להלוואות מהבנקים (שהיו ברובם בשליטת אילי הון מצפון-מזרח ארצות הברית - בהמשך - רוקפלר וג'יי פי מורגן) והפכו לחוכרים של אדמתם. מאידך, הם התקשו להחזיר הלוואות, כיוון שלא היה מספיק כסף במחזור ומחירו היה יקר. באותן שנים חיו כ-90% מחקלאי הדרום על אשראי, רבים מהם ללא יכולת ריאלית להחזיר את ההלוואות שנטלו. בטקסס נאלצו איכרים לחכור ציוד חקלאי, בתמורה למישכון היבולים לטובת ספק הציוד. כך לדוגמה, תירס שנמכר ב-1870 ב-45 סנט לבושל נמכר ב-1889 ב-10 סנט לבושל, בעוד שמחירי הציוד, ההובלה והאחסנה רק עלו.{{הערה|הנתונים מתוך הווארד זין, '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 384}}. | | באותה תקופה חלק גדול מתושבי ארצות הברית חיו בחוות, ומצבם הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים הרבים של אותה תקופה. ראשית בגלל שהם מכרו בשוק חופשי אבל קנו בשוק לא תחרותי – הובלה ברכבות, מוצרי נפט, מיכון חקלאי, מימון היו כולם בשוק מונופוליסטי. סיבה נוספת הייתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש [[גמישות ביקוש|ביקוש די קשיח למזון]] - המחיר לא עלה - היה יותר מזון ולכן מחירו ירד. אופי הכלכלה החקלאית, גם ללא הבצורת שתקפה בשנות ה-80 של המאה ה-19 את המישורים הגדולים, הותירה בידי החקלאים שולי רווח מצומצמים ביותר. שליטת החקלאי על מחיר התוצרת הייתה קטנה ביותר כיוון שזה נקבע בשווקים עם מתחרים רבים אליהם נכנסו מתחרות כארגנטינה, קנדה ורוסיה שדחקו את המחיר עוד מטה וזאת מבלי שהחקלאי יוכל להוריד את עלויות הייצור שלו. התאגידים התעשייתיים הגדולים, שהפכו מונופוליסטיים יותר ויותר, לא הושפעו ואף נהנו מן המצב משום שהעלו את מחירי שירותיהם (בפרט המיכון החקלאי, האחסנה בממגורות וההובלה ברכבות) ללא מגבלה. חקלאים רבים נאלצו למכור את אדמתם או למשכן אותה בתמורה להלוואות מהבנקים (שהיו ברובם בשליטת אילי הון מצפון-מזרח ארצות הברית - בהמשך - רוקפלר וג'יי פי מורגן) והפכו לחוכרים של אדמתם. מאידך, הם התקשו להחזיר הלוואות, כיוון שלא היה מספיק כסף במחזור ומחירו היה יקר. באותן שנים חיו כ-90% מחקלאי הדרום על אשראי, רבים מהם ללא יכולת ריאלית להחזיר את ההלוואות שנטלו. בטקסס נאלצו איכרים לחכור ציוד חקלאי, בתמורה למישכון היבולים לטובת ספק הציוד. כך לדוגמה, תירס שנמכר ב-1870 ב-45 סנט לבושל נמכר ב-1889 ב-10 סנט לבושל, בעוד שמחירי הציוד, ההובלה והאחסנה רק עלו.{{הערה|הנתונים מתוך הווארד זין, '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 384}}. |
| | | |
− | כמו כן גם מצבם של הפועלים הלא מאוגדים הורע – בגלל כוח המיקוח של העסקים הגדולים ובגלל שלא יכלו כבעבר ללכת למערב או לעבוד בחוות. חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים [[איגודים מקצועיים]]. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא.{{הערה|כלכלה בקומיקס}} | + | כמו כן גם מצבם של הפועלים הלא מאוגדים הורע – בגלל כוח המיקוח של העסקים הגדולים ובגלל שלא יכלו כבעבר ללכת למערב או לעבוד בחוות. חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים [[איגודים מקצועיים]]. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא.{{הערה|כלכלה בקומיקס}} |
| | | |
| התסיסה החברתית נמשכה, והובילה לצמיחת מפלגות חדשות. בשנים 1874 עד 1889 קמה מפלגה בשם '''"Greenback Party"''' בעלת אידאולוגיה אנטי-מונופוליסטית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Greenback_Party] המפלגה קמה על ידי ארגון חקלאים המכונה בשם The Grange, שפועל עד היום באזורים הכפריים בארצות הברית ומתמקד בעידוד משפחות לחבור יחד כדי לשפר את מצבן הכלכלי ובעידוד מדיניות שתומכת בכך.[https://en.wikipedia.org/wiki/National_Grange_of_the_Order_of_Patrons_of_Husbandry] המפלגה, שנודעה גם בשם Greenback Labor Party רצתה לקדם ברית בין עובדים לבין חוואים, והוסיפה בהמשך צעדי רפורמה למצע שלה כמו תמיכה ביום עבודה של 8 שעות והתנגדות לכך שהמדינה או כוחות משטרה פרטיים יוכלו לדכא שביתות של פועלים. המפלגה שקעה לקראת המחצית השנייה של עשור 1880, אבל המצע הבסיסי שלה נוצר מחדש בקרב המפלגה הפופוליסטית. | | התסיסה החברתית נמשכה, והובילה לצמיחת מפלגות חדשות. בשנים 1874 עד 1889 קמה מפלגה בשם '''"Greenback Party"''' בעלת אידאולוגיה אנטי-מונופוליסטית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Greenback_Party] המפלגה קמה על ידי ארגון חקלאים המכונה בשם The Grange, שפועל עד היום באזורים הכפריים בארצות הברית ומתמקד בעידוד משפחות לחבור יחד כדי לשפר את מצבן הכלכלי ובעידוד מדיניות שתומכת בכך.[https://en.wikipedia.org/wiki/National_Grange_of_the_Order_of_Patrons_of_Husbandry] המפלגה, שנודעה גם בשם Greenback Labor Party רצתה לקדם ברית בין עובדים לבין חוואים, והוסיפה בהמשך צעדי רפורמה למצע שלה כמו תמיכה ביום עבודה של 8 שעות והתנגדות לכך שהמדינה או כוחות משטרה פרטיים יוכלו לדכא שביתות של פועלים. המפלגה שקעה לקראת המחצית השנייה של עשור 1880, אבל המצע הבסיסי שלה נוצר מחדש בקרב המפלגה הפופוליסטית. |
| | | |
− | '''[[המפלגה הפופוליסטית]]''' - People's Party הידועים גם בשם "הפופוליסטים" שקמו בתחילת המאה ה-20. מפלגה זו, שהיתה חזקה באזורים חקלאיים (בעיקר איכרי הדרום), קמה על רקע מצוקת החקלאים בתקופה זו. [https://en.wikipedia.org/wiki/People%27s_Party_(United_States)] תעמולתם (הפופוליסטית, ומכאן הכינוי) הופנתה בחריפות כנגד המונופולים והטראסטים של צפון-מזרח ארצות הברית, הבנקים הגדולים, ראשי תאגידי הענק ובראשם תאגידי הרכבות, שהיו בעלי קרקעות חקלאיות רבות - "הברונים השודדים". הביקורת שלהם היתה בעלת קשת רחבה - היא נעה מטענות נגד ה[[קפיטליזם]] ומדיניות תקן הזהב ועד [[תאוריות קונספירציה]] לפיהן בעלי הממון עושים יד אחת כנגד החקלאים. חלק מרכזי ממצעה של מפלגה זו דרש לבסוף להדפיס כסף - ודבר זה הרתיע פועלים עירוניים ואת שאר הציבור מלתמוך במפלגה - מחשש ל[[אינפלציה]]. במערכת הבחירות לנשיאות של 1892 הייתה המפלגה השלישית בגודלה וצברה 9% מקולות המצביעים ו-22 אלקטורים. במערכת הבחירות לנשיאות של 1896 ניצבה מאחורי מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויליאם ג'נינגס ברייאן, שאימץ את עיקרי המצע הפופוליסטי. כישלונם של החקלאים לשלב כוחות עם הפועלים, בעלי העסקים הקטנים והמובטלים העירוניים, שחלקו עמם קווים מאפיינים רבים, גרמו להתמוססות המפלגה. האג'נדה של שתי המפלגות האלה - של צעדים ממשלתיים לריסון כוחם של התאגידים, יושמה, בצורה חלקית, על ידי הפרוגרסיביים. | + | '''[[המפלגה הפופוליסטית]]''' - People's Party הידועים גם בשם "הפופוליסטים" שקמו בתחילת המאה ה-20. מפלגה זו, שהיתה חזקה באזורים חקלאיים (בעיקר איכרי הדרום), קמה על רקע מצוקת החקלאים בתקופה זו. [https://en.wikipedia.org/wiki/People%27s_Party_(United_States)] תעמולתם (הפופוליסטית, ומכאן הכינוי) הופנתה בחריפות כנגד המונופולים והטראסטים של צפון-מזרח ארצות הברית, הבנקים הגדולים, ראשי תאגידי הענק ובראשם תאגידי הרכבות, שהיו בעלי קרקעות חקלאיות רבות - "הברונים השודדים". הביקורת שלהם היתה בעלת קשת רחבה - היא נעה מטענות נגד ה[[קפיטליזם]] ומדיניות תקן הזהב ועד [[תאוריות קונספירציה]] לפיהן בעלי הממון עושים יד אחת כנגד החקלאים. חלק מרכזי ממצעה של מפלגה זו דרש לבסוף להדפיס כסף - ודבר זה הרתיע פועלים עירוניים ואת שאר הציבור מלתמוך במפלגה - מחשש ל[[אינפלציה]]. במערכת הבחירות לנשיאות של 1892 הייתה המפלגה השלישית בגודלה וצברה 9% מקולות המצביעים ו-22 אלקטורים. במערכת הבחירות לנשיאות של 1896 ניצבה מאחורי מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויליאם ג'נינגס ברייאן, שאימץ את עיקרי המצע הפופוליסטי. כישלונם של החקלאים לשלב כוחות עם הפועלים, בעלי העסקים הקטנים והמובטלים העירוניים, שחלקו עמם קווים מאפיינים רבים, גרמו להתמוססות המפלגה. האג'נדה של שתי המפלגות האלה - של צעדים ממשלתיים לריסון כוחם של התאגידים, יושמה, בצורה חלקית, על ידי הפרוגרסיביים. |
| | | |
| התסיסה הציבורית נמשכה - דוגמה לשביתות המוניות היא [[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]] בשנת 1909, דוגמה לאלימות חמורה הייתה [[הטבח בלאדלו]] בשנת 1914 שבו חיילים ושכירי חרב של חברות כרייה ירו במקלעים על אוהלים של משפחות כורי פחם. | | התסיסה הציבורית נמשכה - דוגמה לשביתות המוניות היא [[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]] בשנת 1909, דוגמה לאלימות חמורה הייתה [[הטבח בלאדלו]] בשנת 1914 שבו חיילים ושכירי חרב של חברות כרייה ירו במקלעים על אוהלים של משפחות כורי פחם. |
שורה 121: |
שורה 121: |
| הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "[[גורפי בוץ]]" לדוגמה ג'ייקוב רוס, שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כך שזה יצדיק תחזוקה של הדירות מצד בעלי הדירות - אבל אלו לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט (שדווקא התנגד לסינקלר) להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שסיים תופעות כמו הכנסת בשר עכברושים או בשר עם מלאריה לקופסות עם כיתוב של בשר בקר. | | הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "[[גורפי בוץ]]" לדוגמה ג'ייקוב רוס, שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כך שזה יצדיק תחזוקה של הדירות מצד בעלי הדירות - אבל אלו לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט (שדווקא התנגד לסינקלר) להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שסיים תופעות כמו הכנסת בשר עכברושים או בשר עם מלאריה לקופסות עם כיתוב של בשר בקר. |
| | | |
− | ב-1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הפעילות של הממשלה הובילה לפסיקה של בית המשפט ולפירוק סטנדרד אויל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצ'ייס (הבנק של מורגן שסייע לרוקפלר). עם זאת ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כ[[אוליגופול]]. למעשה עד היום יש תחומים שבהם 3-4 חברות שולטות בתחום שלם - לדוגמה 4 חברות חולשות על מכירת הבשר בארה"ב, 4 חברות מוכרות את רוב שירותי הסלולר. מורגן היה עדיין חזק מאוד ושלט בתאגידים בשווי 22 מיליארד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית. | + | ב-1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הפעילות של הממשלה הובילה לפסיקה של בית המשפט ולפירוק סטנדרד אויל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצ'ייס (הבנק של מורגן שסייע לרוקפלר). עם זאת ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כ[[אוליגופול]]. למעשה עד היום יש תחומים שבהם 3-4 חברות שולטות בתחום שלם - לדוגמה 4 חברות חולשות על מכירת הבשר בארה"ב, 4 חברות מוכרות את רוב שירותי הסלולר. מורגן היה עדיין חזק מאוד ושלט בתאגידים בשווי 22 מיליארד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית. |
| | | |
− | ב-1912 רוזוולט פרש מהמפלגה הרפובליקנית, והקים את "המפלגה פרוגרסיבית" שלא העריכה ימים. בבחירות לנשיאות הרפובליקאים התפצלו בין רוזוולט לבין המפלגה הרפובליקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב-1913 - 1% על שכר נמוך ו-7% על שכר גבוה. בשנת 1913 קמה מערכת "הבנק הפדרלי" בניסיון למנוע [[ריצות על הבנקים]]. בשנת 1914 נחקק חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון, כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. עם זאת השפעת עשירי ארה"ב על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית ועל הפוליטיקה בכלל שלה נמשכה הלאה עד שנות השפל הגדול. הבנקאי אנדרו ויליאם מלון הפך לשר אוצר שכיהן במשך 11 שנה תחת שלושה נשיאים רפובליקנים שונים. הוא קיצץ מיסים למיליונרים. דבר זה יצר צמיחה לזמן מה - אבל גם בועה פיננסית שתרמה להתפתחות השפל הגדול. | + | ב-1912 רוזוולט פרש מהמפלגה הרפובליקנית, והקים את "המפלגה פרוגרסיבית" שלא העריכה ימים. בבחירות לנשיאות הרפובליקאים התפצלו בין רוזוולט לבין המפלגה הרפובליקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב-1913 - 1% על שכר נמוך ו-7% על שכר גבוה. בשנת 1913 קמה מערכת "הבנק הפדרלי" בניסיון למנוע [[ריצות על הבנקים]]. בשנת 1914 נחקק חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון, כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. עם זאת השפעת עשירי ארה"ב על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית ועל הפוליטיקה בכלל שלה נמשכה הלאה עד שנות השפל הגדול. הבנקאי אנדרו ויליאם מלון הפך לשר אוצר שכיהן במשך 11 שנה תחת שלושה נשיאים רפובליקנים שונים. הוא קיצץ מיסים למיליונרים. דבר זה יצר צמיחה לזמן מה - אבל גם בועה פיננסית שתרמה להתפתחות השפל הגדול. |
| | | |
| הממשלה החלה להגיש תביעות נגד טרסים במסגרת חוק [[הגבלים עסקיים]] של שרמן. חלקם היום מוצלחים וחלקם לא. בחלקם נדרשו כמה שנים כדי להגיע להכרעה כולל ערעורים. מקרים בולטים של שימוש בחוק זה היו: | | הממשלה החלה להגיש תביעות נגד טרסים במסגרת חוק [[הגבלים עסקיים]] של שרמן. חלקם היום מוצלחים וחלקם לא. בחלקם נדרשו כמה שנים כדי להגיע להכרעה כולל ערעורים. מקרים בולטים של שימוש בחוק זה היו: |
שורה 153: |
שורה 153: |
| השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים. | | השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים. |
| | | |
− | ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאוד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה. | + | ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאוד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה. |
| | | |
| ==דמיון ושוני עם המאה ה-21== | | ==דמיון ושוני עם המאה ה-21== |