שינויים

'''פרשת מסמכי פנמה''' היא אירוע שבו הודלפו 11.5 מיליון מסמכים חסויים של חברת עורכי הדין מוסאק-פונסקה מפנמה שהעסקה במקלטי מס ו[[בהלבנת הון]] עבור מיליארדרים ופוליטקיאים מרחבי העולם. המסמכים, שהודלפו בידי אלמוני, מכילים מידע על יותר מ-200,000 חברות ו[[חברת קש|חברות קש]] מכל העולם ועל בעלי המניות שלהן, ובהם מספר שליטי מדינות. כמו כן, הם כוללים ראיות לפעילות פיננסית ענפה של פוליטיקאים ממדינות שונות במקלטי מס שונים ברחבי העולם, לרבות הלבנת הון, לקשרים פסולים בין גופים שונים, ועוד.

'''פרשת מסמכי פנמה''' היא אירוע שבו הודלפו 11.5 מיליון מסמכים חסויים של חברת עורכי הדין מוסאק-פונסקה מפנמה שהעסקה במקלטי מס ו[[בהלבנת הון]] עבור מיליארדרים ופוליטיקאים מרחבי העולם. המסמכים, שהודלפו בידי אלמוני, מכילים מידע על יותר מ-200,000 חברות ו[[חברת קש|חברות קש]] מכל העולם ועל בעלי המניות שלהן, ובהם מספר שליטי מדינות. כמו כן, הם כוללים ראיות לפעילות פיננסית ענפה של פוליטיקאים ממדינות שונות במקלטי מס שונים ברחבי העולם, לרבות הלבנת הון, לקשרים פסולים בין גופים שונים, ועוד.

המסמכים הודלפו בידי אלמוני לעיתון הגרמני "זידדויטשה צייטונג", ועובדו במשך כשנה בידי ה-ICIJ‏ ([[International Consortium of Investigative Journalists]]), בשיתוף עם כמאה כלי תקשורת ברחבי העולם ויותר מ-370 עיתונאים, בהם העיתון הישראלי "הארץ". הפרשה פורסמה באופן פומבי בכלי התקשורת בעולם ב-3 באפריל 2016, וחשיפה מלאה של רשימת החברות הכלולות בה נעשתה במאי 2016. בעקבות הפרשה נערכו חקירות במקומות שונים בעולם, נערכו מעצרים ומספר פוליטיקאים ובכירים התפטרו. מנהלי חברת מוסאק-פונסקה נעצרו לכמה חודשים ואז שוחררו. בעקבות הפרשה אמר מי שהיה אז נשיא ארצות הברית, ברק אומבה במסיבת עיתונאים כי "זה לא שהם מפרים את החוקים, החוקים מעוצבים בצורה כה גרועה, ומאפשרים לאנשים, אם יש להם מספיק עורכי דין ומספיק רואי-חשבון, להתחמק מאחריות שאזרחים מן השורה נאלצים לעמוד בה." {{הערה|[https://web.archive.org/web/20160529034506/https://www.publicintegrity.org/2016/04/05/19526/white-house-and-us-officials-react-cautiously-panama-papers Impact of Panama Papers rockets around the world; U.S. officials react cautiously], center of public integrety 2016 }} למרות שלא הואשמו בפרשה תושבים מארה"ב אובמה ציין כי מארה"ב משתמשים באותן שיטות.  

המסמכים הודלפו בידי אלמוני לעיתון הגרמני "זידדויטשה צייטונג", ועובדו במשך כשנה בידי ה-ICIJ‏ ([[International Consortium of Investigative Journalists]]), בשיתוף עם כמאה כלי תקשורת ברחבי העולם ויותר מ-370 עיתונאים, בהם העיתון הישראלי "הארץ". הפרשה פורסמה באופן פומבי בכלי התקשורת בעולם ב-3 באפריל 2016, וחשיפה מלאה של רשימת החברות הכלולות בה נעשתה במאי 2016. בעקבות הפרשה נערכו חקירות במקומות שונים בעולם, נערכו מעצרים ומספר פוליטיקאים ובכירים התפטרו. מנהלי חברת מוסאק-פונסקה נעצרו לכמה חודשים ואז שוחררו. בעקבות הפרשה אמר מי שהיה אז נשיא ארצות הברית, ברק אומבה במסיבת עיתונאים כי "זה לא שהם מפרים את החוקים, החוקים מעוצבים בצורה כה גרועה, ומאפשרים לאנשים, אם יש להם מספיק עורכי דין ומספיק רואי-חשבון, להתחמק מאחריות שאזרחים מן השורה נאלצים לעמוד בה." {{הערה|[https://web.archive.org/web/20160529034506/https://www.publicintegrity.org/2016/04/05/19526/white-house-and-us-officials-react-cautiously-panama-papers Impact of Panama Papers rockets around the world; U.S. officials react cautiously], center of public integrety 2016 }} למרות שלא הואשמו בפרשה תושבים מארה"ב אובמה ציין כי מארה"ב משתמשים באותן שיטות.  

סרט הדוקו-דרמה "המכבסה" שמתאר את פרשת מסמכי פנמה, מתאר גם השלכות שונות שלה - חברות ביטוח שמצליחות להונות את המבוטחים שלהן ולהתחמק מתשלום ביטוח-חיים, סיוע לאנשי מאפיה להסתיר את הכספים שלהם, סיוע לפוליטיקאים בכירים להסתיר כספים ומעשי [[שחיתות]] בארצם ועוד. סה"כ מתוארת דוגמה ל[[משחק עלויות ציבוריות–רווחים פרטיים|רווחים פרטיים הפסדים ציבוריים]] וחברות שמצליחות להנות מרווחים אבל להמנע מאחריות ביחס להפסדים או מחוקים שונים בארצם על ידי שורה של חברות קש. בסוף סרט טוענת הגיבורה הראשית בכיכובה של מריל סטריפ, כי שום דבר לא השתנה מאז הפרשה, וכי אותה מערכת כסף ומקלטי מס מאפשרת למערכת הזו להסתיר פשעים ומעשי גניבה והונאה. היא טוענת גם שהמערכת הדמוקרטית שלנו מקולקלת באופן יסודי, וכי יש סיכוי קלוש לשינוי המצב כאשר רוב הפוליטיקאים תלויים במיליארדים ,תאגדי ענק ובנקים כדי להבחר, ולא יכולים לשנות את המערכת הפיננסית.  

סרט הדוקו-דרמה "המכבסה" שמתאר את פרשת מסמכי פנמה, מתאר גם השלכות שונות שלה - חברות ביטוח שמצליחות להונות את המבוטחים שלהן ולהתחמק מתשלום ביטוח-חיים, סיוע לאנשי מאפיה להסתיר את הכספים שלהם, סיוע לפוליטיקאים בכירים להסתיר כספים ומעשי [[שחיתות]] בארצם ועוד. סה"כ מתוארת דוגמה ל[[משחק עלויות ציבוריות–רווחים פרטיים|רווחים פרטיים הפסדים ציבוריים]] וחברות שמצליחות להנות מרווחים אבל להימנע מאחריות ביחס להפסדים או מחוקים שונים בארצם על ידי שורה של חברות קש. בסוף סרט טוענת הגיבורה הראשית בכיכובה של מריל סטריפ, כי שום דבר לא השתנה מאז הפרשה, וכי אותה מערכת כסף ומקלטי מס מאפשרת למערכת הזו להסתיר פשעים ומעשי גניבה והונאה. היא טוענת גם שהמערכת הדמוקרטית שלנו מקולקלת באופן יסודי, וכי יש סיכוי קלוש לשינוי המצב כאשר רוב הפוליטיקאים תלויים במיליארדים ,תאגדי ענק ובנקים כדי להיבחר, ולא יכולים לשנות את המערכת הפיננסית.

==ראו גם==

==ראו גם==