שינויים

הספר [[תורת ההונאה]] מאת הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] מתאר את שיטות הפעולה של [[מכון הטבק]] בהקשר של גיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע [[נטיעת ספק]] לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. חברות הטבק חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל (Clarence Cook "C.C." Little){{הערה |[https://en.wikipedia.org/wiki/C._C._Little C. C. Little] בוויקיפדיה האנגלית}}, ביולוג ידוע שהיה משוכנע ש[[סרטן]] נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של "המועצה לחקר הטבק" שמימנה מחקרים של מאות חוקרים, במטרה להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. עד יום מותו בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.  

הספר [[תורת ההונאה]] מאת הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] מתאר את שיטות הפעולה של [[מכון הטבק]] בהקשר של גיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע [[נטיעת ספק]] לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. חברות הטבק חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל (Clarence Cook "C.C." Little){{הערה |[https://en.wikipedia.org/wiki/C._C._Little C. C. Little] בוויקיפדיה האנגלית}}, ביולוג ידוע שהיה משוכנע ש[[סרטן]] נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של "המועצה לחקר הטבק" שמימנה מחקרים של מאות חוקרים, במטרה להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. עד יום מותו בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.  

שיטה מקובלת בקרב חברות שרוצות לקדם הטיית תוצאות מדעית וכן בקרב תומכים של [[תאוריות קונספריציה]] היא "קטיף דובדבנים" - כלומר הסתכלות רק על תוצאות או מחקרים שלכאורה מאששות את התזה שרוצים לקדם. כך במקום לשאול "האם X גורם ל-Y" שואלים "איזה ראיות יש לכך ש-X גורם ל-Y" או במקרה של הטבק - איזה ראיות יש לכך ש X לא גורם ל-Y, תוך הזנחה של כל ממצא אחר. עם השנים הלך והתגבר הבטחון של חוקרים ביולוגיים ושל רופאים בכך ש[[עישון ובריאות|עישון טבק מסוכן לבריאות]] וגורר הגדלת הסיכון לחלות ולמות עקב מחלות לב-כלי דם, מחלות ריאה ומחלות סרטניות. ראיות לכך החלו להופיע כבר בשנות 1930, והלכו והתחזקו במהלך שנות ה-1950 ו-1960 על ידי שילוב של ניסויי מעבדה בבעלי חיים, ומחקרים קליניים בבני אדם שהשוו תחלואה בין אנשים מעשנים ולא מעשנים. משרדי הבריאות של הממשלות המערביות הכירו בקשר בין טבק לסרטן בשנת 1963, ועם השנים התבררו נזקים נוספים כמו קשר בין עישון לבין מחלות לב. חברות הטבק ניסו לטעון עוד במשך שנים כי העישון לא מסוכן לבריאות.

שיטה מקובלת בקרב חברות שרוצות לקדם הטיית תוצאות מדעית וכן בקרב תומכים של [[תאוריות קונספריציה]] היא "קטיף דובדבנים" - כלומר הסתכלות רק על תוצאות או מחקרים שלכאורה מאששות את התזה שרוצים לקדם. כך במקום לשאול "האם X גורם ל-Y" שואלים "איזה ראיות יש לכך ש-X גורם ל-Y" או במקרה של הטבק - איזה ראיות יש לכך ש X לא גורם ל-Y, תוך הזנחה של כל ממצא אחר. עם השנים הלך והתגבר הבטחון של חוקרים ביולוגיים ושל רופאים בכך ש[[עישון ובריאות|עישון טבק מסוכן לבריאות]] וגורר הגדלת הסיכון לחלות ולמות עקב מחלות לב-כלי דם, מחלות ריאה ומחלות סרטניות. ראיות לכך החלו להופיע כבר בשנות 1930, והלכו והתחזקו במהלך שנות ה-1950 ו-1960 על ידי שילוב של ניסויי מעבדה בבעלי חיים, ומחקרים קליניים בבני אדם שהשוו תחלואה בין אנשים מעשנים ולא מעשנים. משרדי הבריאות של הממשלות המערביות הכירו בקשר בין טבק לסרטן בשנת 1964, ועם השנים התבררו נזקים נוספים כמו קשר בין עישון לבין מחלות לב.  

 

חברות הטבק ניסו במשך שנים לשמור על [[הכחשת נזקי העישון]] - לטעון כי העישון אינו ממכר, וכי העישון אינו מסוכן לבריאות. דבר זה בוצע למרות הידע של החברות כי מודבר בשקר. לדוגמה בשנות ה-70 העיד מדען בכיר בחברת [[פיליפ מוריס]] כי  " כדי להגן על התעשייה שלנו מפני תביעות של יורשיהם של אלה שמתו מנזקי עישון, אנו חייבים להציג עמדה לפיה התעשייה שלנו מעולם לא ניהלה במעבדותיה מחקרים ביולוגיים כלשהם, ובהתאם לא היה ידוע לנו על כל קשר בין עישון ותחלואה". פיליפ

===פרסומות והסברה===

===פרסומות והסברה===