שינויים

* ב-2019 הושק פרויקט שמטרתו לעודד נסיעה סביבתית ובריאותית יותר באמצעות תשלום על כך. במסגרת הפרויקט נהגים שלא ינהגו בעיר בשעות העומס יוכלו להרוויח 4,500 שקל בשנה. אלה שיכניסו למכונית עוד נוסעים יקבלו תשלום נוסף{{הערה|ליאור גוטמן [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3760889,00.html יצא לדרך: תשלום מהמדינה למי שלא ינהג בתוך העיר] 23 באפריל 2019, כלכליסט}}.

* ב-2019 הושק פרויקט שמטרתו לעודד נסיעה סביבתית ובריאותית יותר באמצעות תשלום על כך. במסגרת הפרויקט נהגים שלא ינהגו בעיר בשעות העומס יוכלו להרוויח 4,500 שקל בשנה. אלה שיכניסו למכונית עוד נוסעים יקבלו תשלום נוסף{{הערה|ליאור גוטמן [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3760889,00.html יצא לדרך: תשלום מהמדינה למי שלא ינהג בתוך העיר] 23 באפריל 2019, כלכליסט}}.

==== תוצאות ====

==== תוצאות ====

הצעדים שננקטו כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.  

הצעדים שננקטו כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.  

מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה  של שנת 2016.

מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה  של שנת 2016.

שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קוי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק.{{הערה|הרשות הארצית לתחבורה ציבורית [https://www.gov.il/he/Departments/news/increase_in_number_of_passengers גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל]}}.

שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קווי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק.{{הערה|הרשות הארצית לתחבורה ציבורית [https://www.gov.il/he/Departments/news/increase_in_number_of_passengers גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל]}}.

זהו המשך למגמה של שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית שחל בשנים 2015-2010. עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2017 מצביעים על עלייה חדה - 5.6% - במספר המכוניות הפרטיות שנרכשו בשנת 2016 בישראל{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.

זהו המשך למגמה של שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית שחל בשנים 2015-2010. עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2017 מצביעים על עלייה חדה - 5.6% - במספר המכוניות הפרטיות שנרכשו בשנת 2016 בישראל{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.

הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להעלות את השימוש ברכבת בשנים האחרונות. הדבר הביא לתוצאות חיוביות משמעותיות: בשנת 2000 בוצעו ברכבת ישראל 12.7 מיליון נסיעות, ואילו בשנת 2018 ברכבת ישראל בוצעו 67.7 מיליון נסיעות ב-565 רכבות. כלומר, כמות הנסיעות הוכפלה ביותר מפי 5. בממוצע, בשנת 2018 ברכבת בוצעו 256,800 נסיעות ביום{{הערה|רכבת ישראל בע"מ [https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219831-00.pdf דוח תקופתי

הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להעלות את השימוש ברכבת בשנים האחרונות. הדבר הביא לתוצאות חיוביות משמעותיות: בשנת 2000 בוצעו ברכבת ישראל 12.7 מיליון נסיעות, ואילו בשנת 2018 ברכבת ישראל בוצעו 67.7 מיליון נסיעות ב-565 רכבות. כלומר, כמות הנסיעות הוכפלה ביותר מפי 5. בממוצע, בשנת 2018 ברכבת בוצעו 256,800 נסיעות ביום{{הערה|רכבת ישראל בע"מ [https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219831-00.pdf דוח תקופתי

לשנת 2018] 25 במרץ 2019, עמוד 13א, 15א}}. בשנת 2019 כמות התחנות הגיעה ל-69{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 במאי 2019}}. זה בהחלט נתון חיובי. אם זאת, הרבה פעמים התחנות ממוקמות הרחק ממקומות המגורים ולכן צריכים לנסוע אליהם ולא יכולים להגיע אליהם ב[[הליכה|ברגל]] או ב[[אופניים]]. משרד התחבורה טוען שהוא וראשי הערים ממקמים את התחנות מחוץ לעיר במכוון כדי שאנשים מהרבה יישובים יסעו לשם, כאשר הכוונה היא שהם יגיעו לשם בתחבורה ממונעת. זה שהתוצאה תהיה יותר פליטות [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[השמנה]], כנראה לא נלקח בחשבון{{הערה|אסף זגריזק [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5060146,00.html תחנה לא מרכזית: מיקום תחנות הרכבת מונע פיתוח עירוני] 22.12.2017}}.

לשנת 2018] 25 במרץ 2019, עמוד 13א, 15א}}. בשנת 2019 כמות התחנות הגיעה ל-69{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 במאי 2019}}. זה בהחלט נתון חיובי. עם זאת, הרבה פעמים התחנות ממוקמות הרחק ממקומות המגורים ולכן צריכים לנסוע אליהם ולא יכולים להגיע אליהם ב[[הליכה|ברגל]] או ב[[אופניים]]. משרד התחבורה טוען שהוא וראשי הערים ממקמים את התחנות מחוץ לעיר במכוון כדי שאנשים מהרבה יישובים יסעו לשם, כאשר הכוונה היא שהם יגיעו לשם בתחבורה ממונעת. זה שהתוצאה תהיה יותר פליטות [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[השמנה]], כנראה לא נלקח בחשבון{{הערה|אסף זגריזק [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5060146,00.html תחנה לא מרכזית: מיקום תחנות הרכבת מונע פיתוח עירוני] 22.12.2017}}.

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו '''חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה, ועוד.'''

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו '''חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה, ועוד.'''