שינויים

== היסטורית החקלאות מנקודת מבט של קיימות ==

== היסטורית החקלאות מנקודת מבט של קיימות ==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[היסטוריה סביבתית]] [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[היסטוריה סביבתית]] [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}

החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]],  הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.  

החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]],  הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. עם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.  

החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור [[יערות הצפון]] קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.

החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור [[יערות הצפון]] קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.

== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ==

== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ==

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}