שינויים

אחמד התמחה במחקר של אלימות המונית (מלחמות, מרידות וכו') והוא שאל את עצמו מה גורם לסכסוכים אלה, האם הסיפורים על התחממות עולמית לדוגמה הם אמת או בדיה, איך זה עובד? מה ההשלכות של זה. לדעתו אחת הבעיות המרכזיות היא שמדענים העובדים על תחומים אלה מסתכלים על השאלות האלה בצורה מבודדת, בלי להתייחס לשאר ההקשרים של המנגנונים הדוחפים תהליכים אלה. לדוגמה מדען אקלים החוקר היבטים של התחממות עולמית, אינו מודע לקשר שיש להתחממות זו עם הכלכלה העולמית, וכיצד מערכת כלכלית זו חייבת להיות ב[[צמיחה כלכלית]] מתמדת רק כדי שהעסקים לא יקרסו. צורה כלכלי זו אינה [[כלכלה בת קיימא]] לדעת אחמד, אבל המדענים אינם שמים לב לכך ואינם עוסקים בשאלות אלה. הם מסתכלים על הדברים בזווית ראיה מאוד צרה שמניחה כל מיני הנחות עבודה שמרניות שהבסיס להן הולך ומתערער.  

אחמד התמחה במחקר של אלימות המונית (מלחמות, מרידות וכו') והוא שאל את עצמו מה גורם לסכסוכים אלה, האם הסיפורים על התחממות עולמית לדוגמה הם אמת או בדיה, איך זה עובד? מה ההשלכות של זה. לדעתו אחת הבעיות המרכזיות היא שמדענים העובדים על תחומים אלה מסתכלים על השאלות האלה בצורה מבודדת, בלי להתייחס לשאר ההקשרים של המנגנונים הדוחפים תהליכים אלה. לדוגמה מדען אקלים החוקר היבטים של התחממות עולמית, אינו מודע לקשר שיש להתחממות זו עם הכלכלה העולמית, וכיצד מערכת כלכלית זו חייבת להיות ב[[צמיחה כלכלית]] מתמדת רק כדי שהעסקים לא יקרסו. צורה כלכלי זו אינה [[כלכלה בת קיימא]] לדעת אחמד, אבל המדענים אינם שמים לב לכך ואינם עוסקים בשאלות אלה. הם מסתכלים על הדברים בזווית ראיה מאוד צרה שמניחה כל מיני הנחות עבודה שמרניות שהבסיס להן הולך ומתערער.  

כמה מההנחות האלה הונחו על ידי [[פרנסיס פוקיאמה]] ו[[סמואל הנטינגטון]]. הנטינטון היה פרופסור למדעי המדינה מהרווארד, ויועץ מזה שנים רבות לממשלת ארצות הברית, במיוחד לנשיא לינדון ג'ונסון בזמן מלחמת ויאטנם. הוא זכה לפרסום עולמי עם פרסום ספרו "[[התנגשות הציוויליזציות]]" בשנות 1990 שבו הוא חזה שהסכסוכים הצבאיים העתידיים יהיו בין גושים של ציוויליזציות בעלות גישות תרבותיות שונות. כך לדוגמה יש את התרבות הערבית, והתרבות הקונפוצינית ששונות מהתרבות המערבית, והוא אמר שזה יהיה מוקד הסכסוכים העתידיים שכן תרבויות אלה אינן מקבלות ערכים כמו [[דמוקרטיה]] ו[[זכויות אדם]]. עוד אדם מעניין הוא פרנסיס פוקיאמה שעבד במשרד החוץ של ארצות הברית וכתב את הספר [[קץ ההיסטוריה]]. הוא טען שעם התמוטטות [[ברית המועצות]] אין שום חלופה זמינה למדיניות הפוליטית או הכלכלית [[נאו-ליברליזם|הנאו-ליברלית]]. המערכת של [[דמוקרטיה ליבראלית]] ו[[שוק חופשי]] היא האופציה היחידה, אין שום חלופה אחרת.  

כמה מההנחות האלה הונחו על ידי [[פרנסיס פוקיאמה]] ו[[סמואל הנטינגטון]]. הנטינטון היה פרופסור למדעי המדינה מהרווארד, ויועץ מזה שנים רבות לממשלת ארצות הברית, במיוחד לנשיא לינדון ג'ונסון בזמן מלחמת ויאטנם. הוא זכה לפרסום עולמי עם פרסום ספרו "[[התנגשות הציוויליזציות]]" בשנות 1990 שבו הוא חזה שהסכסוכים הצבאיים העתידיים יהיו בין גושים של ציוויליזציות בעלות גישות תרבותיות שונות. כך לדוגמה יש את התרבות הערבית, והתרבות הקונפוצינית ששונות מהתרבות המערבית, והוא אמר שזה יהיה מוקד הסכסוכים העתידיים שכן תרבויות אלה אינן מקבלות ערכים כמו [[דמוקרטיה]] ו[[זכויות אדם]]. עוד אדם מעניין הוא פרנסיס פוקיאמה שעבד במשרד החוץ של ארצות הברית וכתב את הספר [[קץ ההיסטוריה]]. הוא טען שעם התמוטטות [[ברית המועצות]] אין שום חלופה זמינה למדיניות הפוליטית או הכלכלית [[נאו-ליברליזם|הנאו-ליברלית]]. המערכת של [[דמוקרטיה ליברלית]] ו[[שוק חופשי]] היא האופציה היחידה, אין שום חלופה אחרת.  

אחמד טוען שהרעיונות של פוקיאמה ושל הנטינגטון עברו מעין מיזוג לתפיסה כוללת לפיה התרבות שבה אנו חיים היום, היא בעצם סוג המערכת הטוב ביותר שניתן להשיג עבור האנושות, ואם יש אלימות בתוך המערכת הזאת, זה בגלל שיש לנו התנגשות עם תרבויות ברבריות ופרימיטיביות יותר כמו התרבות המוסלמית. אם מאמינים כי אנחנו נמצאים במערכת הטובה ביותר, וכי המלחמה בטרור היא מלחמה בברברים ששונאים אותנו בגלל החופש שלנו ודרך החיים שלנו, מגיעים לניתוק מהמציאות. ולכן כאשר מתייחסים למשברים כמו משבר האקלים, או שיא תפוקת הנפט או גבולות של מערכת המזון מתייחסים אליהם בצורה מבודדת. האידאולוגיה והרעיונות המופשטים האלה מפריעים לראות כיצד המשברים הם חלק מביטוי של המערכת שבה אנחנו חיים.  

אחמד טוען שהרעיונות של פוקיאמה ושל הנטינגטון עברו מעין מיזוג לתפיסה כוללת לפיה התרבות שבה אנו חיים היום, היא בעצם סוג המערכת הטוב ביותר שניתן להשיג עבור האנושות, ואם יש אלימות בתוך המערכת הזאת, זה בגלל שיש לנו התנגשות עם תרבויות ברבריות ופרימיטיביות יותר כמו התרבות המוסלמית. אם מאמינים כי אנחנו נמצאים במערכת הטובה ביותר, וכי המלחמה בטרור היא מלחמה בברברים ששונאים אותנו בגלל החופש שלנו ודרך החיים שלנו, מגיעים לניתוק מהמציאות. ולכן כאשר מתייחסים למשברים כמו משבר האקלים, או שיא תפוקת הנפט או גבולות של מערכת המזון מתייחסים אליהם בצורה מבודדת. האידאולוגיה והרעיונות המופשטים האלה מפריעים לראות כיצד המשברים הם חלק מביטוי של המערכת שבה אנחנו חיים.