שינויים

ביקורת זו מזכירה ביקורת בתחום של [[תורת המשחקים]] על ההבדל הניכר בין תוצאות של משחק חוזר לבין משחק חד-פעמי, וכן את ההבחנות של [[פרנן ברודל]] בספר [[הדינמיקה של הקפיטליזם (ספר)]]. כמו כן היכולת של קהילות קטנות לקיים הסדרים כלכליים שונים מאלו של חברות גדולות תוארה על ידי הכלכלנית [[אלינור אוסטרום]].  

ביקורת זו מזכירה ביקורת בתחום של [[תורת המשחקים]] על ההבדל הניכר בין תוצאות של משחק חוזר לבין משחק חד-פעמי, וכן את ההבחנות של [[פרנן ברודל]] בספר [[הדינמיקה של הקפיטליזם (ספר)]]. כמו כן היכולת של קהילות קטנות לקיים הסדרים כלכליים שונים מאלו של חברות גדולות תוארה על ידי הכלכלנית [[אלינור אוסטרום]].  

בספר "[[עבודות בולשיט]]" גרייבר התייחס למה שנראה לו כתוצאות אבסורדיות בשוק העבודה המודרני. לדוגמה מדוע לא התממשו התחזיות של הוגים מראשית המאה ה-20 כמו [[ברנרד ראסל]] ו[[ג'ון מיינרד קיינס]] ושעות העבודה של עובדים לא פחתו ? לכאורה ייעול תהליכי ייצור על ידי מכונות, רובוטים וכו' היה אמור לאפשר לבני האדם לעבוד רק 3-4 שעות ביום, כמו כן הייתה ירידה דרמטית במספר העובדים בחקלאות ובתעשייה. {{הערה|שם=דור שלטון}} לדוגמה בתחום החקלאות שבו עבדו בעבר מעל 90% מהעובדים, עובדים כיום בארה"ב ובישראל רק 1% מהעובדים וחלק עצום מהעבודה מבוצע תודות למכונות חקלאיות. לפי גרייבר המגזר הציבורי והפרטי כאחד יצרו המון "עבודות מיותרות", גרייבר שואל מי קובע אם עבודה היא מיותרת לפי טענתו העובדים עצמם הם אלו שיכולים לענות על כך, שכן מי שעובד בעבודה מסויימת יודע להגיד אם היא נחוצה או לא. גרייבר אסף מאות עדויות של עובדים מתחומים שונים שהעידו כי עבודתם מיותרת. הוא סיווג את "עבודות הבולשיט" למספר סיווגים - לדוגמא עבודות שקיימות כדי לתת למישהו הרגשת חשיבות - כמו פקידי קבלה. עבודות שקיימות כדי לאפשר לפירמות לטעון שהן עושות משהו (לצרכים כמו [[גרינווש]] או "אחריות חברתית", יחסי ציבור ועוד), עבודות שקיימות כדי לתקן תוצאות של פגם שיטתי במערכת וכן עבודות ניהול מיותרות. גרייבר גם טוען כי קיימות גם עבודות חשובות שמתוגמלות פחות כמו מורות, גננות, אחיות, מנקות ועובדות סוציאליות שבעשרות השנים האחרונות הן מאויישות בנשים ורוב העובדות בהן מרוויחות פחות מאשר במקצועות כמו פקידים, מנהלים ועורכי דין. העיוותים של דבר זה יוצרים תסכול הן בקרב העובדים החיוניים והן בקרב העובדים בעבודות בולשיט המבזבזים את זמנם בדבר שאין בו כמעט ערך. {{הערה|שם=דור שלטון}} {{הערה|ביקורת זו משותפת גם ל[[פרוייקט ונוס]] שמבקר עבודות שניתן לבטל אותן כמו זבניות בחנויות, מלצרים ועוד "משרתים" מודרנים שחלק חשוב מתפקידם הוא לשדר לצרכן שיש לו ערך גבוה של חשיבות חברתית}}

בספר "[[עבודות בולשיט]]" גרייבר התייחס למה שנראה לו כתוצאות אבסורדיות בשוק העבודה המודרני. לדוגמה מדוע לא התממשו התחזיות של הוגים מראשית המאה ה-20 כמו [[ברנרד ראסל]] ו[[ג'ון מיינרד קיינס]] ושעות העבודה של עובדים לא פחתו ? לכאורה ייעול תהליכי ייצור על ידי מכונות, רובוטים וכו' היה אמור לאפשר לבני האדם לעבוד רק 3-4 שעות ביום, כמו כן הייתה ירידה דרמטית במספר העובדים בחקלאות ובתעשייה. {{הערה|שם=דור שלטון}} לדוגמה בתחום החקלאות שבו עבדו בעבר מעל 90% מהעובדים, עובדים כיום בארה"ב ובישראל רק 1% מהעובדים וחלק עצום מהעבודה מבוצע תודות למכונות חקלאיות. לפי גרייבר המגזר הציבורי והפרטי כאחד יצרו המון "עבודות מיותרות", גרייבר שואל מי קובע אם עבודה היא מיותרת לפי טענתו העובדים עצמם הם אלו שיכולים לענות על כך, שכן מי שעובד בעבודה מסויימת יודע להגיד אם היא נחוצה או לא. גרייבר אסף מאות עדויות של עובדים מתחומים שונים שהעידו כי עבודתם מיותרת. הוא סיווג את "עבודות הבולשיט" למספר סיווגים - לדוגמה עבודות שקיימות כדי לתת למישהו הרגשת חשיבות - כמו פקידי קבלה. עבודות שקיימות כדי לאפשר לפירמות לטעון שהן עושות משהו (לצרכים כמו [[גרינווש]] או "אחריות חברתית", יחסי ציבור ועוד), עבודות שקיימות כדי לתקן תוצאות של פגם שיטתי במערכת וכן עבודות ניהול מיותרות. גרייבר גם טוען כי קיימות גם עבודות חשובות שמתוגמלות פחות כמו מורות, גננות, אחיות, מנקות ועובדות סוציאליות שבעשרות השנים האחרונות הן מאויישות בנשים ורוב העובדות בהן מרוויחות פחות מאשר במקצועות כמו פקידים, מנהלים ועורכי דין. העיוותים של דבר זה יוצרים תסכול הן בקרב העובדים החיוניים והן בקרב העובדים בעבודות בולשיט המבזבזים את זמנם בדבר שאין בו כמעט ערך. {{הערה|שם=דור שלטון}} {{הערה|ביקורת זו משותפת גם ל[[פרוייקט ונוס]] שמבקר עבודות שניתן לבטל אותן כמו זבניות בחנויות, מלצרים ועוד "משרתים" מודרנים שחלק חשוב מתפקידם הוא לשדר לצרכן שיש לו ערך גבוה של חשיבות חברתית}}

בשנה 2020 עבד גרייבר עם מומחים ואמנים אחרים בכתיבת והוצאה לאור של סדרת הספרים "אנתרופולוגיה לילדים" - Anthropology for Kids. מטרת הפרוייקט היא "לחלוק את הידע של המומחים עם הלא-מומחים במספר נושאים חברתיים". קבוצת המחברים כוללת בין היתר את האמן בריאן אינו (What is Art), האנתרופולוג קית' הארט (Money), הארכיאולוג דיוויד ווינגרו (What is Civilization?). גרייבר כתב בפרויקט את הספר [[מה הם מלכים?]] המבוסס על ספרו המשותף עם האנתרופולוג מרשל סהלינס (On Kings). בהקדמה לספר הילדים מתאר גרייבר כי "זהו ספר על מלכים. מאיפה הם באו? איך מישהו בכלל חשב שזה יהיה רעיון מבריק לקחת אדם אחד אקראי למדי ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה? מה ההשלכות ומדוע כל כך קשה להפליא להיפטר מהן?"  

בשנה 2020 עבד גרייבר עם מומחים ואמנים אחרים בכתיבת והוצאה לאור של סדרת הספרים "אנתרופולוגיה לילדים" - Anthropology for Kids. מטרת הפרוייקט היא "לחלוק את הידע של המומחים עם הלא-מומחים במספר נושאים חברתיים". קבוצת המחברים כוללת בין היתר את האמן בריאן אינו (What is Art), האנתרופולוג קית' הארט (Money), הארכיאולוג דיוויד ווינגרו (What is Civilization?). גרייבר כתב בפרויקט את הספר [[מה הם מלכים?]] המבוסס על ספרו המשותף עם האנתרופולוג מרשל סהלינס (On Kings). בהקדמה לספר הילדים מתאר גרייבר כי "זהו ספר על מלכים. מאיפה הם באו? איך מישהו בכלל חשב שזה יהיה רעיון מבריק לקחת אדם אחד אקראי למדי ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה? מה ההשלכות ומדוע כל כך קשה להפליא להיפטר מהן?"