שינויים

אלא שרק חלק קטן מהתמונה של דלדול משאבים וזיהום מוצג בדרך זו. רוב הזיהום לא נגרם לאחר שאנו זורקים מוצרים שונים לאשפה, אלא בעת תהליך הייצור שלהם ובעת תהליכים של הכנת מוצרי גלם שונים. בתי החרושת והחברות הגדולות, ולא הצרכנים הפרטיים, הם האחראיים הישירים לרובו המכריע של הזיהום. מובן שהאחריות היא לא רק של היצרנים עצמם אלא גם של הצרכנים הגורמים לכך שיש ביקוש נוסף למוצרים. אלא שמי שלא יודע כלל על קיום הזיהום לא יכול לעצור אותו. שלב ראשון הוא להבין עד כמה הזיהום בתחילת חיי המוצר הינו גדול יותר מאשר הזיהום בסוף חייו.  

אלא שרק חלק קטן מהתמונה של דלדול משאבים וזיהום מוצג בדרך זו. רוב הזיהום לא נגרם לאחר שאנו זורקים מוצרים שונים לאשפה, אלא בעת תהליך הייצור שלהם ובעת תהליכים של הכנת מוצרי גלם שונים. בתי החרושת והחברות הגדולות, ולא הצרכנים הפרטיים, הם האחראיים הישירים לרובו המכריע של הזיהום. מובן שהאחריות היא לא רק של היצרנים עצמם אלא גם של הצרכנים הגורמים לכך שיש ביקוש נוסף למוצרים. אלא שמי שלא יודע כלל על קיום הזיהום לא יכול לעצור אותו. שלב ראשון הוא להבין עד כמה הזיהום בתחילת חיי המוצר הינו גדול יותר מאשר הזיהום בסוף חייו.  

לדוגמא, מתוך 380 טון פסולת המצטברים בבריטניה בכל שנה, רק 6% מיוצרים ישירות על ידי משקי הבית; כך שגם אם כל האזרחים בבריטניה ימחזרו, הם לא יביאו לשינוי משמעותי בבעיה הכוללת.

לדוגמה, מתוך 380 טון פסולת המצטברים בבריטניה בכל שנה, רק 6% מיוצרים ישירות על ידי משקי הבית; כך שגם אם כל האזרחים בבריטניה ימחזרו, הם לא יביאו לשינוי משמעותי בבעיה הכוללת.

אפשר לשכנע אנשים לא לבזבז חשמל, אך כמות גזי החממה שמשתחררת באוגוני-לנד בניגריה במהלך הבערת בארות הנפט על ידי תאגיד הנפט 'של', גדולה מזו הנגרמת מהפקת כל החשמל שמשמש את המגזר הפרטי בבריטניה כולה. למעשה גזים אלו מהווים 10% מגזי החממה המובלים ל[[התחממות עולמית]].

אפשר לשכנע אנשים לא לבזבז חשמל, אך כמות גזי החממה שמשתחררת באוגוני-לנד בניגריה במהלך הבערת בארות הנפט על ידי תאגיד הנפט 'של', גדולה מזו הנגרמת מהפקת כל החשמל שמשמש את המגזר הפרטי בבריטניה כולה. למעשה גזים אלו מהווים 10% מגזי החממה המובלים ל[[התחממות עולמית]].

הזיהום וכמות המשאבים שכל אחד מאתנו מכלה נוצרים בעיקר כפונקציה של כמות המוצרים שאנו צורכים. אם כל משפחה אמריקנית צורכת ומזהמת כמו 240 הודים, ברור שמחיזור בלבד אינו התשובה. אם תביאו בחשבון שלכל מוצר שאנו קונים יש מחיר סמוי גדול למדי בתהליך הייצור (וכיום גם עקב שינועו ע"פ חצי עולם), תבינו כיצד ארצות הברית עם 6% מאוכלוסיית העולם גורמת ל-30% מהנזק הסביבתי

הזיהום וכמות המשאבים שכל אחד מאתנו מכלה נוצרים בעיקר כפונקציה של כמות המוצרים שאנו צורכים. אם כל משפחה אמריקנית צורכת ומזהמת כמו 240 הודים, ברור שמחיזור בלבד אינו התשובה. אם תביאו בחשבון שלכל מוצר שאנו קונים יש מחיר סמוי גדול למדי בתהליך הייצור (וכיום גם עקב שינועו ע"פ חצי עולם), תבינו כיצד ארצות הברית עם 6% מאוכלוסיית העולם גורמת ל-30% מהנזק הסביבתי

האם ישנה התנגשות בין דרישה זו לבין "איכות החיים"? לאו דווקא. לדוגמא, כשלכולם יש מכונית - אין חניה ויש פקקים וזיהום - אף אחד לא יכול לנסוע. למעשה כשאנו קונים מוצר לרוב אנו מבקשים להנות דווקא משרות מסוים שאותו מוצר אמור לתת - והספקת השרות הזה (לדוגמה תחבורה) לא בהכרח תתבצע על הצד הטוב ביותר אם לכולם יש את המוצר מספק השרות, לדוגמה מכוניות. עוד בנושא זה במאמר [[תועלת משירותים ולא מצריכת מוצרים]].  

האם ישנה התנגשות בין דרישה זו לבין "איכות החיים"? לאו דווקא. לדוגמה, כשלכולם יש מכונית - אין חניה ויש פקקים וזיהום - אף אחד לא יכול לנסוע. למעשה כשאנו קונים מוצר לרוב אנו מבקשים להנות דווקא משרות מסוים שאותו מוצר אמור לתת - והספקת השרות הזה (לדוגמה תחבורה) לא בהכרח תתבצע על הצד הטוב ביותר אם לכולם יש את המוצר מספק השרות, לדוגמה מכוניות. עוד בנושא זה במאמר [[תועלת משירותים ולא מצריכת מוצרים]].  

יש מוצרים שאנו קונים דווקא משום ש"איכות החיים" התדרדרה - ביטוח מפני פריצות או מים מינרלים בגלל זיהום. הנושא של תרבות הצריכה מעלה סימני שאלה נוספים שרק מחזקים את החשד כלפי המשוואה יותר מוצרים = חיים יותר טובים. ראו עוד בנושא [[תרבות הצריכה]]

יש מוצרים שאנו קונים דווקא משום ש"איכות החיים" התדרדרה - ביטוח מפני פריצות או מים מינרלים בגלל זיהום. הנושא של תרבות הצריכה מעלה סימני שאלה נוספים שרק מחזקים את החשד כלפי המשוואה יותר מוצרים = חיים יותר טובים. ראו עוד בנושא [[תרבות הצריכה]]

==מיחזור==

==מיחזור==

מיחזור הוא משאת לבם של רבים, שאינם מבינים כי '''מיחזור הוא אמצעי ולא מטרה'''. במיחזור הכוונה לתהליך בו מוצר מוגמר עובד עיבוד או פרוק ונהפך למוצר אחר או לחומר גלם למוצר אחר. לדוגמא, מיחזור בקבוקי פלסטיק לפלסטיק גולמי, מיחזור יריעות ניילון לחממות, מיחזור נייר לבן לנייר עיתון, ועוד.

מיחזור הוא משאת לבם של רבים, שאינם מבינים כי '''מיחזור הוא אמצעי ולא מטרה'''. במיחזור הכוונה לתהליך בו מוצר מוגמר עובד עיבוד או פרוק ונהפך למוצר אחר או לחומר גלם למוצר אחר. לדוגמה, מיחזור בקבוקי פלסטיק לפלסטיק גולמי, מיחזור יריעות ניילון לחממות, מיחזור נייר לבן לנייר עיתון, ועוד.

הבעיה העיקרית שבדרך כלל מחזור הוא פשוט דחיה של כמה שנים לפני שהתוצרים הרעילים ו/או הבלתי ניתנים לפרוק על ידי הטבע מושלכים בתור אשפה. אם לא בתור מוצר פלסטיק אחד, אזי בתור מוצר פלסטיק אחר. כמו כן, החומר הממוחזר עצמו הינו תמיד באיכות ירודה יותר בהשוואה לחומר הגלם ממנו נוצר המקור (עקב [[החוק השני של התרמודינמיקה]]). כלומר מחזור הינו דחיית הקץ, לא מניעה שלו.  

הבעיה העיקרית שבדרך כלל מחזור הוא פשוט דחיה של כמה שנים לפני שהתוצרים הרעילים ו/או הבלתי ניתנים לפרוק על ידי הטבע מושלכים בתור אשפה. אם לא בתור מוצר פלסטיק אחד, אזי בתור מוצר פלסטיק אחר. כמו כן, החומר הממוחזר עצמו הינו תמיד באיכות ירודה יותר בהשוואה לחומר הגלם ממנו נוצר המקור (עקב [[החוק השני של התרמודינמיקה]]). כלומר מחזור הינו דחיית הקץ, לא מניעה שלו.  

פעמים רבות הטיפול בפסולת נתקע במחסום "אי הכדאיות הכלכלית". במקום להסתכל רק על איך להוזיל את הטיפול בפסולת ניתן לחשוב פעם נוספת מהו זיהום. זיהום הוא בעצם מקרה פרטי של בעיה כוללת יותר מתחום הכלכלה שנקראת "השפעה חיצונית" או "עלויות חיצונית". בעלויות חיצונית, המוכר והקונה סוגרים עסקה בשוק החופשי במחיר שמוסכם על שניהם. אך אויה! צד שלישי - שאיננו שותף לעסקה ולא נהנה ממנה - נושא בעלויות נוספות.  

פעמים רבות הטיפול בפסולת נתקע במחסום "אי הכדאיות הכלכלית". במקום להסתכל רק על איך להוזיל את הטיפול בפסולת ניתן לחשוב פעם נוספת מהו זיהום. זיהום הוא בעצם מקרה פרטי של בעיה כוללת יותר מתחום הכלכלה שנקראת "השפעה חיצונית" או "עלויות חיצונית". בעלויות חיצונית, המוכר והקונה סוגרים עסקה בשוק החופשי במחיר שמוסכם על שניהם. אך אויה! צד שלישי - שאיננו שותף לעסקה ולא נהנה ממנה - נושא בעלויות נוספות.  

במכוניות לדוגמא, יש עלויות חיצוניות הנופלות על משלמי המיסים וכל מי שרוצה להגיע ממקום למקום: עלותם של זיהום אוויר ומים, פקקים, הטיפול בנפגעי תאונות-דרכים ועוד. כל אלה משולמים על ידיכם גם אם אין לכם מכונית. גם אם יש לכם מכונית, ואתם ממעטים להשתמש בה, אתם למעשה מסבסדים את הנסיעות של נהגים אחרים.  

במכוניות לדוגמה, יש עלויות חיצוניות הנופלות על משלמי המיסים וכל מי שרוצה להגיע ממקום למקום: עלותם של זיהום אוויר ומים, פקקים, הטיפול בנפגעי תאונות-דרכים ועוד. כל אלה משולמים על ידיכם גם אם אין לכם מכונית. גם אם יש לכם מכונית, ואתם ממעטים להשתמש בה, אתם למעשה מסבסדים את הנסיעות של נהגים אחרים.  

רכבת לעומת זאת, מונעת את ההשפעות החיצוניות האלה. זו הסיבה מדוע רכבת יכולה להיות כדאית למשק אבל לא בהכרח כדאית ליזם הפרטי שמפעיל אותה - את החסכון בחיי אדם, בטיפולים רפואיים, בזמן מבוזבז בפקקים, ועוד עלויות שהמכוניות גורמות להן והרכבת חוסכת, אנחנו לא משלמים לרכבת.   

רכבת לעומת זאת, מונעת את ההשפעות החיצוניות האלה. זו הסיבה מדוע רכבת יכולה להיות כדאית למשק אבל לא בהכרח כדאית ליזם הפרטי שמפעיל אותה - את החסכון בחיי אדם, בטיפולים רפואיים, בזמן מבוזבז בפקקים, ועוד עלויות שהמכוניות גורמות להן והרכבת חוסכת, אנחנו לא משלמים לרכבת.   

# '''הפנמת עלות הנזק''' - הקונים והמוכרים של מוצר כלשהו יצטרכו לשאת בעלות שהמוצר שלהם גורם. היצרנים בתורם יעבירו את העלות לספקים שלהם ולכן גם להם יהיה אינטרס למנוע יצירת זיהום ובזבוז משאבים. זה מאמץ בתחום השלטוני- חוקי ובתחום המוסרי-תרבותי שצריך לייצר לחץ כלכלי - פנימי על יצרנים לייצר בצורה ירוקה ועל צרכנים לרכוש במתינות ובצורה נבונה וירוקה.

# '''הפנמת עלות הנזק''' - הקונים והמוכרים של מוצר כלשהו יצטרכו לשאת בעלות שהמוצר שלהם גורם. היצרנים בתורם יעבירו את העלות לספקים שלהם ולכן גם להם יהיה אינטרס למנוע יצירת זיהום ובזבוז משאבים. זה מאמץ בתחום השלטוני- חוקי ובתחום המוסרי-תרבותי שצריך לייצר לחץ כלכלי - פנימי על יצרנים לייצר בצורה ירוקה ועל צרכנים לרכוש במתינות ובצורה נבונה וירוקה.

#'''הטלת האחריות, התשלום והיכולת לטיפול במוצר על היצרן'''. היצרן יודע הכי טוב מה יש במוצר שהוא ייצר  וזה מידע חשוב למי שרוצה לבצע שימוש חוזר במוצר או למחזר אותו. אם יצרן של מוצרי חשמל מורכבים, לדוגמא, רק "משכיר" לי את המוצר, כלומר שהאחריות על המוצר נשארת שלו, אז ברור שיהיה לו אינטרס פנימי לייצר מוצר קל למיחזור או לשימוש חוזר. הוא ישתדל שהמוצר יאריך ימים (בדיוק להפך מהמצב היום) ובכל מקרה יהיה לו ידע טוב איך המוצר בנוי, מאילו חומרים, ומי יכול וצריך לטפל בתתי המרכיבים שלו: הספקים של אותו יצרן שגם עליהם תחול חובה דומה.

#'''הטלת האחריות, התשלום והיכולת לטיפול במוצר על היצרן'''. היצרן יודע הכי טוב מה יש במוצר שהוא ייצר  וזה מידע חשוב למי שרוצה לבצע שימוש חוזר במוצר או למחזר אותו. אם יצרן של מוצרי חשמל מורכבים, לדוגמה, רק "משכיר" לי את המוצר, כלומר שהאחריות על המוצר נשארת שלו, אז ברור שיהיה לו אינטרס פנימי לייצר מוצר קל למיחזור או לשימוש חוזר. הוא ישתדל שהמוצר יאריך ימים (בדיוק להפך מהמצב היום) ובכל מקרה יהיה לו ידע טוב איך המוצר בנוי, מאילו חומרים, ומי יכול וצריך לטפל בתתי המרכיבים שלו: הספקים של אותו יצרן שגם עליהם תחול חובה דומה.

אין חובה שהמוצר יחזור למפעל לצורך כך - שכן הוא יכול להקים סדנא מקומית - אזורית לשם כך או להאציל סמכויות בתחום זה למפעל אחר שירכז פעילות זו עבור כמה מפעלים. יתרון נוסף לגישה זו שהיא מקטינה את החצנת העלויות של שינוע המוצרים על פני כל הגלובוס ([[התחממות עולמית]]), בכך שהיא נותנת יתרון לתעשייה מקומית וקטנה - ובנוסף מעודדות גם את ביזור הכלכלה ומקטינה את הריכוזיות הכלכלית של התעשייה.

אין חובה שהמוצר יחזור למפעל לצורך כך - שכן הוא יכול להקים סדנא מקומית - אזורית לשם כך או להאציל סמכויות בתחום זה למפעל אחר שירכז פעילות זו עבור כמה מפעלים. יתרון נוסף לגישה זו שהיא מקטינה את החצנת העלויות של שינוע המוצרים על פני כל הגלובוס ([[התחממות עולמית]]), בכך שהיא נותנת יתרון לתעשייה מקומית וקטנה - ובנוסף מעודדות גם את ביזור הכלכלה ומקטינה את הריכוזיות הכלכלית של התעשייה.