שינויים

בירוא יערות הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך מתמשך]] שמתקיים החל מראשית החקלאות מלפני 10,000 שנה, והוא מתרחש בהיקף גדול ובקצב גדל והולך בעשורים האחרונים. יש לו השפעות נרחבות על [[שינוי האקלים]], על הגאוגרפיה והסביבה.  

בירוא יערות הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך מתמשך]] שמתקיים החל מראשית החקלאות מלפני 10,000 שנה, והוא מתרחש בהיקף גדול ובקצב גדל והולך בעשורים האחרונים. יש לו השפעות נרחבות על [[שינוי האקלים]], על הגאוגרפיה והסביבה.  

היחס שמקבלים היערות שונה מאוד ממדינה למדינה. כך לדוגמה בברזיל בשנה אחת נכרתו 500 מיליון עצים{{הערה|אוואז [https://secure.avaaz.org/campaign/en/amazon_apocalypse_loc/?slideshow Brazil: End the Amazon apocalypse!]}}. לעומת זאת באתיופיה נשתלו 2.6 מיליארד עצים תוך מספר חודשים והם מתכוונים להגיע ל 4 מיליארד בשנה{{הערה|ויינט, AP [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5559893,00.html שיא עולם: המדינה ששתלה 350 מיליון עצים ביום] 27 ליולי 2019}}. [[יערות ישראל]] בוראו בעבר באופן משמעותי. בעשורים האחרונים יש נטיעה של עצים רבים, אם כי קיימת ביקורת על סוגי העצים וקשיים בנושא בגלל [[התחממות גלובאלית בישראל]] ו[[בצורת בישראל]] וכן כריתת יערות עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל]].  

היחס שמקבלים היערות שונה מאוד ממדינה למדינה. כך לדוגמה בברזיל בשנה אחת נכרתו 500 מיליון עצים{{הערה|אוואז [https://secure.avaaz.org/campaign/en/amazon_apocalypse_loc/?slideshow Brazil: End the Amazon apocalypse!]}}. לעומת זאת באתיופיה נשתלו 2.6 מיליארד עצים תוך מספר חודשים והם מתכוונים להגיע ל 4 מיליארד בשנה{{הערה|ויינט, AP [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5559893,00.html שיא עולם: המדינה ששתלה 350 מיליון עצים ביום] 27 ביולי 2019}}. [[יערות ישראל]] בוראו בעבר באופן משמעותי. בעשורים האחרונים יש נטיעה של עצים רבים, אם כי קיימת ביקורת על סוגי העצים וקשיים בנושא בגלל [[התחממות גלובאלית בישראל]] ו[[בצורת בישראל]] וכן כריתת יערות עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל]].  

==קצב אובדן היערות==

==קצב אובדן היערות==

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של [[תוכנית הסביבה של האו"ם]], [[שימושי קרקע|השטח היבשתי]] של כדור הארץ הוא כ-150 מיליון קמ"ר, ומתוך כך כ-39 מיליון קמ"ר הם שטחי יער מכל הסוגים.[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] אם קצב כריתת היערות לא ישתנה (לא יגדל ולא יקטן), יאבדו כל היערות בעולם בתוך כ-312 שנים. עם זאת קצב הכריתה של יערות מחטניים התייצב. עיקר הסכנה נשקפת לאזורים טרופיים. שטח היער הטרופי בעולם בשנת 1990 היה 1756 מיליוני הקטר (17.5 מיליוני קמ"ר),[http://www.fao.org/docrep/t0829e/t0829e04.htm] אובדן בקצב של 90 אלף קמ"ר בשנה, פירושו אובדן בקצב של 0.5% אחוז בשנה או הרס כל יערות הטרופיים בכל כדור הארץ בתוך כ-200 שנה.

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של [[תוכנית הסביבה של האו"ם]], [[שימושי קרקע|השטח היבשתי]] של כדור הארץ הוא כ-150 מיליון קמ"ר, ומתוך כך כ-39 מיליון קמ"ר הם שטחי יער מכל הסוגים.[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] אם קצב כריתת היערות לא ישתנה (לא יגדל ולא יקטן), יאבדו כל היערות בעולם בתוך כ-312 שנים. עם זאת קצב הכריתה של יערות מחטניים התייצב. עיקר הסכנה נשקפת לאזורים טרופיים. שטח היער הטרופי בעולם בשנת 1990 היה 1756 מיליוני הקטר (17.5 מיליוני קמ"ר),[http://www.fao.org/docrep/t0829e/t0829e04.htm] אובדן בקצב של 90 אלף קמ"ר בשנה, פירושו אובדן בקצב של 0.5% אחוז בשנה או הרס כל יערות הטרופיים בכל כדור הארץ בתוך כ-200 שנה.

קצב בירוא יערות האמזונס פחת מאוד בראשית המאה ה-21 אבל החל לגבור שוב משנת 2012. מאז מאז עלייתו לשלטון של [[חיימה בולסוניירו]] בברזיל התגבר מאוד קצב ברוא יערות האמזונס כך שיש סיכוי שהוא יקרוס אם המצב לא ישתנה. הדבר ישפיע לרעה על כל העולם. המדענים אומרים שלמרות שנטיעת טריליון עצים יכולה לקחת מהאטמוספרה שני שליש מ[[פחמן דו-חמצני|הפחמן הדו חמצני]] שנפלט על ידי בני האדם לשמור על היערות הקיימים הוא הרבה יותר חשוב{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/world/2019/jul/25/amazonian-rainforest-near-unrecoverable-tipping-point Amazon deforestation accelerating towards unrecoverable 'tipping point'] 25 ליולי 2019, The Guardian}}. עצים גדולים סופחים יותר פחמן דו חמצני וממלאים הרבה תפקידים במערכת האקולוגית.

קצב בירוא יערות האמזונס פחת מאוד בראשית המאה ה-21 אבל החל לגבור שוב משנת 2012. מאז מאז עלייתו לשלטון של [[חיימה בולסוניירו]] בברזיל התגבר מאוד קצב ברוא יערות האמזונס כך שיש סיכוי שהוא יקרוס אם המצב לא ישתנה. הדבר ישפיע לרעה על כל העולם. המדענים אומרים שלמרות שנטיעת טריליון עצים יכולה לקחת מהאטמוספרה שני שליש מ[[פחמן דו-חמצני|הפחמן הדו חמצני]] שנפלט על ידי בני האדם לשמור על היערות הקיימים הוא הרבה יותר חשוב{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/world/2019/jul/25/amazonian-rainforest-near-unrecoverable-tipping-point Amazon deforestation accelerating towards unrecoverable 'tipping point'] 25 ביולי 2019, The Guardian}}. עצים גדולים סופחים יותר פחמן דו חמצני וממלאים הרבה תפקידים במערכת האקולוגית.

לפי סוכנות החלל של ברזיל, שטח בגודל של 1.5 מגרשי כדורגל נכרת או נשרף בכל דקה. {{הערה|[https://www.bbc.com/news/science-environment-48827490 'Football pitch' of Amazon forest lost every minute]}} בשנת 2019 פרצו 73 אלף שריפות ביערות הגשם עד אוגוסט, לפי סוכנות החלל הברזילאית, זו עלייה של 80% לעומת שנת 2018.{{הערה|שם=גלובס2019}}

לפי סוכנות החלל של ברזיל, שטח בגודל של 1.5 מגרשי כדורגל נכרת או נשרף בכל דקה. {{הערה|[https://www.bbc.com/news/science-environment-48827490 'Football pitch' of Amazon forest lost every minute]}} בשנת 2019 פרצו 73 אלף שריפות ביערות הגשם עד אוגוסט, לפי סוכנות החלל הברזילאית, זו עלייה של 80% לעומת שנת 2018.{{הערה|שם=גלובס2019}}