שינויים

כאן נכנסת תאוריה שנקראת מאמץ-הפקת-יחידה ('''Catch-per-unit-effort hypothesis'''), שמתארת קשר לינארי בין מאמץ, מאגר ותפוקה/תנובה. על פי התאוריה, עבור כל מאמץ שנשקיע, יהיה קשר לינארי ישר בין גודל המאגר, המאמץ שנשקיע והמשאב שנקצור. יחד עם זאת, אם קצב ההפקה יהיה גדול מקצב הגידול השנתי הטבעי של המשאב, הרי שגידול בהפקה בשנה אחת יגרור כמובן מאגר קטן יותר ותנובה קטנה יותר עבור השקעה של אותו מאמץ בשנים שלאחר מכן.

כאן נכנסת תאוריה שנקראת מאמץ-הפקת-יחידה ('''Catch-per-unit-effort hypothesis'''), שמתארת קשר לינארי בין מאמץ, מאגר ותפוקה/תנובה. על פי התאוריה, עבור כל מאמץ שנשקיע, יהיה קשר לינארי ישר בין גודל המאגר, המאמץ שנשקיע והמשאב שנקצור. יחד עם זאת, אם קצב ההפקה יהיה גדול מקצב הגידול השנתי הטבעי של המשאב, הרי שגידול בהפקה בשנה אחת יגרור כמובן מאגר קטן יותר ותנובה קטנה יותר עבור השקעה של אותו מאמץ בשנים שלאחר מכן.

[[Image:daly_chap12_1.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.1: ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve)]]

[[קובץ:daly_chap12_1.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.1: ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve)]]

מבחינה מתמטית, ניתן להניח ש-Y=qEX כאשר Y הוא התפוקה/התנובה, X הוא המאגר, E הוא המאמץ, q הוא מקדם שאפשר לכנות אותו "מקדם ההיתכנות לתפיסה" (catchability coefficient). זהו קו המתחיל בראשית הצירים ואשר השיפוע שלו הוא המאמץ E. באיור 12.1, יש 3 קווים כאלה, עבור השקעה של מאמץ גדול יותר E`` > E` > E. אם המאגר בשנה 0 הוא ``Q בשנה 0 והמאמץ הוא E, הרי שהתפוקה תהיה Q. מתוך תפוקה זו `Q``Q מבטא את קצב הגידול השנתי ואילו Q`Q מבטא את הקיטון במאגר ל-``R. בנקודה ``R ומאמץ E, התפוקה תהיה R, כלומר הפחתה של המאגר ב-R`R. תהליך זה יימשך עד שנגיע לנקודה ``S במאגר ו-S על קו התפוקה בת הקיימא (בהנחה של מאמץ קבוע).  

מבחינה מתמטית, ניתן להניח ש-Y=qEX כאשר Y הוא התפוקה/התנובה, X הוא המאגר, E הוא המאמץ, q הוא מקדם שאפשר לכנות אותו "מקדם ההיתכנות לתפיסה" (catchability coefficient). זהו קו המתחיל בראשית הצירים ואשר השיפוע שלו הוא המאמץ E. באיור 12.1, יש 3 קווים כאלה, עבור השקעה של מאמץ גדול יותר E`` > E` > E. אם המאגר בשנה 0 הוא ``Q בשנה 0 והמאמץ הוא E, הרי שהתפוקה תהיה Q. מתוך תפוקה זו `Q``Q מבטא את קצב הגידול השנתי ואילו Q`Q מבטא את הקיטון במאגר ל-``R. בנקודה ``R ומאמץ E, התפוקה תהיה R, כלומר הפחתה של המאגר ב-R`R. תהליך זה יימשך עד שנגיע לנקודה ``S במאגר ו-S על קו התפוקה בת הקיימא (בהנחה של מאמץ קבוע).  

דיילי מדגיש כי החישוב לעיל מתעלם לחלוטין מההיבט של מאגר הדגה, ומתייחס רק לרווח כפונקציה של זרימה בת-קיימא, ולא כפונקציה של ניצול שאינו בר-קיימא של המאגר עצמו. אמנם יש צורך להקטין מעט את המאגר על מנת להגיע לכמות דגים שתביא לרווח מקסימלי, אבל דיילי מבקש מאיתנו להניח כרגע שתנובת דיג חד-פעמי שנועד להפחתת המאגר מושלכים.

דיילי מדגיש כי החישוב לעיל מתעלם לחלוטין מההיבט של מאגר הדגה, ומתייחס רק לרווח כפונקציה של זרימה בת-קיימא, ולא כפונקציה של ניצול שאינו בר-קיימא של המאגר עצמו. אמנם יש צורך להקטין מעט את המאגר על מנת להגיע לכמות דגים שתביא לרווח מקסימלי, אבל דיילי מבקש מאיתנו להניח כרגע שתנובת דיג חד-פעמי שנועד להפחתת המאגר מושלכים.

[[Image:daly_chap12_2.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.2: רווח מקסימלי שנתי ממשאב בר-קיימא]]

[[קובץ:daly_chap12_2.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.2: רווח מקסימלי שנתי ממשאב בר-קיימא]]

[[Image:daly_chap12_4.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.2: תפוקה אופטימלית ממשאב מתחדש אם מכלילים את השירותים של המערכת האקולוגית]]

[[קובץ:daly_chap12_4.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.2: תפוקה אופטימלית ממשאב מתחדש אם מכלילים את השירותים של המערכת האקולוגית]]

כמובן שלשם כך צריך לרדת לרמת המיקרו של תמחור שירותי המערכת האקולוגית. אולם אם מנסים לכמת את ההשפעה האנושית על המערכת האקולוגית, הרי שבמקרה הטוב נוכל לומר שאנחנו לא יודעים (כלומר אנחנו מכירים בנזק, אך לא יודעים לכמת אותו...) ובמקרים יותר רבים אנחנו כלל לא יודעים שאנחנו גורמים נזק, קל וחומר לכמת אותו. קרוב לוודאי שאנחנו לא מכירים את קצה קצהו. בנוסף, אנחנו זקוקים לכלכלנים, אקולוגים ומומחים אחרים על מנת שיכמתו לנו את הערך של העלויות  החיצוניות לתוך מחיר המוצרים שאנו קונים. כמובן שהעלות השולית החיצונית של משאב המערכת האקולוגית משתנה כל הזמן ולא ניתן לבצע אותו. מה גם, שאם ניתן היה לבצע אותו והיה איזה שהוא מנגנון שהיה מכניס אותו למחיר של מוצרים הייתה זו התערבות בשוק, או "תכנון", בניגוד לעקרונות הכלכלה החופשית.  

כמובן שלשם כך צריך לרדת לרמת המיקרו של תמחור שירותי המערכת האקולוגית. אולם אם מנסים לכמת את ההשפעה האנושית על המערכת האקולוגית, הרי שבמקרה הטוב נוכל לומר שאנחנו לא יודעים (כלומר אנחנו מכירים בנזק, אך לא יודעים לכמת אותו...) ובמקרים יותר רבים אנחנו כלל לא יודעים שאנחנו גורמים נזק, קל וחומר לכמת אותו. קרוב לוודאי שאנחנו לא מכירים את קצה קצהו. בנוסף, אנחנו זקוקים לכלכלנים, אקולוגים ומומחים אחרים על מנת שיכמתו לנו את הערך של העלויות  החיצוניות לתוך מחיר המוצרים שאנו קונים. כמובן שהעלות השולית החיצונית של משאב המערכת האקולוגית משתנה כל הזמן ולא ניתן לבצע אותו. מה גם, שאם ניתן היה לבצע אותו והיה איזה שהוא מנגנון שהיה מכניס אותו למחיר של מוצרים הייתה זו התערבות בשוק, או "תכנון", בניגוד לעקרונות הכלכלה החופשית.  

[[Image:daly_chap12_5.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.5: תפוקה אופטימלית ממשאב מתחדש בהתייחס ליעדים שונים ומשטרי ניהול שונים]]

[[קובץ:daly_chap12_5.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.5: תפוקה אופטימלית ממשאב מתחדש בהתייחס ליעדים שונים ומשטרי ניהול שונים]]

====דיבידנד טבעי ממקורות מתחדשים====

====דיבידנד טבעי ממקורות מתחדשים====

[[Image:daly_chap12_6.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.6: הדיוידנד הטבעי מתנובת מקורות מתחדשים]]

[[קובץ:daly_chap12_6.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.6: הדיוידנד הטבעי מתנובת מקורות מתחדשים]]

===יכולת קליטת פסולת===

===יכולת קליטת פסולת===

לפיכך, מהי העלות השולית של גידול בזרם הזיהום מעבר לנקודת האל-חזור? זהו ערך השירותים של המערכת האקולוגית שאנו מאבדים. אם המערכת מספקת שירותים חיוניים, העלות השולית הופכת להיות אינסופית. אם הזרם של זיהום מופסק לפני קריסה, המערכת מסוגלת אט אט לשקם את עצמה.  

לפיכך, מהי העלות השולית של גידול בזרם הזיהום מעבר לנקודת האל-חזור? זהו ערך השירותים של המערכת האקולוגית שאנו מאבדים. אם המערכת מספקת שירותים חיוניים, העלות השולית הופכת להיות אינסופית. אם הזרם של זיהום מופסק לפני קריסה, המערכת מסוגלת אט אט לשקם את עצמה.  

[[Image:daly_chap12_7.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.7: יכולת קליטת זיהום: עלות שולית ורווח של זיהום]]

[[קובץ:daly_chap12_7.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.7: יכולת קליטת זיהום: עלות שולית ורווח של זיהום]]

באיור 12.7 ההנחה היא שהתפוקה הכלכלית אינה של מוצרים חיוניים אלא מוצרים שיש להם תחליפים, והמוצר לא כזה חיוני לאדם. למשל פסולת ממפעלי נייר. אורגנוכלורינים אינם נוטים להתפרק בצורה ביולוגית, ולכם יכולת הקליטה של הסביבה לחומרים אלו נמוכה. הצטברות יצר של חומרים אלו עלולה להפוך אזור ללא מיושב לחלוטין, שלא לדבר על אקסצרפולציה לכדור הארץ (MEC - Marginal excternal cost).

באיור 12.7 ההנחה היא שהתפוקה הכלכלית אינה של מוצרים חיוניים אלא מוצרים שיש להם תחליפים, והמוצר לא כזה חיוני לאדם. למשל פסולת ממפעלי נייר. אורגנוכלורינים אינם נוטים להתפרק בצורה ביולוגית, ולכם יכולת הקליטה של הסביבה לחומרים אלו נמוכה. הצטברות יצר של חומרים אלו עלולה להפוך אזור ללא מיושב לחלוטין, שלא לדבר על אקסצרפולציה לכדור הארץ (MEC - Marginal excternal cost).