שינויים

שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. צמצום שטחי הקרח והשלג מהווה את אחד האפקטים הנראים ביותר של שינויי האקלים. כאשר משווים את כמות השטחים האלה לפני 100 שנה ועכשיו ההבדל גדול מאוד. כאשר רואים את התמונה של הר מכוסה קרח לפני 100 שנה ועכשיו אפשר לראות היטב את ההבדל. ההשפעה ניכרת גם בשטחי הקרח והשלג ליד הקטבים וגם באלה שעל ההרים. הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצטמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי.  

שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. צמצום שטחי הקרח והשלג מהווה את אחד האפקטים הנראים ביותר של שינויי האקלים. כאשר משווים את כמות השטחים האלה לפני 100 שנה ועכשיו ההבדל גדול מאוד. כאשר רואים את התמונה של הר מכוסה קרח לפני 100 שנה ועכשיו אפשר לראות היטב את ההבדל. ההשפעה ניכרת גם בשטחי הקרח והשלג ליד הקטבים וגם באלה שעל ההרים. הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצטמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי.  

קצב הפשרת הקרחונים מאיץ בשנים האחרונות. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בשנים 1992-2001 איבדה גרינלנד 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה{{הערה|Climate Signals [http://www.climatesignals.org/climate-signals/glacier-and-ice-sheet-melt Glacier and Ice Sheet Melt] 14 ליוני 2018}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2018/may/09/global-warming-is-melting-antarctic-ice-from-below Global warming is melting Antarctic ice from below] 9 למאי 2018, The Guardian}}. בעשורים האחרונים חוקרי קרחונים מדדו ירידה עקבית בהיקף [[מדף קרח|מדפי הקרח]] בשל המסה, היבקעות והתפוררות מוחלטת של מספר מדפים.

קצב הפשרת הקרחונים מאיץ בשנים האחרונות. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בשנים 1992-2001 איבדה גרינלנד 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה{{הערה|Climate Signals [http://www.climatesignals.org/climate-signals/glacier-and-ice-sheet-melt Glacier and Ice Sheet Melt] 14 ביוני 2018}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2018/may/09/global-warming-is-melting-antarctic-ice-from-below Global warming is melting Antarctic ice from below] 9 במאי 2018, The Guardian}}. בעשורים האחרונים חוקרי קרחונים מדדו ירידה עקבית בהיקף [[מדף קרח|מדפי הקרח]] בשל המסה, היבקעות והתפוררות מוחלטת של מספר מדפים.

===הפשרת מדפי קרח באנטרקטיקה===

===הפשרת מדפי קרח באנטרקטיקה===

=== המסת הקרחונים באיסלנד ===

=== המסת הקרחונים באיסלנד ===

ב 2019 בפעם הראשונה נעלם קרחון יבשתי באיסלנד. ב 200 השנים הקרובות כל הקרחונים באיסלנד צפויים להעלם. האיסלנדים ערכו טקס זיכרון לקרחון והציבו מצבה לאנשי העתיד בה אמרו שהם יודעים שהקרחונים הולכים להעלם ויודעים מה צריך לעשות כדי שלא יעלמו ורק הם, אנשי העתיד, יודעים עם באמת עשינו זאת{{הערה|1=אי-פי והארץ [https://www.haaretz.co.il/nature/climate/1.7695722?fbclid=IwAR2J8xNrvwjhmOQgkT5b8v__9T3wwuNEH5GyauRypX09IInQlteoQInQuEw איסלנד ערכה הלוויה לקרחון הראשון שאיבדה בשל משבר האקלים] 19 לאוגוסט 2019}}.

ב 2019 בפעם הראשונה נעלם קרחון יבשתי באיסלנד. ב 200 השנים הקרובות כל הקרחונים באיסלנד צפויים להעלם. האיסלנדים ערכו טקס זיכרון לקרחון והציבו מצבה לאנשי העתיד בה אמרו שהם יודעים שהקרחונים הולכים להעלם ויודעים מה צריך לעשות כדי שלא יעלמו ורק הם, אנשי העתיד, יודעים עם באמת עשינו זאת{{הערה|1=אי-פי והארץ [https://www.haaretz.co.il/nature/climate/1.7695722?fbclid=IwAR2J8xNrvwjhmOQgkT5b8v__9T3wwuNEH5GyauRypX09IInQlteoQInQuEw איסלנד ערכה הלוויה לקרחון הראשון שאיבדה בשל משבר האקלים] 19 באוגוסט 2019}}.

===הפשרת מדפי קרח בקנדה===

===הפשרת מדפי קרח בקנדה===

[[תמונה:לוח השנה של הדוכס מבררי - פברואר.jpg|left|thumb|350px|התמונה הזו לקוחה מלוח השנה של הדוכס מברי ומתארת את חודש פברואר בצרפת של המאה ה-15. ניתן לראות שהאדמה מכוסה בשלג והאנשים מנסים להתחמם. ניתן לשער שזה כנראה היה מזג האוויר הנפוץ בפברואר בצרפת בתקופה הזו. לעומת זאת במאה ה-21 אין זכר לשלג אפילו בינואר לא רק בצרפת אלה גם בגרמניה(חוץ מהרי האלפים בדרום גרמניה) ואפילו בדנמרק שם אנדרסן כתב את "מלכת השלג"{{הערה|National Snow and Ice Data Center [https://nsidc.org/cryosphere/snow/climate.html Snow and Climate] 2018}}]]

[[תמונה:לוח השנה של הדוכס מבררי - פברואר.jpg|left|thumb|350px|התמונה הזו לקוחה מלוח השנה של הדוכס מברי ומתארת את חודש פברואר בצרפת של המאה ה-15. ניתן לראות שהאדמה מכוסה בשלג והאנשים מנסים להתחמם. ניתן לשער שזה כנראה היה מזג האוויר הנפוץ בפברואר בצרפת בתקופה הזו. לעומת זאת במאה ה-21 אין זכר לשלג אפילו בינואר לא רק בצרפת אלה גם בגרמניה(חוץ מהרי האלפים בדרום גרמניה) ואפילו בדנמרק שם אנדרסן כתב את "מלכת השלג"{{הערה|National Snow and Ice Data Center [https://nsidc.org/cryosphere/snow/climate.html Snow and Climate] 2018}}]]

מדענים בברית המועצות ערכו מדידות שונות בנושא עוד בשנות ה-70. המסקנה היתה שדליפות הנפט ישפיעו במידה מסוימת על המסת הקרח והשלג, אך לא ברור באיזו מידה. לדוגמה אם שופכים נפט על קרח כך שייוצר כתם שחור, הוא יימס פי 10 מהר יותר מקרח נקי. עם זאת, ריכוז הנפט בפועל גם כאשר יש דליפה הוא לא תמיד כזה. התברר שבגלל שהנפט קל יותר ממים הוא נוטה לעלות על פני השטח, אפילו כאשר הוא נמצא בתוך קרח תוך נדידה איטית במהלך ההמסה ואז שוב ההתהוות של הקרח במהלך השנה{{הערה|Бойцов А.А ,Евдокимов С.Н.[https://studfiles.net/preview/940724/page:6/ Воздействие нефтепродуктов на снежно-ледяной покров Арктики] 1999,  

מדענים בברית המועצות ערכו מדידות שונות בנושא עוד בשנות ה-70. המסקנה היתה שדליפות הנפט ישפיעו במידה מסוימת על המסת הקרח והשלג, אך לא ברור באיזו מידה. לדוגמה אם שופכים נפט על קרח כך שייוצר כתם שחור, הוא יימס פי 10 מהר יותר מקרח נקי. עם זאת, ריכוז הנפט בפועל גם כאשר יש דליפה הוא לא תמיד כזה. התברר שבגלל שהנפט קל יותר ממים הוא נוטה לעלות על פני השטח, אפילו כאשר הוא נמצא בתוך קרח תוך נדידה איטית במהלך ההמסה ואז שוב ההתהוות של הקרח במהלך השנה{{הערה|Бойцов А.А ,Евдокимов С.Н.[https://studfiles.net/preview/940724/page:6/ Воздействие нефтепродуктов на снежно-ледяной покров Арктики] 1999,  

Санкт-Петербургский государственный электротехнический университет "ЛЭТИ"}}. נכון ל-2014 נשפכים בדליפות מצינורות בצפון רוסיה כ-4.5 מיליון טון נפט, בכל שנה. חלק גדול מהם מגיע באמצעות הנהרות לאוקיינוס הקרח הצפוני, ההשפעה יכולה להיות רצינית{{הערה|Greenpeace Russia [http://www.greenpeace.org/russia/Global/russia/report/Arctic-oil/GPRussia_Oil_spills_briefing_ENG.pdf A Brief Overview of the Oil Spill Problem in Russia] 18 ליולי 2014}}.

Санкт-Петербургский государственный электротехнический университет "ЛЭТИ"}}. נכון ל-2014 נשפכים בדליפות מצינורות בצפון רוסיה כ-4.5 מיליון טון נפט, בכל שנה. חלק גדול מהם מגיע באמצעות הנהרות לאוקיינוס הקרח הצפוני, ההשפעה יכולה להיות רצינית{{הערה|Greenpeace Russia [http://www.greenpeace.org/russia/Global/russia/report/Arctic-oil/GPRussia_Oil_spills_briefing_ENG.pdf A Brief Overview of the Oil Spill Problem in Russia] 18 ביולי 2014}}.

כמו כן חלקיקי פחמן שחור (Black Carbon) וחלקיקי פיח משרפות היער גם יכולים לגרום להמסה בגלל השינוי באלבדו. [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער מתגברות בעצמן עקב התחממות עולמית]]

כמו כן חלקיקי פחמן שחור (Black Carbon) וחלקיקי פיח משרפות היער גם יכולים לגרום להמסה בגלל השינוי באלבדו. [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער מתגברות בעצמן עקב התחממות עולמית]]

* ב-2010 גל החום ברוסיה, הכבד ביותר בתולדותיה הכתובות, שהביא למותם של יותר מ-55,000 איש. באותו זמן, הציפו גשמים עזים את פקיסטן באסון טבע שגרם לנזק הכספי הגדול ביותר בתולדותיה. ב-2011 פקד את אוקלהומה הקיץ החם ביותר שידעה מדינה כלשהי בארה"ב. הבצורת שהכתה ב-2012 בארה"ב הייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20{{הערה|ג'ף מסטרס [http://www.sciam.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8/ זרם הסילון נעשה מוזר]01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל}}.

* ב-2010 גל החום ברוסיה, הכבד ביותר בתולדותיה הכתובות, שהביא למותם של יותר מ-55,000 איש. באותו זמן, הציפו גשמים עזים את פקיסטן באסון טבע שגרם לנזק הכספי הגדול ביותר בתולדותיה. ב-2011 פקד את אוקלהומה הקיץ החם ביותר שידעה מדינה כלשהי בארה"ב. הבצורת שהכתה ב-2012 בארה"ב הייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20{{הערה|ג'ף מסטרס [http://www.sciam.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8/ זרם הסילון נעשה מוזר]01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל}}.

ב 2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ובאזור אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום{{הערה|Craig Welch [https://news.nationalgeographic.com/2018/06/hurricanes-cyclones-move-slower-drop-more-rain-climate-change-science/ Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem] 6 ליוני 2018, National Geographic Society.}}{{הערה|1=James P. Kossin[https://www.nature.com/articles/s41586-018-0158-3.epdf?referrer_access_token=-4-yCtmkRcXzFoBtjMjb2tRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0MemqNFYaQFhK1eblrz65R9wqFwJ5SEHzsxU9YMRaRIdY_gW5Vxn7OLw0iDnll3UMgjKJhhc5FjxnSlIpM2Hop0SmUfuFtd3RtpX09_ytZBPONZmHYYM7F_ljbBucEfx87t7rEb9RD8uW-t2cQ5W7J-rkCs1stIaGEtTW3V2cwOVw%3D%3D&tracking_referrer=news.nationalgeographic.com A global slowdown of tropical-cyclone translation speed] 2018, Springer Nature}}. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

ב 2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ובאזור אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום{{הערה|Craig Welch [https://news.nationalgeographic.com/2018/06/hurricanes-cyclones-move-slower-drop-more-rain-climate-change-science/ Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem] 6 ביוני 2018, National Geographic Society.}}{{הערה|1=James P. Kossin[https://www.nature.com/articles/s41586-018-0158-3.epdf?referrer_access_token=-4-yCtmkRcXzFoBtjMjb2tRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0MemqNFYaQFhK1eblrz65R9wqFwJ5SEHzsxU9YMRaRIdY_gW5Vxn7OLw0iDnll3UMgjKJhhc5FjxnSlIpM2Hop0SmUfuFtd3RtpX09_ytZBPONZmHYYM7F_ljbBucEfx87t7rEb9RD8uW-t2cQ5W7J-rkCs1stIaGEtTW3V2cwOVw%3D%3D&tracking_referrer=news.nationalgeographic.com A global slowdown of tropical-cyclone translation speed] 2018, Springer Nature}}. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני  שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ליוני 2019, Washington Post}}.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני  שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ביוני 2019, Washington Post}}.

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח לאזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח לאזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.