שורה 60: |
שורה 60: |
| | | |
| ===צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים=== | | ===צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים=== |
− | [[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]] - הקו הירוק שיורד עם השנים), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית (הקו האדום שעולה עם השנים)]] | + | [[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980–2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]] - הקו הירוק שיורד עם השנים), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית (הקו האדום שעולה עם השנים).]] |
| | | |
− | באופן דומה לניתוח על התחממות עולמית, ניתן לנתח את תחום צריכת האנרגיה (שמשפיע על כילוי [[דלקים מחצביים]], על [[זיהום אוויר]], על [[התחממות עולמית]] ועל [[השפעות סביבתיות]] הנובעות מפעילויות כמו טיסות במטוסים ונסיעות ב[[מכונית]]). ניתן לפרק את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל-3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT כאשר C היא סך צריכת האנרגיה העולמית, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר. | + | באופן דומה לניתוח על התחממות עולמית, ניתן לנתח את תחום צריכת האנרגיה (שמשפיע על כילוי [[דלקים מחצביים]], על [[זיהום אוויר]], על [[התחממות עולמית]] ועל [[השפעות סביבתיות]] הנובעות מפעילויות כמו טיסות במטוסים ונסיעות ב[[מכונית]]). ניתן לפרק את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל-3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT כאשר C היא סך צריכת האנרגיה העולמית, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר. |
| | | |
− | ב-30 השנים שחלפו בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה, שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית, חל [[גידול אוכלוסין]] וצריכת האנרגיה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה. | + | ב-30 השנים שחלפו בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה, שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית, חל [[גידול אוכלוסין]] וצריכת האנרגיה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה. |
| | | |
| ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת היא שללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסייה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסייה. כך או כך, ממצאים אלה מערערים על הרעיון של דה-קפלינג במישור של צריכת אנרגיה. | | ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת היא שללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסייה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסייה. כך או כך, ממצאים אלה מערערים על הרעיון של דה-קפלינג במישור של צריכת אנרגיה. |