6,923
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
התפתחות התחושה המגדרית - נספחים (הצגת מקור)
גרסה מ־18:03, 27 באוקטובר 2020
, 18:03, 27 באוקטובר 2020יצירת דף עם התוכן "'''ערך זה הוא החלק השישי בסדרת ערכים בנושא התפתחות התחושה המגדרית''' ==השערות קצה על שינו..."
'''ערך זה הוא החלק השישי בסדרת ערכים בנושא [[התפתחות התחושה המגדרית]]'''
==השערות קצה על שינוי זהות מגדרית מגובשת מהשפעות ביוכימיות בתר-לידתיות==
לעיתים נדירות נשמעת הטענה לפיה שינויים ביוכימיים או פרמקולוגיים בתר-לידתיים יכולים לשנות את התחושה או את הזהות המגדרית בבני אדם [[התבגרות מינית|בוגרים]] ש[[זהות מינית|זהותם מינית]] זו כבר גובשה. השאלה המדעית האם הדבר אפשרי אמנם פתוחה, אך נחשבת לשאלת-קצה, אשר המחקר עליה מועט, מוגבל מתקנות [[אתיקה]], עמום, או כולל מידע [[פסאודו מדע|פסאודו-מדעי]] רב.
בשנת [[1974]], דיווחה ה[[אנדוקרינולוגיה|אנדוקרינולוגית]] ג'וליאן אימפרטו-מקגינלי על תסמונת נדירה{{הערה|[http://www.usrf.org/news/010308-guevedoces.html סקירה עמוקה של הדיווח באתר הקרן למחקר אורולוגי (USRF).]}}{{הערה|סיכום נושאי מאת [[איילה מלאך-פיינס]], "פסיכולוגיה של המינים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה; Guevedoces, "תסמונת פין בגיל 12".}} של נשים נקביות למראית-עין, שבגיל 12 עברו [[זיכור]] (אך לכאורה לא לפניכן). אימפרטו-מקגינלי דיווחה כי זיכור זה השפיע על זהותן המגדרית וחלקן הזדהו כגברים הטרוסקסואליים. אמינות דיווחיה של אימפרטו-מקגינלי ספגה ביקורת מצד הפסיכולוג השנוי במחלוקת [[ג'ון מאני]]{{הערה|שם=SSATSP}}.
בשנת 1996 דיווחו החוקרים בסאנאט ק. פורי (Basanat. K. Puri, פסיכיאטר בריטי מ-Hammersmith Hospital and Imperial College London) יחד עם עמיתו ל. סינג (L. Singh), [[ניתוח מקרה]] בו מטופל שסבל מדבר ששני החוקרים הגדירו כ"לקות למידה גבולית" (borderline learning disability) ולצד זאת (וייתכן שללא כל קשר לכך) הפגין גם [[פטישיזם טרנסווסטי]] וכמיהה ל[[שינוי מין]], נטל את התרופה [[פימוזיד]] (Pimozide) שהיא תרופה [[אנטי פסיכוטי טיפוסי|אנטי פסיכוטית טיפוסית]] במינון של 2 מ"ג ליום ובמשך כל תקופת נטילתה במינון שצוין נעלמו כל ההתנהגויות שציינו החוקרים{{הערה|שם=Puri_Singh|Aust N Z J Psychiatry. 1996 Jun;30(3):422-5.
[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8839957 The successful treatment of a gender dysphoric patient with pimozide].
Puri BK1, Singh I}}. החוקרים הוסיפו כי לאחר שנה, כאשר המינון המקורי הורד ל-1מ"ג ליום חזרו תופעות אלה אך כאשר הוחזר ל-2 מ"ג ליום, שוב חדלו תופעות אלה{{הערה|שם=Puri_Singh}}. החוקרים סיכמו כי יש לשקול מתן פימוזיד במקרים של "דיספוריה מגדרית מפוקפקת" (doubtful gender dysphoria) אך מחקרם לא חף מביקורת; הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל ציינה שניתוח המקרה שפרסמו פורי וסינג מתפרסם לעיתים על ידי קבוצות שוליים [[טרנספוביה|טרנספוביות]] כ"הוכחה" לטענה חסרת הבסיס המדעי כי טרנסג'נדריות היא ודאי מחלה נפשית (כאמור נטען כי קיימים גורמים שונים, אותנטיים ולא אותנטיים לכאורה לטרנסקסואליות כך שאין הכרח שמדובר בתופעה אחת ויחידה אלא בקבוצת תופעות שאין ביניהן כל קשר הכרחי{{הערה|שם=Heyer_Samuel}}{{הערה|שם=Hall|[https://sciencebasedmedicine.org/gender-dysphoria-in-children/ Gender Dysphoria in Children Gender transitions are becoming more and more common. Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children?, by Harriet Hall, September 11, 2018]}}){{הערה|שם=Tannehill_2|LGBTQ Nation: 3 weird new myths about transgender people debunked, Monday, January 23, 2017}} וכן נטען שישנה קונספירציה של תקשורת ליברלית למנוע מידע על מקרה זה כדי לגרום ל"נישוי" הציבור{{הערה|שם=Tannehill_2}}. טנהיל מסבירה מדוע ההיקשים הללו ואחרים מניתוח מקרה זה הם אבסורדיים בהשוואתו; "אם לאדם כאבה הבטן ואותו הזמן הסירו לו את ה[[תוספתן]] אין זה אומר שלכל מי שתכאב הבטן תהיה הצדקה להסרת התוספתן" (בכך ציינה טנהיל את הכלל המדעי מתאם אינו בהכרח משקף סיבתיות). הפעילה לקידום טרנסג'נדריות [[זיניה ג'ונס]] (Zinnia Jones) פירסמה מאמר בו ניתחה את ההיקשים האבסורדיים שנעשו על ידי קבוצות שנאה והפריכה מיתוסים שונים שנקשרו בדיווח (כמו הטענה שישנה מגמה להסתירו){{הערה|שם=Jones_Puri_Singh|Gender Analysis, [https://genderanalysis.net/2016/12/myth-pimozide-and-gender-dysphoria-gender-analysis/ Myth: Pimozide and gender dysphoria], Posted on December 30, 2016 by Zinnia Jones}}. נכון לשנת 2018 ממצא זה של פורי וסינג לא שוחזר באופן מובהק וממילא נוגע רק למטופל הספציפי שלהם שייתכן שבכלל סבל מ[[הפרעה דילוזיונלית]] או הפרעה אחרת שהעיבה על תפקודו הכללי ובמקרה התבטאה לפחות גם בהיבט המגדרי כמו שיכלה להתבטא בכל היבט אחר{{הערה|שם=Jones_Puri_Singh}}; ג'ונס מציגה עוד כמה ניתוחי מקרה נדירים דומים שהוצגו לאורך השנים ומראה איך אלו לא שוחזרו לציבור הטרנסקסואלי הכללי{{הערה|שם=Jones_Puri_Singh}}.
==סוגיות חברתיות-כלכליות==
נושא המגדר ונושא מיעוטים מגדריים קשורים באופן משמעותי לדיונים חברתיים שונים בסוגיות של אפליה מתקנת, סבסוד ומימון ונהוג לקחתם בחשבון בניתוח כלכלי-אקולוגי הנוגע לקופת מדינה ובסוגיות של טיפול בחוסר סובלנות, גזענות ומניעת אלימות.
===אפליית מיעוטים מגדריים בתעסוקה והשלכות אפשריות===
נכון לשנת 2019, בשל אפליה טרנספובית שחווים טרנסג'נדרים רבים בתעסוקה בחלק ניכר ממדינות העולם, חלק ניכר מן הטרנסג'נדריות (ובמידה פחותה גם טרנסג'נדרים) נדחקות לעסוק לפחות באופן זמני בזנות או בידור חושפני באזורים מתוירים אם כי לא בהכרח מדובר ברוב האוכלוסיה בכל מדינה. תופעת הזנות בכללותה נקשרה בבעיות חברתיות-כלכליות שונות עבור הפרט ועבור החברה כמערכת כגון תפישה [[חומרנות|חומרנית]] של גוף האדם ונפש האדם או לחלופין החפצה קיצונית של בני אדם, סחר בבני אדם, סימום מניפולטיבי של חלק מן המתפרנסות מזנות והתמכרות לסמים אצל רבות מהעוסקות בזנות ואפשר שגם הופעת דימוי עצמי של "זונה" אצל חלק מהעוסקות בכך שאולי תגרום לחלקן לתקופת מה לערך עצמי נמוך ולראות עצמן כלא כשירות לעסוק במקצועות שונים למרות שבפועל אין כל הכרח לכך.{{ש}}
הזנות כרוכה בסיכון משמעותי של העוסקות בה בספיגת אלימות ובמקרי קיצון שוד, אונס ומוות וקשורה בהרס עירוני בכלל (Urban decay) לרוב בשל השימוש בסמים הנקשר בה. בעקבות מידע שנאסף על נזקי הזנות הסבירים לפרט ולחברה כמערכת, מדינות שונות ובהן ישראל אסרו הצעה או צריכת זנות בחוק ולעתים הצעה או צריכה שלה נחשבים [[שידול לזנות]]; לפי דעה, הצעת מין בתשלום לאדם נחשבת על פי מסוימים, בעיקר כאלה המתנגדים ל[[חומרנות]], חלק מהפמיניסטים ופעילי האנטי-פורנו ועוד, לפעולה הנוזקת, לרוב בכפייה או דחק, הן את מי שמציע אותה והן מי שסופג אותה ואף יש הרואים בה, לפחות במצבים מסוימים, סוג של הטרדה מינית.{{ש}}
שכיחות גבוהה של המצבים שתוארו גורמת להרחבת [[מעגל העוני]] ונטל כלכלי משמעותי על המערכת (טיפולי שיקום לחלק ממי שהתפרנסו מזנות, טיפול בהתמכרויות למכורים לסמים ולמכורים לזנות ולפורנו, טיפול בפציעה ודיכאון ממקרי אלימות וכדומה).
למרות שבמדינות רווחה רבות, טרנסג'נדריות זכאיות למימון מלא של תהליך שינוי הגוף (מימון מפגשים עם פסיכולוג וועדה רפואית להסיק התאמה לתהליך, מימון טיפול הורמונלי לאורך כל החיים, מימון ניתוח נישוי פנים למעוניינות בכך וכו') עדיין חלק ניכר מהן נדחקות לעסוק בזנות בעיקר במדינות עם יוקר מחיה גבוה (כמו ישראל), בהן הקצבה שהן מקבלות (גם אם יעבדו עבור שכר מינימום במשק או שכר ממוצע במשק) לא תספיק להן להוצאות בסיסיות לנפש ובפרט דיור, ובמיוחד להוצאות על ביגוד ותמרוקים נשיים להן הן נדרשות עוד יותר כדי "לעבור כנשים" ובכדי להתמודד עם קשיים אחרים בתהליך כמו [[סירוב להשכיר דירה לטרנסג'נדרים]] אלא אם יקבלו סיוע משפחתי או מארגון חסד; חלק מן העוסקות בזנות אולי יגדירו עיסוקן בכך כרצוני אך ייתכן וגם זה נעשה מדחק; בכל מקרה הדבר מעיד על כישלון הרשויות למנוע טרנספוביה ורווחה לציבור הטרנסג'נדריות ובוודאי מעיד על בעיה שורשית בחברה נתונה.
פיתרון נקודתי אפשרי אחד לבעיית הדחק לזנות הוא הוספת קצבת סיוע לנשים שיצאו ממעגל הזנות (כולל לטרנסיות שיצאו ממעגל הזנות וכבר מקבלות קצבת סיוע להתמודדות עם טרנספוביה באם הן מעוניינות בכך) בתנאי וייתחייבו לא להתפרנס מזנות כלל לצד הטלת סנקציות מידתיות על מי שכן יעסקו בזנות מחד והטלת סנקציות מידתיות על בעלי עסקים שיפלו טרנסג'נדרים משוק העבודה מאידך ובכך אולי תיפתר או לכל הפחות תצומצם דרסטית לטווח ארוך בעיה זו. בכל מקרה, אין ספק שללא דיון חברתי בסוגיות אלה והעלאת רעיונות לפתרונות פרקטיים או ללא שינוי שורשי עמוק בתפישות הממשל, בביורוקרטיה ובתרבות, סביר כי יישאר המצב על כנו או יתקיים מצב דומה גם אם חמור פחות.{{ש}}
אין ספק כי בעיות אקולוגיות והיעדר תכנון חברתי לטווח ארוך מחריפים אם לא גורמים לבעיות אלה וברור שחברות שונות מוצלחות יותר מאחרות בדיוק בגלל טיפול נכון בסוגיות אלה כך שהשינוי לטובה וודאי אפשרי.
סביר כי עם הגעת עידן [[אבטלה טכנולוגית|האבטלה הטכנולוגית]] יהפכו לפחות רוב האזרחים למובטלים ויקבלו סחורות ושירותים מ[[מדינה|מדינתם]] ובכך יהפכו הקצבאות הנ"ל משניות לקצבת [[הכנסה בסיסית]], מה שאולי יצריך איזון בין ערכי הקצבאות, אם כי קשה להעריך מה יהיה בעתיד הקרוב בהקשר זה.
===מימון טיפולים במקרים נדירים ביותר של הפסקת טרנסקסואליות===
כפי שהוסבר בהרחבה ועם דוגמאות בפרק לעיל ''הפסקה זמנית או קבועה של תהליך טרנסג'נדריות'', מיעוט מוחץ ממי שהתחילו תהליך טרנסקסואליות מפסיקים באופן זמני או קבוע תהליך שינוי גופני זה; חלק מאלו המפסיקים אותו באופן קבוע מביעים רגש חרטה כללית על התהליך (transgender regret).
מצד אחד, קיימת הסכמה רחבה (כמו גם חקיקה רחבה) במדינות השונות כי יש צורך לממן טיפולים ביוכימיים כגון [[טיפול חלופה הורמונלית]] המוגדר בדורנו, ככלל, כ"טיפול רפואי" (ואף גם ניתוחים, שהם הליכים רפואיים לכל דבר ועניין) לאנשים טרנסג'נדרים בגירים שהסכימו לכך בגיל ההסכמה ולאחר שהתברר שיש להם רק אותנטי לטרנסקסואליות ואשר שינוי הגוף הוא הפיתרון העדיף לדיספוריה המגדרית שהם חווים, כחלק ממנגנון רווחה מתפקד וסביר במדינה מפותחת (מימון זה לאו דווקא יצטרך להתבצע במסגרת [[ביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]]).
מצד שני, מתקיים דיון בשאלה האם מדינה צריכה לממן טיפולים לשינוי הגוף חזרה למראהו הקודם באותם המקרים הנדירים ביותר של הפסקה קבועה של תהליך טרנסקסואליות אם זה הותחל בטעות בהיעדר רקע אותנטי ניורוביולוגי-אינטרסקסואלי (כפי שתואר) כך שהאדם לכאורה לפחות, לא התאים לטרנסקסואליות מלכתחילה; מכיוון שהנושא בחיתוליו (טרנסקסואליות כתופעה רווחת בעולם המערבי, קיימת רק משנות ה-50 לערך ומקרי הפסקה או חרטה קיימים אף פחות זמן מכך) וכן מכיוון שהנושא פוליטי ורגיש מאד, אין כמעט ספרות מחקרית ואף חקיקה ברורה בנושא זה.
==השערות קצה על שינוי זהות מגדרית מגובשת מהשפעות ביוכימיות בתר-לידתיות==
לעיתים נדירות נשמעת הטענה לפיה שינויים ביוכימיים או פרמקולוגיים בתר-לידתיים יכולים לשנות את התחושה או את הזהות המגדרית בבני אדם [[התבגרות מינית|בוגרים]] ש[[זהות מינית|זהותם מינית]] זו כבר גובשה. השאלה המדעית האם הדבר אפשרי אמנם פתוחה, אך נחשבת לשאלת-קצה, אשר המחקר עליה מועט, מוגבל מתקנות [[אתיקה]], עמום, או כולל מידע [[פסאודו מדע|פסאודו-מדעי]] רב.
בשנת [[1974]], דיווחה ה[[אנדוקרינולוגיה|אנדוקרינולוגית]] ג'וליאן אימפרטו-מקגינלי על תסמונת נדירה{{הערה|[http://www.usrf.org/news/010308-guevedoces.html סקירה עמוקה של הדיווח באתר הקרן למחקר אורולוגי (USRF).]}}{{הערה|סיכום נושאי מאת [[איילה מלאך-פיינס]], "פסיכולוגיה של המינים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה; Guevedoces, "תסמונת פין בגיל 12".}} של נשים נקביות למראית-עין, שבגיל 12 עברו [[זיכור]] (אך לכאורה לא לפניכן). אימפרטו-מקגינלי דיווחה כי זיכור זה השפיע על זהותן המגדרית וחלקן הזדהו כגברים הטרוסקסואליים. אמינות דיווחיה של אימפרטו-מקגינלי ספגה ביקורת מצד הפסיכולוג השנוי במחלוקת [[ג'ון מאני]]{{הערה|שם=SSATSP}}.
בשנת 1996 דיווחו החוקרים בסאנאט ק. פורי (Basanat. K. Puri, פסיכיאטר בריטי מ-Hammersmith Hospital and Imperial College London) יחד עם עמיתו ל. סינג (L. Singh), [[ניתוח מקרה]] בו מטופל שסבל מדבר ששני החוקרים הגדירו כ"לקות למידה גבולית" (borderline learning disability) ולצד זאת (וייתכן שללא כל קשר לכך) הפגין גם [[פטישיזם טרנסווסטי]] וכמיהה ל[[שינוי מין]], נטל את התרופה [[פימוזיד]] (Pimozide) שהיא תרופה [[אנטי פסיכוטי טיפוסי|אנטי פסיכוטית טיפוסית]] במינון של 2 מ"ג ליום ובמשך כל תקופת נטילתה במינון שצוין נעלמו כל ההתנהגויות שציינו החוקרים{{הערה|שם=Puri_Singh|Aust N Z J Psychiatry. 1996 Jun;30(3):422-5.
[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8839957 The successful treatment of a gender dysphoric patient with pimozide].
Puri BK1, Singh I}}. החוקרים הוסיפו כי לאחר שנה, כאשר המינון המקורי הורד ל-1מ"ג ליום חזרו תופעות אלה אך כאשר הוחזר ל-2 מ"ג ליום, שוב חדלו תופעות אלה{{הערה|שם=Puri_Singh}}. החוקרים סיכמו כי יש לשקול מתן פימוזיד במקרים של "דיספוריה מגדרית מפוקפקת" (doubtful gender dysphoria) אך מחקרם לא חף מביקורת; הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל ציינה שניתוח המקרה שפרסמו פורי וסינג מתפרסם לעיתים על ידי קבוצות שוליים [[טרנספוביה|טרנספוביות]] כ"הוכחה" לטענה חסרת הבסיס המדעי כי טרנסג'נדריות היא ודאי מחלה נפשית (כאמור נטען כי קיימים גורמים שונים, אותנטיים ולא אותנטיים לכאורה לטרנסקסואליות כך שאין הכרח שמדובר בתופעה אחת ויחידה אלא בקבוצת תופעות שאין ביניהן כל קשר הכרחי{{הערה|שם=Heyer_Samuel}}{{הערה|שם=Hall|[https://sciencebasedmedicine.org/gender-dysphoria-in-children/ Gender Dysphoria in Children Gender transitions are becoming more and more common. Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children?, by Harriet Hall, September 11, 2018]}}){{הערה|שם=Tannehill_2|LGBTQ Nation: 3 weird new myths about transgender people debunked, Monday, January 23, 2017}} וכן נטען שישנה קונספירציה של תקשורת ליברלית למנוע מידע על מקרה זה כדי לגרום ל"נישוי" הציבור{{הערה|שם=Tannehill_2}}. טנהיל מסבירה מדוע ההיקשים הללו ואחרים מניתוח מקרה זה הם אבסורדיים בהשוואתו; "אם לאדם כאבה הבטן ואותו הזמן הסירו לו את ה[[תוספתן]] אין זה אומר שלכל מי שתכאב הבטן תהיה הצדקה להסרת התוספתן" (בכך ציינה טנהיל את הכלל המדעי מתאם אינו בהכרח משקף סיבתיות). הפעילה לקידום טרנסג'נדריות [[זיניה ג'ונס]] (Zinnia Jones) פירסמה מאמר בו ניתחה את ההיקשים האבסורדיים שנעשו על ידי קבוצות שנאה והפריכה מיתוסים שונים שנקשרו בדיווח (כמו הטענה שישנה מגמה להסתירו){{הערה|שם=Jones_Puri_Singh|Gender Analysis, [https://genderanalysis.net/2016/12/myth-pimozide-and-gender-dysphoria-gender-analysis/ Myth: Pimozide and gender dysphoria], Posted on December 30, 2016 by Zinnia Jones}}. נכון לשנת 2018 ממצא זה של פורי וסינג לא שוחזר באופן מובהק וממילא נוגע רק למטופל הספציפי שלהם שייתכן שבכלל סבל מ[[הפרעה דילוזיונלית]] או הפרעה אחרת שהעיבה על תפקודו הכללי ובמקרה התבטאה לפחות גם בהיבט המגדרי כמו שיכלה להתבטא בכל היבט אחר{{הערה|שם=Jones_Puri_Singh}}; ג'ונס מציגה עוד כמה ניתוחי מקרה נדירים דומים שהוצגו לאורך השנים ומראה איך אלו לא שוחזרו לציבור הטרנסקסואלי הכללי{{הערה|שם=Jones_Puri_Singh}}.
==סוגיות חברתיות-כלכליות==
נושא המגדר ונושא מיעוטים מגדריים קשורים באופן משמעותי לדיונים חברתיים שונים בסוגיות של אפליה מתקנת, סבסוד ומימון ונהוג לקחתם בחשבון בניתוח כלכלי-אקולוגי הנוגע לקופת מדינה ובסוגיות של טיפול בחוסר סובלנות, גזענות ומניעת אלימות.
===אפליית מיעוטים מגדריים בתעסוקה והשלכות אפשריות===
נכון לשנת 2019, בשל אפליה טרנספובית שחווים טרנסג'נדרים רבים בתעסוקה בחלק ניכר ממדינות העולם, חלק ניכר מן הטרנסג'נדריות (ובמידה פחותה גם טרנסג'נדרים) נדחקות לעסוק לפחות באופן זמני בזנות או בידור חושפני באזורים מתוירים אם כי לא בהכרח מדובר ברוב האוכלוסיה בכל מדינה. תופעת הזנות בכללותה נקשרה בבעיות חברתיות-כלכליות שונות עבור הפרט ועבור החברה כמערכת כגון תפישה [[חומרנות|חומרנית]] של גוף האדם ונפש האדם או לחלופין החפצה קיצונית של בני אדם, סחר בבני אדם, סימום מניפולטיבי של חלק מן המתפרנסות מזנות והתמכרות לסמים אצל רבות מהעוסקות בזנות ואפשר שגם הופעת דימוי עצמי של "זונה" אצל חלק מהעוסקות בכך שאולי תגרום לחלקן לתקופת מה לערך עצמי נמוך ולראות עצמן כלא כשירות לעסוק במקצועות שונים למרות שבפועל אין כל הכרח לכך.{{ש}}
הזנות כרוכה בסיכון משמעותי של העוסקות בה בספיגת אלימות ובמקרי קיצון שוד, אונס ומוות וקשורה בהרס עירוני בכלל (Urban decay) לרוב בשל השימוש בסמים הנקשר בה. בעקבות מידע שנאסף על נזקי הזנות הסבירים לפרט ולחברה כמערכת, מדינות שונות ובהן ישראל אסרו הצעה או צריכת זנות בחוק ולעתים הצעה או צריכה שלה נחשבים [[שידול לזנות]]; לפי דעה, הצעת מין בתשלום לאדם נחשבת על פי מסוימים, בעיקר כאלה המתנגדים ל[[חומרנות]], חלק מהפמיניסטים ופעילי האנטי-פורנו ועוד, לפעולה הנוזקת, לרוב בכפייה או דחק, הן את מי שמציע אותה והן מי שסופג אותה ואף יש הרואים בה, לפחות במצבים מסוימים, סוג של הטרדה מינית.{{ש}}
שכיחות גבוהה של המצבים שתוארו גורמת להרחבת [[מעגל העוני]] ונטל כלכלי משמעותי על המערכת (טיפולי שיקום לחלק ממי שהתפרנסו מזנות, טיפול בהתמכרויות למכורים לסמים ולמכורים לזנות ולפורנו, טיפול בפציעה ודיכאון ממקרי אלימות וכדומה).
למרות שבמדינות רווחה רבות, טרנסג'נדריות זכאיות למימון מלא של תהליך שינוי הגוף (מימון מפגשים עם פסיכולוג וועדה רפואית להסיק התאמה לתהליך, מימון טיפול הורמונלי לאורך כל החיים, מימון ניתוח נישוי פנים למעוניינות בכך וכו') עדיין חלק ניכר מהן נדחקות לעסוק בזנות בעיקר במדינות עם יוקר מחיה גבוה (כמו ישראל), בהן הקצבה שהן מקבלות (גם אם יעבדו עבור שכר מינימום במשק או שכר ממוצע במשק) לא תספיק להן להוצאות בסיסיות לנפש ובפרט דיור, ובמיוחד להוצאות על ביגוד ותמרוקים נשיים להן הן נדרשות עוד יותר כדי "לעבור כנשים" ובכדי להתמודד עם קשיים אחרים בתהליך כמו [[סירוב להשכיר דירה לטרנסג'נדרים]] אלא אם יקבלו סיוע משפחתי או מארגון חסד; חלק מן העוסקות בזנות אולי יגדירו עיסוקן בכך כרצוני אך ייתכן וגם זה נעשה מדחק; בכל מקרה הדבר מעיד על כישלון הרשויות למנוע טרנספוביה ורווחה לציבור הטרנסג'נדריות ובוודאי מעיד על בעיה שורשית בחברה נתונה.
פיתרון נקודתי אפשרי אחד לבעיית הדחק לזנות הוא הוספת קצבת סיוע לנשים שיצאו ממעגל הזנות (כולל לטרנסיות שיצאו ממעגל הזנות וכבר מקבלות קצבת סיוע להתמודדות עם טרנספוביה באם הן מעוניינות בכך) בתנאי וייתחייבו לא להתפרנס מזנות כלל לצד הטלת סנקציות מידתיות על מי שכן יעסקו בזנות מחד והטלת סנקציות מידתיות על בעלי עסקים שיפלו טרנסג'נדרים משוק העבודה מאידך ובכך אולי תיפתר או לכל הפחות תצומצם דרסטית לטווח ארוך בעיה זו. בכל מקרה, אין ספק שללא דיון חברתי בסוגיות אלה והעלאת רעיונות לפתרונות פרקטיים או ללא שינוי שורשי עמוק בתפישות הממשל, בביורוקרטיה ובתרבות, סביר כי יישאר המצב על כנו או יתקיים מצב דומה גם אם חמור פחות.{{ש}}
אין ספק כי בעיות אקולוגיות והיעדר תכנון חברתי לטווח ארוך מחריפים אם לא גורמים לבעיות אלה וברור שחברות שונות מוצלחות יותר מאחרות בדיוק בגלל טיפול נכון בסוגיות אלה כך שהשינוי לטובה וודאי אפשרי.
סביר כי עם הגעת עידן [[אבטלה טכנולוגית|האבטלה הטכנולוגית]] יהפכו לפחות רוב האזרחים למובטלים ויקבלו סחורות ושירותים מ[[מדינה|מדינתם]] ובכך יהפכו הקצבאות הנ"ל משניות לקצבת [[הכנסה בסיסית]], מה שאולי יצריך איזון בין ערכי הקצבאות, אם כי קשה להעריך מה יהיה בעתיד הקרוב בהקשר זה.
===מימון טיפולים במקרים נדירים ביותר של הפסקת טרנסקסואליות===
כפי שהוסבר בהרחבה ועם דוגמאות בפרק לעיל ''הפסקה זמנית או קבועה של תהליך טרנסג'נדריות'', מיעוט מוחץ ממי שהתחילו תהליך טרנסקסואליות מפסיקים באופן זמני או קבוע תהליך שינוי גופני זה; חלק מאלו המפסיקים אותו באופן קבוע מביעים רגש חרטה כללית על התהליך (transgender regret).
מצד אחד, קיימת הסכמה רחבה (כמו גם חקיקה רחבה) במדינות השונות כי יש צורך לממן טיפולים ביוכימיים כגון [[טיפול חלופה הורמונלית]] המוגדר בדורנו, ככלל, כ"טיפול רפואי" (ואף גם ניתוחים, שהם הליכים רפואיים לכל דבר ועניין) לאנשים טרנסג'נדרים בגירים שהסכימו לכך בגיל ההסכמה ולאחר שהתברר שיש להם רק אותנטי לטרנסקסואליות ואשר שינוי הגוף הוא הפיתרון העדיף לדיספוריה המגדרית שהם חווים, כחלק ממנגנון רווחה מתפקד וסביר במדינה מפותחת (מימון זה לאו דווקא יצטרך להתבצע במסגרת [[ביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]]).
מצד שני, מתקיים דיון בשאלה האם מדינה צריכה לממן טיפולים לשינוי הגוף חזרה למראהו הקודם באותם המקרים הנדירים ביותר של הפסקה קבועה של תהליך טרנסקסואליות אם זה הותחל בטעות בהיעדר רקע אותנטי ניורוביולוגי-אינטרסקסואלי (כפי שתואר) כך שהאדם לכאורה לפחות, לא התאים לטרנסקסואליות מלכתחילה; מכיוון שהנושא בחיתוליו (טרנסקסואליות כתופעה רווחת בעולם המערבי, קיימת רק משנות ה-50 לערך ומקרי הפסקה או חרטה קיימים אף פחות זמן מכך) וכן מכיוון שהנושא פוליטי ורגיש מאד, אין כמעט ספרות מחקרית ואף חקיקה ברורה בנושא זה.