שינויים

'''מחלוקת קיימברידג' על ההון''' (באנגלית: '''Cambridge capital controversy''') שקרויה לפעמים '''מחלוקת ההון''' מתייחסת למחלוקת בין [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] אודות טיבו של ה[[הון]] כפי שהוא מתואר ב[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] כ[[גורם ייצור]]. המחלוקת התרחשה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בעיקר בין [[ג'ואן רובינסון]] ו[[פיירו סראפה]], שהיו [[כלכלה קיינסיאנית|כלכלנים קיינסיאנים]] מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לבין [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] מ-MIT אשר נמצאת קיימברידג' מסצ'וסטס, ומי שנחשבו לבכירי [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלנים הנאו-קלאסיים]].  

'''מחלוקת קיימברידג' על ההון''' (באנגלית: '''Cambridge capital controversy''') שקרויה לפעמים '''מחלוקת ההון''' מתייחסת למחלוקת בין [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] אודות טיבו של ה[[הון]] כפי שהוא מתואר ב[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] כ[[גורם ייצור]]. המחלוקת התרחשה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בעיקר בין [[ג'ואן רובינסון]] ו[[פיירו סראפה]], שהיו [[כלכלה קיינסיאנית|כלכלנים קיינסיאנים]] מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לבין [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] מ-MIT אשר נמצאת קיימברידג' מסצ'וסטס, ומי שנחשבו לבכירי [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלנים הנאו-קלאסיים]].

רוב הוויכוח הוא מתמטי בעיקרו אבל ניתן להסביר חלקים מרכזיים שלו במונחים פשוטים, וכחלק מהטעות של הסכימה - כלומר לא ניתן לקבל את [[מיקרו-כלכלה כבסיס למאקרו-כלכלה|המאקרו-כלכלה רק על ידי סכימה של המיקרו-כלכלה]] (ראו לדוגמה [[הגחה]]). תוצאות הוויכוח ובמיוחד כמה עמוקות ההשלכות שלו אינן דבר שכלכלנים מסכימים עליו.  

רוב הוויכוח הוא מתמטי בעיקרו אבל ניתן להסביר חלקים מרכזיים שלו במונחים פשוטים, וכחלק מהטעות של הסכימה - כלומר לא ניתן לקבל את [[מיקרו-כלכלה כבסיס למאקרו-כלכלה|המאקרו-כלכלה רק על ידי סכימה של המיקרו-כלכלה]] (ראו לדוגמה [[הגחה]]). תוצאות הוויכוח ובמיוחד כמה עמוקות ההשלכות שלו אינן דבר שכלכלנים מסכימים עליו.

יש [[כלכלה פוליטית|כלכלנים פוליטיים]] ו[[כלכלנים קיינסיאנים]] שטוענים עקב הפרכת הרעיונות הנאו-קלאסיים בדבר הקשר בין כמות ההון לבין כמות ה[[ריבית]], שהדבר מעמיד בספק את [[פונקציית הייצור של קלארק]], ודבר זה מערער את התפיסה הנאו-קלאסית כולה שקושרת בין תרומת הגורמים השונים לפונקציית הייצור לבין קצירת רווחים של הבעלים של גורמים אלה, ובכך מנסה להיפטר מהדיון של [[כלכלה פוליטית]] אודות חלוקה של רווחים בחברה וסוגיות של [[אי שוויון כלכלי]].  

יש [[כלכלה פוליטית|כלכלנים פוליטיים]] ו[[כלכלנים קיינסיאנים]] שטוענים עקב הפרכת הרעיונות הנאו-קלאסיים בדבר הקשר בין כמות ההון לבין כמות ה[[ריבית]], שהדבר מעמיד בספק את [[פונקציית הייצור של קלארק]], ודבר זה מערער את התפיסה הנאו-קלאסית כולה שקושרת בין תרומת הגורמים השונים לפונקציית הייצור לבין קצירת רווחים של הבעלים של גורמים אלה, ובכך מנסה להיפטר מהדיון של [[כלכלה פוליטית]] אודות חלוקה של רווחים בחברה וסוגיות של [[אי שוויון כלכלי]].

==רקע תאורטי==

==רקע תאורטי==

כלכלנים נאו-קלאסיים, מניחים כי קיימת פונקציית ייצור וכי היא מהצורה של:

כלכלנים נאו-קלאסיים, מניחים כי קיימת פונקציית ייצור וכי היא מהצורה של:

        Q = A ƒ(K, L),

Q = A ƒ(K, L),

כאשר Q מייצג את התפוקה (מוצרים), A הוא פקטור של [[טכנולוגיה]], K הוא סכום הערך הכספי של [[הון מכונות]], ו-L הוא תשומה של עבודה (עובדים כפול שעות העבודה). מניחים כי יש מוצר הומוגני אחד וכי המחיר שלו נלקח על ידי היצרן כדבר נתון עבור היצרן. אם מתחשבים במחיר זה כמחלק משותף, אז גם הערך של כל יחידת הון נתפסת כדבר הומוגני יחד עם המוצר. מניחים כי סוגים שונים של עבודות מצומצמים ליחידה אחת משותפת, בדרך כלל עבודה לא מיומנת. הן לעבודה והן להון יש השפעה חיובית על התוצרת, כשההנחה היא שקיימת [[תפוקה שולית פוחתת]].  

כאשר Q מייצג את התפוקה (מוצרים), A הוא פקטור של [[טכנולוגיה]], K הוא סכום הערך הכספי של [[הון מכונות]], ו-L הוא תשומה של עבודה (עובדים כפול שעות העבודה). מניחים כי יש מוצר הומוגני אחד וכי המחיר שלו נלקח על ידי היצרן כדבר נתון עבור היצרן. אם מתחשבים במחיר זה כמחלק משותף, אז גם הערך של כל יחידת הון נתפסת כדבר הומוגני יחד עם המוצר. מניחים כי סוגים שונים של עבודות מצומצמים ליחידה אחת משותפת, בדרך כלל עבודה לא מיומנת. הן לעבודה והן להון יש השפעה חיובית על התוצרת, כשההנחה היא שקיימת [[תפוקה שולית פוחתת]].

לפי ההנחה הנאו-קלאסית, שנוסחה על ידי קלארק, כל גורם ייצור תורם בצורה שונה לתהליך הייצור. חשוב מכך, כל גורם ייצור מקבל את חלקו לפי [[תפוקה שולית פוחתת|התרומה השולית]] שלו לייצור. לפי תאוריה זו, ה[[שכר]] שווה לתרומה השולית לייצור מצד העבודה, והריבית (תשלום שמשלמים תמורת הזכות ללוות כסף להשגת מכונות) שווה לתרומה השולית של ההון. בעוד שעבודה ניתן איכשהו למדוד (על ידי מדידת שעות עבודה) קשה למדוד כמה הון מושקע בתהליך ייצור כלשהו, שכן ההון הוא דבר הטרוגני מידי. 2 מברגים ועוד 3 טרקטורים שווים לכמות הון בלתי ידועה. הדרך הנאו-קלאסית לנסות להבין כמה הון יש במפעל או בפירמה במשותף, היא בערכים כספיים: מודדים את 'כמות ההון' על ידי חיבור מחירי הסחורות המסווגות כהון.

לפי ההנחה הנאו-קלאסית, שנוסחה על ידי קלארק, כל גורם ייצור תורם בצורה שונה לתהליך הייצור. חשוב מכך, כל גורם ייצור מקבל את חלקו לפי [[תפוקה שולית פוחתת|התרומה השולית]] שלו לייצור. לפי תאוריה זו, ה[[שכר]] שווה לתרומה השולית לייצור מצד העבודה, והריבית (תשלום שמשלמים תמורת הזכות ללוות כסף להשגת מכונות) שווה לתרומה השולית של ההון. בעוד שעבודה ניתן איכשהו למדוד (על ידי מדידת שעות עבודה) קשה למדוד כמה הון מושקע בתהליך ייצור כלשהו, שכן ההון הוא דבר הטרוגני מידי. 2 מברגים ועוד 3 טרקטורים שווים לכמות הון בלתי ידועה. הדרך הנאו-קלאסית לנסות להבין כמה הון יש במפעל או בפירמה במשותף, היא בערכים כספיים: מודדים את 'כמות ההון' על ידי חיבור מחירי הסחורות המסווגות כהון.

אלא שכאן, טוענת רובינסון, טמונה הבעיה: מחיר ההון תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונלי לכמות ההון.  

אלא שכאן, טוענת רובינסון, טמונה הבעיה: מחיר ההון תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונלי לכמות ההון.

רובינסון הייתה הראשונה להצביע על כך שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו-קלאסיים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית.  

רובינסון הייתה הראשונה להצביע על כך שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו-קלאסיים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית.

==ראו גם==

==ראו גם==