שורה 28: |
שורה 28: |
| בשנת 1984 התרחש ב[[הודו]] [[אסון בופאל]]. כתוצאה מפיצוץ במפעל חומרי הדברה נגד כינים, נגרמה דליפה של חומר ההדברה באמצע הלילה. כתוצאה מהרעלה והמנוסה ההמונית נהרגו כ-2,000 בני-אדם באופן מיידי, ועוד כ-8,000 מתו בהמשך מפגיעות במערכת הנשימה. אלפי אנשים נפגעו באופן קשה ונשארו [[נכות|נכים]], ובסך הכל נפגעו באירוע מאות אלפי אנשים. עד היום נחשב האירוע ל[[אסון תעשייתי|אסון התעשייתי]] ומקרה הזיהום האקוטי הגדול בהיסטוריה. | | בשנת 1984 התרחש ב[[הודו]] [[אסון בופאל]]. כתוצאה מפיצוץ במפעל חומרי הדברה נגד כינים, נגרמה דליפה של חומר ההדברה באמצע הלילה. כתוצאה מהרעלה והמנוסה ההמונית נהרגו כ-2,000 בני-אדם באופן מיידי, ועוד כ-8,000 מתו בהמשך מפגיעות במערכת הנשימה. אלפי אנשים נפגעו באופן קשה ונשארו [[נכות|נכים]], ובסך הכל נפגעו באירוע מאות אלפי אנשים. עד היום נחשב האירוע ל[[אסון תעשייתי|אסון התעשייתי]] ומקרה הזיהום האקוטי הגדול בהיסטוריה. |
| | | |
− | בית החרושת Anaversa לייצור חומרי הדברה ממוקם בעיר Cordoba, ורקרוז, מקסיקו. המפעל מוקם בקרבת מרכז העיר שמונה 300 אלף איש. בליל ה-3 במאי 1991 התרחש פיצוץ ששיחרר 38 אלף טונות של חומרי הדברה שזיהמו מספר שכונות בעיר. חומרי ההדברה כללו Methyl parathion, Paraquat ועוד. מכבי האש כיבו את השריפה שפרצה עם מים שזרמו לנהר Blanco הסמוך ולבארות שהיו באיזור וגרמו לזיהום שלהם. באסון זה לא היו מקרי מוות מיידים, אבל סמוך לו החלו תושבים לחלות במחלות אופייניות לזיהום הנגרם מחומרי הדברה מקבוצת זרחנים אורגנים כמו פגיעה במערכת העצבים המרכזית, גידולים סרטניים ולידת ילדים בעלי מומים. [[הכחשת זיהום|הרשויות מתכחשות לקשר בין הדברים]].[http://www.panna.org/legacy/panups/panup_20010601.dv.html] [http://www.getipm.com/articles/mexico.html] | + | בית החרושת Anaversa לייצור חומרי הדברה ממוקם בעיר Cordoba, ורקרוז, מקסיקו. המפעל מוקם בקרבת מרכז העיר שמונה 300 אלף איש. בליל ה-3 במאי 1991 התרחש פיצוץ ששיחרר 38 אלף טונות של חומרי הדברה שזיהמו מספר שכונות בעיר. חומרי ההדברה כללו Methyl parathion, Paraquat ועוד. מכבי האש כיבו את השריפה שפרצה עם מים שזרמו לנהר Blanco הסמוך ולבארות שהיו באזור וגרמו לזיהום שלהם. באסון זה לא היו מקרי מוות מיידים, אבל סמוך לו החלו תושבים לחלות במחלות אופייניות לזיהום הנגרם מחומרי הדברה מקבוצת זרחנים אורגנים כמו פגיעה במערכת העצבים המרכזית, גידולים סרטניים ולידת ילדים בעלי מומים. [[הכחשת זיהום|הרשויות מתכחשות לקשר בין הדברים]].[http://www.panna.org/legacy/panups/panup_20010601.dv.html] [http://www.getipm.com/articles/mexico.html] |
| | | |
| מדי פעם מתרחשים אסונות ביתיים הקשורים בהרעלה אקוטית מחומרי הדברה. בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים, אביגיל ויעל ממשפחת גרוס, כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן על ידי מדביר.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html] על המדביר נגזרו במסגרת עסקת טיעון 3 שנות מאסר בפועל ופיצוי למשפחה בסך של 200 אלף ש"ח. [http://reshet.tv/item/news/domestic/law/masar-hariga-130823/] | | מדי פעם מתרחשים אסונות ביתיים הקשורים בהרעלה אקוטית מחומרי הדברה. בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים, אביגיל ויעל ממשפחת גרוס, כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן על ידי מדביר.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html] על המדביר נגזרו במסגרת עסקת טיעון 3 שנות מאסר בפועל ופיצוי למשפחה בסך של 200 אלף ש"ח. [http://reshet.tv/item/news/domestic/law/masar-hariga-130823/] |
שורה 49: |
שורה 49: |
| | | |
| ==עקרות ופגיעה בזרע בקרב עובדים חקלאות== | | ==עקרות ופגיעה בזרע בקרב עובדים חקלאות== |
− | חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|שם=Chiu}} פירוש הדבר חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום שם חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באיזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה. | + | חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|שם=Chiu}} פירוש הדבר חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום שם חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה. |
| | | |
| [[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] | | [[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] |
| | | |
− | בחשיפה גבוהה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html] עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באיזורים חקלאיים באיזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}} | + | בחשיפה גבוהה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html] עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באזורים חקלאיים באזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}} |
| | | |
| עובדים בתאגיד [[דאו כימיקלים]] שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה ל-DBCP. העקרות הזו הייתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב-1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר. עם זאת חברת הפירות הגדולה דול איימה בתביעה על דאו אם זו תפסיק לספק לה את החומר והמשיכה להשתמש בחומר מחוץ לארצות הברית, במשך מספר שנים גם לאחר איסור השימוש בחומר. התקיימו מספר תביעות של עובדים נגד החברה ונגד דאו - חלק מהתביעות זכו וחלקן הפסידו. | | עובדים בתאגיד [[דאו כימיקלים]] שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה ל-DBCP. העקרות הזו הייתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב-1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר. עם זאת חברת הפירות הגדולה דול איימה בתביעה על דאו אם זו תפסיק לספק לה את החומר והמשיכה להשתמש בחומר מחוץ לארצות הברית, במשך מספר שנים גם לאחר איסור השימוש בחומר. התקיימו מספר תביעות של עובדים נגד החברה ונגד דאו - חלק מהתביעות זכו וחלקן הפסידו. |
שורה 76: |
שורה 76: |
| מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של [[זיהום צולב]] (השפעה משותפת של מזהמים - מזהם אחד יכול לחזק את ההשפעה של מזהמים אחרים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות [[PCB]], יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 [[חומרי הדברה]]. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב-30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. {{הערה|Czarnota J et al, [https://ehp.niehs.nih.gov/1408630/ Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study], Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630}} | | מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של [[זיהום צולב]] (השפעה משותפת של מזהמים - מזהם אחד יכול לחזק את ההשפעה של מזהמים אחרים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות [[PCB]], יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 [[חומרי הדברה]]. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב-30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. {{הערה|Czarnota J et al, [https://ehp.niehs.nih.gov/1408630/ Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study], Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630}} |
| | | |
− | בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי [[סרטן בישראל|ישראל]] היא המדינה המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. יש עליה בתחלואה בקרב גברים יהודים ונשים ערביות. פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד, המטולוגית בכירה ופרופסורית לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאוד ואין בה הפרדה בין [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]] לאיזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. {{הערה| | + | בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי [[סרטן בישראל|ישראל]] היא המדינה המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. יש עליה בתחלואה בקרב גברים יהודים ונשים ערביות. פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד, המטולוגית בכירה ופרופסורית לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאוד ואין בה הפרדה בין [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]] לאזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. {{הערה| |
| ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} בשנת 2016 פורסם כי בישראל יש שיעור גבוה של [[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]] ביחס למדינות אחרות. באותה שנה גם פורסם מחקר מטעם חוקרים ישראלים שמצא כי שיעורי מחלה זו גבוהים ב-60% בקרב ילידי ישראל לעומת עולים מחוץ לארץ או ילדי חו"ל. כמו כן יש עליה עם השנים בעוצמת ההבדל בין ילדי הארץ לבין עולים. דבר זה הוביל את החוקרים לחשוד ב[[זיהום סביבתי]] שקיים בארץ - אחד הגורמים החשודים הוא זיהום עקב חומרי הדברה. {{הערה|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html למה דווקא ילידי הארץ חולים יותר בהודג'קין לימפומה], ynet, 26.8.2016 | | ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} בשנת 2016 פורסם כי בישראל יש שיעור גבוה של [[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]] ביחס למדינות אחרות. באותה שנה גם פורסם מחקר מטעם חוקרים ישראלים שמצא כי שיעורי מחלה זו גבוהים ב-60% בקרב ילידי ישראל לעומת עולים מחוץ לארץ או ילדי חו"ל. כמו כן יש עליה עם השנים בעוצמת ההבדל בין ילדי הארץ לבין עולים. דבר זה הוביל את החוקרים לחשוד ב[[זיהום סביבתי]] שקיים בארץ - אחד הגורמים החשודים הוא זיהום עקב חומרי הדברה. {{הערה|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html למה דווקא ילידי הארץ חולים יותר בהודג'קין לימפומה], ynet, 26.8.2016 |
| }} | | }} |
שורה 83: |
שורה 83: |
| מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין חומרי הדברה שונים לבין [[פרקינסון]]. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב. | | מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין חומרי הדברה שונים לבין [[פרקינסון]]. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב. |
| | | |
− | בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית ב-2007 על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה<ref>Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.</ref> מעלה, כי חשיפה למדבירי מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0706_sara_hadbara.htm]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[http://www.news-medical.net/news/20100927/70/Hebrew.aspx] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו-paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[http://www.news-medical.net/news/20110214/4149/Hebrew.aspx]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ועקה חמצונית.[http://doctorsonly.co.il/2011/02/3769/]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[http://www.nature.com/neuro/journal/v3/n12/abs/nn1200_1301.html] | + | בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית ב-2007 על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה<ref>Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.</ref> מעלה, כי חשיפה למדבירי מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0706_sara_hadbara.htm]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[http://www.news-medical.net/news/20100927/70/Hebrew.aspx] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו-paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[http://www.news-medical.net/news/20110214/4149/Hebrew.aspx]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ועקה חמצונית.[http://doctorsonly.co.il/2011/02/3769/]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[http://www.nature.com/neuro/journal/v3/n12/abs/nn1200_1301.html] |
| | | |
| ממקרים בעבר ידוע כי ריסוס יכול לנדוד כמו [[זיהום אוויר]] עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון. | | ממקרים בעבר ידוע כי ריסוס יכול לנדוד כמו [[זיהום אוויר]] עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון. |
| | | |
| ==פגיעה במערכת העצבים בקרב ילדים== | | ==פגיעה במערכת העצבים בקרב ילדים== |
− | חוקרים ישראלים בראשות פרופ' יורם פינקלשטיין, מנהל היחידה והשירות לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, עורכים מעקב ארוך טווח שנמשך 30 שנה בקרב ילדים באיזורים כפריים. בשנת 2009 החוקרים פרסמו כי יש קשר אפשרי בין [[הפרעות קשב וריכוז]] לבין חשיפה לחומרי הדברה. החוקרים מצאו קשר גבוה של הפרעות אלה בקרב ילדים בישובים חקלאיים. הסבר פיזיולוגי אפשרי הוא שפעילות חומרי הדברה הפועלים על תאי עצבים גורמים לשיבושים בפעילות המוח הגורמים להפרעות קשב וריכוז.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3727282,00.html][http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0906_gershon_hadbara.htm] | + | חוקרים ישראלים בראשות פרופ' יורם פינקלשטיין, מנהל היחידה והשירות לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, עורכים מעקב ארוך טווח שנמשך 30 שנה בקרב ילדים באזורים כפריים. בשנת 2009 החוקרים פרסמו כי יש קשר אפשרי בין [[הפרעות קשב וריכוז]] לבין חשיפה לחומרי הדברה. החוקרים מצאו קשר גבוה של הפרעות אלה בקרב ילדים בישובים חקלאיים. הסבר פיזיולוגי אפשרי הוא שפעילות חומרי הדברה הפועלים על תאי עצבים גורמים לשיבושים בפעילות המוח הגורמים להפרעות קשב וריכוז.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3727282,00.html][http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0906_gershon_hadbara.htm] |
| | | |
| מחקר של פינקלשטיין שפורסם באפריל 2015, בדק את השפעת חומרי ההדברה, ובהם זרחן אורגני, על תושבי עמק החולה. המחקר מצא כי ילדים שנבדקו ושהיו חשופים לריסוסים החקלאיים סובלים מפגיעה במערכת העצבים, במוטוריקה ופגיעה ביכולת הקוגניטיבית. התסמינים של פגיעות אלה הם פגיעה ביכולת הבנת הנקרא, פגיעה במיומנות הידנית וביכולת לבצע מספר פעולות בו זמנית. לטענת יורם פינקלשטיין, אצל הורי הילדים שנבדקו בשנת 2014 יש שינויים קלים במערכת העצבים ושינויים התנהגותיים שחלפו לאחר תקופת הריסוס, אך בקרב הדור השני השינויים הם דרמטיים, בהשוואה לילדים מאזורים אחרים בארץ שלא נחשפו לחומרי הריסוס.<ref name="varon2015">[http://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2015/Article-df502e292d6fc41004.htm חומרי ההדברה בחקלאות פוגעים בבריאות ילדי הצפון] גיא ורון, חדשות ערוץ 2, 26/04/15</ref> | | מחקר של פינקלשטיין שפורסם באפריל 2015, בדק את השפעת חומרי ההדברה, ובהם זרחן אורגני, על תושבי עמק החולה. המחקר מצא כי ילדים שנבדקו ושהיו חשופים לריסוסים החקלאיים סובלים מפגיעה במערכת העצבים, במוטוריקה ופגיעה ביכולת הקוגניטיבית. התסמינים של פגיעות אלה הם פגיעה ביכולת הבנת הנקרא, פגיעה במיומנות הידנית וביכולת לבצע מספר פעולות בו זמנית. לטענת יורם פינקלשטיין, אצל הורי הילדים שנבדקו בשנת 2014 יש שינויים קלים במערכת העצבים ושינויים התנהגותיים שחלפו לאחר תקופת הריסוס, אך בקרב הדור השני השינויים הם דרמטיים, בהשוואה לילדים מאזורים אחרים בארץ שלא נחשפו לחומרי הריסוס.<ref name="varon2015">[http://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2015/Article-df502e292d6fc41004.htm חומרי ההדברה בחקלאות פוגעים בבריאות ילדי הצפון] גיא ורון, חדשות ערוץ 2, 26/04/15</ref> |