שינויים

==היסטוריה של הליכה ברגל==

==היסטוריה של הליכה ברגל==

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות כהולכי רגל למוצרים ולשירותים עירוניים. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, בלוקים קצרים מאפשרים גמישות הליכה ומניעת עיקופים גדולים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה ([[בניה מרקמית]]. בערים אלה יש [[עירוב שימושים]] - פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בצמוד לבתי מגורים. בערים חמות יש התייחסות רבה ל[[הצללה במרחב הציבורי]] - כולל צל מרחובות צרים, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[אזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות כהולכי רגל למוצרים ולשירותים עירוניים. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, בלוקים קצרים מאפשרים גמישות הליכה ומניעת עיקופים גדולים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה ([[בניה מרקמית]]. בערים אלה יש [[עירוב שימושים]] - פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בצמוד לבתי מגורים. בערים חמות יש התייחסות רבה ל[[הצללה במרחב הציבורי]] - כולל צל מרחובות צרים, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|300px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7.]]

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|300px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7.]]

מבחינה מרחבית, הליכה ברגל לצורך תחבורה יוצרת יעילות גבוהה ואילו שימוש במכונית לצורך תחבורה סובל מיעילות נמוכה. לדוגמה נתיב אחד בכביש מהיר יכול להעביר 2,000 מכוניות בשעה. זהו אמצעי התחבורה הכי פחות יעיל בהקשר זה שכן אוטובוס יכול להעביר כמות אנשים גדולה פי 4.5 בשעה (9,000 איש), [[אופניים]] כמות אנשים גדולה פי 7 (14,000 איש), נתיב הליכה ברגל יכול להעביר 19,000 איש בשעה ורכבת קלה, יכולה להעביר כמות גדולה פי 11 לעומת רכב פרטי - 22,000 איש בשעה. <ref name="moch2009">[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdf הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים] משרד התחבורה, אוקטובר 2009</ref>

מבחינה מרחבית, הליכה ברגל לצורך תחבורה יוצרת יעילות גבוהה ואילו שימוש במכונית לצורך תחבורה סובל מיעילות נמוכה. לדוגמה נתיב אחד בכביש מהיר יכול להעביר 2,000 מכוניות בשעה. זהו אמצעי התחבורה הכי פחות יעיל בהקשר זה שכן אוטובוס יכול להעביר כמות אנשים גדולה פי 4.5 בשעה (9,000 איש), [[אופניים]] כמות אנשים גדולה פי 7 (14,000 איש), נתיב הליכה ברגל יכול להעביר 19,000 איש בשעה ורכבת קלה, יכולה להעביר כמות גדולה פי 11 לעומת רכב פרטי - 22,000 איש בשעה. <ref name="moch2009">[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdf הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים] משרד התחבורה, אוקטובר 2009</ref>

עד לתחילת המאה ה-20 הרחוב היה [[מרחב ציבורי]] שמשותף לכלל הציבור [[מרחב משותף]] - חלקו אותו ביחד הולכי רגל, רוכבי אופניים, חשמליות ומרכבות. אנשים רבים הלכו בכל שטח הרחוב ולא רק במדרכות.  ארצות הברית החלו שימוש במכוניות פרטיות בתחילת המאה ה-20. עם התפתחות השימוש במכוניות החלו לעלות באופן דרמטי הפגיעות של מכוניות בהולכי רגל. הספר [[Fighting Traffic]] מתאר את השינוי הזה, את הזעקה הציבורית שקמה ואת התגובה של [[חברות המכוניות]] לכך. בשנים 1915-1930 בארצות הברית התקיים מאבק על המרחב הציבורי בערים בארצות הברית. קמה זעקה ציבורית וחלק מהערים דרשו לאסור שימוש במכוניות או להאט את מהירות הנסיעה בעיר ל-30 קמ"ש.{{הערה|Peter D. Norton,  [https://www.amazon.com/Fighting-Traffic-American-Inside-Technology/dp/0262516128  Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City],  2011, פרק 3}} חברות המכוניות נלחצו מהביקורת הציבורית. הם השתמשו באנשי יח"צ כדי לקדם את הרעיון לפיו אנשים שנפגעו ממכוניות הם האשמים בתאונות. הם המציאו כינוי בשם Jaywalking. המילה Jay נחשבה בשעתו כינוי גנאי מעליב במיוחד. תעשיית המכוניות גם שתלה כתבות בעיתונות שתארו הולכי רגל כאנשים שאחראים לתאונות הדרכים. הרעיון תפס ועד מהרה נאסר על הולכי רגל ללכת ברחוב (שהפך לכביש) וגם נאסר עליהם לחצות את הכביש לא במעבר חצייה. היום Jaywalking הוא דבר בלתי חוקי. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)] אוקטובר 2015}}  

עד לתחילת המאה ה-20 הרחוב היה [[מרחב ציבורי]] שמשותף לכלל הציבור [[מרחב משותף]] - חלקו אותו ביחד הולכי רגל, רוכבי אופניים, חשמליות ומרכבות. אנשים רבים הלכו בכל שטח הרחוב ולא רק במדרכות.  ארצות הברית החלו שימוש במכוניות פרטיות בתחילת המאה ה-20. עם התפתחות השימוש במכוניות החלו לעלות באופן דרמטי הפגיעות של מכוניות בהולכי רגל. הספר [[Fighting Traffic]] מתאר את השינוי הזה, את הזעקה הציבורית שקמה ואת התגובה של [[חברות המכוניות]] לכך. בשנים 1915-1930 בארצות הברית התקיים מאבק על המרחב הציבורי בערים בארצות הברית. קמה זעקה ציבורית וחלק מהערים דרשו לאסור שימוש במכוניות או להאט את מהירות הנסיעה בעיר ל-30 קמ"ש.{{הערה|Peter D. Norton,  [https://www.amazon.com/Fighting-Traffic-American-Inside-Technology/dp/0262516128  Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City],  2011, פרק 3}} חברות המכוניות נלחצו מהביקורת הציבורית. הם השתמשו באנשי יח"צ כדי לקדם את הרעיון לפיו אנשים שנפגעו ממכוניות הם האשמים בתאונות. הם המציאו כינוי בשם Jaywalking. המילה Jay נחשבה בשעתו כינוי גנאי מעליב במיוחד. תעשיית המכוניות גם שתלה כתבות בעיתונות שתארו הולכי רגל כאנשים שאחראים לתאונות הדרכים. הרעיון תפס ועד מהרה נאסר על הולכי רגל ללכת ברחוב (שהפך לכביש) וגם נאסר עליהם לחצות את הכביש לא במעבר חצייה. היום Jaywalking הוא דבר בלתי חוקי. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)] אוקטובר 2015}}  

מגמה שהחלה לקבל תאוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר ערים בארצות הברית או בדרום אמריקה (ברזיליה) היא [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. בערים אלה ההליכה ברגל הפכה למשימה  מסוכנת, מתישה ולא נעימה. תכנון מוטה מכוניות כולל אזורים ללא מדרכות, כבישים רחבים מאוד שקשה לחצות אותם בבטחה, איזורים ללא מדרכות ועוד.   

מגמה שהחלה לקבל תאוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר ערים בארצות הברית או בדרום אמריקה (ברזיליה) היא [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. בערים אלה ההליכה ברגל הפכה למשימה  מסוכנת, מתישה ולא נעימה. תכנון מוטה מכוניות כולל אזורים ללא מדרכות, כבישים רחבים מאוד שקשה לחצות אותם בבטחה, אזורים ללא מדרכות ועוד.   

"מהנדסי תחבורה" הפכו להיות "מהנדסי תחבורה למכוניות" והמטרה שלהם הפכה להיות לנסות להאיץ את תנועת המכוניות בעיר על חשבון משתמשי דרך אחרים ועל חשבון מטרות תכנון אחרות (כגון שקט, זיהום אוויר, תפקוד של עסקים מקומיים וכו'). מהנדסי תחבורה מתכננים "עץ תחבורה" שמותאם לרכב פרטי כך שיש רחובות ראשיים בתוך העיר שתפקידם להזרים את המכוניות בצורה המהירה ביותר אפשרית, ורחובות אלה מתפצלים לרחובות צרים יותר ואיטיים יותר, עד שהם מסתיימים ברחובות ללא מוצא. תכנון זה מקשה על הליכה ברגל ומאריך מאוד את מרחקי ההליכה שכן הוא גורם לכך שחיבורים אפשריים בין נקודות שונות בעיר נקטעים על ידי רחובות ללא מוצא ועל ידי כבישים מהירים.  

"מהנדסי תחבורה" הפכו להיות "מהנדסי תחבורה למכוניות" והמטרה שלהם הפכה להיות לנסות להאיץ את תנועת המכוניות בעיר על חשבון משתמשי דרך אחרים ועל חשבון מטרות תכנון אחרות (כגון שקט, זיהום אוויר, תפקוד של עסקים מקומיים וכו'). מהנדסי תחבורה מתכננים "עץ תחבורה" שמותאם לרכב פרטי כך שיש רחובות ראשיים בתוך העיר שתפקידם להזרים את המכוניות בצורה המהירה ביותר אפשרית, ורחובות אלה מתפצלים לרחובות צרים יותר ואיטיים יותר, עד שהם מסתיימים ברחובות ללא מוצא. תכנון זה מקשה על הליכה ברגל ומאריך מאוד את מרחקי ההליכה שכן הוא גורם לכך שחיבורים אפשריים בין נקודות שונות בעיר נקטעים על ידי רחובות ללא מוצא ועל ידי כבישים מהירים.  

==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==

==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==

{{הפניה לערך מורחב|הליכתיות}}

{{הפניה לערך מורחב|הליכתיות}}

'''[[הליכתיות| Walkability]]''' או בעברית "הליכתיות" הוא מדד המשמש כדי למדוד עד כמה איזור מסויים הוא ידידותי להולכי רגל. כמו כן המושג מתאר היבטים של תכנון עירוני שמעודדים הליכה נוחה, בטוחה ונעימה יותר ואת הגדלת מספר הולכי הרגל בעיר.  גורמים המשפיעים על ה-Walkability כוללים:

'''[[הליכתיות| Walkability]]''' או בעברית "הליכתיות" הוא מדד המשמש כדי למדוד עד כמה אזור מסויים הוא ידידותי להולכי רגל. כמו כן המושג מתאר היבטים של תכנון עירוני שמעודדים הליכה נוחה, בטוחה ונעימה יותר ואת הגדלת מספר הולכי הרגל בעיר.  גורמים המשפיעים על ה-Walkability כוללים:

===קיום של יעדים רבים במרחק הליכה===

===קיום של יעדים רבים במרחק הליכה===

* '''צפיפות עירונית'''  הצפיפות העירונית קובעת כמה מבנים יהיו בשטח מסויים. הצפיפות הזו, יחד עם היבט [[עירוב שימושי קרקע]] קובעת מה מספר היעדים שנמצאים במרחק הליכה מבית מגורים - מה המרחק לבית ספר, לגן, לחנויות, לחברים וכן לעבודה. צפיפות כזו ניתן להשיג ב[[בנייה מרקמית]] (הפתרון המקובל באירופה) או בנייה במגדלים (במקומות כמו מנהטן).  

* '''צפיפות עירונית'''  הצפיפות העירונית קובעת כמה מבנים יהיו בשטח מסויים. הצפיפות הזו, יחד עם היבט [[עירוב שימושי קרקע]] קובעת מה מספר היעדים שנמצאים במרחק הליכה מבית מגורים - מה המרחק לבית ספר, לגן, לחנויות, לחברים וכן לעבודה. צפיפות כזו ניתן להשיג ב[[בנייה מרקמית]] (הפתרון המקובל באירופה) או בנייה במגדלים (במקומות כמו מנהטן).  

* '''עירוב שימושים''' - [[עירוב שימושי קרקע]] פירושו שבאותו בניין, רחוב או שכונה יש גם מקומות מגורים וגם מקומות עבודה ומסחר. פירושו של דבר שקניות ולפעמים עבודה יכולים להימצא במרחק הליכה. ללא עירוב כזה, גם בעיר צפופה אנשים יאלצו לנסוע לקנות או לעבוד במקום אחר. עירוב שימושים גורם גם לכך שיש תנועה של הולכי רגל ברחוב ברוב שעות היממה דבר שמשרה אווירה בטוחה יותר ומעניינת יותר לרחוב. מנגד לעירוב שימושים יש הפרדת שימושים שבאה לידי ביטוי במתחמים - הללו מעודדים נסיעות במכוניות או אמצעים אחרים וגם יוצרים איזורים שוממים בשעות מסויימות (לדוגמה מתחמי משרדים מייצרים סביבה שוממת בשעות הלילה) - כך שהליכה בהן אינה בטוחה - ודבר שמהווה מרחב חיץ עבור הולכי רגל שרוצים לחצות אותם.  

* '''עירוב שימושים''' - [[עירוב שימושי קרקע]] פירושו שבאותו בניין, רחוב או שכונה יש גם מקומות מגורים וגם מקומות עבודה ומסחר. פירושו של דבר שקניות ולפעמים עבודה יכולים להימצא במרחק הליכה. ללא עירוב כזה, גם בעיר צפופה אנשים יאלצו לנסוע לקנות או לעבוד במקום אחר. עירוב שימושים גורם גם לכך שיש תנועה של הולכי רגל ברחוב ברוב שעות היממה דבר שמשרה אווירה בטוחה יותר ומעניינת יותר לרחוב. מנגד לעירוב שימושים יש הפרדת שימושים שבאה לידי ביטוי במתחמים - הללו מעודדים נסיעות במכוניות או אמצעים אחרים וגם יוצרים אזורים שוממים בשעות מסויימות (לדוגמה מתחמי משרדים מייצרים סביבה שוממת בשעות הלילה) - כך שהליכה בהן אינה בטוחה - ודבר שמהווה מרחב חיץ עבור הולכי רגל שרוצים לחצות אותם.  

* '''בלוקים קצרים ומעברים בין בתים''' - היבטים רבים בתכנון עירוני עלולים לגרור חסימות להולכי רגל -  כבישים מהירים, כבישים ראשיים עם מעברי חצייה מרוחקים, שכונות "בלון" עם עצי תנועה ללא מעבר להולכי רגל (רחובות ללא מוצא להולכי רגל),  מסילות ברזל, בלוקים עירוניים ארוכים, מתחמים סגורים (כמו בתי ספר גדולים, מוזיאונים ועוד) עלולים לגרום לכך שמרחק הליכה בין שתי נקודות שמרוחקות זו מזו כמה מאות מטרים עלול להתארך למסלול הליכה של מספר קילומטרים.  

* '''בלוקים קצרים ומעברים בין בתים''' - היבטים רבים בתכנון עירוני עלולים לגרור חסימות להולכי רגל -  כבישים מהירים, כבישים ראשיים עם מעברי חצייה מרוחקים, שכונות "בלון" עם עצי תנועה ללא מעבר להולכי רגל (רחובות ללא מוצא להולכי רגל),  מסילות ברזל, בלוקים עירוניים ארוכים, מתחמים סגורים (כמו בתי ספר גדולים, מוזיאונים ועוד) עלולים לגרום לכך שמרחק הליכה בין שתי נקודות שמרוחקות זו מזו כמה מאות מטרים עלול להתארך למסלול הליכה של מספר קילומטרים.  

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרסטית הן את הסיכוי לפגיעה בהולך רגל, והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות במקרה של התרחשות פגיעה בהולך הרגל. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה.  מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרסטית הן את הסיכוי לפגיעה בהולך רגל, והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות במקרה של התרחשות פגיעה בהולך הרגל. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה.  מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]

מסיבות אלו, מקודמים כיום בעולם (בעיקר באירופה) ובערים מסויימות בישראל [[איזורי מיתון תנועה]], שבהן מוגבלת מהירות התנועה ל-30 קמ"ש על ידי אמצעים פיזיים כמו "אוזניים" בתחילת הרחוב, מעברי חצייה מוגבהים, במפרים, כיכרות ועוד. כמו כן יש ערים רבות שמתחילות ליישם [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[איזורים ללא מכוניות]] כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל. צעד נוסף הוא [[מיתון תנועה]] ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש. היבט נוסף ומשלים הוא [[מעבר חציה בטוח]] - בעיצובים כמו מעברי חציה מוגבהים, הבלטת המדרכה אל תוך מעבר החציה ואיי תנועה מרכזיים.  

מסיבות אלו, מקודמים כיום בעולם (בעיקר באירופה) ובערים מסויימות בישראל [[אזורי מיתון תנועה]], שבהן מוגבלת מהירות התנועה ל-30 קמ"ש על ידי אמצעים פיזיים כמו "אוזניים" בתחילת הרחוב, מעברי חצייה מוגבהים, במפרים, כיכרות ועוד. כמו כן יש ערים רבות שמתחילות ליישם [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[אזורים ללא מכוניות]] כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל. צעד נוסף הוא [[מיתון תנועה]] ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש. היבט נוסף ומשלים הוא [[מעבר חציה בטוח]] - בעיצובים כמו מעברי חציה מוגבהים, הבלטת המדרכה אל תוך מעבר החציה ואיי תנועה מרכזיים.  

בישראל מקודמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי. מסקנות דומות עולות מסיכום של הרלב"ד משנת 2017.  

בישראל מקודמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי. מסקנות דומות עולות מסיכום של הרלב"ד משנת 2017.  

להליכה ברגל יש יתרונות חברתיים שכן היא מאפשרת הליכה ספונטנית למקומות שונים, עצירה, וכו'. יתרונות דומים יש גם ל[[תחבורת אופניים|רכיבה על אופניים]].  

להליכה ברגל יש יתרונות חברתיים שכן היא מאפשרת הליכה ספונטנית למקומות שונים, עצירה, וכו'. יתרונות דומים יש גם ל[[תחבורת אופניים|רכיבה על אופניים]].  

לפי מחקר של מכון ברוקינגס משנת 2012, סביבה עירונית המעודדת תנועה ברגל מעלה את ערכם של נכסים להשכרה. במחקר נבחנה [[איזור ידידותי להולכי רגל|רמת הידידותיות להולכי רגל]] של 70 שכונות בעיר וושינגטון ובסביבתה. הידידותיות להולכי רגל דורגה לפי נוחות תנועה, היעדר מכשולים וחסמים, ביטחון אישי, גיוון ותמהיל שימושים, קיומם של מרחבים ציבוריים ו[[שבילי אופניים]]. השקעות בנכסי נדל"ן באזורים ידידותיים להולכי רגל מניבות תשואה גבוהה יותר; עלייה של דרגה אחת (מתוך חמש) במדד מביאה לתוספת דמי שכירות של 90 דולר לשנה למ"ר משרדים ו-70 דולר לשנה למ"ר מסחרי. דירת מגורים בגודל ממוצע תניב תוספת שכירות של 300 דולר בחודש ומחיר מכירה גבוה יותר ב-800 דולר למ"ר, בהשוואה לדירה זהה באזור המדורג נמוך יותר בדרגה אחת. כמו כן המחקר טוען שיש השפעה על צפיפות הבנייה. נכסים באזורים ידידותיים להולכי רגל, הנמצאים בסמוך לשכונות ידידותיות אחרות, מניבים תשואות גבוהות יותר מנכסים בשכונות ידידותיות מבודדות. {{הערה|ירון גרופמן[http://www.themarker.com/news/1.1740676 אזור ידידותי להולכי רגל מעלה את ערך הנכס] 26.06.2012, דה מרקר}}.

לפי מחקר של מכון ברוקינגס משנת 2012, סביבה עירונית המעודדת תנועה ברגל מעלה את ערכם של נכסים להשכרה. במחקר נבחנה [[אזור ידידותי להולכי רגל|רמת הידידותיות להולכי רגל]] של 70 שכונות בעיר וושינגטון ובסביבתה. הידידותיות להולכי רגל דורגה לפי נוחות תנועה, היעדר מכשולים וחסמים, ביטחון אישי, גיוון ותמהיל שימושים, קיומם של מרחבים ציבוריים ו[[שבילי אופניים]]. השקעות בנכסי נדל"ן באזורים ידידותיים להולכי רגל מניבות תשואה גבוהה יותר; עלייה של דרגה אחת (מתוך חמש) במדד מביאה לתוספת דמי שכירות של 90 דולר לשנה למ"ר משרדים ו-70 דולר לשנה למ"ר מסחרי. דירת מגורים בגודל ממוצע תניב תוספת שכירות של 300 דולר בחודש ומחיר מכירה גבוה יותר ב-800 דולר למ"ר, בהשוואה לדירה זהה באזור המדורג נמוך יותר בדרגה אחת. כמו כן המחקר טוען שיש השפעה על צפיפות הבנייה. נכסים באזורים ידידותיים להולכי רגל, הנמצאים בסמוך לשכונות ידידותיות אחרות, מניבים תשואות גבוהות יותר מנכסים בשכונות ידידותיות מבודדות. {{הערה|ירון גרופמן[http://www.themarker.com/news/1.1740676 אזור ידידותי להולכי רגל מעלה את ערך הנכס] 26.06.2012, דה מרקר}}.

הולכי רגל במרחב עירוני יכולים לסייע למניעת פשיעה. בשכונה אחת בקנזס-סיטי הפשיעה ירדה ב-74% אחרי שחלק מהרחובות הפכו ל[[מדרחוב|מדרחובים]] בימי ראשון{{הערה|ADELE PETERS[https://www.fastcompany.com/3062989/50-reasons-why-everyone-should-want-more-walkable-streets 50 Reasons Why Everyone Should Want More Walkable Streets] 24.08.2016, Fast Company}}. דבר זה מתאים לתאוריות על [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]. לפי תאוריה זו מרחבים ציבוריים שאין בהם נוכחות אנושית של הולכי רגל מרחבים "מוזנחים" שנוחים למי שרוצה לבצע פשע ללא נוכחות עדים.

הולכי רגל במרחב עירוני יכולים לסייע למניעת פשיעה. בשכונה אחת בקנזס-סיטי הפשיעה ירדה ב-74% אחרי שחלק מהרחובות הפכו ל[[מדרחוב|מדרחובים]] בימי ראשון{{הערה|ADELE PETERS[https://www.fastcompany.com/3062989/50-reasons-why-everyone-should-want-more-walkable-streets 50 Reasons Why Everyone Should Want More Walkable Streets] 24.08.2016, Fast Company}}. דבר זה מתאים לתאוריות על [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]. לפי תאוריה זו מרחבים ציבוריים שאין בהם נוכחות אנושית של הולכי רגל מרחבים "מוזנחים" שנוחים למי שרוצה לבצע פשע ללא נוכחות עדים.

==איזורים וערים ללא מכוניות==

==אזורים וערים ללא מכוניות==

כדי לעודד [[אקולוגיה עירונית]] בריאה יותר, קיימת מגמה בשנים האחרונות בקרב מתכננים עירוניים בחלק מהקהילות ליצור רחובות ואיזורים ידידותיים להולכי רגל, שיאפשרו לפעילות של [[יוממות]], קניות ופנאי להיעשות ברגל, בעיקר על ידי הפיכתם ל[[איזורים ללא מכוניות]]. בארצות הברית Active Living network היא דוגמה לפעילות של קהילות בניסיון לעודד הליכה ברגל. עיריית ניו יורק החלה לסגור שטחים ורחובות למכוניות ולהפוך אותם ל[[מדרחובים]] בניסיון להקטין את התופעה של [[ביקוש מושרה]] ולעודד חיי מסחר עירוניים.  

כדי לעודד [[אקולוגיה עירונית]] בריאה יותר, קיימת מגמה בשנים האחרונות בקרב מתכננים עירוניים בחלק מהקהילות ליצור רחובות ואזורים ידידותיים להולכי רגל, שיאפשרו לפעילות של [[יוממות]], קניות ופנאי להיעשות ברגל, בעיקר על ידי הפיכתם ל[[אזורים ללא מכוניות]]. בארצות הברית Active Living network היא דוגמה לפעילות של קהילות בניסיון לעודד הליכה ברגל. עיריית ניו יורק החלה לסגור שטחים ורחובות למכוניות ולהפוך אותם ל[[מדרחובים]] בניסיון להקטין את התופעה של [[ביקוש מושרה]] ולעודד חיי מסחר עירוניים.  

דוגמאות מאירופה כוללות את [[שכונת וובן, פרייבורג]] בגרמניה כמו גם עשרות מרכזים עירוניים שהוחזרו להיות מדרחובים. דוגמאות בולטות כוללות ערים בדנמרק ובהולנד. בישראל קיימת שכונת מעוז אביב שבה חלקים מהשכונה הם בלוקים עירוניים עם חצרות בין הבתים, ללא כבישים.   

דוגמאות מאירופה כוללות את [[שכונת וובן, פרייבורג]] בגרמניה כמו גם עשרות מרכזים עירוניים שהוחזרו להיות מדרחובים. דוגמאות בולטות כוללות ערים בדנמרק ובהולנד. בישראל קיימת שכונת מעוז אביב שבה חלקים מהשכונה הם בלוקים עירוניים עם חצרות בין הבתים, ללא כבישים.   

* [[הולכי רגל בישראל]]

* [[הולכי רגל בישראל]]

* [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]

* [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]

* [[איזור ידידותי להולכי רגל]]

* [[אזור ידידותי להולכי רגל]]

* [[מרחב משותף (תחבורה)]]

* [[מרחב משותף (תחבורה)]]

* [[מדרחוב]]

* [[מדרחוב]]

;מפות:

;מפות:

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?hl=he&mid=1xvuUtNGoE7GLLRziAwPm6P96JOqdgaAn&ll=32.083102639047134%2C34.810438314787234&z=14 מפת הולכי הרגל בישראל]. המפה מציגה איזורי מיתון תנועה, חסמים להליכה כמו כבישים ראשיים או בלוקים ארוכים, דוגמאות למעברי חצייה באיכות טובה או רעה ועוד.  

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?hl=he&mid=1xvuUtNGoE7GLLRziAwPm6P96JOqdgaAn&ll=32.083102639047134%2C34.810438314787234&z=14 מפת הולכי הרגל בישראל]. המפה מציגה אזורי מיתון תנועה, חסמים להליכה כמו כבישים ראשיים או בלוקים ארוכים, דוגמאות למעברי חצייה באיכות טובה או רעה ועוד.  

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=42.69179464248643%2C12.489788259942657&z=5 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם], המפה כוללת דוגמאות של איזורי מיתון תנועה, מעברי חצייה בטוחים ועוד שיפורים לתשתיות ההליכה ממקומות שונים בעולם.

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=42.69179464248643%2C12.489788259942657&z=5 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם], המפה כוללת דוגמאות של אזורי מיתון תנועה, מעברי חצייה בטוחים ועוד שיפורים לתשתיות ההליכה ממקומות שונים בעולם.

;אירועי הליכה:

;אירועי הליכה: