שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "איזור" ב־"אזור"
שורה 67: שורה 67:  
חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]]. הדבר נובע בגלל קרבה ל[[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. אוכלוסייה [[עוני|עניה]] יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.  
 
חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]]. הדבר נובע בגלל קרבה ל[[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. אוכלוסייה [[עוני|עניה]] יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.  
   −
רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אסבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפריפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  
+
רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אסבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפריפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  
   −
לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאוד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האנדוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  
+
לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאוד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האנדוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באזורים אלה.  
    
בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].
 
בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].
   −
לפי מחקר של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2012, קיימת תמותה עודפת של גברים יהודים, ממחלות הקשורות ב[[זיהום סביבתי]] באיזור מפרץ חיפה, בהשוואה לאיזורים אחרים. המחלות כוללות מחלות כליה, [[סוכרת]], יתר לחץ דם, ומחלות לב.[http://www.phc.org.il/4474]. נתונים של משרד הבריאות מצביעים על שיעור תחלואה ותמותה גבוהים יותר בסרטן כללי בנפת חיפה, יחסית לשאר הארץ. שכיחות התחלואה המתוקננת ב[[סרטן ריאות]] בנפת חיפה גבוהה יותר יחסית לשאר הארץ בקרב גברים ונשים כאחד, למרות שאחוז העישון שם נמוך יותר מהממוצע הארצי. גם תמותה ממחלות לב שכיחה יותר בחיפה יחסית לשאר הארץ. הנתונים על תמותה מסרטן וממחלות לב עודפות חזקים יותר בקרב איזורים הקרובים יותר לאיזורי הזיהום במפרץ חיפה.  
+
לפי מחקר של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2012, קיימת תמותה עודפת של גברים יהודים, ממחלות הקשורות ב[[זיהום סביבתי]] באזור מפרץ חיפה, בהשוואה לאזורים אחרים. המחלות כוללות מחלות כליה, [[סוכרת]], יתר לחץ דם, ומחלות לב.[http://www.phc.org.il/4474]. נתונים של משרד הבריאות מצביעים על שיעור תחלואה ותמותה גבוהים יותר בסרטן כללי בנפת חיפה, יחסית לשאר הארץ. שכיחות התחלואה המתוקננת ב[[סרטן ריאות]] בנפת חיפה גבוהה יותר יחסית לשאר הארץ בקרב גברים ונשים כאחד, למרות שאחוז העישון שם נמוך יותר מהממוצע הארצי. גם תמותה ממחלות לב שכיחה יותר בחיפה יחסית לשאר הארץ. הנתונים על תמותה מסרטן וממחלות לב עודפות חזקים יותר בקרב אזורים הקרובים יותר לאזורי הזיהום במפרץ חיפה.  
   −
בישראל קיים גם [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] נרחב, [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] ו[[זיהום קרקע]], לא ידוע האם יש קשר בין סוגי זיהום אלה לבין מעמד חברתי-כלכלי, אך תכופות זיהומים אלה נמצאים ליד איזורי תעשייה שבעצמם קרובים אל שכונות עניות יותר. דוגמאות בולטות הן [[זיהום מים בקישון]], וכן הפגיעה בדייגים בקישון. מקרה אחר הוא חוות מיכלי הנפט בקרבת קריית חיים, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת, לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref>
+
בישראל קיים גם [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] נרחב, [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] ו[[זיהום קרקע]], לא ידוע האם יש קשר בין סוגי זיהום אלה לבין מעמד חברתי-כלכלי, אך תכופות זיהומים אלה נמצאים ליד אזורי תעשייה שבעצמם קרובים אל שכונות עניות יותר. דוגמאות בולטות הן [[זיהום מים בקישון]], וכן הפגיעה בדייגים בקישון. מקרה אחר הוא חוות מיכלי הנפט בקרבת קריית חיים, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת, לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref>
    
===אי שוויון בגישה למזון בריא ובנורמות אכילה===
 
===אי שוויון בגישה למזון בריא ובנורמות אכילה===
שורה 135: שורה 135:  
[[קובץ:מחלות לב לפי נפה 2005-2009.PNG|ממוזער|350px|שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, מ[[מחלות לב]] בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות.]]
 
[[קובץ:מחלות לב לפי נפה 2005-2009.PNG|ממוזער|350px|שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, מ[[מחלות לב]] בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות.]]
   −
לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות לב בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפת עכו (427 אנשים ל-100 אלף איש בשנה), וכן גבוהה באיזור כנרת, חיפה, ויזרעאל (עם כ-380 מתים לשנה לכל 100 אלף איש).  בנפות פתח תקווה ובאר שבע השיעור המתוקנן לתמותה ממחלות לב היה נמוך יחסית לשאר הארץ עם כ-290 מתים ל-100 אלף איש. <ref name="helth2013"/>
+
לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות לב בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפת עכו (427 אנשים ל-100 אלף איש בשנה), וכן גבוהה באזור כנרת, חיפה, ויזרעאל (עם כ-380 מתים לשנה לכל 100 אלף איש).  בנפות פתח תקווה ובאר שבע השיעור המתוקנן לתמותה ממחלות לב היה נמוך יחסית לשאר הארץ עם כ-290 מתים ל-100 אלף איש. <ref name="helth2013"/>
    
===תחלואה בסוכרת===
 
===תחלואה בסוכרת===
שורה 155: שורה 155:  
ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979754.html]
 
ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979754.html]
   −
עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפריה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]
+
עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפריה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באזור המרכז שבו יש אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]
    
ביישובים בפריפרייה זמני ההגעה של אמבולנסים של מגן דוד אדום ארוכים לעומת הגעה בערים מרכזיות יותר. בבדיקה משנת 2017 נמצא כי זמן ההגעה בישובים יהודים רבים הוא כ-10 דקות, אבל יש ישובים עם זמני הגעה ארוכים יותר. בישובים יהודים מרוחקים כמו שדה בוקר זמן ההגעה הוא 16 דקות, בישובים ערבים זמני ההגעה של אמבולנס יכולים להיות 17 עד 20 דקות. {{הערה|מיטל יסעור בית-אור, [http://www.israelhayom.co.il/article/474997 בלעדי: כמה זמן ייקח למד"א להגיע ליישוב שלכם בשעת חירום?],  ישראל היום, 10.05.2017}}
 
ביישובים בפריפרייה זמני ההגעה של אמבולנסים של מגן דוד אדום ארוכים לעומת הגעה בערים מרכזיות יותר. בבדיקה משנת 2017 נמצא כי זמן ההגעה בישובים יהודים רבים הוא כ-10 דקות, אבל יש ישובים עם זמני הגעה ארוכים יותר. בישובים יהודים מרוחקים כמו שדה בוקר זמן ההגעה הוא 16 דקות, בישובים ערבים זמני ההגעה של אמבולנס יכולים להיות 17 עד 20 דקות. {{הערה|מיטל יסעור בית-אור, [http://www.israelhayom.co.il/article/474997 בלעדי: כמה זמן ייקח למד"א להגיע ליישוב שלכם בשעת חירום?],  ישראל היום, 10.05.2017}}

תפריט ניווט