שינויים

) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). <ref name="adamtevaLuria"/>

) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). <ref name="adamtevaLuria"/>

מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באיזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ-7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באיזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) הייתה ממחלות נשימה תמותה  גבוהה פי 3 יחסית לאיזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע). <ref name="nejm2009">Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009</ref>  

מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ-7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) הייתה ממחלות נשימה תמותה  גבוהה פי 3 יחסית לאזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע). <ref name="nejm2009">Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009</ref>  

במחקר נראה שיש קשר בין נוכחות של חלקיקים עדינים ובין זיהום באוזון, ונמצא גם כי חלקיקים עדינים תורמים בעצמם לתמותה ממחלות לב שונות, כך שכל אחד מהמזהמים מזיק בפני עצמו ושניהם מזיקים יותר יחד.  הקשר הסטטיסטי בין חשיפה לאוזון (כאשר מנטרלים גורמים אחרים כמו עישון, סוגי מזהמים אחרים וכו') מתחבר יחד עם ניסויים רבים בחיות מעבדה שהראו שחשיפה לאוזון פוגעת בריאות ורקמות של מערכת הנשימה. החשד הוא שאוזון גורם למקרי מוות בגלל שילוב של השפעות קצרות טווח של האוזון על חולים בשפעת או בדלקת ריאות, וכן השפעות ארוכות טווח על מערכת הנשימה עקב חשיפה בגיל הילדות, נוער ואולי גם במהלך המשך החיים. החוקרים לא הצליחו לקשר בין אוזון לבין מחלות לב כאשר הכניסו למודל חלקיקים עדינים - דבר זה אינו פוסל השפעת אוזון על מחלות לב אלה, שכן יש קורלציה בין החלקיקים העדינים לבין האוזון כך שקשה לקבוע מי מהם משפיע יותר.<ref name="nejm2009"/>

במחקר נראה שיש קשר בין נוכחות של חלקיקים עדינים ובין זיהום באוזון, ונמצא גם כי חלקיקים עדינים תורמים בעצמם לתמותה ממחלות לב שונות, כך שכל אחד מהמזהמים מזיק בפני עצמו ושניהם מזיקים יותר יחד.  הקשר הסטטיסטי בין חשיפה לאוזון (כאשר מנטרלים גורמים אחרים כמו עישון, סוגי מזהמים אחרים וכו') מתחבר יחד עם ניסויים רבים בחיות מעבדה שהראו שחשיפה לאוזון פוגעת בריאות ורקמות של מערכת הנשימה. החשד הוא שאוזון גורם למקרי מוות בגלל שילוב של השפעות קצרות טווח של האוזון על חולים בשפעת או בדלקת ריאות, וכן השפעות ארוכות טווח על מערכת הנשימה עקב חשיפה בגיל הילדות, נוער ואולי גם במהלך המשך החיים. החוקרים לא הצליחו לקשר בין אוזון לבין מחלות לב כאשר הכניסו למודל חלקיקים עדינים - דבר זה אינו פוסל השפעת אוזון על מחלות לב אלה, שכן יש קורלציה בין החלקיקים העדינים לבין האוזון כך שקשה לקבוע מי מהם משפיע יותר.<ref name="nejm2009"/>

בקיץ רמות האוזון מגיעות לשיא 90 ppb במודיעין ולשיא של -110 ppb בירושלים. יש חשש כי באזור ירושלים מוגדר כ"לא בריא לקבוצות רגישות" על פי התקן האמריקאי, בגלל שמ-10 בבוקר ועד 1800 בערב רמות הזיהום בו עולות על 70 ppb (ואם הזיהום עלה מאז 2000, נתונים אלה חמורים יותר).

בקיץ רמות האוזון מגיעות לשיא 90 ppb במודיעין ולשיא של -110 ppb בירושלים. יש חשש כי באזור ירושלים מוגדר כ"לא בריא לקבוצות רגישות" על פי התקן האמריקאי, בגלל שמ-10 בבוקר ועד 1800 בערב רמות הזיהום בו עולות על 70 ppb (ואם הזיהום עלה מאז 2000, נתונים אלה חמורים יותר).

יש חשש שחלק מהאוזון בישראל מקורו ב"יבוא" אוזון ממדינות אחרות - ככל הנראה מטורקיה, יוון ודרום מרכז אירופה, עקב [[הסעת זיהום אוויר]] על פני מאות ק"מ במסלול שנמשך כ-72 שעות. לפי מחקר של פרופסור מנחם לוריא, שביצע מדידות באיזור ראש הנקרה באביב 2006, רמות הרקע של אוזון פוטוכימי הן בממוצע 70 ppb.<ref name="Luria2006">פרופסור מנחם לוריא [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0219.pdf מדידת ריכוזי רקע של מזהמי אויר פוטוכימיים בישראל] המעבדה לחקר איכות אויר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1.1.2007</ref>

יש חשש שחלק מהאוזון בישראל מקורו ב"יבוא" אוזון ממדינות אחרות - ככל הנראה מטורקיה, יוון ודרום מרכז אירופה, עקב [[הסעת זיהום אוויר]] על פני מאות ק"מ במסלול שנמשך כ-72 שעות. לפי מחקר של פרופסור מנחם לוריא, שביצע מדידות באזור ראש הנקרה באביב 2006, רמות הרקע של אוזון פוטוכימי הן בממוצע 70 ppb.<ref name="Luria2006">פרופסור מנחם לוריא [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0219.pdf מדידת ריכוזי רקע של מזהמי אויר פוטוכימיים בישראל] המעבדה לחקר איכות אויר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1.1.2007</ref>

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] אבל ב[[חומר חלקיקי]] ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] אבל ב[[חומר חלקיקי]] ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]