6,923
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: − + − + − +
←ביוגרפיה
== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
דוד בלחסן נולד ב[[תוניסיה]] בקריה חדשה למשפחה [[חילונים|חילונית]]-[[יהדות|יהודית]], שם למד לדבר עברית וערבית. בלחסן עלה בגיל 19 ל[[ישראל]] והתגורר ב[[קיבוץ]] [[עין שמר]], משם עבר ל[[מושב]] [[תלמי אליהו]] ולאחר מכן התגורר ב[[ליבנה]]. למד ב[[סורבון]] ב[[פריז]], לפני שעלה לישראל ובחוג לקולנוע ולטלוויזיה ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
דוד בלחסן נולד ב[[תוניסיה]] בקריה חדשה למשפחה [[חילונים|חילונית]]-[[יהדות|יהודית]] שם למד עברית וערבית; עלה בגיל 19 ל[[ישראל]] והתגורר ב[[קיבוץ]] [[עין שמר]], משם עבר ל[[מושב]] [[תלמי אליהו]] ולאחר מכן התגורר ב[[ליבנה]]. למד ב[[סורבון]] ב[[פריז]], לפני שעלה לישראל ובחוג לקולנוע ולטלוויזיה ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
בלחסן השקיע חלק ניכר מחייו בחיפוש אחר "האמת העברית" עליה דיברו [[עדיה חורון]] ו[[יונתן רטוש]]. בלחסן חיבר ספרים ופרסומים שונים בצרפתית, בסוגיות פוליטיות והיסטוריות הקשורות להיסטוריה של ארץ ישראל. ביניהם ספר הטוען שישוע בן יוסף ומאמיניו הראשונים דיברו בשפה העברית (ולא כנפוץ לחשוב, בארמית) וספר בו הציע לבטל את המדינה היהודית ולהקים במקומה מדינה עברית{{הערה|{{הארץ|רונית ורד|מתכוני לחמים של האופה אורי שפט בהשראת מילון הלחם|1.1234967|9 בדצמבר 2010}}}}.
בלחסן השקיע חלק ניכר מחייו בחיפוש אחר "האמת העברית" עליה דיברו [[עדיה חורון]] ו[[יונתן רטוש]]. בלחסן חיבר ספרים ופרסומים שונים בצרפתית, בסוגיות פוליטיות והיסטוריות הקשורות להיסטוריה של ארץ ישראל; ביניהם ספר הטוען שישוע בן יוסף ומאמיניו הראשונים דיברו בשפה העברית (ולא כסברה הנפוצה, בארמית) וספר בו הציע לבטל את המדינה היהודית ולהקים במקומה מדינה עברית{{הערה|{{הארץ|רונית ורד|מתכוני לחמים של האופה אורי שפט בהשראת מילון הלחם|1.1234967|9 בדצמבר 2010}}}}.
בשנת 2001 ביים את הסרט "פורקן", בשותפות עם דודי ברגמן ש[[מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|הפיק]] אותו. הסרט זכה בתמיכה מ"קרן מקור לקולנוע"{{הערה|{{הארץ|מאת גואל פינטו|פורסמו הזוכים בתמיכה מקרן מקור לקולנוע|1.760266|30 בדצמבר 2001}}}}.
בשנת 2001 ביים את הסרט "פורקן", בשותפות עם דודי ברגמן ש[[מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|הפיק]] אותו; הסרט זכה בתמיכה מ"קרן מקור לקולנוע"{{הערה|{{הארץ|מאת גואל פינטו|פורסמו הזוכים בתמיכה מקרן מקור לקולנוע|1.760266|30 בדצמבר 2001}}}}.
בשנת 2003, יצר את הסרט, "[[ילדי הגזזת]]" המתעד את הטיפול ברנטגן נגד גזזת, שעברו כ-100,000 עולים חדשים בשנות ה-50{{הערה|{{גלובס|ארי ליבסקר|"פרשת ילדי הגזזת גבתה יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל ביחד"|731903|15 באוקטובר 2003}}}}{{הערה|[[יוסף אלגזי]], [http://hagada.org.il/2004/08/18/לא-בתום-לב-אלא-מעשה-נפשע/ לא בתום לב אלא מעשה נפשע], באתר [[הגדה השמאלית (במת שמאל)|הגדה השמאלית]], 18 באוגוסט, 2004}}. הסרט בודק את הסיבות שהובלו את ראשי הממסד הרפואי בישראל (בראשם הרופא [[חיים שיבא]]), ליישם את הטיפול. בראיון לאמנון לוי בערוץ 10, בשנת 2018, הסביר בלחסן, שלא היה מניע גזעני (נגד עולים מארצות האסלאם) בטיפול, אלא קונספציה רפואית שגויה שרווחה אז בכל העולם (בארצות הברית המשיכו לקבל כ-4 מיליון ילדים את הטיפול גם בשנות ה-60){{הערה|{{הארץ|אבי פיקארו שפרה שורץ|האמת על הטיפול בגזזת|1.7068480|31 במרץ 2019}}}}.
בשנת 2003, יצר את הסרט, "[[ילדי הגזזת]]" המתעד את הטיפול ברנטגן נגד גזזת, שעברו כ-100,000 עולים חדשים בשנות ה-50{{הערה|{{גלובס|ארי ליבסקר|"פרשת ילדי הגזזת גבתה יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל ביחד"|731903|15 באוקטובר 2003}}}}{{הערה|[[יוסף אלגזי]], [http://hagada.org.il/2004/08/18/לא-בתום-לב-אלא-מעשה-נפשע/ לא בתום לב אלא מעשה נפשע], באתר [[הגדה השמאלית (במת שמאל)|הגדה השמאלית]], 18 באוגוסט, 2004}}. הסרט בודק את הסיבות שהובלו את ראשי הממסד הרפואי בישראל (בראשם הרופא [[חיים שיבא]]), ליישם את הטיפול. בראיון לאמנון לוי בערוץ 10, בשנת 2018, הסביר בלחסן, שלא היה מניע גזעני (נגד עולים מארצות האסלאם) בטיפול, אלא קונספציה רפואית שגויה שרווחה אז בכל העולם (בארצות הברית המשיכו לקבל כ-4 מיליון ילדים את הטיפול גם בשנות ה-60){{הערה|{{הארץ|אבי פיקארו שפרה שורץ|האמת על הטיפול בגזזת|1.7068480|31 במרץ 2019}}}}.