שינויים

כדי להרחיב את התיאור ליותר משני מוצרים – נגיד n מוצרים, צריך לדמיין בראש, מעין "קובייה" בעלת n  מימדים (וגם אז מדובר בחלוקה בין שני אנשים בלבד). יש לשים לב כי קיימת ביקורת מתמטית בנקודה זו, שכן כמות החישובים שיש לבצע גדלה במהירות ולכן בלתי אפשרי להגיע באמת למיקסום אמיתי של הרווחה.  

כדי להרחיב את התיאור ליותר משני מוצרים – נגיד n מוצרים, צריך לדמיין בראש, מעין "קובייה" בעלת n  מימדים (וגם אז מדובר בחלוקה בין שני אנשים בלבד). יש לשים לב כי קיימת ביקורת מתמטית בנקודה זו, שכן כמות החישובים שיש לבצע גדלה במהירות ולכן בלתי אפשרי להגיע באמת למיקסום אמיתי של הרווחה.  

בתרשים ב' נראות "[[עקומות האדישות]]" של שני הצרכנים. הצרכן אדיש לגבי מיקומו כל עוד הוא נמצא על אותה עקומת אדישות. לדוגמא - אם יש לו תועלת זהה מ-2 שולחנות וכיסא או 2 כיסאות ושולחן. ההנחה בכלכלה נאו-קלאסית היא שככל שיש יותר מוצרים מצבך טוב יותר, לכן  לשני הצרכנים רצוי להתקדם בכיוון החיצים המצויירים, לעבר עקומות אדישות גבוהות יותר (הדבר הזה נראה כתמונת ראי עבור צרכן B שמעוניין, על פי ההנחות, לקבל את הכמות של כל המוצרים כלומר להגיע לנקודה השמאלית התחתונה).

בתרשים ב' נראות "[[עקומות האדישות]]" של שני הצרכנים. הצרכן אדיש לגבי מיקומו כל עוד הוא נמצא על אותה עקומת אדישות. לדוגמה - אם יש לו תועלת זהה מ-2 שולחנות וכיסא או 2 כיסאות ושולחן. ההנחה בכלכלה נאו-קלאסית היא שככל שיש יותר מוצרים מצבך טוב יותר, לכן  לשני הצרכנים רצוי להתקדם בכיוון החיצים המצויירים, לעבר עקומות אדישות גבוהות יותר (הדבר הזה נראה כתמונת ראי עבור צרכן B שמעוניין, על פי ההנחות, לקבל את הכמות של כל המוצרים כלומר להגיע לנקודה השמאלית התחתונה).

התחום האדום מציין תחום שבו שני הפרטים יכולים לסחור ביניהם את המוצרים ועל ידי כך לשפר את מצבם, זאת משום שעל פי עקומות האדישות שלהם, כל אחד יכול להגיע לעקומת אדישות גבוהה יותר על ידי ויתור על חלק מהכמות של מוצר אחד תמורת קבלתם של כמה מוצרים מהסוג השני. איננו יודעים איפה נהיה בתוך התחום האדום (דבר הנקבע במיקוח בין הצדדים), אולם בכל מקרה, כפי שמראה התרשים, קיומו של השוק מאפשר ל-2 הפרטים לשפר את מצבם.   

התחום האדום מציין תחום שבו שני הפרטים יכולים לסחור ביניהם את המוצרים ועל ידי כך לשפר את מצבם, זאת משום שעל פי עקומות האדישות שלהם, כל אחד יכול להגיע לעקומת אדישות גבוהה יותר על ידי ויתור על חלק מהכמות של מוצר אחד תמורת קבלתם של כמה מוצרים מהסוג השני. איננו יודעים איפה נהיה בתוך התחום האדום (דבר הנקבע במיקוח בין הצדדים), אולם בכל מקרה, כפי שמראה התרשים, קיומו של השוק מאפשר ל-2 הפרטים לשפר את מצבם.   

===ביקורת על מודל שיווי המשקל הכללי===

===ביקורת על מודל שיווי המשקל הכללי===

על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת בתוך הספרות הכלכלית הנאו-קלאסית. לדוגמא כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות שעליהן מסתמך המודל, עלולה לגרור [[כשל שוק]] - מצב בו מסחר בשוק לבדו לא מוביל ליעילות פארטו.  

על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת בתוך הספרות הכלכלית הנאו-קלאסית. לדוגמה כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות שעליהן מסתמך המודל, עלולה לגרור [[כשל שוק]] - מצב בו מסחר בשוק לבדו לא מוביל ליעילות פארטו.  

דוגמאות לכשלי שוק כוללות:  

דוגמאות לכשלי שוק כוללות:  

לפי הניתוח זה כלכלנים אומרים על תופעות שונות שהן אינן יעילות, לדוגמה, שקצבאות זקנה, או מיסוי או [[מונופול]] אינן יעילות. על ידי ביטול המדיניות וכך לכאורה לשפר את המצב של כולם.

לפי הניתוח זה כלכלנים אומרים על תופעות שונות שהן אינן יעילות, לדוגמה, שקצבאות זקנה, או מיסוי או [[מונופול]] אינן יעילות. על ידי ביטול המדיניות וכך לכאורה לשפר את המצב של כולם.

אלא שניתן להגיד שהתשובה לשאלה אם דבר מה הוא יעיל או לא, תלויה בשאלה מה הן גבולות המערכת אותה מנתחים. לדוגמה האם מסתכלים על ההשפעה הכלכלית של קצבאות זקנה על קרובי משפחה - לדוגמא אובדן ימי עבודה של קרובי משפחה שיטפלו בזקנים שלא מקבלים קצבאות.  

אלא שניתן להגיד שהתשובה לשאלה אם דבר מה הוא יעיל או לא, תלויה בשאלה מה הן גבולות המערכת אותה מנתחים. לדוגמה האם מסתכלים על ההשפעה הכלכלית של קצבאות זקנה על קרובי משפחה - לדוגמה אובדן ימי עבודה של קרובי משפחה שיטפלו בזקנים שלא מקבלים קצבאות.  

גם מניחים שקצבאות זקנה הן אכן לא יעילות - עדיין ייתכן שרוב האנשים חושבים שהן צודקות, שיוויוניות או מוסריות, כלומר עונים על ערכים חברתיים אחרים. הסתכלות זו מדגישה את הנקודה שיעילות היא בסך הכל ערך חברתי אחד מיני רבים, ושהחברה (כמו כל אדם פרטי בתוכה) עשויה לבחור לקדם ערכים חברתיים אחרים ולא רק את הערך של יעילות פארטו.  

גם מניחים שקצבאות זקנה הן אכן לא יעילות - עדיין ייתכן שרוב האנשים חושבים שהן צודקות, שיוויוניות או מוסריות, כלומר עונים על ערכים חברתיים אחרים. הסתכלות זו מדגישה את הנקודה שיעילות היא בסך הכל ערך חברתי אחד מיני רבים, ושהחברה (כמו כל אדם פרטי בתוכה) עשויה לבחור לקדם ערכים חברתיים אחרים ולא רק את הערך של יעילות פארטו.  

משפטי הרווחה הראשון והשני  פותחו כאמור בתוך 'תורת  שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת' ארו.  על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת.

משפטי הרווחה הראשון והשני  פותחו כאמור בתוך 'תורת  שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת' ארו.  על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת.

כלכלנים הראו לדוגמא שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן נסתרות) שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[כלכלת מידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר. [[כשלי שוק]]  מסוג [[מונופול]], [[קרטל]], או [[תחרות מונופוליסטית]], או שיש [[השפעות חיצוניות]] (כמו [[זיהום סביבתי]] או [[פקקי תנועה]]), או שהפרטים אינם רציונליים לחלוטין ([[רציונליות חסומה]]), או שיש עלות לביצוע העסקה גבוהה מאפס (כלכלת [[עלות עסקה]]).  

כלכלנים הראו לדוגמה שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן נסתרות) שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמה אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[כלכלת מידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר. [[כשלי שוק]]  מסוג [[מונופול]], [[קרטל]], או [[תחרות מונופוליסטית]], או שיש [[השפעות חיצוניות]] (כמו [[זיהום סביבתי]] או [[פקקי תנועה]]), או שהפרטים אינם רציונליים לחלוטין ([[רציונליות חסומה]]), או שיש עלות לביצוע העסקה גבוהה מאפס (כלכלת [[עלות עסקה]]).  

חלק גדול האנשים ששמעו את המונח "יעילות כלכלית" אינם מכירים את הביקורת על יעילות זו. רוב האנשים שלומדים כלכלה,  לוקחים קורס בכלכלה במסגרת חוג אחר (מנהל עסקים, משפטים, הנדסת תעשייה וכו'), כך שהמסקנה העיקרית בקרב ציבור זה (ואפילו בקרב בוגרים רבים התואר ראשון בכלכלה) היא ש-"שוק חופשי הוא טוב" (כי שוק הוא יעיל פארטו).

חלק גדול האנשים ששמעו את המונח "יעילות כלכלית" אינם מכירים את הביקורת על יעילות זו. רוב האנשים שלומדים כלכלה,  לוקחים קורס בכלכלה במסגרת חוג אחר (מנהל עסקים, משפטים, הנדסת תעשייה וכו'), כך שהמסקנה העיקרית בקרב ציבור זה (ואפילו בקרב בוגרים רבים התואר ראשון בכלכלה) היא ש-"שוק חופשי הוא טוב" (כי שוק הוא יעיל פארטו).

[[תמונה:Adgwrth3.gif|frame|תרשים ג' - גם כאן ישנה יעילות פארטו, ושני הפרטים ישפרו את מצבם על ידי מסחר. אולם הציור הזה קרוב יותר למציאות בכל מה שנוגע למצב בין עני ועשיר באותה מדינה או במסחר בין מדינה ענייה לעשירה.]]

[[תמונה:Adgwrth3.gif|frame|תרשים ג' - גם כאן ישנה יעילות פארטו, ושני הפרטים ישפרו את מצבם על ידי מסחר. אולם הציור הזה קרוב יותר למציאות בכל מה שנוגע למצב בין עני ועשיר באותה מדינה או במסחר בין מדינה ענייה לעשירה.]]

בדרך כלל מוצגת החלוקה פארטו איפה שהוא באמצע המלבן. אם 2 אנשים ממעמד כלכלי זהה סוחרים, הם באמת נמצאים באמצע המלבן. אבל אם משווים אנשים ממדינות שונות (לדוגמא ארצות הברית ואנגולה) או בעלי הכנסה שונה - אז בדרך כלל הם ימצאו את עצמם בפינה הימנית העליונה (או השמאלית תחתונה) - תרשים ג'. באופן כזה המושג של יעילות פארטו נראה קצת נלעג – בריבוע בן 30 סנטימטר על 30 סנטימטר השוק מאפשר לצדדים להתמקח על תזוזה של מילימטר אחד הצידה או למטה (כדי לא לפגוע בתועלת של בעל הסל ההתחלתי הגבוה).   

בדרך כלל מוצגת החלוקה פארטו איפה שהוא באמצע המלבן. אם 2 אנשים ממעמד כלכלי זהה סוחרים, הם באמת נמצאים באמצע המלבן. אבל אם משווים אנשים ממדינות שונות (לדוגמה ארצות הברית ואנגולה) או בעלי הכנסה שונה - אז בדרך כלל הם ימצאו את עצמם בפינה הימנית העליונה (או השמאלית תחתונה) - תרשים ג'. באופן כזה המושג של יעילות פארטו נראה קצת נלעג – בריבוע בן 30 סנטימטר על 30 סנטימטר השוק מאפשר לצדדים להתמקח על תזוזה של מילימטר אחד הצידה או למטה (כדי לא לפגוע בתועלת של בעל הסל ההתחלתי הגבוה).   

יעילות פארטו לא מאפשרת לפגוע בבעל הסל הראשוני הגבוה, גם אם זו פגיעה מינימלית, ובצידה רווח גדול מאוד לבעל הסל הראשוני המצומק, או כאשר פגיעה ברווחה של אדם אחד משפרת את מצבם של מאות או אלפי אנשים. כך המודל מצדיק שמירה על רמת החיים של העשירים, או של תושבי המדינות העשירות אפילו אם פגיעה קלה בה תביא להגדלה משמעותית ברווחה של העניים או בזו של תושבי מדינות העולם השלישי.

יעילות פארטו לא מאפשרת לפגוע בבעל הסל הראשוני הגבוה, גם אם זו פגיעה מינימלית, ובצידה רווח גדול מאוד לבעל הסל הראשוני המצומק, או כאשר פגיעה ברווחה של אדם אחד משפרת את מצבם של מאות או אלפי אנשים. כך המודל מצדיק שמירה על רמת החיים של העשירים, או של תושבי המדינות העשירות אפילו אם פגיעה קלה בה תביא להגדלה משמעותית ברווחה של העניים או בזו של תושבי מדינות העולם השלישי.

אם מותר להשוות בין תועלות של פרטים שונים (ולו בצורה גסה) אזי אפשר להשוות בין תועלת של אדם אחד לאדם אחר – גם בין עני לעשיר. ואזי אם מקבלים את הניסיון של הנאו-קלאסיים לטעון שהמצב הרצוי ביותר הוא זה שמביא למקסימום את התועלת המצרפית של האוכלוסייה (אם יש דבר כזה בכלל), פירושו של דבר הוא חתירה לשיוויון של ההכנסות. כלומר דווקא מתוך תורת ערך התועלת, מגיעים לדרישה לשיוויון.   

אם מותר להשוות בין תועלות של פרטים שונים (ולו בצורה גסה) אזי אפשר להשוות בין תועלת של אדם אחד לאדם אחר – גם בין עני לעשיר. ואזי אם מקבלים את הניסיון של הנאו-קלאסיים לטעון שהמצב הרצוי ביותר הוא זה שמביא למקסימום את התועלת המצרפית של האוכלוסייה (אם יש דבר כזה בכלל), פירושו של דבר הוא חתירה לשיוויון של ההכנסות. כלומר דווקא מתוך תורת ערך התועלת, מגיעים לדרישה לשיוויון.   

יותר מכך. נניח לדוגמא שאנו כופים על אדם עשיר להעביר הכנסה בגובה 100 ש"ח (או עשר בננות במקרה של סלי המוצרים). ואנו מעבירים רק 50 שקל לעני בעוד ש-50 שקל הולכים לאיבוד – נזרקים לים. בוודאי שזה מצב שאינו פארטו אופטימלי. למרות זאת, ייתכן בהחלט שהרווחה החברתית כעת היא גבוהה יותר (50 השקלים לעני מספקים רווחה הרבה יותר גדולה מ-100 השקלים שאבדו לעשיר). גם אם היינו מחלקים את 50 השקל הנותרים בין 5 או 10 עניים, ולא נותנים אותם לעני אחד, האפשרות הזאת הייתה נשארת בעינה.

יותר מכך. נניח לדוגמה שאנו כופים על אדם עשיר להעביר הכנסה בגובה 100 ש"ח (או עשר בננות במקרה של סלי המוצרים). ואנו מעבירים רק 50 שקל לעני בעוד ש-50 שקל הולכים לאיבוד – נזרקים לים. בוודאי שזה מצב שאינו פארטו אופטימלי. למרות זאת, ייתכן בהחלט שהרווחה החברתית כעת היא גבוהה יותר (50 השקלים לעני מספקים רווחה הרבה יותר גדולה מ-100 השקלים שאבדו לעשיר). גם אם היינו מחלקים את 50 השקל הנותרים בין 5 או 10 עניים, ולא נותנים אותם לעני אחד, האפשרות הזאת הייתה נשארת בעינה.

===תורת הערך של התועלת===

===תורת הערך של התועלת===

=== ביקורת על מודל GET ===

=== ביקורת על מודל GET ===

בתחום [[כלכלת מידע]] עוסקים בכשל שוק מסוג [[מידע א-סימטרי]]- מצב בו המידע על איכות המוצר לא ידוע לקונה או למוכר וידועה לצד השני. בתחום של [[כלכלה מוסדית]] עוסקים לפעמים ב[[עלויות עסקה]] - במקרים בהם קשה להבטיח על ידי חוזה ששני הצדדים אכן קיימו את חלקם בעסקה (כמו לדוגמא יחסי עובד ומעביד).  בתחומים אלה אפשר לקבל מודל שבו נכנס כוח למערכת – כלומר הכלכלה הופכת חזרה למגרש פוליטי. אם מניחים שפרטים יכולים גם להשפיע על החוקים או על התנהגות הממשלה, ולהשפיע על ההקצאה, או להשתמש בפרסום כדי לשנות את העדפות של פרטים אחרים – הרי אנחנו ב"משחק" שונה לחלוטין מזה המתואר על ידי המודל של ה-GET.

בתחום [[כלכלת מידע]] עוסקים בכשל שוק מסוג [[מידע א-סימטרי]]- מצב בו המידע על איכות המוצר לא ידוע לקונה או למוכר וידועה לצד השני. בתחום של [[כלכלה מוסדית]] עוסקים לפעמים ב[[עלויות עסקה]] - במקרים בהם קשה להבטיח על ידי חוזה ששני הצדדים אכן קיימו את חלקם בעסקה (כמו לדוגמה יחסי עובד ומעביד).  בתחומים אלה אפשר לקבל מודל שבו נכנס כוח למערכת – כלומר הכלכלה הופכת חזרה למגרש פוליטי. אם מניחים שפרטים יכולים גם להשפיע על החוקים או על התנהגות הממשלה, ולהשפיע על ההקצאה, או להשתמש בפרסום כדי לשנות את העדפות של פרטים אחרים – הרי אנחנו ב"משחק" שונה לחלוטין מזה המתואר על ידי המודל של ה-GET.

===התעלמות מאלימות היסטורית===

===התעלמות מאלימות היסטורית===

===הזנחת דורות העתיד ממודל הרווחה===

===הזנחת דורות העתיד ממודל הרווחה===

לגבי העתיד יש בעיה חמורה עוד יותר. שהרי גם אם נניח שמשפט הרווחה נכון כפי שהוא, ושהרווחה החברתית מגיע למקסימום, הרי אין ספק שמדובר ברווחה חברתית של השחקנים בתוך המודל. מה אם יש שחקנים שרק מושפעים מהשוק אבל אינם יכולים לשחק בו באופן עצמאי, כמו ילדים לדוגמה?. בנוסף, המודל בפירוש לא מדבר על הרווחה החברתית של מי שכלל אינו קיים עדיין – דורות העתיד. השפעות חיוביות או שליליות של פעולות השחקנים על רווחתם, לדוגמא נושאים כמו [[זיהום סביבתי]] – אינם נלקחים בחשבון.  

לגבי העתיד יש בעיה חמורה עוד יותר. שהרי גם אם נניח שמשפט הרווחה נכון כפי שהוא, ושהרווחה החברתית מגיע למקסימום, הרי אין ספק שמדובר ברווחה חברתית של השחקנים בתוך המודל. מה אם יש שחקנים שרק מושפעים מהשוק אבל אינם יכולים לשחק בו באופן עצמאי, כמו ילדים לדוגמה?. בנוסף, המודל בפירוש לא מדבר על הרווחה החברתית של מי שכלל אינו קיים עדיין – דורות העתיד. השפעות חיוביות או שליליות של פעולות השחקנים על רווחתם, לדוגמה נושאים כמו [[זיהום סביבתי]] – אינם נלקחים בחשבון.  

יהיו אולי אנשים שיטענו שרווחת דורות העתיד לא תפגע, משום שבעתיד תומצא טכנולוגיה מתקדמת מספיק שתנטרל את הנזקים שאנו מטילים על הסביבה ([[אופטימיזם טכנולוגי]]). אבל ניסיון העבר מראה שהתקדמות הטכנולוגית אינה בהכרח מקטינה את העומס על הסביבה הטבעית (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[דה-קפלינג]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]).  

יהיו אולי אנשים שיטענו שרווחת דורות העתיד לא תפגע, משום שבעתיד תומצא טכנולוגיה מתקדמת מספיק שתנטרל את הנזקים שאנו מטילים על הסביבה ([[אופטימיזם טכנולוגי]]). אבל ניסיון העבר מראה שהתקדמות הטכנולוגית אינה בהכרח מקטינה את העומס על הסביבה הטבעית (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[דה-קפלינג]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]).