שינויים

==קווי הדימיון בין כלכלה למסדר כמורה==

==קווי הדימיון בין כלכלה למסדר כמורה==

ברצוני לטעון שהכלכלה ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) היא סוג של דת. ברור לי שהוכחת טענה כזו אינה אפשרית במסגרת מאמר שהיקפו מוגבל. מה גם שאם טענתי נכונה, אזי "העברת כלכלנים על דתם" תהיה קשה כמו לאסלם נוצרי. אין זה אומר שהמחזיקים בדת זו הינם בהכרח אנשים טיפשים או מושחתים, כפי שאין הדבר נכון לגבי כמרים קתולים שחיו לפני 700 שנה. חיפוש אחר ידע מעולם לא היה מנותק מלחצים כוחניים (מצד הכנסייה או השלטונות לדוגמא). כלכלה כענף ידע, קרובה יחסית למוקדי כוח ולערעור אפשרי על הסדר החברתי (או התרבות השלטת), ולכן היא זוכה לחוסר סובלנות גדול יותר מצד מוסדות או גורמים בעלי השפעה: תאגידים, ממשלות, תורמים, כתבי-עת וכיו"ב. תאוריה ביקורתית בחקר התרבות? למי אכפת. תאוריה ביקורתית בכלכלה - מסוכנת הרבה יותר. (ראו לדוגמא את מארקס).   

ברצוני לטעון שהכלכלה ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) היא סוג של דת. ברור לי שהוכחת טענה כזו אינה אפשרית במסגרת מאמר שהיקפו מוגבל. מה גם שאם טענתי נכונה, אזי "העברת כלכלנים על דתם" תהיה קשה כמו לאסלם נוצרי. אין זה אומר שהמחזיקים בדת זו הינם בהכרח אנשים טיפשים או מושחתים, כפי שאין הדבר נכון לגבי כמרים קתולים שחיו לפני 700 שנה. חיפוש אחר ידע מעולם לא היה מנותק מלחצים כוחניים (מצד הכנסייה או השלטונות לדוגמא). כלכלה כענף ידע, קרובה יחסית למוקדי כוח ולערעור אפשרי על הסדר החברתי (או התרבות השלטת), ולכן היא זוכה לחוסר סובלנות גדול יותר מצד מוסדות או גורמים בעלי השפעה: תאגידים, ממשלות, תורמים, כתבי-עת וכיו"ב. תאוריה ביקורתית בחקר התרבות? למי אכפת. תאוריה ביקורתית בכלכלה - מסוכנת הרבה יותר. (ראו לדוגמה את מארקס).   

קיימים קווי דימיון בין הכלכלה (וענפים אקדמיים אחרים) לבין מסדר כמורה. יש מבנה היררכי של מעמד, יש שפת סתרים שמבדילה בין הכמרים להמון, יש מאבקי כוח פנימיים, וכיו"ב. בדומה לתיאוריות מדעיות, גם הדתות צמחו מתוך ניסיונם של בני האדם להבין כיצד עובד העולם. אם הדתות לא היו מצליחות בהסברת חוקיות העולם הן לא היו מחזיקות מעמד. בדומה לדת, גם תאוריה כלכלית יכולה להיות אפולוגטיקה למצב החברתי הקיים, וכיוון שהשוק והתאגידים נמצאים כיום במגמת התפשטות רוחבית (כלל עולמית) ואנכית (של כלל תחומי החיים) - לתאוריה כלכלית יש משקל מרכזי בתקופתנו. יש לזכור כי מי שמשפיע אינו רק זה שצודק, אלא בעיקר זה שיש לו יותר כוח לספר את הסיפור שלו.

קיימים קווי דימיון בין הכלכלה (וענפים אקדמיים אחרים) לבין מסדר כמורה. יש מבנה היררכי של מעמד, יש שפת סתרים שמבדילה בין הכמרים להמון, יש מאבקי כוח פנימיים, וכיו"ב. בדומה לתיאוריות מדעיות, גם הדתות צמחו מתוך ניסיונם של בני האדם להבין כיצד עובד העולם. אם הדתות לא היו מצליחות בהסברת חוקיות העולם הן לא היו מחזיקות מעמד. בדומה לדת, גם תאוריה כלכלית יכולה להיות אפולוגטיקה למצב החברתי הקיים, וכיוון שהשוק והתאגידים נמצאים כיום במגמת התפשטות רוחבית (כלל עולמית) ואנכית (של כלל תחומי החיים) - לתאוריה כלכלית יש משקל מרכזי בתקופתנו. יש לזכור כי מי שמשפיע אינו רק זה שצודק, אלא בעיקר זה שיש לו יותר כוח לספר את הסיפור שלו.

זהו דיון נורמטיבי לעילא. הניתוח הכלכלי אומר לנו שהערך החברתי "יעילות" צריך לקבל משקל מקסימלי, בעוד הערך החברתי "הוגנות" מקבל משקל אפסי.  

זהו דיון נורמטיבי לעילא. הניתוח הכלכלי אומר לנו שהערך החברתי "יעילות" צריך לקבל משקל מקסימלי, בעוד הערך החברתי "הוגנות" מקבל משקל אפסי.  

שימוש ב"[[תיבת אדג'וורת']]" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם [[צמיחה כלכלית]], הגדלת הצריכה, [[סחר חופשי]] ו[[הפרטה]].  

שימוש ב"[[תיבת אדג'וורת']]" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמה נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם [[צמיחה כלכלית]], הגדלת הצריכה, [[סחר חופשי]] ו[[הפרטה]].  

מובן גם שכל מי שמאמין לדוגמה ב[[זכויות בעלי חיים]] או ביוצנטריות, יראה שהכלכלה היא דבר נורמטיבי. היא עוסקת לכאורה בניסיון להשיג את תובם של בני האדם (החיים בדור הנוכחי). באותה המידה הכלכלה היתה יכולה להצהיר שהיא חוקרת את רווחתם של הלבנים. אפשר להתווכח איזו נקודת השקפה נכונה יותר - אבל כל נקודות ההשקפה האלה (ביוצנטרית, אנטרופוצנטרית או אתנוצנטרית) הן נקודות מבט נורמטיביות.     

מובן גם שכל מי שמאמין לדוגמה ב[[זכויות בעלי חיים]] או ביוצנטריות, יראה שהכלכלה היא דבר נורמטיבי. היא עוסקת לכאורה בניסיון להשיג את תובם של בני האדם (החיים בדור הנוכחי). באותה המידה הכלכלה היתה יכולה להצהיר שהיא חוקרת את רווחתם של הלבנים. אפשר להתווכח איזו נקודת השקפה נכונה יותר - אבל כל נקודות ההשקפה האלה (ביוצנטרית, אנטרופוצנטרית או אתנוצנטרית) הן נקודות מבט נורמטיביות.     

בין היתר, מתאר קין את חוסר האפשרות לצרף עקומות אדישות, מזכיר מחקרים ש"נכשלים" במציאת האקסיומות של "[[העדפה נגלית]]", מערער על הרעיון של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" כגורם משמעותי בקביעת הכמות המיוצרת על ידי מפעל או פירמה [22], מנגח את הרעיון של מפעלים שניצבים בפני "מחיר נתון", מעיר על חוסר ההתייחסות ההולם לזמן ולדינמיקה בתאוריה ועוד. זהו ספר מומלץ לכל מי שמנסה לתקוף או להגן על תאוריה זו [23].

בין היתר, מתאר קין את חוסר האפשרות לצרף עקומות אדישות, מזכיר מחקרים ש"נכשלים" במציאת האקסיומות של "[[העדפה נגלית]]", מערער על הרעיון של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" כגורם משמעותי בקביעת הכמות המיוצרת על ידי מפעל או פירמה [22], מנגח את הרעיון של מפעלים שניצבים בפני "מחיר נתון", מעיר על חוסר ההתייחסות ההולם לזמן ולדינמיקה בתאוריה ועוד. זהו ספר מומלץ לכל מי שמנסה לתקוף או להגן על תאוריה זו [23].

כך למשל, מביא קין את הדוגמא הבאה: אם כל פירמה רואה ביקוש קבוע ("Price takers"), אזי פירוק של הביקוש המצרפי לפירמות, גורר: (1) שהפירמות משתפות פעולה, או (2) שחוק הסיכום לנגזרת (גזירת סכום= סכום הנגזרות) אינו נכון [24].

כך למשל, מביא קין את הדוגמה הבאה: אם כל פירמה רואה ביקוש קבוע ("Price takers"), אזי פירוק של הביקוש המצרפי לפירמות, גורר: (1) שהפירמות משתפות פעולה, או (2) שחוק הסיכום לנגזרת (גזירת סכום= סכום הנגזרות) אינו נכון [24].

דוגמא נוספת היא שאם לצרכן אכן יש יחס העדפה בין סלי-תצרוכת, אזי השוואה בין סלים של 2 מוצרים (כשההחלטה היא רק אם לקנות יחידה אחת או אפס מכל מוצר) מניבה 4 סלים אפשריים. 3 מוצרים מניבים 8 סלים. 1000 מוצרים (כמו לדוגמא בסופרמרקט), ידרשו השוואה בין 2 בחזקת 1000 סלים-  בקירוב 10 בחזקת 300 - הרבה יותר מסכום כל השניות מאז המפץ הגדול.  

דוגמה נוספת היא שאם לצרכן אכן יש יחס העדפה בין סלי-תצרוכת, אזי השוואה בין סלים של 2 מוצרים (כשההחלטה היא רק אם לקנות יחידה אחת או אפס מכל מוצר) מניבה 4 סלים אפשריים. 3 מוצרים מניבים 8 סלים. 1000 מוצרים (כמו לדוגמה בסופרמרקט), ידרשו השוואה בין 2 בחזקת 1000 סלים-  בקירוב 10 בחזקת 300 - הרבה יותר מסכום כל השניות מאז המפץ הגדול.  

===ריצ'ארד איסטרלין: צמיחה ואושר===

===ריצ'ארד איסטרלין: צמיחה ואושר===

==פונקציית הייצור, צמיחה ותרמודינמיקה==

==פונקציית הייצור, צמיחה ותרמודינמיקה==

לביקורת ה"מאקרו" הזו יש גם היבטי מיקרו. חישבו לדוגמא על פונקציית ייצור Y=KL (Y תוצר, K הון, L כמות עובדים/עבודה). כמות התפוזים שאפשר ל"ייצר" מפרדס תלויה בכמות העובדים ובכמות הסולמות (אם משאירים גורם אחד קבוע אמורים לקבל את "התפוקה השולית" של השני). זו משוואה שגויה. ראשית, Y הינו זרם ו-K ו-L - הינם מאגרים. אי-הבחנה בין זרם למאגר הינו טעות. שנית, ללא מאגר של קרקע, אי אפשר לייצר אפילו תפוז אחד, לא משנה כמה סולמות ועובדים יש לכם. כלכלנים טוענים שקרקע, בדומה לסולמות, ניתן לרכוש בהון כך שאין הבדל בין השניים. אבל סולמות וקרקע הם גורמי ייצור נפרדים, ולכן ייחוס תפוקה שולית ל"הון" עבור שניהם היא עיוות. לא משנה כמה הון וסולמות יש לכם, בלי קרקע (משאבי טבע) לא תקבלו תפוזים. שלישית, גם זה עיוות, משום שעד כה התעלמנו מזרמי האנרגיה והחומר של התהליך - ללא מזון לפועלים, דשנים לעצים, דלק למכונות ושמש לעצים, לא ניתן לייצר תפוז אחד, והזרמים האלה אינם תחליפיים עם מאגרי ההון והעבודה.  

לביקורת ה"מאקרו" הזו יש גם היבטי מיקרו. חישבו לדוגמה על פונקציית ייצור Y=KL (Y תוצר, K הון, L כמות עובדים/עבודה). כמות התפוזים שאפשר ל"ייצר" מפרדס תלויה בכמות העובדים ובכמות הסולמות (אם משאירים גורם אחד קבוע אמורים לקבל את "התפוקה השולית" של השני). זו משוואה שגויה. ראשית, Y הינו זרם ו-K ו-L - הינם מאגרים. אי-הבחנה בין זרם למאגר הינו טעות. שנית, ללא מאגר של קרקע, אי אפשר לייצר אפילו תפוז אחד, לא משנה כמה סולמות ועובדים יש לכם. כלכלנים טוענים שקרקע, בדומה לסולמות, ניתן לרכוש בהון כך שאין הבדל בין השניים. אבל סולמות וקרקע הם גורמי ייצור נפרדים, ולכן ייחוס תפוקה שולית ל"הון" עבור שניהם היא עיוות. לא משנה כמה הון וסולמות יש לכם, בלי קרקע (משאבי טבע) לא תקבלו תפוזים. שלישית, גם זה עיוות, משום שעד כה התעלמנו מזרמי האנרגיה והחומר של התהליך - ללא מזון לפועלים, דשנים לעצים, דלק למכונות ושמש לעצים, לא ניתן לייצר תפוז אחד, והזרמים האלה אינם תחליפיים עם מאגרי ההון והעבודה.  

בתהליך הכלכלי, מלבד ניצול של "מאגרים" (נראה בהמשך שגם מינוח זה אינו מדויק), ישנם שני זרמים חשובים: חומר בעל אנטרופיה נמוכה שמעוצב, נצרך ולבסוף "מתקלקל" ונזרק כשיש לו אנטרופיה גבוהה יותר,  וזרם שני של אנרגיה ההופכת לחום. התעלמות מכך גורמת באופן אבסורדי לכך שהכלכלה העכשווית היא "אידאלית" – במובן שאין לה נגיעה לעולם החומרי. מי שעוסק בעולם החומרי חייב להיתקל במגבלות החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (בהתאמה - שימור החומר והגדלת האנטרופיה במערכת סגורה).  

בתהליך הכלכלי, מלבד ניצול של "מאגרים" (נראה בהמשך שגם מינוח זה אינו מדויק), ישנם שני זרמים חשובים: חומר בעל אנטרופיה נמוכה שמעוצב, נצרך ולבסוף "מתקלקל" ונזרק כשיש לו אנטרופיה גבוהה יותר,  וזרם שני של אנרגיה ההופכת לחום. התעלמות מכך גורמת באופן אבסורדי לכך שהכלכלה העכשווית היא "אידאלית" – במובן שאין לה נגיעה לעולם החומרי. מי שעוסק בעולם החומרי חייב להיתקל במגבלות החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (בהתאמה - שימור החומר והגדלת האנטרופיה במערכת סגורה).  

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פירושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך -  האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית.  

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פירושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך -  האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית.  

ניתן לחשוב על זה כך: בחדר סגור יושבים "אימא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספירה) מספקת אוכל (פוטוסינתזה) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואימא גדולה, וכשה"ארונות" מלאים, ככל שדני מבשל ואוכל יותר, כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואימא הולכת ונעלמת. דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות (שלא כאן המקום לפרטן): לדוגמא אפשר להגיע מכאן לחסם עליון לצמיחה, להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.  

ניתן לחשוב על זה כך: בחדר סגור יושבים "אימא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספירה) מספקת אוכל (פוטוסינתזה) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואימא גדולה, וכשה"ארונות" מלאים, ככל שדני מבשל ואוכל יותר, כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואימא הולכת ונעלמת. דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות (שלא כאן המקום לפרטן): לדוגמה אפשר להגיע מכאן לחסם עליון לצמיחה, להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.  

==מערכות וניתוח שולי ==

==מערכות וניתוח שולי ==

[20]    Norbert Weiners, God and Golem, inc, (Cambridge Mass., MIT press. 1964) p 89.

[20]    Norbert Weiners, God and Golem, inc, (Cambridge Mass., MIT press. 1964) p 89.

[21]  נזכיר לדוגמא חלק מהבולטים ביותר וכן חלק מזוכי פרס הנובל: מארקס, וובלן, קיינס, ג'ואן רולינגס, סטיגליץ, סן, נורת'  

[21]  נזכיר לדוגמה חלק מהבולטים ביותר וכן חלק מזוכי פרס הנובל: מארקס, וובלן, קיינס, ג'ואן רולינגס, סטיגליץ, סן, נורת'  

עוד על כלכלה אקולוגית – www.bdidut.com/ee  

עוד על כלכלה אקולוגית – www.bdidut.com/ee  

[[33 בעיות נוספות הן שקיום התפקודים הביוספרים הם תנאי מקדים לחיים, ולכן קביעת מחיר, ולפיכך קביעת כמות שתגרום לדוגמא לתת ייצור של חמצן - פירושה שחלק מהאנשים יצטרך להפסיק לנשום לפחות עד להגדלת הייצור. ברור גם שכמו בשווקים רבים אחרים, המחירים ייקבעו על פי חלוקת ההכנסות והיחס לדורות העתיד. לכן אין "רמה אופטימלית" אחת, מה שיוצר בעיות משוב קשות בין התחומים של עוני-סביבה- חלוקת כוח והכנסות (ומחירים).

[[33 בעיות נוספות הן שקיום התפקודים הביוספרים הם תנאי מקדים לחיים, ולכן קביעת מחיר, ולפיכך קביעת כמות שתגרום לדוגמה לתת ייצור של חמצן - פירושה שחלק מהאנשים יצטרך להפסיק לנשום לפחות עד להגדלת הייצור. ברור גם שכמו בשווקים רבים אחרים, המחירים ייקבעו על פי חלוקת ההכנסות והיחס לדורות העתיד. לכן אין "רמה אופטימלית" אחת, מה שיוצר בעיות משוב קשות בין התחומים של עוני-סביבה- חלוקת כוח והכנסות (ומחירים).

[34] ההסבר המקובל כיום הוא שילוב של מלחמות ואי-התאמה של התרבויות על האיים למערכת האקולוגית של האי, ובעקבות כך התדרדרות המערכת ומוות של רוב התושבים.

[34] ההסבר המקובל כיום הוא שילוב של מלחמות ואי-התאמה של התרבויות על האיים למערכת האקולוגית של האי, ובעקבות כך התדרדרות המערכת ומוות של רוב התושבים.