שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[קובץ:Ouroboros.png|ממוזער|אורובורוס - נחש או דרקון שאוכל את זנבו. בין יתר המשמעותיות שלו, סמל זה מתאר היבטים מחזוריים והתחדשות שקיימים בטבע.]]

[[קובץ:Ouroboros.png|ממוזער|אורובורוס - נחש או דרקון שאוכל את זנבו. בין יתר המשמעותיות שלו, סמל זה מתאר היבטים מחזוריים והתחדשות שקיימים בטבע.]]

'''כלכלת מצב יציב''' (באנגלית: '''Steady state economy''') היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע ויציב. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל [[הכלכלה העולמית]], לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]]. בכלכלת מצב יציב לא אמורים להיות [[מחסור ועודף]].

'''כלכלת מצב יציב''' (באנגלית: '''Steady state economy''') היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע ויציב. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל [[הכלכלה העולמית]], לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]]. בכלכלת מצב יציב לא אמורים להיות [[מחסור ועודף]].

כלכלה מצב יציב נמצאת ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב, אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטייה קלה ממצב זה. לכן כלכלה מעגלית היא כלכלה בעלת תכונה של [[חוסן]].  

כלכלה מצב יציב נמצאת ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב, אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטייה קלה ממצב זה. לכן כלכלה מעגלית היא כלכלה בעלת תכונה של [[חוסן]].  

יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] במשמעות אחרת על ידי [[רוברט סולו]] ו-Trevor Swan ב[[מודל צמיחה אקסוגני|מודל צמיחה מאקרו-כלכלי]] בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ה[[הון פיזי|הון הפיזי]], עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.  

יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] במשמעות אחרת על ידי [[רוברט סולו]] ו-Trevor Swan ב[[מודל צמיחה אקסוגני|מודל צמיחה מאקרו-כלכלי]] בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ה[[הון פיזי|הון הפיזי]], עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.  

== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==

== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==

{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}

{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}

כלכלת מצב יציב חשובה כי היא יכולה למנוע [[הכחדה אנושית]] - להפוך את החברה האנושית והביוספירה לכזו שיכולה להתקיים לאורך זמן. כמו כן היא יכולה לשפר את הרווחה החברתית של בני האדם ושל יצורים אחרים. השיטה הכלכלית הקיימת כיום גורמות להיווצרות [[מחסור ועודף]] מה שמצד אחד מסכן את הביוספרה עקב חצית גבולות אקולוגיים ומצד שני גורם לירידה באיכות החיים עקב השלכות שונות של מחסור ועודף כמו [[רעב]] או [[תת תזונה]] מצד אחד ו[[השמנה]], תשישות מצד אחד ו[[אורח חיים יושבני]] מצד שני, וכן [[כלכלת התמכרות]] המסתמכת על סוגי [[התמכרות]] שונים.

כלכלת מצב יציב חשובה כי היא יכולה למנוע [[הכחדה אנושית]] - להפוך את החברה האנושית והביוספירה לכזו שיכולה להתקיים לאורך זמן. כמו כן היא יכולה לשפר את הרווחה החברתית של בני האדם ושל יצורים אחרים. השיטה הכלכלית הקיימת כיום גורמות להיווצרות [[מחסור ועודף]] מה שמצד אחד מסכן את הביוספרה עקב חצית גבולות אקולוגיים ומצד שני גורם לירידה באיכות החיים עקב השלכות שונות של מחסור ועודף כמו [[רעב]] או [[תת תזונה]] מצד אחד ו[[השמנה]], תשישות מצד אחד ו[[אורח חיים יושבני]] מצד שני, וכן [[כלכלת התמכרות]] המסתמכת על סוגי [[התמכרות]] שונים.

===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===

===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]].]]

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]].]]

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - הן ל[[צמיחה כלכלית]] לנפש והן ל[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה הייתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - הן ל[[צמיחה כלכלית]] לנפש והן ל[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה הייתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של הפעילות הכלכלית האנושית הנוכחית - [[השפעות סביבתיות]] - לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]], [[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבים מתכלים]], פגיעה ביכולת התחדשות של [[משאבים מתחדשים]], [[זיהום]] ושיבוש של [[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]. השפעות אלה עלולות ליצור בעיות מקומיות וכלל-עולמיות כמו תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו, מלחמות, [[פליטים סביבתיים]] ועוד בעיות חברתיות.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של הפעילות הכלכלית האנושית הנוכחית - [[השפעות סביבתיות]] - לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]], [[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבים מתכלים]], פגיעה ביכולת התחדשות של [[משאבים מתחדשים]], [[זיהום]] ושיבוש של [[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]. השפעות אלה עלולות ליצור בעיות מקומיות וכלל-עולמיות כמו תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו, מלחמות, [[פליטים סביבתיים]] ועוד בעיות חברתיות.  

כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה. '''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות [[אנרגיה]] מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בעירה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה - ואיתם עליה ב[[טביעת רגל אקולוגית]] וב[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] רבות שמערערות את בסיס הקיום של מערכות אקולוגיות ומשבשות מחזורים ביוגאוכימיים רבים.  

כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה. '''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות [[אנרגיה]] מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בעירה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה - ואיתם עליה ב[[טביעת רגל אקולוגית]] וב[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] רבות שמערערות את בסיס הקיום של מערכות אקולוגיות ומשבשות מחזורים ביוגאוכימיים רבים.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה אופטימית למדי, שמניחה שכל [[שירותי המערכת האקולוגית|שירות אקולוגי]] זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של [[יער|יערות]] יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה [[הכחדה אנושית|לסכן את האנושות]].  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה אופטימית למדי, שמניחה שכל [[שירותי המערכת האקולוגית|שירות אקולוגי]] זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של [[יער|יערות]] יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה [[הכחדה אנושית|לסכן את האנושות]].  

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן. הסיבה שאנו לא רואים קריסה מיידית במצב של משיכת-יתר היא קיום של [[שיהוי]] בתגובה - אם אנחנו כורתים 220 עצים בשנה ביער שיכול להתחדש בקצב של 20 עצים בשנה, אנחנו במשיכת יתר של 200 עצים בשנה - יער בן 10,000 עצים יתרוקן כעבור 50 שנה. יקח לנו זמן להבין שקיימת בעיה. באותו אופן שבו [[זיהום|זיהום]] לא גורם בדרך כלל למוות באופן מיידי של אנשים אלה לאחר זמן מה.  

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן. הסיבה שאנו לא רואים קריסה מיידית במצב של משיכת-יתר היא קיום של [[שיהוי]] בתגובה - אם אנחנו כורתים 220 עצים בשנה ביער שיכול להתחדש בקצב של 20 עצים בשנה, אנחנו במשיכת יתר של 200 עצים בשנה - יער בן 10,000 עצים יתרוקן כעבור 50 שנה. יקח לנו זמן להבין שקיימת בעיה. באותו אופן שבו [[זיהום|זיהום]] לא גורם בדרך כלל למוות באופן מיידי של אנשים אלה לאחר זמן מה.  

אחת הטענות שמצדיקות שאיפה לכלכלת מצב יציב היא שאחת מהבעיות הקשות ביותר של האנושות היא [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ואפילו לאנרגיות מתחדשות בהם מנסים להחליף את הדלקים הפוסיליים יש [[השפעות סביבתיות, חברתיות ובריאותיות של אנרגיות מתחדשות|השפעות שליליות מסוימות על הסביבה]] - כך שקשה להגדיל את השימוש בהן עוד ועוד.

אחת הטענות שמצדיקות שאיפה לכלכלת מצב יציב היא שאחת מהבעיות הקשות ביותר של האנושות היא [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ואפילו לאנרגיות מתחדשות בהם מנסים להחליף את הדלקים הפוסיליים יש [[השפעות סביבתיות, חברתיות ובריאותיות של אנרגיות מתחדשות|השפעות שליליות מסוימות על הסביבה]] - כך שקשה להגדיל את השימוש בהן עוד ועוד.

רמת הצריכה בכלכלת מצב יציב תלויה בשאלה כמה משאבים יוותרו וכמה תהיה גדולה האוכלוסייה. אוכלוסיה גדולה יותר פירושה פחות משאבי טבע מתחדשים שיוותרו לכלל האוכלוסייה.  

רמת הצריכה בכלכלת מצב יציב תלויה בשאלה כמה משאבים יוותרו וכמה תהיה גדולה האוכלוסייה. אוכלוסיה גדולה יותר פירושה פחות משאבי טבע מתחדשים שיוותרו לכלל האוכלוסייה.  

ההיקף וההרכב של רמת צריכה אידאלית היא כזו המיטיבה עם הבריאות והאושר של בני אדם. היא איננה צריכה להיות מינימלית כלומר "לצרוך רק את מה שצריך כדי לא למות מרעב". אם האנושות תעבור לכלכלה מעגלית בזמן, רמה כזו תיטיב גם עם הסביבה ותישאר בתוך [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת הטבעית]]. כיום חלק ניכר מ[[גורמי סיכון בריאותי|הבעיות הבריאותיות במדינות העשירות כיום נובעות דווקא מעודף מוצרים שונים, ומצריכת מוצרים מזיקים, ולא ממחסור. דוגמאות כוללות:

ההיקף וההרכב של רמת צריכה אידאלית היא כזו המיטיבה עם הבריאות והאושר של בני אדם. היא איננה צריכה להיות מינימלית כלומר "לצרוך רק את מה שצריך כדי לא למות מרעב". אם האנושות תעבור לכלכלה מעגלית בזמן, רמה כזו תיטיב גם עם הסביבה ותישאר בתוך [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת הטבעית]]. כיום חלק ניכר מ[[גורמי סיכון בריאותי|הבעיות הבריאותיות במדינות העשירות כיום נובעות דווקא מעודף מוצרים שונים, ומצריכת מוצרים מזיקים, ולא ממחסור. דוגמאות כוללות:

* [[השמנה]] וצריכת [[מזון לא בריא]] בגלל עודף מזון ועודף סוגי [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] ובמיוחד מזון עם עודף [[סוכר]], [[מלח]] ושומן.  

* [[השמנה]] וצריכת [[מזון לא בריא]] בגלל עודף מזון ועודף סוגי [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] ובמיוחד מזון עם עודף [[סוכר]], [[מלח]] ושומן.  

ועוד.  

ועוד.  

מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשירותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[זומבי אפוקליפס]]", באנגלית zombie apocalypse כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ-smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}.

מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשירותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[אפוקליפסת זומבים]]" (zombie apocalypse) כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ-smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}.

[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאוריה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

===עודף צריכה כגורם לאומללות===

===עודף צריכה כגורם לאומללות===

===עודף צריכה כגורם לעוני===

===עודף צריכה כגורם לעוני===

[[צמיחה כלכלית]] הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר [[הון תעשייתי]] ו[[מוצרים פרטיים]] - יש יותר קומביינאים, [[דשן כימי]], ולכן יש גם הרבה יותר [[מזון]] בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסייה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאוד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות ל[[קיימות|קיימות אקולוגית]] שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של [[המהפכה הירוקה]] והתלות שהיא יצרה בין [[מזון]] לבין משאבים מתכלים כמו [[נפט]] או [[פוספט|כריית פוספט]].

[[צמיחה כלכלית]] הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר [[הון תעשייתי]] ו[[מוצרים פרטיים]] - יש יותר קומביינאים, [[דשן כימי]], ולכן יש גם הרבה יותר [[מזון]] בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסייה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאוד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות ל[[קיימות|קיימות אקולוגית]] שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של [[המהפכה הירוקה]] והתלות שהיא יצרה בין [[מזון]] לבין משאבים מתכלים כמו [[נפט]] או [[פוספט|כריית פוספט]].

מצד שני [[עוני]] של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסייה ב[[מדינות עניות|מדינות העניות]] נובע בחלקו [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]], [[משבר המים העולמי]], [[מזון מול דלק]], גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] ו[[שימושי קרקע]] - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם [[אי שוויון כלכלי]] או [[אי שוויון פוליטי]] גוררים הגברה של ה[[עוני]]. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים. בעיות אלה לא תמיד מייצרות עוני באופן ישיר - אלא גם באופן עקיף - אם מדינות עשירות השאירו למדינות עניות כמות נמוכה של משאבים לחלוק עם מדינות אחרות, או עם תושבים אחרים של אותה מדינה התוצאה עלולה להיות מלחמה או מלחמת אזרחים ולא רק עוני - ומלחמה זו עלולה לגרום עוני ובעיות נוספות.  

מצד שני [[עוני]] של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסייה ב[[מדינות עניות|מדינות העניות]] נובע בחלקו [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]], [[משבר המים העולמי]], [[מזון מול דלק]], גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] ו[[שימושי קרקע]] - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם [[אי שוויון כלכלי]] או [[אי שוויון פוליטי]] גוררים הגברה של ה[[עוני]]. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים. בעיות אלה לא תמיד מייצרות עוני באופן ישיר - אלא גם באופן עקיף - אם מדינות עשירות השאירו למדינות עניות כמות נמוכה של משאבים לחלוק עם מדינות אחרות, או עם תושבים אחרים של אותה מדינה התוצאה עלולה להיות מלחמה או מלחמת אזרחים ולא רק עוני - ומלחמה זו עלולה לגרום עוני ובעיות נוספות.  

* '''תעסוקה''' - בכלכלה הקיימת היום, ישנם [[מחזורי עסקים]] כך ההפך של צמיחה כלכלית הוא [[מיתון כלכלי]]. במצב שיש פחות קניות, הרווחים של עסקים יורדים והם נאלצים לפטר עובדים. לפעמים עסקים מתמוטטים או עוברים מיזוג וגם גורמים אלו מורידים את היקף העובדים המועסקים. עובדים שמצליחים לשמור על משרותיהם עושים זאת לעיתים קרובות בתמורה להורדה של השכר ו/או באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר. בכלכלת מצב יציב הדגש הוא על פרנסה (יכולת קיום ואספקת צרכים ורצונות) ולא על תעסוקה.  

* '''תעסוקה''' - בכלכלה הקיימת היום, ישנם [[מחזורי עסקים]] כך ההפך של צמיחה כלכלית הוא [[מיתון כלכלי]]. במצב שיש פחות קניות, הרווחים של עסקים יורדים והם נאלצים לפטר עובדים. לפעמים עסקים מתמוטטים או עוברים מיזוג וגם גורמים אלו מורידים את היקף העובדים המועסקים. עובדים שמצליחים לשמור על משרותיהם עושים זאת לעיתים קרובות בתמורה להורדה של השכר ו/או באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר. בכלכלת מצב יציב הדגש הוא על פרנסה (יכולת קיום ואספקת צרכים ורצונות) ולא על תעסוקה.  

* '''צריכה''' - כדי לאפשר לעסקים להגדיל את מחזור המכירות שלהם ולקלוט עוד עובדים, יש צורך בהגדלת הצריכה. הגדלה כזו פירושה הגדלת הצריכה לנפש וכן הגדלת גודל האוכלוסייה. כדי לעודד את הצריכה לנפש העסקים נוקטים ב[[שיווק]] ו[[פרסום]] ובאופן כללי יותר את [[תרבות הצריכה]] של טיפוח נורמות חברתיות לפיהן צריכה רבה יותר מעידה על חשיבות חברתית גבוהה יותר ועל תרומה לחברה. אמצעים נוספים להגדלת הצריכה לנפש כוללים מתן [[אשראי]] על ידי בנקים, חברות אשראי וקופונים שונים וכן על ידי [[התיישנות מכוונת]].  

* '''צריכה''' - כדי לאפשר לעסקים להגדיל את מחזור המכירות שלהם ולקלוט עוד עובדים, יש צורך בהגדלת הצריכה. הגדלה כזו פירושה הגדלת הצריכה לנפש וכן הגדלת גודל האוכלוסייה. כדי לעודד את הצריכה לנפש העסקים נוקטים ב[[שיווק]] ו[[פרסום]] ובאופן כללי יותר את [[תרבות הצריכה]] של טיפוח נורמות חברתיות לפיהן צריכה רבה יותר מעידה על חשיבות חברתית גבוהה יותר ועל תרומה לחברה. אמצעים נוספים להגדלת הצריכה לנפש כוללים מתן [[אשראי]] על ידי בנקים, חברות אשראי וקופונים שונים וכן על ידי [[התיישנות מכוונת]].  

* '''[[פנסיה]]''' - עם העליה בתוחלת החיים, ההיגיון של פנסיה עבר [[קהילה|מתמיכה קהילתית]] ומשפחתית לתמיכה כספית - אם במסגרות של חיסכון אישי ואם במסגרת קבוצתית, נדרשים כך וכך עובדים צעירים כדי לעבוד ולפרנס אדם אחד זקן שאינו יכול לעבוד. בזמן המעבר מכלכלת צמיחה לכלכלת מצב יציב תהיה תקופה ביניים שבה קיימים פחות צעירים אבל כמות הזקנים גבוהה יחסית, ודבר זה יצריך הגדלה של הסיוע באמצעים שאינם כספיים מצד הצעירים אל המבוגרים בכדי למנוע [[עוני]] מוגבר בקרב הזקנים.  

* '''[[פנסיה]]''' - עם העליה בתוחלת החיים, ההיגיון של פנסיה עבר [[קהילה|מתמיכה קהילתית]] ומשפחתית לתמיכה כספית - אם במסגרות של חיסכון אישי ואם במסגרת קבוצתית, נדרשים כך וכך עובדים צעירים כדי לעבוד ולפרנס אדם אחד זקן שאינו יכול לעבוד. בזמן המעבר מכלכלת צמיחה לכלכלת מצב יציב תהיה תקופה ביניים שבה קיימים פחות צעירים אבל כמות הזקנים גבוהה יחסית, ודבר זה יצריך הגדלה של הסיוע באמצעים שאינם כספיים מצד הצעירים אל המבוגרים בכדי למנוע [[עוני]] מוגבר בקרב הזקנים.  

* '''[[בנקאות ברזרבה חלקית]]''' ו[[כסף מבוסס חוב]] בנויים שניהם על הרעיון של קיום [[ריבית]] בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים ועל כן נדרשת הקטנת המינוף בצורה משמעותית.  

* '''[[בנקאות ברזרבה חלקית]]''' ו[[כסף מבוסס חוב]] בנויים שניהם על הרעיון של קיום [[ריבית]] בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים ועל כן נדרשת הקטנת המינוף בצורה משמעותית.  

* '''צמיחה בעידוד וסיוע המדינה''' - ממשלות מודעות להיבטים שנסקרו, ופועלות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקיימות מדידה של [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סיבסוד של מוצרי גלם (לדוגמה סיבסוד דלק), אם על סיבסוד גידול ילדים וחינוך (קצבאות ותמיכות שונות), ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. למעשה אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית.  

* '''צמיחה בעידוד וסיוע המדינה''' - ממשלות מודעות להיבטים שנסקרו, ופועלות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקיימות מדידה של [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סיבסוד של מוצרי גלם (לדוגמה סיבסוד דלק), אם על סיבסוד גידול ילדים וחינוך (קצבאות ותמיכות שונות), ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. למעשה אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית.  

==דיון וביקורת על כלכלת מצב יציב==

==דיון וביקורת על כלכלת מצב יציב==

מתנגדים לכלכלת מצב יציב מציינים בדרך כלל לפחות אחד מהאתגרים של כלכלת מצב יציב האלה כמשימה בלתי אפשרית, דבר בלתי רצוי, או סתם דבר קשה ומיותר. לדוגמה הימין הכלכלי מציין תכופות כי מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא יקר יותר מסובך יותר ובאופן כללי לא נחוץ - כאשר יבשילו מספיק תנאים בשוק יהיה מעבר ספונטני לסוג כזה של אנרגיה או שלא יהיה מעבר כזה ונמשיך להשתמש באנרגיה מתכלה. טיעון נגד [[חקלאות בת קיימא]] הוא שחקלאות כזו היא יקרה יותר או בזבזנית יותר וכו'.  

מתנגדים לכלכלת מצב יציב מציינים בדרך כלל לפחות אחד מהאתגרים של כלכלת מצב יציב האלה כמשימה בלתי אפשרית, דבר בלתי רצוי, או סתם דבר קשה ומיותר. לדוגמה הימין הכלכלי מציין תכופות כי מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא יקר יותר מסובך יותר ובאופן כללי לא נחוץ - כאשר יבשילו מספיק תנאים בשוק יהיה מעבר ספונטני לסוג כזה של אנרגיה או שלא יהיה מעבר כזה ונמשיך להשתמש באנרגיה מתכלה. טיעון נגד [[חקלאות בת קיימא]] הוא שחקלאות כזו היא יקרה יותר או בזבזנית יותר וכו'.  

תומכי כלכלת מצב יציב מודעים לאתגרים אלה, אבל מציינים כי המשך הצמיחה (וקבלת הרעיון של צמיחה אין סופית) בעולם שהוא סופי הוא לא דבר אפשרי, על כן עדיף להתמודד עם האתגרים מוקדם ככל האפשר, כל עוד יש בידנו שפע יחסי של משאבים, ידע ואנרגיה מאשר לדחות את פיתרון הבעיה למועד לא ידוע מתוך תקוות שווא שהיא תתפוגג מעצמה. תומכי כלכלת מצב יציב שואפים לייצר כלכלה יעילה יותר מבחינה אנרגטית וניצול חומרים כדי לאפשר מעבר לכלכלה כזו בצורה חלקה.  

תומכי כלכלת מצב יציב מודעים לאתגרים אלה, אבל מציינים כי המשך הצמיחה (וקבלת הרעיון של צמיחה אין סופית) בעולם שהוא סופי הוא לא דבר אפשרי, על כן עדיף להתמודד עם האתגרים מוקדם ככל האפשר, כל עוד יש בידנו שפע יחסי של משאבים, ידע ואנרגיה מאשר לדחות את פיתרון הבעיה למועד לא ידוע מתוך תקוות שווא שהיא תתפוגג מעצמה. תומכי כלכלת מצב יציב שואפים לייצר כלכלה יעילה יותר מבחינה אנרגטית וניצול חומרים כדי לאפשר מעבר לכלכלה כזו בצורה חלקה.  

נקודת המחלוקת העיקרית בכלכלת מצב יציב נוגעת למוטיבציה לקיים אותה. תומכי כלכלת מצב יציב טוענים שהכלכלה היום היא בלתי יציבה - בדומה לאדם שיש לו גידול סרטני וצריך לעבור טיפול כימותרפי. מתנגדי הגישה נוקטים בדרך כלל ב[[הכחשה]] - בדומה לאדם שמכחיש שיש לו גידול, או שטוען שאם הכאבים יתחזקו אז הוא ילך להבדק. גישה עוד יותר קיצונית טוענת שבכל מצב בני האדם, האנושות או ה[[שוק]] אינם יכולים לטעות לעולם והעובדה שהם שרדו עד היום מוכיחה שהם יוכלו לצאת מכל מצב. (טענה זו מתעלמת מ[[התמוטטות (ספר)|חברות עבר שנכחדו]] בעקבות משבר סביבתי-חברתי).

נקודת המחלוקת העיקרית בכלכלת מצב יציב נוגעת למוטיבציה לקיים אותה. תומכי כלכלת מצב יציב טוענים שהכלכלה היום היא בלתי יציבה - בדומה לאדם שיש לו גידול סרטני וצריך לעבור טיפול כימותרפי. מתנגדי הגישה נוקטים בדרך כלל ב[[הכחשה]] - בדומה לאדם שמכחיש שיש לו גידול, או שטוען שאם הכאבים יתחזקו אז הוא ילך להיבדק. גישה עוד יותר קיצונית טוענת שבכל מצב בני האדם, האנושות או ה[[שוק]] אינם יכולים לטעות לעולם והעובדה שהם שרדו עד היום מוכיחה שהם יוכלו לצאת מכל מצב. (טענה זו מתעלמת מ[[התמוטטות (ספר)|חברות עבר שנכחדו]] בעקבות משבר סביבתי-חברתי).

תשובות מרגיעות רבות הטוענות כי כלכלת מצב היא בעצם דבר מיותר מניחות בדרך כלל (באופן משתמע) כי תמיד יהיה מספיק זמן, ידע, אנרגיה, משאבים, הזדמנויות ויכולות כדי לתקן בעיות אם בעיות אלה יצוצו. לדוגמה אם הנפט יתייקר השוק יחפש וימצא לו חלופות. אם החלופות האלה יתייקרו נמצא להם תחליף אחר. בדרך כלל מודלים פורמליים או בלתי פורמליים של טיעונים אלה מניחים שאין חשיבות לזמן - כלומר ל[[תהליכים]] ובמיוחד אין חשיבות ל[[תהליכים בלתי הפיכים]]. בניגוד לכך במצבים אמיתיים של משבר, ללא הערכות מוקדמת אנחנו לא תמיד יכולים להגיב בזמן. לדוגמה אם הולך רגל מתפרץ בכביש אין לנו בהכרח מספיק זמן כדי לעצור. כאשר מישהו נחשף ל[[גורם מסרטן]] עד שמגלים את הבעיה לא בהכרח ניתן לעזור לחולה. במצבים חברתיים משבר לא בהכרח ניתן לפתרון על ידי טכנולוגיה ושווקים - לפעמים המשבר מחריף את התנאים של עצמו - לדוגמה משבר כלכלי עקב בעיה סביבתית הגורם למלחמה המחריפה את הבעיה הסביבתית. מחסור בנפט לא חייב להיתרגם בהכרח לעוד לוחות סולאריים או פיתוח של טכנולוגיות חדשות - הוא יכול להיתרגם גם להתייקרות מזון, [[אבטלה]] ועוד שמובילים למלחמה או לשחיתות שגורמים לעוד בזבוז אנרגיה או לפגיעה נוספת במקורות אנרגיה ומזון. דוגמאות ראו בספר [[התמוטטות]].

תשובות מרגיעות רבות הטוענות כי כלכלת מצב היא בעצם דבר מיותר מניחות בדרך כלל (באופן משתמע) כי תמיד יהיה מספיק זמן, ידע, אנרגיה, משאבים, הזדמנויות ויכולות כדי לתקן בעיות אם בעיות אלה יצוצו. לדוגמה אם הנפט יתייקר השוק יחפש וימצא לו חלופות. אם החלופות האלה יתייקרו נמצא להם תחליף אחר. בדרך כלל מודלים פורמליים או בלתי פורמליים של טיעונים אלה מניחים שאין חשיבות לזמן - כלומר ל[[תהליכים]] ובמיוחד אין חשיבות ל[[תהליכים בלתי הפיכים]]. בניגוד לכך במצבים אמיתיים של משבר, ללא הערכות מוקדמת אנחנו לא תמיד יכולים להגיב בזמן. לדוגמה אם הולך רגל מתפרץ בכביש אין לנו בהכרח מספיק זמן כדי לעצור. כאשר מישהו נחשף ל[[גורם מסרטן]] עד שמגלים את הבעיה לא בהכרח ניתן לעזור לחולה. במצבים חברתיים משבר לא בהכרח ניתן לפתרון על ידי טכנולוגיה ושווקים - לפעמים המשבר מחריף את התנאים של עצמו - לדוגמה משבר כלכלי עקב בעיה סביבתית הגורם למלחמה המחריפה את הבעיה הסביבתית. מחסור בנפט לא חייב להיתרגם בהכרח לעוד לוחות סולאריים או פיתוח של טכנולוגיות חדשות - הוא יכול להיתרגם גם להתייקרות מזון, [[אבטלה]] ועוד שמובילים למלחמה או לשחיתות שגורמים לעוד בזבוז אנרגיה או לפגיעה נוספת במקורות אנרגיה ומזון. דוגמאות ראו בספר [[התמוטטות]].

2. [[מרקסיזם|סוציאליזם במובן המרקסיסטי, או קרוב אליו]]. כי הוא גם דוגל בצמיחה כלכלית בלתי מוגבלת עם כי שיטת חלוקת המשאבים צריכה להיות אחרת מאשר בקפיטליזם בתאוריה. במציאות עד עכשיו כל הכלכלות שדגלו בגידול התוצר המקומי הגולמי כמטרה עיקרית בסופו של דבר נהפכו לקפיטליסטיות.

2. [[מרקסיזם|סוציאליזם במובן המרקסיסטי, או קרוב אליו]]. כי הוא גם דוגל בצמיחה כלכלית בלתי מוגבלת עם כי שיטת חלוקת המשאבים צריכה להיות אחרת מאשר בקפיטליזם בתאוריה. במציאות עד עכשיו כל הכלכלות שדגלו בגידול התוצר המקומי הגולמי כמטרה עיקרית בסופו של דבר נהפכו לקפיטליסטיות.

3. [[קידמה]]. יש הגדרות שונות אבל הרוב חושבים שמדובר בתהליך בלתי תלוי באדם, הכולל שכלל בלתי פוסק של הטכנולוגיה, וחייבים להשתתף בתהליך זה בלי לחשוב יעל מושגים כמו טוב ורע. כדי להגיע לכלכת מצב יציב - לא רק כלכלה שלא צומחת אלא גם כלכלה בה הצריכה היא ברמה הטובה ביותר לבריאות ולסביבה - פעמים רבות צריך לחזור לטכנולוגיה פשוטה יותר. כך לדוגמה האופניים נכנסו לשימוש המוני בשנות ה 90 של המאה ה 19 ומכוניות בשנות ה 20 של המאה ה 20 כך שמעבר ממכונית לאופניים מנוגד לעיקרון הקידמה אבל מהווה הטבה עם בוחנים אותו מבחינת מושגים כמו טוב ורע. זה חריף עוד יותר עם מקדמים הליכה - בני הולכים מאז שנוצרו, אומנם גם בשביל ללכת כמו שצריך חייבים טכנולוגיה - בגדים, נעליים, כובע, משקפי שמש, אבל היא פחות משוכללת ממכונית. אותו הדבר אפשר לומר על [[בנייה בלבני קש]], [[חקלאות אורגנית]] ועוד.

3. [[קידמה]]. יש הגדרות שונות אבל הרוב חושבים שמדובר בתהליך בלתי תלוי באדם, הכולל שכלל בלתי פוסק של הטכנולוגיה, וחייבים להשתתף בתהליך זה בלי לחשוב יעל מושגים כמו טוב ורע. כדי להגיע לכלכת מצב יציב - לא רק כלכלה שלא צומחת אלא גם כלכלה בה הצריכה היא ברמה הטובה ביותר לבריאות ולסביבה - פעמים רבות צריך לחזור לטכנולוגיה פשוטה יותר. כך לדוגמה האופניים נכנסו לשימוש המוני בשנות ה-90 של המאה ה-19 ומכוניות בשנות ה-20 של המאה ה-20 כך שמעבר ממכונית לאופניים מנוגד לעיקרון הקידמה אבל מהווה הטבה עם בוחנים אותו מבחינת מושגים כמו טוב ורע. זה חריף עוד יותר עם מקדמים הליכה - בני הולכים מאז שנוצרו, אומנם גם בשביל ללכת כמו שצריך חייבים טכנולוגיה - בגדים, נעליים, כובע, משקפי שמש, אבל היא פחות משוכללת ממכונית. אותו הדבר אפשר לומר על [[בנייה בלבני קש]], [[חקלאות אורגנית]] ועוד.

4. [[נשק|השגת ביטחון באמצעות מלחמות ופוטנציאל צבאי]]. כדי לתחזק צבא גדול יותר עם טכנולוגיה משוכללת יותר צריך יותר כסף ובשביל זה צריך להגביר צריכה כדי שיהיה יותר כסף מאשר ליריב. אפשר להשיג ביטחון על ידי השמדת נשק בו זמנית בכל העולם אבל גישה זו בינתיים איננה השלטת.

4. [[נשק|השגת ביטחון באמצעות מלחמות ופוטנציאל צבאי]]. כדי לתחזק צבא גדול יותר עם טכנולוגיה משוכללת יותר צריך יותר כסף ובשביל זה צריך להגביר צריכה כדי שיהיה יותר כסף מאשר ליריב. אפשר להשיג ביטחון על ידי השמדת נשק בו זמנית בכל העולם אבל גישה זו בינתיים איננה השלטת.

ב-2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] ל[[אי צמיחה|תנועה להפחתת ייצור]] (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}.

ב-2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] ל[[אי צמיחה|תנועה להפחתת ייצור]] (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}.

ב-2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות שבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.

ב-2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות שבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.

==== אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית ====

==== אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית ====

{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת }}

{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת }}

[[אנרגיה מתחדשת]] ו[[התיעלות אנרגית]] הם שני צעדים כדי להפחית את ההשפעות הסביבתיות של [[שוק האנרגיה העולמי]] כמו זיהום ו[[שינוי אקליפ]] וגם אלו הם צעדים של [[קיימות]] מתוך ראיה שיום אחד הנפט והפחם יגמרו ואולי עוד הרבה קודם לכן הם יתייקרו עקב [[שיא תפוקת הנפט]] ומנגנונים דומים בדלקים אחרים. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בתחומים כמו [[אנרגיה סולארית]] וגפ ב[[אנרגיית רוח]].  

[[אנרגיה מתחדשת]] ו[[התייעלות אנרגטית]] הם שני צעדים כדי להפחית את ההשפעות הסביבתיות של [[שוק האנרגיה העולמי]] כמו זיהום ו[[שינוי אקלים]] וגם אלו הם צעדים של [[קיימות]] מתוך ראיה שיום אחד הנפט והפחם יגמרו ואולי עוד הרבה קודם לכן הם יתייקרו עקב [[שיא תפוקת הנפט]] ומנגנונים דומים בדלקים אחרים. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בתחומים כמו [[אנרגיה סולארית]] וגם ב[[אנרגיית רוח]].  

התייעלות אנרגטית מצמצמת את הייצור של חברות האנרגיה. באנגליה לדוגמה צריכת החשמל ירדה ב-16% מ-2005 ועד 2019{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2019/jan/03/uk-power-stations-electricity-output-lowest-1994-renewables-record UK power stations' electricity output lowest since 1994] 3 לינואר 2019, The Guardian}}.

התייעלות אנרגטית מצמצמת את הייצור של חברות האנרגיה. באנגליה לדוגמה צריכת החשמל ירדה ב-16% מ-2005 ועד 2019{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2019/jan/03/uk-power-stations-electricity-output-lowest-1994-renewables-record UK power stations' electricity output lowest since 1994] 3 לינואר 2019, The Guardian}}.

{{הפניה לערך מורחב|תעשייה בת קיימא}}

{{הפניה לערך מורחב|תעשייה בת קיימא}}

[[תעשייה בת קיימא]] פרושה תעשייה שלא תלויה במשאבים מתכלים כמו נפט או פחם, ומצד שני לא יוצרת זיהום וכן לא גוררת השפעות לוואי נוספות כמו תפיסה של עוד שטחי קרקע או יצירת [[אשפה]] בכמות גדלה. שיטות בולטות בהצאות לתעשייה בת קיימא כוללות [[כלכלה מעגלית]] ושיטת [[מעריסה לעריסה]]. שיטות פחות רדיקליות מנסות לצמצם את הנזק שנגרם מתעשייה על ידי דברים כמו תקנים על פליטות של גזי חממה או פליטות של חומרים מזהמים. כמו כן קיימות שיטות שונות של [[מחזור]] ו[[שימוש חוזר]]  

[[תעשייה בת קיימא]] פירושה תעשייה שלא תלויה במשאבים מתכלים כמו נפט או פחם, ומצד שני לא יוצרת זיהום ובנוסף לא גוררת השפעות לוואי נוספות כמו תפיסה של שטחי קרקע נוספים או יצירת [[אשפה]] בכמות גדלה. שיטות בולטות הידועות לתעשייה בת קיימא כוללות [[כלכלה מעגלית]] ושיטת [[מעריסה לעריסה]]. שיטות פחות רדיקליות פועלות לצמצם את הנזק שנגרם מתעשייה על ידי אמצעי מדיניות כמו תקנים על פליטות של גזי חממה או פליטות של חומרים מזהמים. כמו כן קיימות שיטות שונות של [[מחזור]] ו[[שימוש חוזר]].

דוגמה לאתגר בתחום תעשייה מקיימת הוא הנסיון לקדם [[צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי]]

דוגמה לאתגר בתחום תעשייה מקיימת היא קידום [[צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי]]

*צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]] הוא צמצום צריכה מובהק. ב[[האיחוד האירופי|אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית]}}. בנוסף לחברות הפלסטיק הדבר מצמצם צריכה ייצור וכמות כסף בחברות הנפט, הגז והפחם שממנו עושים את הפלסטיק ( 8% מהנפט הולך לפלסטיק), החברות שמשנעות את חומרי הגלם למפעלים, החברות שמשנעות את המוצרים לחנויות החברות שמשנעות את הפסולת (25% מנפח הפסולת הם שקיות ה"גופיה").

*צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]] הוא צמצום צריכה מובהק. ב[[האיחוד האירופי|אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית]}}. בנוסף לחברות הפלסטיק הדבר מצמצם צריכה ייצור וכמות כסף בחברות הנפט, הגז והפחם שממנו עושים את הפלסטיק ( 8% מהנפט הולך לפלסטיק), החברות שמשנעות את חומרי הגלם למפעלים, החברות שמשנעות את המוצרים לחנויות החברות שמשנעות את הפסולת (25% מנפח הפסולת הם שקיות ה"גופיה").

מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה, את כל אנשים שמקבלים כסף מהפלסטיק, למרות שמוריד את רווחיהם.

מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה, את כל אנשים שמקבלים כסף מהפלסטיק, למרות שמוריד את רווחיהם.

הושג הסכם לפיו המדינות העשירות לא יזרימו את הפסולת הפלסטית למדינות עניות, מה שיחייב אותם לאסור, למחזר או להגביל אותו. עוד לפני כן סין אסרה על הכנסת פלסטיק ממדינות אחרות לתוכה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-pollution-agreement-2636986814.html Historic Agreement on Plastic Pollution Reached by 180+ Countries Without the U.S] 13 במאי 2019, Ecowatch}}.

הושג הסכם לפיו המדינות העשירות לא יזרימו את הפסולת הפלסטית למדינות עניות, מה שיחייב אותם לאסור, למחזר או להגביל אותו. עוד לפני כן סין אסרה על הכנסת פלסטיק ממדינות אחרות לתוכה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-pollution-agreement-2636986814.html Historic Agreement on Plastic Pollution Reached by 180+ Countries Without the U.S] 13 במאי 2019, Ecowatch}}.

[[הודו]] הודיעה שתאסור שקיות פלסטיק חד פעמיות ב-2022{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.. המשמעות היא עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים.

[[הודו]] הודיעה שתאסור שקיות פלסטיק חד פעמיות ב-2022{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.. המשמעות היא עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים.

==== חקלאות בת קיימא ====

==== חקלאות בת קיימא ====

[[חקלאות בת קיימא]] היא אתגר גדול - היא כרוכה בצמצום התלות במשאבים מתכלים כמו נפט גז וכימיקלים שונים על מנת לייצר [[דשן כימי]], קוטלי עשבים וחרקים. היא כרוכה גם באתגרים נוספים כמו מניעת הרס של [[מערכות אקולוגיות]] בגלל פליטת חומרים מזהמים ושיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]].  

[[חקלאות בת קיימא]] היא אתגר גדול - היא כרוכה בצמצום התלות במשאבים מתכלים כמו נפט גז וכימיקלים שונים על מנת לייצר [[דשן כימי]], קוטלי עשבים וחרקים. היא כרוכה גם באתגרים נוספים כמו מניעת הרס של [[מערכות אקולוגיות]] בגלל פליטת חומרים מזהמים ושיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]].  

בחלק מהמדינות יש ארגונים אשר עוסקים במניחעת [[בזבוז מזון]], לדוגמה לקט ישראל בישראל. בצרפת יש חוק המחייב סופרמרקטים להעביר לנזקקים, את כל המזון שלא נמכר לפני שהוא מתקלקל{{הערה|Josh Hafner [https://www.usatoday.com/story/money/nation-now/2016/02/09/french-supermarkets-must-now-donate-unsold-food-charity/80076632/ French supermarkets must now donate unsold food to charity] 9 לפברואר 2019, USA today}}. זה כמובן מצמצם את כמות המזון המיוצר ויחד איתו גם את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של הייצור, ובו זמנית מעביר מליוני ארוחות לנזקקים. שימוש יעיל במזון, מניעת בזבוז מזון, הם חלק מהעקרונות של חקלאות בת קיימא.

בחלק מהמדינות יש ארגונים אשר עוסקים במניעת [[בזבוז מזון]], לדוגמה לקט ישראל בישראל. בצרפת יש חוק המחייב סופרמרקטים להעביר לנזקקים, את כל המזון שלא נמכר לפני שהוא מתקלקל{{הערה|Josh Hafner [https://www.usatoday.com/story/money/nation-now/2016/02/09/french-supermarkets-must-now-donate-unsold-food-charity/80076632/ French supermarkets must now donate unsold food to charity] 9 לפברואר 2019, USA today}}. זה כמובן מצמצם את כמות המזון המיוצר ויחד איתו גם את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של הייצור, ובו זמנית מעביר מליוני ארוחות לנזקקים. שימוש יעיל במזון, מניעת בזבוז מזון, הם חלק מהעקרונות של חקלאות בת קיימא.

==== בנייה ירוקה ====

==== בנייה ירוקה ====

{{הפניה לערך מורחב|בנייה ירוקה}}

{{הפניה לערך מורחב|בנייה ירוקה}}

[[בנייה ירוקה]] מקדמת הפחתת בעיות סביבה עקב בנייה של בתי מגורם ומבני תעשיה ומסחר. כוים יש גם תחומים מערכתיים יותר כמו [[תכנון עירוני בר קיימא]] שמנסה ליישם את ה[[קיימות]] לגבי ערים שלמות כולל תחום כמו [[תחבורה בת קיימא]].

[[בנייה ירוקה]] מקדמת הפחתת בעיות סביבה עקב בנייה של בתי מגורם ומבני תעשייה ומסחר. כיום יש גם תחומים מערכתיים יותר כמו [[תכנון עירוני בר קיימא]] שמנסה ליישם את ה[[קיימות]] לגבי ערים שלמות כולל תחום כמו [[תחבורה בת קיימא]].

==ספרים בנושא==

==ספרים בנושא==