שינויים

עבודת הוועדה לוותה במחלוקות שונות. לדוגמה המעדן הראשי של משרד האנרגיה והמים התנגד לקו המסתמן של הוועדה וכך גם המדענית הראשית של משרד הסביבה. עו"ד [[אלונה שפר]] – שהיתה מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] וחברת וועדה התנגדה להם. נמתחה ביקורת על הוועדה משום שהתמקדה בשימושי גז לחשמל והפחיתה בחשיבות של גז לתעשייה וגז לתחבורה - לא היה נציג של משרד התחבורה כחבר בוועדה. שנים לאחר מכן נחקר [[אבריאל בר יוסף]], חבר הוועדה שייצג את המועצה לבטחון לאומי, על מעורבות אפשרית שלו בפרשיית שוחד הנוגעת לעבודת הוועדה.  

עבודת הוועדה לוותה במחלוקות שונות. לדוגמה המעדן הראשי של משרד האנרגיה והמים התנגד לקו המסתמן של הוועדה וכך גם המדענית הראשית של משרד הסביבה. עו"ד [[אלונה שפר]] – שהיתה מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] וחברת וועדה התנגדה להם. נמתחה ביקורת על הוועדה משום שהתמקדה בשימושי גז לחשמל והפחיתה בחשיבות של גז לתעשייה וגז לתחבורה - לא היה נציג של משרד התחבורה כחבר בוועדה. שנים לאחר מכן נחקר [[אבריאל בר יוסף]], חבר הוועדה שייצג את המועצה לבטחון לאומי, על מעורבות אפשרית שלו בפרשיית שוחד הנוגעת לעבודת הוועדה.  

מסקנות וועדת צמח פורסמו כאמור באוגוסט 2012, אבל משרד האנרגיה התמהמה בפרסום הפרוטוקולים של דיוני הוועדה. פעילים של [[מטה מאבק הגז]] מארגונים שונים ופעילים חברתיים,  הפגינו מול שר האנרגיה דאז [[סילבן שלום]], בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים. מכתבים של אפי מיכאלי מהמכון לאחריות תאגידית במכללת רמת גן שדרשו לפרסם את הפרוטוקולים לא הניבו תוצאות, ומשרד האנרגיה ומשרד המשפטים האשימו זה את זה באי פרסום המסמכים. באמצע מאי 2013, הגישו עורכי הדין [[אפי מיכאלי]], ערן צין וד"ר עופר סיטבון, עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בדרישה לחשוף את הפרוקטולים. ב-23 מאי 2013 הודיע  סילבן שלום  כי החליט לחשוף את הפרוטוקולים.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/496.html סילבן שלום החליט לפרסם פרוטוקולי ועדת צמח], nrg,  23.5.2013 }}

מסקנות וועדת צמח פורסמו כאמור באוגוסט 2012, אבל משרד האנרגיה התמהמה בפרסום הפרוטוקולים של דיוני הוועדה. פעילים של [[מטה מאבק הגז]] מארגונים שונים ופעילים חברתיים,  הפגינו מול שר האנרגיה דאז [[סילבן שלום]], בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים. מכתבים של אפי מיכאלי מהמכון לאחריות תאגידית במכללת רמת גן שדרשו לפרסם את הפרוטוקולים לא הניבו תוצאות, ומשרד האנרגיה ומשרד המשפטים האשימו זה את זה באי פרסום המסמכים. באמצע מאי 2013, הגישו עורכי הדין [[אפי מיכאלי]], ערן צין וד"ר עופר סיטבון, עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים. ב-23 מאי 2013 הודיע  סילבן שלום  כי החליט לחשוף את הפרוטוקולים.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/496.html סילבן שלום החליט לפרסם פרוטוקולי ועדת צמח], nrg,  23.5.2013 }}

כעשרה חודשים לאחר פרסום מסקנות וועדת צמח, וכשבועיים לאחר פרסום ההודעה של שלום, ב-4 ביוני 2013, פורסמו הפרוטוקולים. {{הערה|http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommiteeTranscription.aspx}} אז נתברר שחלק ממה שנכתב בפרוטוקולים הושחר. הטענה הייתה כי דבר זה נעשה בשם צרכי בטחון או צרכים מסחריים. פעילים ברשת מצאו דרך לבטל את ההשחרה ואז נתברר כי חלק מהקטעים שהושחרו היו פשוט קטעים שהביכו את חברי הוועדה.  

כעשרה חודשים לאחר פרסום מסקנות וועדת צמח, וכשבועיים לאחר פרסום ההודעה של שלום, ב-4 ביוני 2013, פורסמו הפרוטוקולים. {{הערה|http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommiteeTranscription.aspx}} אז נתברר שחלק ממה שנכתב בפרוטוקולים הושחר. הטענה הייתה כי דבר זה נעשה בשם צרכי בטחון או צרכים מסחריים. פעילים ברשת מצאו דרך לבטל את ההשחרה ואז נתברר כי חלק מהקטעים שהושחרו היו פשוט קטעים שהביכו את חברי הוועדה.